law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
דיני ירושה
פסקי דין מעניינים
תחומים ראשיים באתר
 

ד"נ 40/80 קניג נגד כהן

 / עו"ד יניב למבז  צפיות : 6021
‏2010/‏02/‏06
הדיון הנוסף נסב על השאלה, אם פתקים, שנכתבו בכתב-ידה של המנוחה לפני התאבדותה, ואשר לא כללו תאריך וחתימה של המנוחה, יכולים להיחשב כצוואתה. השאלה המרכזית שנדונה לצורך כך היא, אם העדר החתימה והתאריך יכול לשמש "פגם" הניתן לריפוי בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

הדיון הנוסף נסב על השאלה, אם פתקים, שנכתבו בכתב-ידה של המנוחה לפני התאבדותה, ואשר לא כללו תאריך וחתימה של המנוחה, יכולים להיחשב כצוואתה. השאלה המרכזית שנדונה לצורך כך היא, אם העדר החתימה והתאריך יכול לשמש "פגם" הניתן לריפוי בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
בית המשפט העליון פסק:
א. (1) המשמעות הרגילה של הדיבור "פגם" היא החסרת משהו משלם ולא "חסר".
(2) ההקשר בו מופיע הדיבור האמור יכול שיחייב פירוש במשמעות בלתי רגילה, אך הקשר הכתוב בסעיף 25 לחוק הירושה אינו מחייב פירוש כזה.
ב. (1) סעיף 25 לחוק הירושה אינו מכשיר כצוואה בכתב-יד מסמך, שמרכיבי היסוד של צוואה כזו נעדרים ממנו. (חוסר לא שווה לפגם ולא ניתן לתקן את הצוואה)
(2) מבנהו של סעיף 19 לחוק הירושה הוא סימטרי: הצוואה כולה צריך שתיכתב "ביד המצווה", התאריך אמור להיות כתוב "בידו" ואף החתימה אינה חתימה על דרך הסתם אלא חתימה "בידו" של המצווה.
ג. לא ניתן להכשיר את הפתקים, שעליהם סבה הבקשה, מכוח סעיף 54 לחוק הירושה, שכן עניינו של סעיף זה הוא פירוש הצוואה, ואילו השאלה במקרה דנא היא, אם פתקים אלה מהווים צוואה אם לאו.
ד. גזירת המחוקק היא, שיש לערוך צוואה בכתב רק באחת הדרכים המפורטות בסעיפים 20 ,19 ו-22 לחוק הירושה.
ה. האמירה לפני שני עדים השומעים את לשונו של המצווה היא יסוד קונסטיטוטיבי בצוואה בעל-פה לפי סעיף 23 לחוק הירושה.
ו. בית המשפט העליון אינו רשאי במסגרת של דיון נוסף להחליט מיוזמתו בטענה שלא נטענה או להחזיר את התיק לפני בית-משפט זה בהרכב של שלושה לדון בפלוגתא חדשה.
ז. (דעת מיעוט - השופט א' ברק) : (1) "צוואה" לעניין סעיף 25 לחוק הירושה אינה מסמך, המקיים את כל הדרישות הצורניות הקבועות בסעיפים 19 עד 23 לחוק הירושה, שכן מסמך כזה אינו פגום ואינו זקוק לקיומו לסעיף 25 לחוק הירושה.
(2) "צוואה" לעניין סעיף 25 לחוק הירושה היא מסמך, שבו מורה אדם, מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, ובמסמך זה נפלו מספר פגמים.
(3) על-פי הוראת הסעיף, חלקם של הפגמים ניתן לריפוי, וחלקם אינו ניתן לריפוי, היסודות הצורניים הניתנים לריפוי הופכים, מכוח הוראה זו עצמה, ליסודות משניים, ואילו היסודות הצורניים שאינם ניתנים לריפוי הופכים מכוח ההוראה ליסודות מרכזיים.
(4) ההבחנה בין סוגים שונים אלה היא תולדה ותוצאה של הפירוש, שיש לתת לסעיף 25, ולא הנחת יסוד, על-פיה יש לפרש סעיף זה.
(5) החוק הוא יצירה נורמאטיבית, הבאה להגשים תכלית חברתית, והוא ביטוי למדיניות. על הפרשן לחשוף, מבין קשת האפשרויות הלשוניות, אותה משמעות, אשר תגשים את מטרת החוק .
(6) כאשר מגמתו החקיקתית של המחוקק היא להגשים את מצוות המת, וכאשר המחוקק נותן לרשות השופטת מכשירים מרחיקי לכת - אם כי לא בלתי מוגבלים - לריפוי פגם שנפל בצוואה, מגמתה הפרשנית של השפיטה צריכה להיות מרחיבה וגמישה, התואמת לתפיסת יסוד חקיקתית זו.
(7) גישה פרשנית מרחיבה זו היא המחייבת ליתן לביטוי "פגם" בסעיף 25 לחוק הירושה פירוש מרחיב הסוטה מהרגיל, כדי להגשים את תפיסת היסוד החקיקתית הגלומה בחוק הירושה.
(8) לעניין צוואה בכתב-יד יש ליתן לביטוי האמור פירוש, המשתרע הן על העדר חתימה או תאריך והן על חוסר בחתימה או בתאריך קיימים. כלומר גם חוסר ניתן להשלים.
(9) כשם שקיום כל היסודות הצורניים אינו יוצר הנחה חלוטה, בדבר קיומה של גמירת דעת, כך העדר יסודות צורניים אינו יוצר הנחה חלוטה בדבר העדרה של גמירת דעת.
ח. (דעת מיעוט - השופט מ' אלון): (1) לא כל הדרישות הצורניות שבסעיפים 20 עד 23 הן בבחינת הליכים שבלעדיהם ניתן לקיים את הצוואה, אלא כל צוואה וצוואה צריכה עיון לגופו.
(2) לעניין צוואה בעדים שבסעיף 20 שלוש הן הדרישות, שבלעדיהן אין הצוואה צוואה: המצווה (ודברי הצוואה), שני עדים והכתב. לעומת זאת, העדר תאריך או חתימת המצווה ניתן לתיקון בצוואה בעדים לפי סעיף 20, אם אין ספק באמיתות הצוואה, ואם ניתן להוכיח גמירת דעתו של המצווה על-פי העדים או לפי הנסיבות, בכל דרך שהיא.
(3) בצוואה בכתב-יד חתימת המצווה יש בה כד להעיד, שאכן גמר בדעתו שזו צוואתו. אם יוכח, כי המצווה רצה לחתום ולא חתם למעשה, די יהא בכך.במקרה כזה החתימה למעשה היא דרישה פורמאלית ולא תוכנית. לא כן הדבר כשאין יודעים שביקש לחתום על מה שכתב, שבמקרה כזה הנחת המחוקק היא, שלא הוכחה גמירת דעתו של המצווה לצוות.
(4) שלא כעניין צוואה בכתב-יד, שלגביה ניתן לקיים צוואה רק אם יש פגם בחתימה או בתאריך ולא בהעדרם של אלה, הרי לעניין צוואות, המנויות בסעיפים 20 עד 23. רשאי בית המשפט לקיימן, גם אם מצוי פגם בהליך מהליכיה.
(5) העדר גמור של אחת הדרישות המצויות בצוואות המנויות בסעיפים 20 עד 23 הוא פגם בהליך.
(6) סימני ההיכר, שבלעדיהם צוואת שכיב מרע לא צוואה היא, שניים הם: (א) היות המצווה במצב של שכיב מרע או שהוא רואה עצמו מול פני המוות; (ב) חוסר כל ספק בדבר תוכן הצוואה ואמיתותה.
(7) לעומת אלה, הקביעה, שהצוואה תיערך בעל-פה, והדרישה הנוספת, שבמקרה זה צריך שדברי השכיב מרע ייאמרו בפני שני עדים, אשר יעלו על הכתב את דברי השכיב מרע ויפקידוהו בהתאם, אינה אלא בבחינת "הליכים", שלגביהם נאמר בסעיף 25 שכל עוד לא קיים ספק בדבר אמיתותה של הצוואה, הרי גם בהעדרם רשאי בית המשפט לקיים את הצוואה.
(8) משהורה לנו המחוקק בסעיף 25, כי רשאי בית המשפט לקיים צוואת שכיב מרע, אף אם נפגם הליך מההליכים המצויים בסעיף 23, ופירושו של פגם בהליך הוא אף העדר גמור של אותו הליך, רשאים אנו לקיים צוואה, שנכתבה בכתב-ידו של השכיב מרע או של מי שרואה עצמו מול פני המוות, כאשר אין לנו ספק באמיתותה של צוואה זו ושאכן נכתבה על-ידיו.
ט. (1) (אליבא דנשיא לשעבר מ' לנדוי): המונח "שכיב מרע" המופיע בסעיף 23 לחוק הירושה לא הוגדר בחוק, והוא נקלט מן המשפט העברי, ומותר לנו איפוא להיזקק לעקרונות כלליים של ההלכה העברית בסוגיה זו בתמצית ובקירוב.
(2) אין ללמוד מכך, שנוכל להיזקק להלכת המשפט העברי בבואנו לפרש את הסעיף 23 בשלמותו, כאשר מלשון הסעיף עולה ברורות, שהמחוקק הישראלי עשה הסדר תחיקתי שונה מהלכת המשפט העברי.
י. (אליבא דשופט מ' בייסקי): ככל שמצטמצמות הדרישות הצורניות והפורמאליות על-ידי המחוקק, ממילא מצומצם תחום התערבותו של השופט לקבוע ויתורים נוספים בדרך פרשנית.
יא. (1) (אליבא דשופט א' ברק): ראוי ורצוי לו למשפט העברי, אשר בהשראתו נחקקה הוראת חוק, כי יהווה מקור להשראה פרשנית, כלומר להרחבת האופק ושדה הראייה הפרשניים, ובכך ליצירת עומק נוסף ליצירה הפרשנית. אך ההכרעה בין האפשרויות השונות היא הכרעה של בית המשפט בלא כבלים משפטיים חיצוניים ובלא בכורה או ראשוניות לשיטה אחרת, תהא יקרה ככל שתהא.
(2) חוק יסודות המשפט עניינו מילוי ליקויים בחוק, דהיינו יצירת דין חדש, מקום שהדין הקיים שותק, ואין בשתיקתו משום הסדר שלילי. אין הוא חל במקרה של פירוש נורמה משפטית, דהיינו בגבולותיה של הוראה, הנותנת
תשובה לשאלה.
(3) (אליבא דשופט מ' אלון): צוואת שכיב מרע נקלטה בחוק הירושה ממקורות המשפט העברי, ועקרונותיו של משפט זה צריך שידריכו אותנו, כל עוד מתיישבים הם עם נוסח החוק ומטרתו.
(4) אחד מכללי היסוד בתורת הפרשנות הוא, שהמחוקק אינו משחית מלים לריק, ויש לתת תוכן מסוים לדברו, במיוחד כאשר מדובר בחוק שלם שנתחדש במערכת החוקים ומקומו בכותל המזרח של המערכת המשפטית. לפיכך, אין לקבל השקפה, לפיה חוק יסודות המשפט אינו מעניק למערכת המשפט העברי מעמד כלשהו בנוסף למעמד "ההרשאה" של כל מערכת משפטית אחרת.
לפני הנשיא לשעבר מ' לנדוי והשופטים מ' אלון, א' ברק, מ' בייסקי, ש' לוין
 
שאל חינם את עורכי הדין המומחים בתחום מלא את פרטיך ועורך דין יצור עימך קשר בהקדם מלא את פרטיך ומזכירת עורך הדין תיצור עימך קשר בהקדם לתאום פגישה
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
אודות כותב פסק הדין

למבז, רז ושות'


משרדינו הינו משרד עורכי דין המתמחה בעיקר בתחומי המשפט האזרחי לרבות ליטיגציה משפטית (הופעות בבתי משפט), דיני חברות, עסקאות מקרקעין ונזיקין.

תחומי פעילות אלו כוללים מתן יעוץ וליווי לחברות בתחומי פעיל ...






אודות כותב המאמר

מאמרים נוספים מאותו כותב


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים