law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 17.03.2008

ברכה מעברי - נגד - הועד המקומי עץ אפריים

בש"א (אריאל) 19/06
ת"א (אריאל) 127/06
ברכה מעברי
נ ג ד
הועד המקומי עץ אפריים
בשית משפט השלום בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים אריאל
[17.03.2008]
כב' השופט דוד שהם
בשם המשיב - עו"ד ארבל דוד
החלטה
בפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי המשיב בסדר דין מקוצר.
תאור התביעה:
המדובר בתביעה לתשלום מיסי הועד המקומי עץ אפרים (להלן - "הועד"), מיסי המועצה האזורית ואגרת שמירה.
על פי האמור בכתב התביעה, המבקשת הינה בעלת מגרש בישוב עץ אפרים (להלן - "המגרש").
המגרש נרכש על ידי המבקשת בשנת 1991, על פי הסכם שצורף לכתב התביעה (להלן - "ההסכם").
על פי האמור בהסכם, התחייבו המוכרים כלפי חברת יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח (בפירוק) בע"מ (להלן - "החברה"), לבנות במגרש בית למגוריהם.
המבקשת, שהיא הקונה על פי ההסכם, מקבלת על עצמה את ההתחיבויות המוכרים, שאחת מהם היא בניית בית על המגרש.
המבקשת התחייבה בהסכם לבנות בית על המגרש, וגם התחייבה לשלם את המיסים וההיטלים על המגרש.
המבקשת לא בנתה בית ואף לא שילמה את המיסים.
בעקבות שני פסקי דין שניתנו כנגד המבקשת עקב אי תשלום מיסים, ננקטו כנגדה הליכי הוצאה לפועל בשני תיקי הוצל"פ.
התביעה מתייחסת לתשלומי מיסים עבור התקופה מיום 01.07.99 עד ליום 31.12.05.
המשיב לא הסתפק בצירוף דף המציג את היתרה של המבקשת, כי אם צרף לתביעה פירוט מדויק של סכומי הקרן, ההצמדה והריבית תוך מתן פירוט חודשי של הסכום.
בטבלה נוספת מיום 19.08.07, שנערכה בעקבות מכתב של המבקשת, קיים פירוט מדויק של סוגי המיסים כאשר הם מפורטים מדי חודש בחודשו, ומתחלקים לסוגים שונים. הסוגים הם אגרת שמירה - סכום כולל של 9670 ₪, מיסי מגרש 300-1 מ"ר, 7320 ₪, מיסי מגרש 600-301 מ"ר, 3660 ₪, ארנונה מועצה - 21,219 ₪ ובסך הכל 41,869 ₪.
סכום קרן זה בתוספת היטל סלילה בסך 10,281 ₪ (קרן) מסתכמים ב 52,150 ₪. לסכום זה מצטרפת ריבית בסך של 30,239.76 ₪ והצמדה בסך 4,329.39 ₪.
כך הגיע סכום התביעה ל-86,719 ₪.
בקשת רשות להתגונן:
בבקשת הרשות להתגונן מעלה המבקשת באופן משולב טענות של חוק ועובדה, ואפרט אותם בקצרה:
על פי הוראות התקנון החלות באזור, קיים צורך באישור הממונה, למיסים שמטיל הועד. אישורים כאלה לא נמסרו למבקשת למרות שביקשה אותם.
במסגרת הסיכומים מתייחסת המבקשת לאישורים שבינתיים נתקבלו על ידה.
המבקשת מסתמכת על סעיף 69 ו' לתקנון שמתייחס לבנין שנהרס וקובע - על פי פרשנות של המבקשת - שלא קיימת ארנונה, בקשר למגרש שנהרס, ועל אחת כמה וכמה שלא קיימת ארנונה על מגרש ריק. מצב דברים זה יכול לגרום לכך שיהיה כדאי לבעל מגרש לבנות בית ארעי ולהרוס אותו על מנת להתחמק מתשלום מס.
ההגיון מוביל את המבקשת למסקנה, כי אילו היה מתבקש אישור הממונה להטלת מיסים על מגרש ריק, לא היה ניתן אישור כזה.
לא נשלחו למבקשת הודעות בדבר חיוב בארנונה או דמי שמירה, ולא ניתנה למבקשת הזדמנות להעלות טענה לפיה המדובר בדרישות לא חוקיות.
בישוב מצויים מגרשים נוספים שחלקם בבעלות החברה שיזמה את הקמת הישוב, ונתמנה לה כונס נכסים לאחר שנקלעה לקשיים. רוכש המגרשים אמור לשלם ארנונה מופחתת בשיעור ניכר.
יש בכך בכדי להפלות את המבקשת לרעה.
אין בסיס חוקי לחיוב המגרש בדמי שמירה.
המשיב לא עושה בכספי המיסים שימוש לרווחת התושבים.
המבקשת לא רשאית ליטול חלק בהליך הדמוקרטי, ומנגד המשיב דורש ממנה מיסים.
הדיון בבקשה - כללי:
בבקשת רשות להתגונן, על בית המשפט להכריע בטענות משפטיות שמועלות.
ראה ע"א 11/87 מדינת ישראל נ’ חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופיתוח פ"ד מ"ג (4) 287.
אין מקום למתן רשות להתגונן בטענות משפטיות שניתן להכריע בהן כבר בשלב זה.
הצדדים סיכמו באריכות בטענות המשפטיות ובכוונתי לבחון אותם.
כמובן שנקודת המוצא בשלב זה הינה שהמבקשת תצליח להוכיח את טענותיה.
ארנונה על מגרש ריק בשטחי יהודה ושומרון:
המבקשת מעלה את הטענה העקרונית לפיה לא ניתן להטיל ארנונה ומסי ועד על מגרש ריק.
קודם לדיון בטענת המבקשת אתייחס בקצרה לאופן החקיקה בשטחי יהודה ושומרון.
מעמדה המשפטי של ההתיישבות הישראלית, בשטחי יהודה ושומרון, בא לה מכוחו של המפקד הצבאי שסמכויותיו מקורן בדיני התפיסה הלוחמתית.
מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן - "מפקד האזור"), הוא בעל סמכויות השלטון באזור.
ראה רע"א 7665/06 מרדכי לנציאנו ואח' נ’ עירית אריאל ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים).
בבג"ץ 5808/93 חברה כלכלית לירושלים בע"מ נ’ מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון פ"ד מט (1)89 נדונה שאלת החוקיות של החלטת מפקד האזור, להתיר לרשויות מקומיות ישראליות הטלת ארנונה כללית על אדמת בנין.
על פי הטענה שנטענה שם, החלטה זו אינה עומדת בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי הפומבי.
בית המשפט התייחס לחוקיות גביית ארנונה על אדמת בנין ואישר את החוקיות של הגבייה.
בפסק דין זה קיימת התייחסות לדרך החקיקה החלה על המתיישבים היהודים בתחומי יהודה, שומרון וחבל עזה.
בסעיף 14 לבג"ץ 5808/93 הנ"ל נאמר, כי קביעת שיעורה של ארנונה נעשה בהתאם לצרכיה של רשות מקומית וסמכותה להגדיר על פי הבנתה את המבחנים לחישוב ארנונה.
חזקה על הרשות המקומית כי היא מטיבה לדעת את צורכי המקום, את היקף השירותים הנצרכים על ידי האוכלוסיה, ואת מידת יכולתם היחסית של מחזיקי הנכסים לסוגיהם לשאת בנטל הארנונה.
בסעיף 15 לפסק הדין מציין בית המשפט, כי אורך תקופת המעבר מאדמת בנין לנכס בנוי נמצא בשליטת מחזיק המגרש, ואין לו להלין על המועצה המקומית, אם משיקולים מסחריים הוא בוחר שלא לבנות עליו.
הרעיון העיקרי עליו מבוסס החיוב בארנונה של מגרש ריק, הינו רצון לעודד מחזיקים במגרשים למהר ולבנות עליהם, ובכך לחלק את העלויות כרוכות במתן השירותים בין מספר מתיישבים גדול ככל האפשר.
גם בתחומי מדינת ישראל יש לשלם ארנונה על נכס ריק, למעט תקופת פטור של חצי שנה, על אף שהשירותים שמקבל בעל אותו הנכס פחותים מהשירותים שמקבל מי שמתגורר בנכס.
השיקול הוא עידוד בעלי נכסים להשכיר את דירתם והגדלת מלאי הדירות.
המדובר בשיקולים ענייניים ולגיטימים.
המבקשת התחייבה בהסכם להקים בית למגוריה בסמוך לחתימת ההסכם, ומכירת המגרש היתה בתנאי שתבנה בית למגוריה מיד לאחר חתימת ההסכם (ראה המבוא להסכם).
המבקשת לא עמדה בהתחיבותה.
לאור האמור לעיל אני דוחה את טענת המבקשת, לפיה אין אפשרות להטיל מס על מגרש ריק.
גובה החיובים וחוקיותם:
המבקשת מפרטת בסיכומיה טענות שמתיחסות לחוקיות הטלת המיסים, והעלאת הסכום משנה לשנה.
בטרם אדרש לטענות אלה אפרט את המקור להטלת החיובים על ידי הועד.
על פי סעיף 1 לתקנון, ממנה מפקד האזור ממונה.
מפקד האזור חוקק את הצו בדבר ניהול המועצות האזוריות (מס' 783) (להלן - "הצו").
מפקד האזור רשאי לקבוע בתקנון כללים לניהול המועצות האזוריות.
מכוח הצו חוקק תקנון המועצות האזוריות (להלן - "התקנון").
נכסים מוגדרים בתקנון באופן רחב ביותר שכולל: "בניינים וקרקעות שבתחום מועצה אזורית, תפוסים או פנויים, ציבורים או פרטיים"
סעיף 67 א' לתקנון קובע, כי הממונה (על הישובים היהודיים באיו"ש), (להלן - "הממונה") יקבע בכללים את סוגי הנכסים וכן את אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית.
סעיף 114 (א) לתקנון קובע, כי ועד מקומי רשאי להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף 65.
סעיף קטן (ה) קובע, כי דיני גבייתם של מיסי מועצה, יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין על גבייתם של מיסי ועד מקומי, ולצורך זה יהיה ליושב ראש ועד מקומי אותם הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית מיסיה.
מכוח סעיף 67 א' לתקנון, התקין הממונה את כללי הרשויות המקומיות (ארנונה כללית לשנת 2000) (להלן -"הכללים").
כללים אלה קיימים גם לשנים נוספות.
בכללים אלה, מוגדרים סוגי נכסים וסכומי המינימום והמקסימום לחיובי ארנונה.
סכום המקסימום לקרקע תפוסה הינו 39.51 ₪ למ"ר.
סעיף 10 לכללים קובע, לענין סכום המינימום והמקסימום, כי הארנונה המוטלת על נכס הנמצא בתחום ועד מקומי הינה הסכום המצטבר של הארנונה המוטלת עליו, הן על ידי הועד המקומי והן על ידי המועצה האזורית.
בהחלטה מיום 08.02.00 נקבע על ידי הועד כי הארנונה על אדמת בנין תעמוד על 5.78 ₪ למטר.
מס הועד יעמוד על 4 ₪ בגין 300 המטרים הראשונים של המגרש, ו- 2 ₪ למטר בגין מספר המטרים שקיימים במגרש מעל ל- 300 מ"ר.
ניתן לראות כי מדובר בשיעורי ארנונה נמוכים בהרבה מהמקסימום שקבע הממונה.
המבקשת עצמה, בטבלה שהכינה, טוענת כי קיים אישור מועצה מיום 28.02.01, וקיים אישור ממונה מ- 18.11.99.
הטענה של המבקשת בכל הנוגע לשנה זו, היא שהמועצה אשרה את המיסים רק ביום 28.2.01, לכן גבית המס בשנת 2000 איננה חוקית.
יש לבחון את חיוב הארנונה ומסי הועד על רקע סעיף 114 (ז) לתקנון, הקובע:
" לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת, או לא אשרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א'),ישולמו בתחום הועד המקומי מיסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת, כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלא אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מיסי הועד המקומי כולם או חלקם".
לטענת המועצה, ההחלטה מיום 28.02.01 מהווה אשרור של המס.
המשמעות של סעיף 114 (ז) הנ"ל, כי כל עוד נגבים מיסים בשיעור שנקבע בשנה קודמת או על פי העלאת מיסים שהותרה, יחול מס זה על בעל המגרש.
אילו היתה המבקשת מיישמת עקרון זה, היתה מגיעה למסקנה לפיה המס שנגבה עונה על הוראות התקנון והכללים.
לטענת המבקשת, אם לדוגמא קיים פער קל בין אישור הממונה לבין המס שנדרש בפועל, הרי שכל הדרישה איננה חוקית. מעבר לעובדה שטענה זאת איננה מבוססת, לא מקובלת עלי התוצאה לאור הוראות סעיף 114 הנ"ל.
בבקשת הרשות להתגונן והתצהיר התומך, מועלת טענה סתמית לפיה הטלת הארנונה אינה חוקית.
לא נעשה כל נסיון, לא בבקשת הרשות להתגונן וגם לא בסיכומים, לערוך תחשיב מה סכום הארנונה שהיה על המבקשת לשלם, לפי החישוב שהיא סבורה שהוא החישוב הנכון.
גם לגופו של ענין, אני סבור כי כאשר קיים אישור ממונה, המדובר בדרישה חוקית גם אם אושר התעריף על ידי המועצה בשלב מאוחר יותר. היה על המבקשת להראות מהו סכום הארנונה ומיסי הועד בשנת 1999 והאם סכום זה, בתוספת 4.8% העלאה, על פי הכללים משנת 2000, חורגים מהסכום שנדרש.
בסיכומיה, מרחיבה המבקשת בדבר הסכמים שונים שנעשו בשנת 2005, בקשר למגרשים נוספים לגביהם נעשו הסדרים מקלים לגבי הארנונה.
ראשית יאמר, שלא ניתן לטעון בסיכומים את מה שלא נטען בבקשת רשות להתגונן או נטען באופן סתמי ולא מפורט.
ההסדרים אליהם מתייחסת המבקשת נעשו על ידי הועד עם חברה שנמצאת בפירוק, וההסדרים אליהם הגיע המשיב כפופים לאישור בית המשפט המנהל את הפירוק. ברור שהסדרים עם חברה בפירוק שונים מהסדרים עם תושבים רגילים.
לא הועלתה טענה מסויימת על הנחה ממיסי ועד שניתנה לתושבים אחרים בישוב.
אינני רואה גם מה הסיבה לכך, שאם ניתנה הנחה לתושב מסויים משיקולי גבייה, יכול הדבר להשליך על חובתה של המבקשת לשאת בתשלומי המיסים על פי דין.
לא נטען כי קיימים שיקולים זרים שגרמו למשיב לוותר על המיסים.
על כל פנים, אם קיימים שיקולים זרים, אין בכך כדי לפטור את המבקשת מתשלום ארנונה, לכל היותר עליה לגרום לכך שגם האחרים ישלמו מיסים על פי חוק.
המבקשת, שנתבעת בגין אי תשלום מיסים החל מ-1999, מבקשת רשות להתגונן בגלל הסדרים שהמשיב הגיע אליהם בשנים 2005 ו-2006.
הסדרים אלה גם אם הם קיימים אינם יכולים להצדיק מתן רשות להתגונן בגין אי תשלום מיסים שנים קודם לכן.
לאור האמור לעיל, אני קובע כי לא נפל פגם באופן הטלת החיובים על ידי הועד, וגובה הסכום שנקבע בהם.
אי משלוח דרישת תשלום:
לטענת המבקשת, לא נשלחה לה דרישות תשלום.
בע"א 2232/99 עידית בן אריה נ' עירית הרצליה ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים), נדונה טענת המערער לפיה לא נשלחה לו דרישת תשלום .
בית משפט השלום דחה טענה זאת, וקבע שהחיוב במס אינו מותנה במשלוח דרישת תשלום.
בית המשפט המחוזי אישר את המסקנה אליה הגיע בית משפט השלום, ולא מצא לנכון להתערב בה.
במקרה שלפני ננקטים הליכי גביה בשני תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשת, לגביית מיסים עבור המגרש. בדיון בבקשת הרשות להתגונן, אמר בעלה של המבקשת לפרוטוקול, כי היה ידוע לו שניתן כנגדו פסק דין שמחייב אותו לשלם ארנונה בגין המגרש.
בנסיבות אלה, שבהם נמנעת המבקשת במכוון לשלם את הארנונה, אין כל משמעות לדרישה.
לפיכך אני דוחה את הטענה לפיה בהעדר דרישה אין מקום לחייב את המבקשת בארנונה.
אגרת שמירה על מגרש ריק:
לטענת המבקשת, אין להטיל אגרת שמירה על מגרש ריק.
חוק עזר לשומרון (שירותי שמירה) התשנ"ה - 1995, שנחקק אף הוא מכוח התקנון, מסמיך את המועצה להטיל אגרת שירותי שמירה.
הגדרת הנכסים בחוק עזר זה היא כמשמעותה בתקנון.
כפי שפרטתי בפרק העוסק בגובה החיובים וחוקיותם, נכסים כוללים מגרש ריק.
שירותי שמירה מוגדרים בחוק העזר באופן הבא:
"שכירתם כדין של שירותי שמירה ואבטחה, מגוף העוסק בתחומים אלה או העסקת עובדים כשומרים בשכר".
ההגדרה של אגרה הינה, תשלום חובה שמשתלם בזיקה עם שירות מסוים שהשלטון נותן לפרט.
שיעור האגרה אינו מותנה בערך השירות שבגינו היא ניתנת. לעתים, הזיקה לשירות נמוכה והיא קרובה למס טהור. (ראה ע"א 474/89 ד"ר עודד קריב נ' רשות השידור פ"ד מ"ו (3) 374 )
לטענת הנתבעים הטלת האגרה בגין המגרשים הריקים שהם מחזיקים, אינה סבירה בעליל במקרה של מגרש ריק שכן שירותי השמירה אינם מטיבים עמם.
על אף שניתן לומר כי מי שמחזיק בנכס ריק נהנה פחות משרותי השמירה ממי שמתגורר בישוב, עדיין ניתן לומר שגם מי שמחזיק בנכס ריק נהנה בעקיפין משירותי השמירה.
ניתן לקבוע, כי העובדה שבישוב קיימים שירותי שמירה מעלה את ערכו של המגרש שמצוי בישוב שרמת הבטחון בו גבוהה יותר.
גם כאן חל העקרון, שאין זה הוגן שמי שבוחר לא לבנות בית על מגרשו,יגרום להגדלת חלקם של אלה שבנו בית, בתשלום הוצאות השמירה.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענה לפיה אין מקום לחייב מגרש ריק באגרת שמירה.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן.
ניתן פסק דין על פי התביעה.
אני מחייב את המבקשת בהוצאות התביעה, ובנוסף לכך בשכ"ט עו"ד בסך 11,000 ₪ בתוספת מע"מ.
ב"כ התובע יגיש פסיקתה לחתימתי.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתנה היום י' ב אדר ב, תשס"ח (17 במרץ 2008) בהעדר הנ"ל.

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים