law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 07.09.2007

1. מוחמד מסעד אבו טועמה בה"פ 219/04,2. עאמר מוחמד אבו טועמה,1. מוחמד מסעד אבו טועמה בת"א 612/05,2. עאמר מוחמד אבו טועמה - נגד - 1. עו"ד אשרף ג'סאר בה"פ 219/04,2. עו"ד עאזם פיראס,3. סמיח עסעד מואסי,4. יאסר גנאיים,5. ארסילאן מוסטפא מקאלדה,6. יאסמין שריף מקאלדה,7. סמיר אסעד מואסי, עו"ד,8. יאסר חג'וג',9. אבו חסין שהנאז אסעד,10. רשם המקרקעין חיפה ונתניה,1. סמיר אסעד מואסי בת"א 612/05,2. מקאלדה מוסטפא ארסילן,3. מקאלדה שריף יסמין,4. מואסי פוזי,5. אבו חוסין שהאנז,6. אשרף ג'סאר, עו"ד,7. עאזם פיראס, עו"ד,8. איברהים אבו מוך,9. נזאר ותד, עו"ד,10. חג'וג' יאסר,11. ראמי פ. זחאלקה, עו"ד,12. שרפי ועומר חסן,13. סמיח אסעד מואסי,14. יאסר גנאים

ה"פ (חיפה) 219/04
ה"פ (חיפה) 601/05
ה"פ (חיפה) 116/05
ת"א (חיפה) 610/05
ת"א (חיפה) 611/05
ת"א (חיפה) 612/05
ת"א (חיפה) 1047/05
1. מוחמד מסעד אבו טועמה בה"פ 219/04
2. עאמר מוחמד אבו טועמה
1. מוחמד מסעד אבו טועמה בת"א 612/05
2. עאמר מוחמד אבו טועמה
נ ג ד
1. עו"ד אשרף ג'סאר בה"פ 219/04
2. עו"ד עאזם פיראס
3. סמיח עסעד מואסי
4. יאסר גנאיים
5. ארסילאן מוסטפא מקאלדה
6. יאסמין שריף מקאלדה
7. סמיר אסעד מואסי, עו"ד
8. יאסר חג'וג'
9. אבו חסין שהנאז אסעד
10. רשם המקרקעין חיפה ונתניה
1. סמיר אסעד מואסי בת"א 612/05
2. מקאלדה מוסטפא ארסילן
3. מקאלדה שריף יסמין
4. מואסי פוזי
5. אבו חוסין שהאנז
6. אשרף ג'סאר, עו"ד
7. עאזם פיראס, עו"ד
8. איברהים אבו מוך
9. נזאר ותד, עו"ד
10. חג'וג' יאסר
11. ראמי פ. זחאלקה, עו"ד
12. שרפי ועומר חסן
13. סמיח אסעד מואסי
14. יאסר גנאים
בית משפט מחוזי חיפה
[07.09.2007]
כב' השופט יצחק עמית
בשם המבקשים בה"פ 219/04 : עו"ד מוחסן עבדאלראזק
בשם המשיבים בה"פ 219/04 : עו"ד ותד נזאר
בשם התובעים בת"א 612/05 : עו"ד רם סימיס ואח'
בשם הנתבע 8 בת"א 612/05 - עו"ד ג'סאר אשרף ואח'
בשם הנתבעים 10, 12 בת"א 612/05 - עו"ד חג'וג' חוסאם ואח'
פסק דין
פתח דבר
1. התיקים המאוחדים שבפנינו הם בבחינת מחזה בשלוש מערכות. המחזה רצוף ב"גילויי עריות" משפטיים או ב"כסאות מוסיקליים", כאשר השחקנים מחליפים תפקידים במהלך המחזה. כך, לדוגמה, אנו מוצאים כי עורך דין א' שייצג את ראובן בתביעתו כנגד שמעון, מחליף צד ומייצג בהמשך את שמעון ולבסוף מוצא עצמו נתבע על ידי שמעון. עורך דין ב' שייצג את שמעון בתחילת הדרך, מייצג לאחר מכן את עורך דין א' שנתבע כעת על ידי שמעון, כעבור זמן מחליף תפקיד והופך לבורר ביניהם ולבסוף, חוזר לייצג את עורך דין א' וגם נתבע אישית על ידי שמעון. על מנת לשמור על מתח בעלילה ולרתק את קהל הצופים, הוסיף הבימאי מספר אלמנטים, כגון חילופי מהלומות בין עורכי הדין איומים ברצח ורימונים שהושלכו לביתו של אחד מעורכי הדין ועוד.
בית המשפט אינו תיאטרון ופסק הדין אינו ספר בלשים. לכן, אתיר לעצמי לקלקל לקורא את הנאת הקריאה, ואקדים ואספר כבר כעת, כי בסופו של יום יתברר שעלילת המחזה אינה אלא פרי דמיון ופנטסיה מבית מדרשם של המבקשים/התובעים.
על מנת שלא יאבד הקורא את דרכו בסבך העובדות, נתווה תחילה בתמצית את שלוש המערכות במחזה שלפנינו. בהמשך, נכיר את הנפשות הפועלות וניכנס לפרטי העובדות.
סקירה כללית של ההליכים ועורכי הדין המעורבים
2. המערכה הראשונה מתחילה בתובענה שהגישו המבקשים בה.פ. 219/04, ובה עתרו להצהיר על בטלותן של שורת עסקאות שנעשו במקרקעין. בקליפת אגוז, המבקשים טענו כי המשיבים 1-2 (להלן ובהתאמה: "עו"ד גסאר" "עו"ד פראס") ערכו בשמם ומטעמם מספר הסכמי מכר של מקרקעין שבבעלותם, ללא ידיעתם, ללא הסכמתם ותוך כדי זיוף חתימתם. בהליך זה, יוצגו המבקשים על ידי עו"ד מחסן עבד אלרזאק (להלן: "עו"ד מחסן") ועוה"ד ג'סאר ופראס יוצגו על ידי עו"ד נזאר ותד (להלן: "עו"ד ותד") .
לאחר שהתקיימו שתי ישיבות הוכחות בתיק, הודיעו הצדדים ביום 27.9.2004, באמצעות באי כוחם, כי הגיעו להסכמה להעביר את התיק לבוררות. בחלוף למעלה מחודש ימים, הודיעו הצדדים כי הליך הבוררות לא נסתייע. לאור זאת, קבעתי בהחלטתי מיום 2.11.2004 מועדים להמשך שמיעת הראיות בתובענה.
בכך תמה המערכה הראשונה.
2. ביום 14.12.2004 הגישו הצדדים הודעה על הסכם פשרה, שעיקריו הם אישרור של מספר עסקאות מקרקעין וביטול של שתי עסקאות, והעברת הסכסוך הכספי לבורר דן יחיד, הוא עו"ד ותד, שייצג כאמור את עוה"ד ג'סאר ופראס (להלן: "הסכם הפשרה"). על הסכם הפשרה חתומים הפעם עורכי הדין ראמי זחאלקה (להלן: "עו"ד זחאלקה") והמבקש 2 מצד אחד, ועו"ד ותד מצד שני. ביום 15.12.2004 נתתי להסכם הפשרה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין").
מר יאסר חג'וג', המשיב מס' 8 בה.פ. 219/04, שהיה מיוצג על ידי עו"ד חג'וג' הודיע לתיק בית המשפט כי אינו צד להסכם הפשרה שגובש ללא ידיעתו. על כך הגיבו המבקשים בבקשה למחיקת התביעה כנגדו, ולאור זאת, לא ראיתי מנוס אלא מלהיעתר לבקשה ולמחוק התביעה כנגדו, תוך חיוב המבקשים בהוצאות.
בכך תמה המערכה השניה.
3. במערכה השלישית, ובהתאם להסכם הפשרה, התנהלה בוררות בין המבקשים לבין עו"ד ג'סאר, כאשר הבורר הוא עו"ד ותד. בסוף מערכה זו ניתן על ידי עו"ד ותד ביום 15.2.2005 פסק בורר (להלן: "פסק הבורר").
במהלך החודשים אפריל ויוני 2005 הגישו המבקשים שורה של תביעות בהן טענו כי הסכם הפשרה והליך הבוררות לא היו ולא נבראו, הם נעשו שלא בידיעתם ושלא בהסכמתם, עו"ד זאחלקה שפעל בשמם עשה זאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם. ובקיצור, לטענת המבקשים, המערכה השנייה והשלישית לא היו אלא מחזה תעתועים שהתנהל מאחורי גבם וללא ידיעתם ועל כן עתרו לביטול פסק הבורר והסכם הפשרה. כפועל יוצא מכך, חזרו המבקשים ועתרו לביטול שורה ארוכה של עסקאות במקרקעין, בבחינת "שידור חוזר" של התביעה בה.פ. 219/04, לצד עסקאות חדשות נוספות. לגבי כל העסקאות חזרו המבקשים וטענו לזיוף חתימתם. הפעם יוצגו המבקשים על ידי עו"ד שבתאי.
למען הסדר, נציג את שורת התביעות שהוגשו על ידי המבקשים:
ת.א. 601/05 - בקשה לביטול פסק הבורר.
ת.א. 612/05 - תביעה לביטול הסכם הפשרה בה.פ. 219/04 ולביטול מחיקת התביעה כנגד יאסר חג'וג', וכפועל יוצא מכך, תביעה מחודשת לביטול כל ההסכמים מושא התביעה בה.פ. 219/04.
ת.א. 610/05 - תביעה לביטול העסקה בגוש 8816 חלקה 18 (עסקה בה רכש עו"ד ותד מקרקעין מהמבקש 2 , שאותם מכר בהמשך לצד שלישי).
ת.א. 611/05 - תביעה לביטול העסקה מיום 31.8.2004 בגוש 8755 חלקה 15 עם קונה בשם מואסי פוזי.
ה.פ. 115/05 (כיום ת.א. 1047/05) - תביעה לביטול שורה ארוכה של עסקאות במקרקעין, חלקן עסקאות שנתבעו במסגרת ה.פ. 219/04. התביעה הוגשה במקור כהמרצת פתיחה, אך לאחר שהתובעים החליפו ייצוג ושכרו את שירותיו של עו"ד סימיס במקומו של עו"ד שבתאי, התרתי תיקון כתב התביעה והעברתו לפסים של תביעה רגילה (בש"א 8173/05, החלטתי בפרוטוקול הישיבה מיום 11.7.2005). לשם הפיקנטריה נספר כי במסגרת תביעה זו טענו המבקשים כי עו"ד מחסן, שכזכור ייצג אותם בה.פ. 219/04, זייף את חתימתם והתיימר למכור מקרקעין לאחת בשם סמאהר רזק, אף היא נכללה ברשימת הנתבעים. ועוד לשם הפיקנטריה נספר כי מקרקעין אלו נמכרו פעם נוספת בעסקה סותרת לנתבעים אחרים בשם ה"ה שרפי.
ה.פ. 116/06 - עתירה של המבקש 1 להצהיר על ביטול ייפוי הכח שנתן לבנו המבקש 2.
4. בהחלטתי מיום 11.7.2005 הוריתי על איחוד כל התיקים דלעיל, אך לשם היעילות, הוריתי כי בשלב זה יישמעו ראיות אך ורק בשני נושאים כלהלן:
לגבי המערכה הראשונה - בירור תוקף העסקה שבין המבקשים לבין יאסר חג'וג', המשיב מס' 8 בה.פ. 219/04. והטעם לדבר הוא, שבשעתו, טרם הודיעו הצדדים על הסכם הפשרה ועל העברת הסכסוך לבוררות, ממילא נשמעו כמעט כל ראיות הצדדים לגבי עסקה זו. עוד סברתי, כי בדיקת טענות הזיוף של המבקשים לגבי עסקה זו, עשויה להשליך על רצינות טענות הזיוף שהעלו לגבי העסקאות האחרות.
לגבי המערכה השנייה והשלישית - בירור תוקף הסכם הפשרה ופסק הבורר (ת.א. 601/05 + ת.א. 612/05). והטעם לדבר הוא, שאם תידחנה התביעות לביטול הסכם הפשרה ולביטול פסק הבורר, והם יעמדו על כנם, יהא בכך לייתר את מרבית התביעות שהגישו המבקשים כמפורט לעיל. ולהיפך - שאם יתבטלו הסכם הפשרה ופסק הבורר, יהא על בית המשפט לבחון כשרותה ותוקפה של כל אחת מהעסקאות בנפרד.
בהתאם להחלטה זו נשמעו ראיות הצדדים בנושאים אלו.
וזו תהא דרך הילוכנו בפסק הדין. תחילה, נסקור את הנפשות הפועלות ואת עיקרי העובדות בה.פ. 219/04 ובהמשך נתמקד בתוקפה של העסקה עם יאסר חג'וג'. לאחר מכן, נבחן את התביעות שעניינן הסכם הפשרה ופסק הבורר.
ה"פ 219/04 - עיקרי ההליכים והנפשות הפועלות
5. המבקש מס' 1 (להלן: "מחמד") הוא אביו של המבקש מס' 2 (להלן: "עאמר"). עאמר הוא בנו הצעיר של מחמד, ולו ארבעה אחים מבוגרים ממנו, שלושה מהם מאשה אחרת (מאהר, ג'ואד, חלמי ועומר). כל אלו ייקראו בהמשך בני משפחת טועמה.
מחמד היה הבעלים של עסק משגשג לגידול ולמכירה של כבשים, אך לאחר שחלה במחלת הסרטן, העביר את ניהול העסק לידי עאמר. בשל מחלתו הקשה ייפה מחמד את כוחו של עאמר בנו על פי יפוי כוח נוטריוני כללי מיום 29.3.2003. אין חולק על תוקפו של ייפוי הכוח שנתן האב לבנו, ואין חולק על סמכותו של עאמר לפעול בשמו של אביו בכל המקרקעין שהיו בבעלותו בתקופה הרלוונטית.
נקדים ונספר כי הרוח החיה בתביעות שבפנינו הוא עאמר, הוא שעומד מאחורי ההליכים והעסקאות מושא התביעות דכאן, בעוד מחמד אביו ואחים נוספים לבית טועמה, ניצבים מאחורי הקלעים.
6. ביום 9.9.2004 הגישו המבקשים, באמצעות עו"ד מחסן, את התובענה בה.פ. 219/04 ובה עתרו לביטול שורה של עסקאות למכירת מקרקעין שבבעלותו של מחמד למשיבים 3-9, כלהלן:
( - ) הסכם בין מחמד לבין אבו מוך אבראהים מיום 21.6.2004 למכירת חלקים בחלקה 17 בגוש 8765.
( - ) הסכם בין מחמד לבין סמיח מואסי ויאסר גנאיים מיום 26.5.2004 למכירת חלקים בחלקה 12 בגוש 10022.
( - ) הסכם בין מחמד לבין אבו חוסין שהנאז מיום 5.5.2004 למכירת חלקים בחלקה 9 בגוש 8765.
( - ) הסכם בין מחמד לבין מואסי פוזי מיום 31.8.2004 למכירת חלקים בחלקה 15 בגוש 8765.
( - ) הסכם בין מחמד לבין סמיר אסעד מואסי (המשיב מס' 7) מיום 11.4.2004 למכירת חלקים בחלקה 15 בגוש 8765.
( - ) הסכם בין מחמד לבין חג'וג' יאסר (המשיב מס' 8) מיום 31.8.2004 למכירת חלקים בחלקה 15 בגוש 8765.
( - ) הסכם בין מחמד לבין מקאלדה ארסלאן ומקאלדה יסמין (המשיבים מס' 5-6) מיום 16.6.2004 למכירת חלקים בחלקה 15 בגוש 8765.
עם הגשת התובענה העיקרית, עתרו המבקשים למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד האוסר על מי מהמשיבים להמשיך לבצע כל פעולה להשלמת העברת הזכויות בנכסי המקרקעין שפורטו לעיל (להלן: "המקרקעין") וגם בחלקות אחרות שלא פורטו בכתב התביעה העיקרי (כמו חלקות 18,19 בגוש 8816).
בבקשה לאקונית ובתצהיר קצר שצורף לה, נאמר כי במסגרת ניהול העסקים של מחמד, נהג עאמר לפנות אל עו"ד ג'סאר לשם קבלת שירותים משפטיים "הדרושים למהלך ניהולם של העסקים כולל טיפול בתביעות משפטיות". בעקבות שמועות שרווחו ביישוב כי במקרקעין של מחמד נעשות עסקאות מכירה, נתגלה לעאמר כי נמכרו מספר חלקות מקרקעין למשיבים 3-9. כל זאת, ללא ידיעתו וללא הסכמתו של עאמר שכתב בתצהירו "אני מצהיר בזה כי לא ניהלתי מו"מ למכירת אדמות של אבא שלי, לא סיכמתי עם אף אחד מהמשיבים בקשר למכירה כזו, והחשוב מהכל לא חתמתי על מסמכי מכירה כלשהם של הנכסים הנ"ל ולא קיבלתי תמורה כלשהי לא מהם ולא ממי מטעמם" (הדגשה שלי - י.ע.). ובקיצור - לא ידעתי, לא שמעתי, לא חתמתי ואין לי שמץ של מושג הכיצד נמכרו המקרקעין של אבי.
נעתרתי לבקשה במעמד צד אחד וכך נאמר בהחלטתי: "עיינתי בכתב התביעה ובבקשה על נספחיה, ולמרות תחושתי כי רב הנסתר על הגלוי, איני רואה במה יינזקו המשיבים אם יינתן צו המניעה המבוקש במעמד צד אחד".
7. משנתקבלה תגובת המשיבים, נתברר כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב מובהק והסתירו מספר עובדות יסוד מעיני בית המשפט.
ההיכרות בין עו"ד ג'סאר לבין עאמר, נוצרה כאשר השניים עמדו משני צדי המתרס. עו"ד ג'סאר ייצג את בני משפחת קעדאן בתביעה שהגישו כנגד המבקשים שיוצגו באותו הליך ע"י עו"ד ותד (ה.פ. 149/03 ות.א. 497/03 בבית משפט זה). קעדאן טענו כי עאמר ביצע עסקאות סותרות בכך שמכר בשמו של מחמד את חלקה 17 בגוש 8765, הן למשפחת קעדאן והן למר חסן שרפי, שאותו ייצג בהליך שם עו"ד חג'וג'. התביעה הסתיימה בפשרה לפיה בוטלה העסקה בין קעדאן לבין מחמד, שהתחייב, באמצעות עאמר, למכור לקעדאן חלקת אדמה אחרת. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ומשפחת קעדאן ביטלה תלונות במשטרה שהגישה כנגד עאמר בגין זיוף חתימותיהם על בקשות לביטול הערות אזהרה.
ויהי לאחר הדברים האלו, פנה עאמר אל עו"ד ג'סאר בבקשה שייצג אותו בכלל העניינים המשפטיים, נוכח החוב אליו נקלע העסק המשפחתי וכך נוצר הקשר ביניהם. דהיינו, עו"ד ג'אסר שתבע בעבר את עאמר בשמם של קעדאן, הפך כעת לעורך דינו בקשר לניהול עסקיו.
נתברר כי העסק של מחמד, שאותו ניהל עאמר, שקע בחובות כבדים. עאמר התקשר עם עו"ד ג'סאר ביום 10.11.2003 בהסכם (ת/6) לפיו עו"ד ג'סאר נטל על עצמו לערוך הסדרי נושים ולטפל במכלול הבעיות המשפטיות של העסק ושל המבקשים.
במבוא להסכם נאמר כי עאמר מנהל עסק לעבודות עפר וחוות כבשים גדולה, והוא שרוי בבעיות כלכליות וחובות לבנקים, לספקים, לרשויות המס ולנושים פרטיים. עוד נאמר במבוא, כי עאמר פנה לעו"ד ג'סאר על מנת שזה יסדיר את חובותיו, יסדיר רישום בטאבו של נכסיו וינהל את העסק בליווי רואה חשבון מוסמך ויכין תוכנית הבראה לשם כך. בהסכם נקבע כי רו"ח מואסי סמיח ילווה את עאמר ויפעל בשמו בפני רשויות המס. בתמורה לכל אלו, יהא עו"ד ג'סאר זכאי לשכ"ט בשעור של 8% מסכום החובות וכן 5% מערך המקרקעין. להבטחת תשלום שכר הטרחה נקבע כי עאמר יחתום על הסכם מכירת מקרקעין עתידי, לפיו יהא עו"ד ג'סאר זכאי לקבל 3 דונם מזכויותיו בחלקה 9 בגוש 8755. ההסכם מסתיים בסעיף בוררות לפיו כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים, תובא בפני עו"ד תאופיק ביאדסה כבורר דן יחיד.
במסגרת הסכם זה, שימש עו"ד ג'סאר כמעין כונס נכסים/נאמן של עאמר. הוא קיבל עבורו תשלומים והוציא שיקים לפקודת נושים וספקים. השיקים הוצאו מחשבון הפקדונות במשרדו של עו"ד ג'סאר, מאחר שחשבונו של עאמר הוגבל. במסגרת החובות שסולקו והפעולות שנעשו עבור העסק, ערך עו"ד ג'סאר פרוטוקולים שתיעדו פעולות שביצע, ועל פרוטוקולים אלו חתמו עאמר ו/או אחיו מאהר (להלן: "מאהר").
במהלך הזמן, עו"ד ג'סאר "נסחף" והקדים תשלומים לספקים ולנושים של העסק, על סמך הכספים שיגיעו לעאמר ולמאהר, וכך נוצר מצב שהוא מימן מכיסו למעלה ממליון ש"ח (!!!) וזאת בלי לקחת בחשבון את חוב שכר הטרחה על פי הסכם שכר הטרחה. בכך, הפך עו"ד ג'סאר לנושה היחיד והגדול של עאמר. לטענת עו"ד ג'סאר, התובענה שהוגשה על ידי המבקשים, באה לעולם במטרה שקופה לחמוק מהחוב. כל המקרקעין של מחמד, שנמכרו באמצעות עאמר על פי סמכותו מכוח ייפוי הכוח הכללי שמסר לו אביו, נמכרו בידיעתו, בהסכמתו ובחתימתו של עאמר, כדי שתמורת המקרקעין תשמש להקטנת חובו לעו"ד ג'סאר.
זו תמונת המצב, כפי שנטענה על ידי עו"ד ג'סאר בתגובתו. נציין כי לכל אחד מהמשיבים 3-9 (למעט יאסר חג'וג'), שרכשו את המקרקעין, יש קשר אישי או משפחתי אל עו"ד ג'סאר: שהנאז היא גיסתו (אחות אשתו), מקאלדה יסמין היא אחותו, ד"ר פוזי מואסי בן דוד של אשתו, עו"ד סמיר מואסי הוא אחיו של רו"ח סמיח מואסי, שהוא גיסו של עו"ד ג'סאר ורואה החשבון שלו. עוד נספר, כי במערכה השנייה והשלישית, נתברר כי לפחות חלק מהעסקאות דלעיל, סותרות עסקאות אחרות שביצע עמאר מחוץ למשרדו של עו"ד ג'סאר.
8. לטענתו של עו"ד פראס, העובד כשכיר במשרדו של עו"ד ג'סאר, הוא שערך את כל עסקאות המקרקעין נשוא התביעה. לגרסתו, בכל אחת מעסקאות המקרקעין, הכין את החוזה ואת כל נספחי החוזה - לרבות טופסי מש"ח, בקשה לרישום הערת אזהרה ויפויי כח - ועאמר חתם בפניו על כל המסמכים בכל אחת מהעסקאות. ובקיצור, גרסתו של עו"ד פראס סותרת לחלוטין את טענתו של עאמר לפיה זויפה חתימתו על כל עשרות המסמכים שנחתמו במסגרת העסקאות שפורטו לעיל.
על רקע האמור לעיל, נבחן את כשרותה ותוקפה של אחת מעסקאות המקרקעין, היא העסקה שבין עאמר, כמיופה כוחו של אביו מחמד, לבין יאסר חג'וג'.
העסקה עם יאסר חג'וג' (המשיב מס' 8 בה.פ. 219/04)
9. עוד קודם להגשת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, הצדדים כמעט השלימו הבאת ראיותיהם לעניין העסקה מיום 31.8.2004, ולפיה רכש חג'וג' יאסר (להלן: "יאסר") שטח בחלקה 15 בגוש 8765. עסקה זו נדונה בישיבות שנתקיימו ביום 19.9.2004 וביום 20.9.2004 ואם לא ייאמר אחרת, ההפנייה היא לפרוטוקול ישיבות אלו.
גם לגבי עסקה זו, כמו לגבי כל העסקאות האחרות מושא התובענה בה.פ. 219/04, גרסתו של עאמר מבוססת על טענה אחת ויחידה: לא חתמתי על ההסכם, חתימתי זויפה וממילא לא ידעתי ולא הסכמתי לעסקה.
10. לגרסתם של עוה"ד ג'סאר ופראס, בכל עסקאות המקרקעין לגביהן טען עאמר כי חתימתו זויפה, הוא חתם כמוכר בשמו של אביו מחמד. אלא שהחתימה נעשתה לא בצוותא חדא עם הקונה, אלא כל צד חתם לחוד במשרדו של עו"ד ג'סאר. זאת, למעט העסקה עם יאסר, שנחתמה במהלך ישיבה שנערכה במשרדו של עו"ד ג'סאר ובה נכחו יאסר, עאמר, עוה"ד ג'סאר ופראס ועו"ד חג'וג' שייצג את יאסר.
כדי לקבל את גרסתו של עאמר כי לא חתם על אף אחד מעשרות המסמכים שנחתמו בקשר לעסקה של יאסר (עמ' 7 ש' 21 וש' 30) עלי להניח שעורכי הדין ג'סאר, פראס וחג'וג' ומר יאסר, שתיארו בתצהירם ובעדותם בצבעים חיים את הישיבה במהלכה חתם עאמר על מסמכי העסקה נגד עיניהם, שיקרו ובדו את הדברים מליבם. לא אוכל להגיע למסקנה זו. נהפוך הוא, אומר כבר עתה, בקול צלול וברור, כי עדותם של הארבעה הייתה מהימנה עלי בעוד עדותו של עאמר הייתה עלבון לשכל הישר.
11. יאסר, אדם פשוט שהעיד על עצמו כי אינו יודע לקרוא בעברית, מסר בעדותו ובתצהירו תיאור נאמן של כל שלבי העסקה והדגיש כי עו"ד חג'וג' ליווה אותו לכל אורך הדרך. כמו כל העדים האחרים, אף הוא תיאר את הפגישה במשרדו של עו"ד ג'סאר, פגישה שבמהלכה נחתם ההסכם על ידי עאמר, ושולמה התמורה בסך 40,000 ₪.
12. עו"ד חג'וג' לא הגיש תצהיר מטעמו, כמי שמייצג את יאסר, אלא שנוכח חומרת ההאשמות של עאמר כי חתימתו זויפה, עשיתי שימוש בסמכותי והוריתי לו לעלות על דוכן העדים (החלטתי בעמ' 27). עו"ד חג'וג' תיאר בעדותו שלב אחר שלב את ביצוע העסקה, בדרך ש"אותות האמת" ניכרו בה, והייתה מהימנה עלי.
בתמצית, עו"ד חג'וג' סיפר כי בחודש אוגוסט 2004 נודע ליאסר כי עאמר מציע למכירה חלקות אדמה בבאקה אלע'רביה. השניים הגיעו למשרדו ועאמר שרטט בכתב ידו מעין תרשים של חלקה 15 בגוש 8755, על מנת להסביר באיזה שטח מדובר. לאחר שעיין בנסח רישום מקרקעין נתברר לעו"ד חג'וג' כי על חלקה 15 רובץ עיקול לטובת מ.ע.מ. וכן רשומות מספר הערות אזהרה לזכות צדדים שלישיים. בשל כך, ובשל "השם הטוב" שיצא לעאמר נוכח העסקה הסותרת שביצע כלפי משפחת קעדאן ושמעה התפרסם ברחבי העיר, המליץ ליאסר שלא להתקשר בעסקה עם עאמר. בהמשך, הגיע עאמר אל יאסר והציג בפניו אישורים כי העיקול וחלק מהערות האזהרה בוטלו. לאור זאת, פנה עו"ד חג'וג' אל עו"ד ג'סאר ונקבעה פגישה ליום 31.8.2004 לשעה 10:00. באותה פגישה הציגו עוה"ד ג'סאר ופראס בפני עו"ד חג'וג' אישורים על ביטול הערות האזהרה והציגו בפניו טיוטת הסכם, שבה טרם נרשם שמו של יאסר כקונה (מש/15), ונקבעה פגישה לשעות אחר הצהרים לחתימת העסקה. בשעה 15:00 הגיעו עו"ד חג'וג' ויאסר למשרדו של עו"ד ג'סאר ושם נכחו כבר עוה"ד ג'סאר ופראס וכן עאמר. הצדדים ישבו סביב השולחן, ההסכם הוקרא לצדדים על ידי עו"ד פראס ולאחר מכן נחתם ההסכם וכל נספחיו על ידי יאסר ועל ידי עאמר. המסמכים נחתמו נגד עיניהם של כל הנוכחים בחדר, התמורה הנקובה בהסכם בסך של 40,000 ₪ שולמה באותו מעמד במזומן, ועו"ד ג'סאר מסר קבלה על הסכום (מש/14). למחרת נרשמה הערת אזהרה לזכותו של יאסר והעסקה הושלמה ברישום ביום 24.3.2005.
עו"ד חג'וג' הבהיר כי דווקא בשל היכרותו עם עאמר ונוכח המוניטין המפוקפק שלו, נזהר בעסקה זו במיוחד, והקפיד על קלה כבחמורה (עמ' 32 ש' 21-22).
13. שמעתי באריכות גם את עדותו של עו"ד פראס שהייתה מהימנה עלי. עו"ד פראס הוא שערך את כל מסמכי העסקאות והוא שאישר את חתימתו של עאמר על כל המסמכים. עו"ד פראס היה זהיר בעדותו ואמר כי למיטב זכרונו, הפעם היחידה בה עאמר לא חתם בפניו על ההסכם, הייתה בעסקה עם שהנאז (המשיבה מס' 9) אם כי יתר מסמכי העסקה עם שהנאז, כמו טופסי מש"ח והערות אזהרה, נחתמו בפניו. עו"ד פראס אף הוסיף ואמר כי מאז היותו מתמחה, הוא שנה ולמד כי אין להחתים את הלקוחות על טופסי מש"ח ריקים, והוא מקפיד למלא את הטפסים עוד לפני חתימת הלקוחות.
עו"ד מחסן, ב"כ המבקשים דאז, תמה בחקירה הנגדית הכיצד עו"ד פראס לא אישר את חתימת הצדדים על גבי ההסכם עצמו. על כך השיב עו"ד פראס, והתשובה מקובלת עלי, שהוא אינו צד להסכם, ולכן אינו נוהג להוסיף את חתימתו על גבי ההסכם עצמו.
כדי לקבל את גרסתו של עאמר כי חתימתו זויפה, עלי להניח שעו"ד פראס הוא לא רק זייפן ושקרן אלא גם כסיל וטיפש. אם ביקשו עו"ד פראס או עו"ד ג'סאר, לזייף את חתימתו של עאמר, יש להניח שהיו עושים זאת פעם אחת, על גבי יפוי כוח, ומשתמשים באותו יפוי כוח לצורך חתימה על העסקאות המפורטות לעיל. איזה זייפן יסתכן בזיוף של עשרות חתימות? חתימתו של עאמר מתנוססת על עשרות מסמכים (!!!) ונראה שעו"ד פראס לא חסך בחתימות, והחתים את עאמר אפילו על נספחים, שברגיל אינם מצריכים חתימה של המוכר (כמו נסחי לשכת רישום המקרקעין). לדבריו, נוכח המסמכים הרבים שהחתים את עאמר, הלה הציע לו על דרך ההלצה שישאיר את האצבע אצלו ויחתום במקומו (עמ' 4 ש' 0 ). רק אוויל משריש יסתכן בזיוף של עשרות חתימות. הזייפן המצוי, ינסה "לחסוך" כמיטב יכולתו בחתימות מזויפות.
רוצה לומר, כי עו"ד פראס, לא רק שאינו חשוד עלי בשקר ובזיוף, אלא שמסמכי העסקה נערכו מצוות עורכי דין מלומדה, וחתומים ומאושרים כדת וכדין, באופן שמעיד עליהם שנערכו במהלך הדברים הרגיל.
14. בדומה, לא ראיתי לפקפק בגרסתו של עו"ד ג'סאר, שאף הוא תיאר את הישיבה במשרדו ואת המו"מ שניהל מול עו"ד חג'וג' לקראת העסקה. אף הוא, כמו כל הנוכחים בחדר אישר בפה מלא כי עאמר חתם על כל המסמכים באותה ישיבה, שנתקיימה אחר הצהריים סביב השולחן העגול במשרדו (תמונת השולחן - מש/16). בעוד כל מסמכי העסקה נחתמו בפני עו"ד פראס, הרי שייפוי הכוח עליו חתם עאמר נחתם בפניו (מש/18). עו"ד ג'סאר לא זכר אם באותו יום נחתמה עסקה נוספת באדמות משפחת טועמה, למרות שבאותו יום נערכה גם עסקה עם פוזי מואסי. איני סבור כי יש בסתירה זו, כדי לפגום בגרסתו. ראשית, מדבריו של עו"ד פראס עולה כי עאמר והקונים בעסקאות האחרות לא חתמו באותו מעמד, כך שייתכן כי פוזי מואסי חתם למחרת או יום לפני כן. שנית, לעומת העדים האחרים, עו"ד ג'סאר נחקר אודות העסקה בחלוף כשנתיים, עם חידוש ההליכים במערכה השנייה והשלישית (פרוטוקול הישיבה מיום 23.11.2006).
המבקשים תמהו בסיכומיהם, הכיצד שילם יאסר את כל הכסף לפני שהובטח תשלום מס השבח. על כך השיב עו"ד ג'סאר, כי מאחר שיאסר היה מיוצג על ידי עו"ד חג'וג', זה לא עניינו. דווקא לשיטתם של המבקשים, אם היה מדובר בעסקה מזוייפת מלכתחילה, ניתן היה לצפות כי נושא מס השבח ייכלל בהסכם (כשלעצמי, איני יכול שלא להרהר שמא הסכימו הצדדים, למרות מה שכתוב בהסכם, על עסקת "נטו" כפי ששכיח במגזר הערבי, קרי, שהקונה הוא שמשלם את מס השבח).
15. מול עדותם של ארבעת הנוכחים בחדר בעת חתימת מסמכי העסקה, ניצבת עדותו היחידה של עאמר. בחקירתו הנגדית, אישר עאמר כי מכר קרקעות, לטענתו, על מנת לממן טיפולים רפואיים לאביו (עמ' 17 ש' 25-26). עאמר נאלץ לאשר כי אכן נתקיימה ישיבה "חגיגית" במשרדו של עו"ד ג'סאר שבה נכחו הארבעה. אלא שלגרסתו, כאשר נוכח לדעת כי הנוכחים מדברים על החלקה שלו הוא התרגז ועזב את הישיבה בטריקת דלת. לא למותר להצביע על סתירה קטנה בגרסתו של עאמר בעניין זה. תחילה סיפר כי כאשר הגיע למשרדו של עו"ד ג'סאר, כל הארבעה כבר היו נוכחים (עמ' 6 שורות 20-27), אך בהמשך, כאשר נשאל מי הגיע לשם ראשון, השיב "אני הגעתי לשם ראשון" (עמ' 8 ש' 18).
עו"ד חג'וג' אף הציג בפני עאמר את השרטוט, שלטענתו נעשה בידי עאמר בפניו, ושעליו נכתב שמו של אביו "מחמד אבו טועמה" (מ/ש/1) ועאמר הזדרז להכחיש כי מדובר בכתב ידו (עמ' 7 ש' 6). עאמר נתבקש על ידי בית המשפט לכתוב 10 פעמים את שמו של אביו (מש/2) ומבלי להתיימר למומחיות בהשוואת כתבי יד, נראה שיש דמיון רב בין כתבי היד.
נוכח טענתו של עאמר שהוא חותם בשמו הפרטי ורק בעברית, הוא נתבקש גם לחתום חתימתו עשר פעמים. בחקירתו הנגדית, הוצגו בפני עאמר מסמכים שונים שנשאו את חתימתו (המסמכים הוצגו כשהם מקופלים כדי שלא יתאפשר לו להשיב על פי תוכן המסמך). לעיתים אישר עאמר את החתימה ולעיתים הכחישה, לעיתים קימט את מצחו והתלבט, לעיתים הכחיש חתימתו וחזר בו, ולעיתים אף הכחיש את חתימתו לצד חתימתו של אחיו מאהר, בעוד שמאהר אישר בפה מלא את חתימתו ואת חתימתו של עאמר (עמ' 21-22). כך לדוגמה, אישר מאהר את חתימתו על הפרוטוקול מש/8 שבו מאשררים הוא ועאמר מכירת מספר חלקות מקרקעין לצורך כיסוי החובות - חלקות 9,15 בגוש 8755 וחלקה 12 בגוש 10012, עסקאות שהמבקשים התכחשו להן.
מכל מקום, נתברר כי טענתו של עאמר, כביכול הוא חותם רק בשמו הפרטי בעברית, אינה נכונה, כפי שעולה מהמסמכים לגביהם אישר את חתימתו. עאמר נשאל על כך על ידי בית המשפט ולא נתן תשובה הגיונית (עמ' 20 ש' 1-4). השוואה בין חתימתו ע"ג מסמכי העסקה עם יאסר לבין חתימות אחרות שלו (ראה, לדוגמה, הסכם שכ"ט עם עו"ד ג'סאר ת/6), מעלה כי המדובר בחתימות דומות.
עאמר אף אישר בעדותו כי "בלהט" הגשת התביעה, נטען בטעות גם כנגד העסקה של אבראהים אבו מוך וכנגד העסקה בחלקה בכפר ג'ת וכי עשה זאת "מהלחץ" (עמ' 15-16). יש בכך כדי להעיד על מידת הרצינות בה מפריח עאמר טענות זיוף בהליכי בית משפט. (כפי שנראה בהמשך, במערכה השלישית, שב עאמר והתכחש לשתי עסקאות אלו).
16. סיכומו של דבר: מול גרסתם של יאסר ועוה"ד ג'סאר, פראס וחג'וג' שתיארו באופן קולח את הישיבה במשרדו של עו"ד ג'סאר ואת "טכס החתימה" על ההסכם, ונוכח עשרות המסמכים עליהם מתנוססת חתימתו של עאמר, ניצבת עדותו היחידה של עאמר "לא חתמתי". ככל שהתרשמתי, מבחינתו של עאמר אין כל בעיה להעיד בבית המשפט, מבלי להניד עפעף וללא כל עכבות, כי שחור הוא לבן כי הלילה הוא יום ולהיפך, הכל בהתאם לאינטרס שלו באותה עת.
כפי שנראה בהמשך, עאמר אינו בוחל גם באמצעים אחרים להשגת מטרותיו. כך, אישר כי הצית את משרדו של רו"ח מואסי, אף הוא אחד מאלו שרכשו ממנו חלקת קרקע (עמ' 135 שורות 4-9). כפי שנראה בהמשך, יש טעם חזק לחשוד בעאמר כי הוא שולח ידו באופן סיטוני גם בזיופי מסמכים ובזיופי רישומים בלשכת רישום המקרקעין.
השורה התחתונה היא, שאני קובע כי עאמר חתם, בשמו ומטעמו של מחמד אביו, על ההסכם למכירת המקרקעין ליאסר חג'וג' והתכחשותו לעסקה זו היא טענת סרק.
המערכה השנייה והשלישית - העובדות הצריכות לעניין
17. נחזור ונסקור את השתלשלות העניינים, והפעם ביתר פירוט.
הדיון בה.פ 219/04 נקבע להמשך שמיעת ראיות ליום 27.9.04. בפתח הישיבה התייצבו עוה"ד מחסן ופראס ומסרו הודעה בכתב שכותרתה "הודעה מטעם הצדדים ובקשה לדחיית דיון" שבה נאמר, בין היתר, כלהלן (נספח א' לתצהירו של ג'סאר): "מוסכם בין הצדדים על מינוי בורר יחיד להכרעה בסכסוך נשוא כתב התביעה הנ"ל. זהות הבורר תקבע בהסכמה בין שני הצדדים". עוד נאמר בהודעה, כי סמכויות הבורר ייקבעו בין הצדדים בהסכמה ושכ"ט הבורר ישולם ע"י שני הצדדים.
הוסיף עו"ד מחסן לפרוטוקול, כי הצדדים הגיעו להסכמה לנסות להעביר את הסכסוך לבוררות מאחר שהסכסוך הולך ומסתעף לכיוונים שונים (בכך נתכוון ככל הנראה לסכסוך הכספי שבין עו"ד ג'סאר לבין עאמר, נוכח החלטתי מיום 21.9.2007 כי על עו"ד ג'סאר להמציא דו"ח כספי הכולל כל התקבולים וההוצאות בחשבון שניהל עבור עאמר - י.ע.). עו"ד חג'וג', שאף הוא היה נוכח באולם, מחה וטען כי לא היה שותף להסכם הפשרה וכי אינו נכון להצטרף אליו.
החשוב לענייננו, שכבר בשלב זה, ברי שהמבקשים ידעו על הכוונה להעביר את הסכסוך לבוררות.
בהתאם להסכמת הצדדים נתתי להסכם הדיוני תוקף של החלטה. בהחלטה נאמר כי מאחר שיאסר חג'וג' לא חתם על ההסכם ואינו נכון להצטרף להליך הבוררות, הליכי הבוררות לא יחייבו אותו.
[במאמר מוסגר: לא בכדי עו"ד חג'וג' התנגד להסכם הפשרה ולמחיקת התביעה כנגד לקוחו. נוכח עדותו הלא אמינה, בלשון המעטה, של עאמר אל מול הראיות האחרות, היה ברור לנוכחים בשתי ישיבות ההוכחות לאן נוטה הרוח. דומה שעו"ד חג'וג' צפה את הנולד ומהיכרותו וחשדנותו כלפי עאמר חשש כי מחיקת התביעה כנגד לקוחו לא תהא סוף פסוק ולכן דרש הכרעת בית המשפט לגופא. המערכה השניה והשלישית מוכיחות כי עו"ד חג'וג' צדק בתחזיתו].
בתחילת חודש נובמבר הודיעו הצדדים כי לא הגיעו לעמק השווה. לאור זאת, קבעתי בהחלטתי מיום 2.11.04 המשך שמיעת ראיות בתיק לתחילת חודש דצמבר.
18. ביום 15.12.04 הוגש לתיק בית המשפט הסכם הפשרה (נספח ב' לתצהירו של עו"ד ג'סאר).
בהסכם הפשרה נאמר כי המבקשים חוזרים בהם מכל הטענות שהעלו כלפי עורכי הדין ג'סאר ופראס, כי הצדדים הסכימו להעביר את הסכסוך הכספי שנתגלע ביניהם להכרעתו של עו"ד ותד כבורר "שנהנה מאמונם המלא של שני הצדדים, חרף ייצוגו למשיבים לתפקיד בורר". בהמשך נאמר כי עאמר חוזר בו מכל דרישה כספית כלפי עו"ד ג'סאר בכל הנוגע לשיפוץ משרדו, וכי הצדדים מסכימים לבטל את כל התלונות שהגיש כל צד כנגד משנהו. בסעיף 7 להסכם נאמר כי הצדדים מסכימים כי יבוטלו שלוש עסקאות מקרקעין, ועו"ד ג'סאר מתחייב להחזיר לקונים את התמורה ששולמה על ידם. בסעיף 8 להסכם הפשרה מאשרים הצדדים את העסקאות האחרות, לרבות העסקה עם יאסר חג'וג', וכן הסכם מכר מקרקעין שנעשה בשעתו בין עאמר לבין עו"ד ותד עצמו לגבי חלקה 18 בגוש 8816 בג'ת. בהמשך נאמר כי הצדדים מוותרים על כל טענה או דרישה או תביעה כל צד כלפי משנהו.
על הסכם הפשרה חתומים עו"ד זחאלקה ועאמר מצד אחד, ועו"ד ותד מצד שני כבא כוח המשיבים.
הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין. לתוכנו של פסק הדין יש חשיבות לענייננו, ולכן נביא אותו בשלמותו:
"אני נותן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהוגש וסומן באות "א".
אין צו להוצאות ואני מורה על החזרת הערבון שהופקד על ידי המבקשים, ישירות לבא כוחם החדש עו"ד זחאלקה.
המבקשים ונתבע מס' 8 יודיעו לתיק בית המשפט תוך 14 יום אם הגיעו להסדר ביניהם, ואם לא, מה המחלוקת שנותרה.
בית המשפט רשם בפניו את הודעת המבקשים על החלפת הייצוג מעו"ד מוחסן לעו"ד זחאלקה. לבקשה צורפה הודעה על הפסקת ייצוג ובה טענות של המבקשים כלפי עו"ד מוחסן. מובן כי בית המשפט יתעלם מטענות אלו שעניינם בין המבקשים לבין עו"ד מוחסן."
תשומת לב הקורא, כי פסק הדין אך מאזכר את הסכם הפשרה מבלי לפרט את תוכנו, ונאמר בו שעו"ד זחאלקה מייצג כיום את המבקשים.
19. חלפו חודשיים וביום 15.2.2005 ניתן פסק הבורר שנפתח במילים "משימה לא קלה נטלתי על עצמי, עת הסכמתי לשמש בורר בין הצדדים". בהקדמה, מפרט עו"ד ותד באריכות את הרקע לבוררות, ומדוע, למרות שייצג את עו"ד ג'סאר בה.פ. 219/04 ולמרות שייצג בעבר את עאמר ומחמד ואף ייצג את עאמר במהלך הבוררות בעניינים שונים, הסכים ליטול על עצמו לשמש בורר בין הצדדים. בהמשך, עומד עו"ד ותד על סמכויותיו על פי הסכם הבוררות ועל ישיבות הבוררות שניהל.
בחלק האופרטיבי של פסק הבורר, קבע עו"ד ותד כי עו"ד ג'סאר הוציא מכיסו עבור משפחת טועמה סך של 1,371,000 ₪, וכי משפחת טועמה שילמה לו סך של 623,000 ₪. הבורר חייב את המבקשים בהפרש הסכום בצירוף 150,000 ש"ח שכ"ט המגיע לעו"ד ג'סאר.
כאמור, המבקשים עתרו בתביעותיהם לביטול פסק הבוררות והסכם הפשרה (ת.א. 601/05, ת.א. 612/05).
טענת המבקשים וגרסתם לגבי הסכם הפשרה והליך הבוררות
20. מעיון בכתבי התביעה עולה, כי לטענת עאמר ומחמד, הם מעולם לא חתמו על הסכם פשרה ולא על הסכם בוררות, לא השתתפו בהליך בוררות, ממילא לא חתמו על פרוטוקולים של בוררות, ולא הסמיכו את הבורר להכריע בעניינם, ועל פסק הבורר נודע להם אגב אורחא. ובקיצור - לשיטתם של המבקשים כל הסכם הפשרה והליך הבוררות לא היה ולא נברא, אלא משל וחלום היה. בסעיף 21 לתצהיר עדות ראשית של עאמר נאמר בקצרה "ישנן טענות רבות כנגד תוכן 'פסק הבורר' אולם מאחר ואבי ואני לא היינו שותפים להליך הבוררות לא ידענו עליו ולא הסכמנו לו הרי שממילא לא יכולים היינו להציג את טענותינו".
הטענה כי הסכם הפשרה והליך הבוררות נעשו והתנהלו מאחורי גבם וללא ידיעתם של המבקשים, היא כה פנטסטית, שסברתי לתומי כי דווקא בשל כך, שמא יש ממש בדברים. אלא שבתום שמיעת הראיות, וכפי שנראה להלן, צר לי לקבוע כי עזות המצח של המבקשים כה גדולה, שאין הם נרתעים מלהתכחש לפעולותיהם ולמעשיהם, ללא כל קשר למציאות.
21. עוד לפני שנידרש לתוכן העדויות שנשמעו בבית המשפט, אצביע על כך, שגרסתם של המבקשים "לא ידעתי לא ראיתי לא שמעתי" אודות הסכם הפשרה והליך הבוררות, עומדת בסתירה לשורה ארוכה של מסמכים עליהם מתנוססת חתימתו של עאמר, מיופה כוחו של מחמד. אעמוד על חלק מהמסמכים:
( - ) חתימת עאמר מתנוססת על ייפוי כוח מיום 7.12.04 לעו"ד זחאלקה, שלטענתו אינו מוכר לו כלל. האם גם עו"ד זחאלקה היה שותף למזימה, וזייף את חתימתו של עאמר ללא ידיעתו?
( - ) חתימת עאמר בשמו ובשם אביו מתנוססת על מכתב המופנה לעו"ד מחסן וכותרתו "הודעה בדבר הפסקת ייצוג". במכתב נאמר כי עאמר החליט להפסיק את ייצוגו של עו"ד מחסן, בשל התנהגותו שכמעט הביאה למעצרו של עאמר בבית המשפט המחוזי וכן בשל הניהול הכושל של ת.א. 219/04 שגרמה למבקשים נזקים בלתי הפיכים. בסיפא למכתב מאשר עו"ד זחאלקה כי עאמר חתם בפניו. האם גם כאן בזיוף עסקינן?
( - ) על הסכם הפשרה מיום 14.12.2004 מתנוססת חתימתו של עאמר מתחת לחתימתו של עו"ד זחאלקה. האם גם חתימה זו מזויפת?
( - ) עאמר חתם ביום 29.12.2004 על תצהיר בפני עו"ד זחאלקה (ת/3), לתמיכה בבקשתם של המבקשים למחוק את התביעה כנגד יאסר חג'וג'. האם גם חתימה זו מזויפת?
( - ) ביום 16.12.2004, יום אחד לאחר פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, נחתם הסכם בוררות בין עו"ד ג'סאר לבין מחמד ועאמר באמצעות עאמר (נספח ג' לתצהיר ג'סאר). חתימתו של עאמר מתנוססת על כל אחד משני עמודי הסכם הבוררות. האם גם חתימה זו מזויפת?
[במאמר מוסגר: המבקשים תמהו בסיכומיהם, מדוע צריך היה לחתום על הסכם בוררות, אם הסכם הפשרה כלל ממילא הסכמה להעביר את הסכסוך בפני עו"ד ותד כבורר. איני רואה ממש בתמיהה זו. מטבע הדברים, ביקש עו"ד ותד, לעגן את סמכויותיו בהסכם בוררות וכן לקצוב מראש את שכר טרחתו כפי שנקבע בהסכם הבוררות].
( - ) פרוטוקול ישיבת בוררות מיום 18.12.2004 עליו חתומים עו"ד ותד כבורר, עו"ד ג'סאר, עאמר ומר לואי קעדאן, שליווה את עאמר בהליך הבוררות (נספח ד' לתצהיר ג'סאר). האם גם חתימה זו מזויפת?
( - ) פרוטוקול ישיבת בוררות מיום 3.2.2005 עם אותן חתימות כמפורט לעיל (נספח ה' לתצהיר ג'סאר). האם גם חתימה זו מזויפת?
( - ) פרוטוקול ישיבת בוררות מיום 12.2.2005 עם אותן חתימות כמפורט לעיל (נספח ו' לתצהיר ג'סאר). האם גם חתימה זו מזויפת?
( - ) בעמוד האחרון של פסק הבורר מאשר עאמר בחתימתו כי קיבל לידיו את העתק פסק הבורר ביום 16.2.05. האם גם חתימה זו מזויפת?
( - ) הסכם מיום 20.2.2005, ארבעה ימים לאחר מתן פסק הבורר, שבו מאשררים עו"ד ג'סאר ועאמר את פסק הבורר ככתבו וכלשונו. בהסכם נאמר, שהוא בא להוסיף על הסכם הפשרה מיום 15.12.04. בסעיף 4 להסכם נכתב כלהלן:
"למען הסר ספק, ולאחר שנתגלו מקרים שונים שבהם עשה צד ב' שימוש לא נאות במסמכים ו/או חתימות ו/או חותמות של צד א' ו/או מי מטעמו, הצדדים מבהירים כי רשימת המסמכים שלהלן נערכה ונחתמה על ידיהם, וכי מסמכים אלו, ורק הם מקיפים את מלא ההתקשרויות בין הצדדים:
א.הסכם בוררות ביום 16.12.04.
ב. פרוטוקולים של ישיבות הבוררות בתאריכים שונים.
ג. הסכם הפשרה מיום 15.12.04 שהוגש וקיבל תוקף של פס"ד בה.פ 219/04.
ד. פסק הבורר מיום 15.2.05.
בהמשך נאמר כי עם חתימת הצדדים על הסכם זה, הצדדים סיימו את ההתחשבנות הכספית ביניהם ואין להם תביעה או טענה כלפי מישנהו. הצדדים חתמו על ההסכם לפני עו"ד ותד. האם גם על מסמך זה זוייפה חתימתו של עאמר?
אקדים ואומר כי נוכח העדויות שנשמעו, אין לי ספק כי עאמר חתם גם חתם על כל המסמכים דלעיל. למעשה, במסקנה זו יכולים היינו לסיים ואידך זיל גמור: אם עאמר, מיופה כוחו של מחמד, חתם על הסכם בוררות, השתתף בהליך הבוררות ואישרר את פסק הבורר, נשמטת התביעה מיניה וביה.
22. על מנת להסביר לקורא, מה הביא אותי למסקנה כי לגרסתם של עאמר ומחמד אין ידיים ואין רגליים, אסקור את העדויות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים. ותחילה, אציג בקליפת אגוז את גרסת המבקשים, כפי שעלתה מעדותם.
לגרסת עאמר ומחמד, הם נאלצו לפטר את עו"ד מחסן שייצג אותם בה.פ. 219/04 בשל לחצים שהופעלו עליהם והם סברו כי הנושא מועבר לבוררות בפני עו"ד אבו פול (דמות חדשה שטרם נזכרה עד כה). עאמר ומחמד הכחישו לחלוטין כל היכרות בינם לבין עו"ד זחאלקה והכחישו כי נטלו חלק כלשהו בעיצוב הסכם הפשרה. לגרסתם, על הסכם הפשרה נודע להם מספר ימים לאחר שנחתם, בעקבות פרסום פסק הדין באינטרנט. ברם, עו"ד ותד הפיס את דעתם שאינם צריכים לדאוג, והרגיע אותם בכך שהציג בפניהם חמשה הסכמים לביטול עסקאות במקרקעין, חתומים בחותמת בית המשפט המחוזי (להלן: "הסכמי הביטול"). לגבי הליך הבוררות, גרסתו של עאמר "התעדנה" במקצת במהלך שמיעת הראיות. במקום כפירה טוטאלית בכל ההליכים שהתקיימו, נאלץ עאמר לאשר כי השתתף בישיבות ארוכות אל תוך הלילה במשרדו של עו"ד ותד, אך טען כי לא הבין שמדובר בבוררות אלא סבר שהוא בהליך של מעין "סולחה".
וכעת, משהתוודענו לקווים הכללים של גרסת המבקשים, נעמוד על גרסתם ועדותם של כל אחד מהמעורבים והעדים, תוך התייחסות לדברי העדים ומהימנותם. נפתח בעו"ד מחסן ובלואי קעדאן, שעדותם שופכת אור על המתרחש "מאחורי הקלעים" ובהמשך נבחן את גרסתם של המבקשים עצמם ושל עדים נוספים.
עו"ד מחסן
23. עו"ד מחסן סיפר כי הכיר את מחמד בעבר, ואף ייצג מישהו שהגיש כנגדו תביעה, ואת עאמר הכיר רק במסגרת תיק זה. הוא ייצג את השניים בה.פ. 219/04 על פי ייפוי כוח שנחתם על ידי עאמר, ואת שכר טרחתו קיבל משלושה אחים לבית טועמה - עאמר, מאהר וחלמי. עודנו מייצג במרץ את המבקשים ומשגר מכתבים לעו"ד ג'סאר בדרישה
לקבל דו"ח כספי מפורט (ראה המכתבים הנספחים לתצהירו), הוא נדרש על ידי עאמר להפסיק את הייצוג. הדרישה נעשתה בעל פה וגם בהודעה בכתב מיום 14.10.2004בה נאמר: "בהמשך לפגישתנו מאתמול בערב, הנני לחזור על הודעתי לפיה אנו מקפיאים בשלב זה את הייצוג שלך בעניינים דלעיל עד להודעה אחרת" (נספח אחרון לתצהירו של עו"ד מחסן). לדבריו, את ההודעה בכתב הביאו לביתו מאהר וג'ואד, שני אחיו של עאמר. עו"ד מחסן סירב לקבל את המסמך, אלא אם יימסר לו על ידי עאמר עצמו וייחתם על ידו. כעבור כשעתיים של ויכוחים וצעקות בין האחים לבין עצמם, התייצב עאמר בכבודו ובעצמו, סירב תחילה לחתום על ההודעה, אך אח"כ חזר בו וחתם על המסמך. עו"ד מחסן אישר קבלת ההודעה ובכך נסתיים תפקידו כמי שטיפל בעניינם של המבקשים, למעט עניינים נקודתיים בהם המשיך לטפל, שלדבריו אינם קשורים בתיק.
לדבריו של עו"ד מחסן, לאחר פיטוריו, דובר על כך שהנושא יועבר לבוררות והוא קיבל את אישורו של עאמר לכך (עמ' 30 ש' 19). עו"ד אבו פול הופיע במשרדו והודיעו כי ייתכן שישמש כבורר, ואף הוצג בפניו על ידי עאמר כמי שמוצע כבורר. עם זאת, אישר כי שמע על כך שהבוררות מתנהלת בפני עו"ד ותד, והשמועות על כך רווחו בעיר (עמ' 27).
מדברי עו"ד מחסן עולה כי מחמד היה מעורה בהליכים, וגם היה נוכח בדיון האחרון ביום 27.9.2004, בו הודיעו הצדדים לבית המשפט כי בדעתם להעביר את הסכסוך לבוררות. הוא עצמו סבר כי הדבר הוא לטובת לקוחותיו ולכן הסכים לכך, וגם מחמד אמר לו שכל פתרון של הסכסוך מקובל עליו. עו"ד מחסן התבטא כי נראה לו שעאמר יצא משליטתו של מחמד אביו, אך בהמשך אישר כי התרשם שכל משפחת טועמה פעלו כגוף אחד.
לדבריו, ידע בזמן אמת שעו"ד זחאלקה החליף אותו בייצוג בה.פ. 219/04 והלה אף שלח לו העתק מההודעה שנשלחה לתיק ביהמ"ש. לשאלתי הכיצד לא נפגע מכך, שבהודעה נאמר שעו"ד מחסן לא פעל כהלכה, השיב כי לא נפגע מכך.
אציין, כי למרות פיטוריו ביום 14.10.2004, המשיך עו"ד מחסן לייצג את משפחת טועמה במהלך החודשים 11/04 - 12/04 כפי שעולה ממוצגים נ/1 - נ/2. לכן, קשה להלום כי המבקשים לא ידעו שעו"ד זחאלקה נכנס בנעליו בה"פ 219/04.
24. עו"ד מחסן לא הסתיר את עוינותו כלפי עו"ד ג'סאר, וככל שהבינותי, שורשי הסכסוך בין השניים נעוצים בכך שעו"ד ג'סאר פעל בשמו של פלוני כנגד עו"ד מחסן בהליכי הוצאה לפועל, עיקל ותפס את מכוניתו ואף הוציא כנגדו פקודת מאסר. הדבר קרה בשנת 1999 וגם לאחרונה, כאשר עו"ד ג'סאר נטל מידיו של עו"ד זחאלקה את הטיפול בתיק הוצאה לפועל כנגד עו"ד מחסן. לדברי עו"ד מחסן, עו"ד ג'סאר התקשר אליו קילל אותו ואת משפחתו. על "היחסים הטובים" בין שני עורכי הדין, ניתן ללמוד מתגרת ידיים שפרצה ביניהם לאחר אחד הדיונים, עם יציאתם מאולם בית המשפט.
עו"ד מחסן סיפר כי במהלך טיפולו בתיק, הופיעו בביתו טיפוסים מפוקפקים שאיימו עליו בנשק וקראו לעברו כי האדמות שייכות להם, אך אלו נהדפו על ידי בנו הבכור וברחו. לדבריו, לאחר מתן פסק הבורר אף נזרק רימון לעבר ביתו ונשלחו לעברו איומים מרומזים ומפורשים. בישיבה שהתקיימה ביום 27.11.2006, התייצב עו"ד מחסן ביוזמתו, וסיפר לבית המשפט בקול נרגש כי אך אתמול הושלך לעבר ביתו רימון נוסף, לאחר שבני משפחת טועמה יצאו מפתח ביתו בשעה 22.00.
[במאמר מוסגר: עו"ד מחסן המשיך ללוות את המבקשים גם במערכה השלישית, כפי שעולה מפגישה שהוקלטה על ידי מאהר, אחיו של עאמר, ועל כך נעמוד בהמשך. תמיהה היא, מדוע עו"ד מחסן נפגש בכלל עם בני משפחת טועמה לאחר שהפסיק לייצג אותם. ולא רק זאת, אלא שעו"ד מחסן אף נתבע על ידי המבקשים בה.פ. 115/05 בטענה שזייף את חתימתם וערך עסקה שלא הייתה ולא נבראה עם סמאהר רזק. על כך השיב עו"ד מחסן ספונטנית, כי מחמד הגיש תביעות כנגד כל העולם. תשובה זו אכן מהימנה עלי].
אני מאמין לדבריו של עו"ד מחסן על רימונים שהושלכו לפתח ביתו ועל איומים שקיבל. אך אפילו עו"ד מחסן לא העז לייחס מעשים נפשעים אלו לעוה"ד ג'סאר או פראס או ותד, שאף הם התלוננו על איומים שהופנו כלפיהם (דברי עו"ד ותד לפרוטוקול הישיבה מיום 20.4.2005 בה.פ. 115/05). יש אפשרות כי לאיומים ולהשלכת הרימונים על ביתו של עו"ד מחסן יש קשר לתיקים דכאן ושמא ידו של אחד מקבוצת רוכשי המקרקעין "נפגעי עאמר" במעל. זאת, לצד האפשרות כי אין למעשים אלו כל קשר לתיקים המתנהלים בפני (מהשאלות שהופנו לעו"ד מחסן עולה כי ייתכן ונזרק לעבר ביתו רימון גם לפני הפרשה דכאן).
25. המבקשים בסיכומיהם נטלו את סיפורו של עו"ד מחסן והקישו על עצמם, וטענו כי אף עליהם הופעלו לחצים ואיומים, תוך שהם מפנים אל ת/1, כתב אישום שהוגש כנגד עו"ד ג'סאר בגין איומים שהפנה אל מאהר ועאמר בשיחה שהוקלטה על ידי מאהר (תמליל השיחה צורף לתצהירו המשלים של מאהר בש"א 4342/06). נראה כי בשיחה זו, עו"ד ג'סאר איבד כל רסן על פיו והעביר דרך מאהר מסר לעאמר "שאני אשחט את הבן שלו". עם זאת, ולמרות שרשרת "האיחולים" שהרעיף עו"ד ג'סאר על ראשו של עאמר ומחמד באותה שיחה, לא ניתן להסיק כי הוא עצמו עוסק בשעות הפנאי שלו בהשלכת רימונים ובהפעלת לחצים.
מכל מקום, הטענה כביכול המבקשים אולצו או נכפו למהלך הבוררות, היא טענה נלעגת לטעמי. הוצאת הטיפול בה.פ. 219/04 מעו"ד מחסן נעשתה בשל שיקולים של המבקשים עצמם. ככל הנראה, בעקבות התרשמותם של הנוכחים בישיבות בית המשפט ביום 19.9.2004-20.9.2004, כי הרוח נוטה לדחיית התביעה נוכח מופרכות גרסתו של עאמר, ושמא בשל מחלוקות פנימיות בקרב בני משפחת טועמה, בין אחיו של עאמר מצד אחד, לבין עאמר ומחמד מצד שני. אזכיר כי עאמר עצמו חתום על מכתב שנשלח לעו"ד מחסן ובו נאמר שהלה גרם לו נזקים בלתי הפיכים.
עדותו של לואי קעדאן
26. מר לואי קעדאן (להלן: "לואי"), חלפן כספים שעמד לצידו של עאמר לכל אורך הבוררות, זומן לעדות דווקא על ידי עוה"ד ותד וג'סאר, למרות שניתן היה לצפות כי המבקשים הם שיזמנו אותו לעדות. העד אישר כי הוא מקורב לאחים עאמר ומאהר, וציין כי הוא נמצא במבוכה, נוכח זימונו לעדות.
לדבריו של לואי, הוא היה מעורב בהליך הבוררות והשתתף במספר ישיבות בהן נכחו גם עאמר, עו"ד ג'סאר ועו"ד ותד. ישיבות הבוררות התנהלו באוירה טובה, הצדדים אכלו ושתו ושהו במקום עד לשעות הקטנות של הלילה ועאמר ועו"ד ג'סאר אף לחצו יד במהלך הבוררות ובסופה. במהלך הבוררות הוא עמד בקשר גם עם מאהר, אם כי התרשם שעאמר הוא שניהל את העניינים. ידוע לו כי תוך כדי הבוררות, עו"ד ותד טיפל בהליכי המעצר והמאסר שנגזרו על עאמר בגין העסקה או הלנה של שב"ח, וכן בבקשה לחנינה שהגיש בשמו של עאמר. הוא עצמו שילם עבור עאמר כמה אלפי שקלים כשכר טרחתו של עו"ד ותד עבור פעולות אלו.
לואי אישר כי נעשתה בדיקה פרטנית של החוב של בני משפחת טועמה לעו"ד ג'סאר, ואישר כי עו"ד ג'סאר שילם הרבה כסף עבור מאהר (לבנק ולעו"ד) וגם שילם את משכורתו של האח ג'ואד שעבד בעסק. הוא ועו"ד ותד בדקו יחדיו פרטנית שיק אחר שיק, ועו"ד ותד הפחית מסכומים שנתבעו על ידי עו"ד ג'סאר. הוא ועו"ד ותד התקשרו לאנשים שונים על מנת לברר נכונות פריטים מסוימים בתביעת החוב של עו"ד ג'סאר. כך לדוגמה, פנו לחלפן כספים בטול כרם על מנת לבחון שיקים שמסר עו"ד ג'סאר לחלפן עבור חוב של עאמר, ואותו חלפן איים כי יפעל כנגד עו"ד ג'סאר מאחר שביטל את השיקים שמסר. לשאלותיו של עו"ד ותד, אישר לואי כי התגלעו ויכוחים בין הצדדים כאשר עו"ד ג'סאר דרש בסעיף מסויים סכום של 500,000 ₪ עאמר הסכים לשלם 300,000 ₪ ועו"ד ותד הפחית לבסוף את הסכום ל-200,000 ₪ (הכוונה ככל הנראה לשכר הטרחה, שהופחת על ידי הבורר לסכום של 150,000 ₪ - י.ע.).
לואי ציין, כמשיח לפי תומו, כי שמע מעו"ד ותד כי מחמד עצמו היה אצלו במשרד, וכי עאמר המשיך תוך כדי הליכי הבוררות למכור קרקעות של אביו, כמו הקרקע שמכר לאיברהים פקראא' באמצעות עו"ד מחסן. לדבריו, נושא הזיופים כלל לא נדון במהלך הבוררות, והצדדים דיברו רק על החוב הכספי ועל העסקאות.
בהקשר זה אציין כי הסכם הבוררות מסמיך את עו"ד ותד לדון אך בנושא החוב לעו"ד ג'סאר. עם זאת, לאור הקשר ההדוק בין החוב לבין עסקאות המקרקעין שנעשו כדי להפחית את החוב, העובדה שנושא זיוף העסקאות לא עלה כלל במהלך הבוררות, מצביעה לטעמי, שלכל הצדדים היה נהיר שהטענות לזיוף הן עורבא פרח, ונועדו רק לצרכי בית משפט. הסכסוך האמיתי מאחורי שלל התביעות לביטול העסקאות, היה החוב של עאמר לעו"ד ג'סאר וכמה מתוך החוב נפרע, באמצעות העסקאות. ככל שהתרשמתי, דומה שעאמר חש כי העסקאות נעשו במחירים שאינם משקפים את מחיר השוק, או שהתמורה ששולמה בפועל הייתה גבוהה יותר, ולכן ניחם על העסקאות וביקש לבטלן בטענות סרק לזיוף חתימתו.
סיכומו של דבר, כי מעדותו של לואי עולה בבירור, שטענת המבקשים בכתב התביעה, כביכול הליך הבוררות לא היה ולא נברא, היא עזות מצח לשמה. לואי ועאמר חתומים על כל הפרוטוקולים של הבוררות, לואי אישר את חתימתו ואישר שהוא קורא עברית היטב. יש אפוא להעמיד את לואי בחזקתו, כי הבין על מה הוא חותם.
27. לשם הפיקנטריה אציין כי לואי עצמו רכש מעאמר קרקע בגן שמואל, לאחר שנודע לו על ביטול העסקאות של יאסר גנאם ושל סמיח על פי הסכם הפשרה. גם אחותו של לואי, בשם סמאהר, רכשה אדמה מעאמר. והנה, הפלא ופלא, סמאהר היא כיום אחת הנתבעות על ידי עאמר בה.פ. 115/05, בטענה שגם העסקה עמה היא פרי מעשה זיוף של עו"ד מחסן (!!!) שערך את העסקה. לואי התחמק מלהשיב לשאלה אם בתמורה לעדותו, עאמר הבטיח לו שהחלקה שנמכרה לאחותו לא תיפגע, אך תשובה לשאלה זו, אנו מוצאים בשיחה שהוקלטה על ידי מאהר בפגישה רבת משתתפים, בה השתתפו גם לואי, עו"ד מחסן ועאמר (ת/4).
מתוכן השיחה המוקלטת עולה כי לואי זומן לפגישה לאחר שהוזמן על ידי עוה"ד ותד וג'סאר ליתן עדות בהליך דכאן, מה שלא הפריע לעו"ד מחסן לשוחח עמו על הדברים שיאמר לכשייחקר בבית המשפט. עו"ד מחסן - שייצג בתחילת הדרך את המבקשים, בהמשך "הושעה" על ידם ולאחר מכן נתבע על ידם בה.פ. 115/05 כמי שזייף את חתימתם - מצטייר בפגישה זו כמי שממשיך לייצג את המבקשים. בנסיבות אלו, השתתפותו בפגישת "תדרוך" של לואי, לפני מתן עדותו, למרות שלואי זומן לעדות על ידי הצד שכנגד, היא לכאורה בניגוד לכלל 37(ב) לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, הקובע כי : "לא יבוא עורך-דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בעניין הקשור בעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג - בהסכמת בא כוחו".
מכל מקום, המשתתפים בפגישה משוחחים על הבוררות, ובעמ' 4-5 לתמליל, ניתן להיווכח כיצד מאהר ועו"ד מחסן מבקשים מלואי כי יגיש תצהיר על כך שהוסכם בבוררות כי רק שלוש עסקאות ישארו על כנן והשאר יבוטלו, וכי הוא ייחקר נגדית על ידם על תצהירו. בהמשך אומר אחד המשתתפים כי לואי לא צריך להגיש תצהיר אלא לתת עדות בעל פה, ומי שיחקור אותו יהיה מי שהזמין אותו, דהיינו, עוה"ד ג'סאר וותד. ועו"ד מחסן אף מסביר לנוכחים מה צפוי לקרות בישיבת בית המשפט, על כך שעו"ד ג'סאר ישאל את לואי כיצד ליווה את הליך הבוררות מהתחלה ועד הסוף. מאהר מסביר לנוכחים כי לאחר שלואי יסביר לשופט כי פסק הבוררות שונה ממה שהוסכם "הבוררות בעצם בטלה ומבוטלת" ומאחר שעו"ד ג'סאר הוא שהזמין את לואי למתן עדות, יוצא כי עו"ד ג'סאר "הביא את הקוף לבננות שלו".
בהמשך הדברים, עאמר מבטיח ללואי כי העסקה שלו לא תיפגע "אף אחד לא יפגע בך, הרי אני אמרתי לך שמה שמגיע לו יישאר מובטח, ואני ערב לכך". אגב, מאלף לציין כי לאחר שעאמר מזכיר את הסכם הפשרה מיום 14.12.2004, אומר לו לואי "אתה יודע שההסכם הזה שהחתימו אותך עליו, זה היה ביום שבאו אליך לכלא" (שם, עמ' 3). לפנינו הוכחה נוספת, כי עאמר חתם על הסכם הפשרה.
מחמד
28. מחמד הקדים ופתח את עדותו במעין הצהרה, כי מהרגע הראשון שבו נפגש עם עו"ד ותד הוא לא סבל אותו. לדבריו, גירש את עו"ד ותד מביתו בכל פעם שניסה להיכנס, מאחר שחש כי הוא אינו אדם ישר. על דברים אלו חזר מחמד בצורה מגמתית לכל אורך עדותו, אך לא הצליח ליתן תשובה הגיונית לשאלה, מדוע אם כך פנה לעו"ד ותד שיטפל בבקשת החנינה של בנו עאמר. לכל אורך הדרך "נופף" מחמד במחלתו וגלש לנושאים שלא נשאל עליהם, במטרה שקופה להתחמק משאלות קשות שהופנו אליו.
מחמד היתמם והסתבך בשקרים לכל אורך עדותו. הוא טען שאין לו חובות, אך נאלץ להודות כי הוא נמצא באיחוד תיקים. הוא לא זכר כי עו"ד ותד ייצג אותו בעיקולים שהוטלו כנגדו בתיק הוצל"פ (בניגוד לנספח ל"ז לתגובתו המפורטת של עו"ד ותד בבש"א 5282/05). הוא אף התכחש לכך שעו"ד ותד ייצג אותו בת.א. 149/03, שם נתבע ע"י משפחת קעדאן בגין מעלליו של עאמר, שביצע עיסקאות סותרות במקרקעין. לאחר מספר התחמקויות, נאלץ מחמד לאשר כי הוא עצמו הגיע למשרדו של עו"ד ותד, אך לטענתו הדבר היה מזמן. בהמשך, אישר כי הגיע למשרדו של עו"ד ותד עם בנו עומר (הכוונה לבן אחר ולא לעאמר) אך הכחיש כי תקף את עו"ד ותד (נ/7 - תלונה שהגיש עו"ד ותד במשטרה ביום 3.4.05). בהמשך, נאלץ לאשר כי הגיע למשרדם של עוה"ד ג'סאר ופראס לאחר שנחתם הסכם הפשרה.
לא אמנה כרוכל את שלל השקרים, הגוזמאות והבדותות שהשמיע מחמד בעדותו ואתמקד בנושאים העיקריים הצריכים לענייננו.
29. מחמד טען כי פנה לעו"ד שבתאי כבר בחודש 12/04, אך לא ידע להסביר מדוע התביעות הראשונות הוגשו רק בחודש 4/05 לאחר שניתן כבר פסק הבורר. מחמד התחמק מלהשיב על סדרת שאלות לגבי ההליך שהתקיים בה.פ. 219/04 במהלך חודש ספטמבר 2004. לדבריו, לא התעניין במה קרה שם ואף לא ידע שעו"ד מחסן מייצג אותו ואת עאמר.
עם זאת, אישר מחמד כי היה נוכח בישיבה קצרה שהתקיימה בבית המשפט, כך שלא יכולה להיות מחלוקת שהיה נוכח לכל הפחות בישיבה מיום 27.9.04, הישיבה בה הודיעו הצדדים כי בכוונתם להעביר את הסכסוך לבוררות (לגרסתו של עו"ד ג'סאר בתצהירו, מחמד היה נוכח גם בשתי הישיבות קודם לכן והסתודד במהלכן עם עו"ד מחסן).
מחמד סיפר בעדותו ובתצהירו, כי מאהר הוציא את פסק הדין באינטרנט והעבירו אליו. הוא נבהל מתוכנו של פסק הדין, ופנה מייד לעו"ד ותד כדי שיסביר לו במה מדובר. לדבריו, עו"ד ותד הגיע לביתו, והרגיע אותו שהכל בסדר וכל העסקאות במקרקעין בוטלו, ובמעמד זה אף מסר לו את הסכמי הביטול. על הסכמי הביטול נעמוד בהמשך, אך כבר כעת נאמר כי גרסתו של מחמד מגוחכת על פניה. ראשית, מפסק הדין לא ניתן ללמוד דבר על תוכנו של הסכם הפשרה, ומה היה למחמד להיבהל מפסק הדין? שנית, מדוע פנה מחמד אל עו"ד ותד ולא אל עו"ד מחסן שהמשיך לייצג את משפחת טועמה גם לאחר התפטרותו (נ/1-נ/2)? ולמיצער, מדוע לא פנה מחמד אל עו"ד אחר? וכי מה היה למחמד לפנות דווקא אל עו"ד ותד, שאותו הוא כל כך שונא, ואשר מייצג דווקא את עו"ד ג'סאר, הצד שכנגד (שהרי לגרסתו לא ידע כי עו"ד ותד התמנה כבורר)?
בהמשך, ובניגוד לדבריו כי עו"ד ותד הביא לביתו את מסמכי הביטול לאחר פסק הדין, טען מחמד כי מסמכי הביטול הוצגו בפניו לפני פסק הדין. מחמד לא ידע להסביר כיצד גרסתו לפיה מאהר הוציא את פסק הדין מהאינטרנט והעבירו אליו, מתיישבת עם גרסתו שלא ידע כלל אודות קיומו של עו"ד זחאלקה, כאשר בפסק הדין כתוב במפורש שעו"ד זחאלקה החליף את עו"ד מחסן (תוכן פסק הדין צוטט בסעיף 18 לעיל).
וכך השיב לשאלות בית המשפט (בעמ' 144 ש' 1-13):
"ש. כשמאהר הביא לי מהאינטרנט את פסק הדין, מה היה כתוב שנבהלת?
ת. היה כתוב, ככה אמרו לי, שאשרף הצליח לקחת לי לגנוב לי את כל הקרקעות.
ש. מאהר הביא לך ביד וקרא לך את פסק הדין?
ת. הוא הביא לי הביתה ואמר 'אבא, יש ככה וככה,' קשה לי לקרוא. הוא הסביר לי וישר אני פניתי, אמרתי, אין מה להרגע. בוא נרוץ. התחלתי לחפש..
ש. אני אומר לך שפסה"ד הוא 8 שורות ולא כתוב שהוא לקח וגנב אדמות. וכתוב 'עו"ד זחלקה'. לא ראית את זה?
ת. כשאמרו לי 'לקחו את האדמות שלך' זה מה שהבהיל אותי. עלה לי הדם לראש, הקרקעות שלך הלכו.
ש. מאהר אומר ששלח לך עם מישהו.
ת. עם אח שלי, חילים.
ש. מה היה בפסה"ד שהפחיד אותכם? כתוב הסכם פשרה.
ת. אמרו לי שגנבו לך את האדמות".
כאמור, אין בפסק הדין כל אזכור לתוכנו של הסכם הפשרה.
עאמר
30. על פי תצהירו של עאמר הוא לא חתם על ייפוי כוח לעו"ד זחאלקה, הוא לא חתם על תצהיר בפני עו"ד זחאלקה, הוא לא חתם על הסכם הפשרה, לא חתם על הסכם הבוררות, לא השתתף בהליך הבוררות, מעולם לא נמסר לו פסק הבוררות, הוא לא השתתף בישיבות בוררות כלשהן והחתימות על הפרוטוקולים ועל פסק הבורר אינן חתימותיו (סעיפים 18-20 לתצהירו).
בחקירתו הנגדית של עאמר נתבררה תמונה שונה לחלוטין. לדבריו, בלחץ האחים שלו הסכים "להקפיא" את הייצוג של עו"ד מחסן כי הרגיש שהלה שינה את טעמו, לאחר שקיבל איומים לקראת הדיון. גירסה זו עומדת בסתירה לגירסתו של עו"ד מחסן לפיה עאמר התחנן בפניו להמשיך לייצגו. גרסה זו גם אינה מתיישבת עם הטענה כי הופעלו לחצים ואיומים ישירות כלפי עאמר, והיא כמובן סותרת את מכתבו של עאמר לעו"ד מחסן, שבו הוא מאשים אותו שגרם לו נזק בהתנהלותו בה.פ. 219/04.
עאמר סיפר כי הוא ואחיו פנו לעו"ד אבו-פול כדי שישמש כבורר "כי יצאנו עם פשרהג€¦כשיצאנו עם פשרה זה היה תחת לחץ אדיר. הפשרה הייתה לשים את אבו פול". אך לא הצליח ליתן תשובה הגיונית מה לדעתו קרה החל מהתקופה שעו"ד מחסן התפטר ועד שעו"ד שבתאי נכנס לתמונה והגיש בשמו את שלל התביעות.
עאמר סיפר כי על פרטי הסכם הפשרה נודע לו מאחיו מאהר, ששלח את ההסכם לאביו לאחר שהוציא אותו מהאינטרנט. על פניו מדובר בשקר גס, כי פסק הדין אך מפנה אל הסכם הפשרה מבלי לאזכר את תוכנו. חזרתי והצגתי שאלה זו לעאמר, אך הוא חזר ועמד על דעתו כי נודע לו ולמשפחתו על תוכנו של הסכם הפשרה דרך האינטרנט (ראה עמ' 128, ועמ' 146 ש' 17-23).
עאמר היתמם וטען כי אינו מכיר כלל את עו"ד זחאלקה, אך לא הצליח לתת תשובה הגיונית לשאלות בית המשפט, הכיצד בפסק הדין נאמר שעו"ד זחאלקה יקבל לידיו את הערבון שהפקיד בסך 10,000 ₪ אם הוא בכלל לא מכיר אותו (עמ' 128-130):
"ש. האם במקרה ראית את השם של עו"ד זחאלקה?
ת. כן. זה מופיע בנייר.
....
ש: ראית שעו"ד זאחלקה בהסכם, איך הוא הגיע לשם?
ת. לא יודע.
...
ש. אתה זוכר הפקדת כאן כסף, 10,000 ₪, מי לקח אותם?
ת. מה שהבנתי מעבדל ראזק (עו"ד מחסן - יע.) שראמי זחאלקה לקח.
ש. מסתובבים כאן בבנין הרבה עורכי דין, כל אחד מהם יכול לקחת את הכסף שלך?
ת. אני לא יודע.
....
ש. פנית לעו"ד זחאלקה שיחזיר את ה-10,000 ₪?
ת. לא.
.....
ש. בא עו"ד שאתה לא מכיר, מגיש בשמך הסכם לתיק ביהמ"ש, מבקש גם מביהמ"ש למשוך את הכסף שלך, לא של אף אחד אחר, ואתה לא בא ולא תובע ממנו את הכסף בחזרה?
ת. כשראינו את הסכם הפשרה וראינו את כל הבלאגן שעשה, את ה-10,000 ₪ כבר שכחתי."
וכל השומע יצחק. לא למותר לציין כי עאמר אישר שלא הגיש כל תלונה במשטרה כנגד עו"ד זחאלקה, שכביכול התעבר על ריב שאינו ריבו וכביכול נטל במשיכה 10,000 ₪ מקופת בית המשפט.
31. המשיך עאמר וסיפר, כי כעבור מספר ימים, אביו מחמד הזעיק אותו לביתו באומרו שעו"ד ותד הביא את הסכמי הביטול. הוא בא לבית אביו ושם הציג לו אביו את הסכמי הביטול שהביא לו, כביכול, עו"ד ותד. בהמשך, סתר עאמר את עצמו וסיפר כי היה נוכח כאשר עו"ד ותד הביא לאביו את הסכמי הביטול וכי חתם עליהם במשרדו של עו"ד ותד, אך לא השאיר לעצמו עותק.
עאמר השיב על שורה של שאלות שאינו זוכר כלום: הוא לא זכר אם חתם על הסכמים, לא זכר שחתם על מסמכים, לא זכר כמה זמן עו"ד אבו-פול ייצג אותו. כאשר נשאל הכיצד ב"מערכה הראשונה", כאשר נחקר בבית המשפט בישיבה מיום 19.9.04 אישר את העיסקה של איברהים אבו-מוך אך כעת הוא מתכחש אליה, השיב באדישות כי בפעם הקודמת הוא שיקר. לדבריו, אמר את שאמר בזמנו בבית המשפט, בגלל הלחץ והאיומים שהופנו כלפיו. אם כך, מדוע אזר עוז להתכחש בשעתו לעסקאות האחרות? על כך השיב עאמר, כי חשש רק מאיברהים אבו-מוך. אלא שבאותה נשימה אישר עאמר כי הוא והאחים שלו הרסו את הגדר של איברהים אבו-מוך, מה שמעיד שכנראה אינו חושש כל כך ממנו. עאמר אף אישר בפה מלא, כי הצית את משרדו של רו"ח מואסי משנת 2004.
המשיך עאמר בשורה של היתממויות והכחשות, לצורך ושלא לצורך. הוא הכחיש כי עו"ד ותד ייצג אותו בהליכי הוצל"פ שננקטו נגדו בתקופה בה התנהלה הבוררות (ראה נספח ל"ז לתגובת עו"ד ותד). הוא היתמם והכחיש תחילה שעו"ד ותד ייצג אותו בהליכים פליליים וסיפר ספור מוזר כי רק ביקש מעו"ד ותד שיוציא עבורו החלטה (בניגוד לנ/2 - פרוטוקול ישיבה מיום 15.12.2004 בבית המשפט בכפר סבא, במהלכה הודיע עו"ד מחסן כי הוא משתחרר מהייצוג ועו"ד ותד הצהיר כי כעת הוא מייצג את עאמר). עאמר הכחיש כי עו"ד ותד ייצג אותו בעבר בתביעה שהוגשה כנגדו על ידי קעדאן בגין העסקה הסותרת שעשה, אך לאחר שהוצג בפניו כתב ההגנה בת.א. 497/03 נאלץ לאשר זאת. לא למותר לציין, כי גם בהליך שם, הגיעו הצדדים להסכם פשרה עליו חתמו עו"ד ג'סאר כב"כ התובעים ועוה"ד ותד, חג'וג' ודקה רסמי כב"כ הנתבעים, ואשר הוגש לתיק בית המשפט ביום 22.6.2004 (ת/7). לאחר חתימת הסכם הפשרה, הגישו המבקשים בקשה לביטול הסכם הפשרה (נ/13) בטענה שעו"ד ותד לא היה מוסמך לחתום בשמם, בקשה שנדחתה בהחלטתו של כב' השופט יצחק כהן. הבקשה שם הוגשה על ידי עו"ד מחסן ביום 23.9.2004 מספר ימים לאחר הישיבה בה נחקר עאמר בחקירה נגדית בה.פ. 219/04. הנה כי כן, לפנינו דפוס הפעולה של עאמר - הוא חותם על עסקאות, חותם על מסמכים, חותם או מאשר הסכמי פשרה ולאחר מכן טוען שלא היו דברים מעולם.
32. בנושא הבוררות, עאמר היתמם והכחיש תחילה את הקשר בינו לבין לואי, ובסתירה גמורה לעדותו של הלה, הכחיש תחילה כי ביקש שלואי יסייע לו לבדוק את החשבונות. בהמשך, נאלץ לאשר כי הוא ולואי חברים וכי עו"ד ותד הציע, שלואי ילווה אותו בהתחשבנות והוא הסכים לכך.
בסתירה מוחלטת לנטען בכתב התביעה ובתצהירו, ובסתירה מוחלטת להצהרתו בפני בית המשפט כי לא השתתף בישיבות בוררות ולא היו ישיבות בוררות (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 20.4.2005), נאלץ עאמר לאשר כי השתתף במספר ישיבות שנערכו אצל עו"ד ותד ונסתבך בתשובותיו. עאמר הכחיש כהרגלו את חתימתו על פרוטוקולי הבוררות, אך לאחר מכן השיב בנוסח "אם לואי חתם גם אני חתמתי", אך בהמשך נאלץ לאשר את חתימתו על הפרוטוקולים בהסבירו "אני אגיד לך על מה חתמתי ואיך קרה בישיבה...נזאר הכין את
כל הניירת, ואז אני חתמתי ולואי חתם. את הניירת לא קראתי". הוצגו בפני עאמר מסמכים נוספים כמו הסכם הבוררות מיום 16.12.04. עאמר עיין ארוכות במסמכים אלו ולאחר מכן טען כי אינו מזהה את חתימתו. ברם, בהמשך נאלץ לאשר את חתימתו על פסק הבורר, שאותו קיבל לידיו ביום 16.2.2005 ואף אישר כי דרש מעו"ד ותד להוסיף בכתב ידו "אין בקבלת ההעתק כדי לשמש הסכמה או אישור לתוכן פסק הדין הנ"ל". ואין לשומע אלא להשתאות שוב לעזות המצח שהפגינו המבקשים בטענתם כי לא ידעו כלל על הליך הבוררות.
מאהר
33. מאהר, אחיו של עאמר, אישר את עדותו של עו"ד מחסן כי הוא והאחים ג'ואד וחלמי לחצו על עאמר להסכים לבוררות וכי סבר שהבורר יהיה עו"ד אבו-פול. עם זאת, בהמשך עדותו אישר כי הבין שעו"ד ג'סאר לא יסכים למינויו של עו"ד אבו-פול כבורר אלא כמייצג, ועו"ד אבו-פול החל לייצג אותם במגעים לפשרה (עמ' 59 ש' 1-7, עמ' 60 ש' 20). לדבריו, מחמד אביו היה בבית המשפט לאחר שהוסכם כי עו"ד אבו-פול יהיה בורר, ולפנינו ראיה נוספת כי מחמד היה נוכח בבית המשפט בישיבה ביום 27.9.04.
מאהר טען כי נודע לו על הסכם הפשרה לאחר שעיין באינטרנט ומצא את פסק הדין מיום 15.12.04 וכי שלח את פסק הדין לאביו על ידי אחיו חילמי. גרסה זו, לא מתיישבת עם טענתו כי לא ידע כלל שעו"ד זחאלקה החל לייצג את עאמר, שהרי שמו של עו"ד זחאלקה מצוין במפורש בפסק הדין. לגירסתו של מאהר, עאמר הציג בפני מחמד אביו את הסכמי הביטול, ובכך הפיס את דעתו של מחמד.
מאהר טען כי לא ידע כלל שעו"ד ותד התמנה כבורר. ברם, טענה זו סותרת את דבריו של לואי , כי מאהר היה בתמונת הבוררות ואף העלה רעיונות יצירתיים.
34. סיכום ביניים: עוד לפני שאנו מגיעים לעדויותיהם של המשיבים/הנתבעים והעדים מטעמם, ניתן להיווכח כי אין בסיס לטענה ההזויה של המבקשים, כביכול אינם מכירים את עו"ד זחאלקה, כי אינם יודעים אודות הסכם הפשרה וכי לא נטלו חלק בהליך הבוררות.
לשיטתם של המבקשים אף אחד מבני המשפחה לא ידע על פסק הבורר ועל הליך הבוררות. אם כך, הכיצד ניתן להסביר את צירוף המקרים לפיו פסק הבורר ניתן ב-15.2.05, עאמר קיבל את פסק הבוררות ב-16.2.05 וכבר למחרת, ב-17.2.05 פנה אביו מחמד לעו"ד שבתאי בבקשה שייצגו (ייפוי הכוח נ/5)? גם על כך לא הייתה למבקשים תשובה.
עד כמה מופרכת גרסת המבקשים/התובעים, נמשיך וניווכח לאחר סקירת עדותם של הנתבעים.
עו"ד זחאלקה
35. נזכיר כי לגרסתם של המבקשים, הם לא מכירים את עו"ד זחאלקה, לא נפגשו עמו ואין להם שמץ מושג כיצד התיימר לייצג אותם, כך סתם לפתע פתאום, בהסכם הפשרה שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.
גרסה זו עומדת בניגוד גמור לגרסתו של עו"ד זחאלקה.
עו"ד זחאלקה סיפר בתצהירו ובעדותו, כי הוא ואחיו פעלו כעורכי דין עצמאיים בחדרה, והוא ייצג בעבר לקוחות שהגישו תביעות כנגד משפחת טועמה. את עו"ד ג'סאר לא הכיר לפני כן, למעט אפיזודה פיקנטית (תיק זה רצוף בפיקנטריה), שעו"ד ג'סאר פרע בתיק הוצאה לפועל חוב של עאמר לאחד מלקוחותיו.
לדבריו, בתחילת חודש דצמבר 2004 נתקל במקרה בעאמר ובלואי בבית קפה בבקה אלגרביה, ועאמר פנה אליו ואמר לו שאינו מרוצה מהטיפול של עו"ד מחסן. עאמר סיפר לו אודות המו"מ שמתנהל וביקש ממנו שייצג אותו ויבדוק את ניסוח ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים. עו"ד זחאלקה החתים את עאמר על ייפוי כוח ביום 7.12.04 ועל הודעה שנשלחה לעו"ד מחסן על הפסקת ייצוגו (נספחים ב-ג' לתצהירו. כמובן שגם לגבי חתימות אלו נטען על ידי עאמר שהן מזויפות). לדברי עו"ד זחאלקה, הוא ניסח את ההודעה על הפסקת הייצוג של עו"ד מחסן, שנשלחה לתיק בית המשפט בה.פ. 219/04, הודעה בה נאמר כי עו"ד מחסן פוטר מתפקידו ונשלחה לו הודעה על כך (נספח ד' לתצהירו), והוא שערך, במשרדו של עו"ד ותד את ת/3 - התצהיר שהוגש בעניינו של יאסר חג'וג' והוגש לתיק בית המשפט ביום 29.12.04. עו"ד זחאלקה טען תחילה כי הוא שערך את הסכם הפשרה, אך לאחר שעיין בהסכם חזר בו ואמר כי ההסכם לא נוסח על ידו אלא על ידי עו"ד ותד, והוא רק הכניס בו תיקונים. בתגובה לטענה שעאמר ומחמד לא ידעו אודות הסכם הפשרה וכלל אינם מכירים אותו, השיב כי ישב עם עאמר על פרטי ההסכם ועאמר התייעץ עם מחמד אביו: "עאמר היה קורא מליון פעם, וכשהיה צריך את עזרת אביו היה מתקשר אליו" (עמ' 81). ולא רק זאת, אלא שיומיים לפני חתימת הסכם הפשרה, הוא עצמו נסע עם עאמר לביתו של מחמד ושם הציגו למחמד את הסכם הפשרה והוא אישר את תוכנו (עמ' 82 ש' 22, 23). עם חתימת הסכם הפשרה, תם תפקידו והוא משך את שכרו מתוך הערבון שהופקד בקופת בית המשפט.
ברי כי עדותו של עו"ד זחאלקה עומדת בסתירה מוחלטת לטענות המבקשים, כביכול לא ידעו אודות הסכם הפשרה וכביכול אינם מכירים אותו כלל. אילו סיפורם של המבקשים היה נכון, אך טבעי היה כי יפנו למשטרה ויגישו כנגדו תלונה על גניבת כספי הפקדון. הדבר לא נעשה על ידם, וגם במסגרת הליך זה, עו"ד זחאלקה לא נתבע להשיב את הכסף "שגזל" כביכול.
36. המבקשים טענו בסיכומיהם כי הסכם הפשרה הוא בבחינת התגשמות כל מאווי הנתבעים ולכן, קשה להלום כי היו מסכימים לחתום עליו.
דין הטענה להידחות. ראשית, בהנחה שהמבקשים ידעו כי כל תביעתם בה.פ. 219/04 היא עורבא פרח, הם קיבלו הרבה בתמורה להסכמתם למחיקת התובענה - הן הסכמה לביטול שלוש עסקאות והן הסכמה לבוררות בנושא החוב הכספי הנטען על ידי עו"ד ג'סאר.
כדי לקבל טענת המבקשים כי לא ידעו על הסכם הפשרה, עלי לקבל טענתם כי אינם מכירים את עו"ד זחאלקה, כי עאמר לא חתם על ייפוי כוח לעו"ד זאחלקה, לא חתם על הסכם הפשרה ולא חתם על התצהיר מיום 29.12.2004 (ת/3) ועוד שורה ארוכה של שקרים בוטים, עליהם עמדנו לעיל. ובקיצור, אני מקבל את גרסתו של עו"ד זחאלקה ודוחה גרסתם המופרכת של המבקשים.
המבקשים טענו כי עו"ד זחאלקה הוכנס לתמונה ונכפה עליהם על ידי עו"ד ותד. תמהני הכיצד יכולים היו עו"ד ותד או עו"ד ג'סאר "לכפות" על המבקשים ייצוג בניגוד לרצונם, וכיצד טענה זו יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענתם שבכלל לא הכירו את עו"ד זחאלקה ולא נפגשו איתו.
37. המבקשים טענו בסיכומיהם כי עו"ד זחאלקה לא התמצא בחומר שבתיק ה.פ. 219/04, וכי התצהיר מיום 29.12.2004 הנחזה כחתום על ידי עאמר (ת/3), הוא תצהיר "מבולבל" ולא הגיוני. כל אלו, מצביעים לטענתם על תיאום בין עו"ד זחאלקה לבין הנתבעים, בבחינת קנוניה.
אכן, התרשמתי כי שנתיים לאחר האירועים, עו"ד זחאלקה לא גילה בקיאות יתרה בחומר. אלא שיש לזכור כי מעורבותו בפרשה הסתכמה אך ורק בבדיקה של הסכם הפשרה שנוסח על ידי עו"ד ותד. עו"ד זחאלקה פעל על פי מה שנאמר לו על ידי עאמר ולא נדרש "לצלול" לנבכי הראיות וההליכים שהתנהלו עד אז בה.פ. 219/04. התצהיר ת/3 אינו תצהיר מבולבל וניתן להבינו על רקע התנגדותו של עו"ד חג'וג' להסכם הפשרה ולמחיקת התביעה כנגד לקוחו. במצב דברים זה, נתבקש בית המשפט בתצהיר, לאשר את הסכם הפשרה ולא לחייב את עאמר בהוצאות, ולחילופין (סעיף 7 לתצהיר), אם בית המשפט ייעתר לבקשת עו"ד חג'וג', להתיר הגשת תצהירים משלימים.
עו"ד נזאר ותד
38. עו"ד ותד פתח את סיכומיו בהצהרה שהוא "אדיש" לשאלה אם פסק הבורר שהוציא תחת ידיו יבוטל אם לאו, מאחר שביטול הפסק ממילא יחזיר את המבקשים לנקודת ההתחלה. ברם, משהוטחו בו טענות הנוגעות ליושרו האישי, בחר לנקוט בעמדה המתנגדת לסעד שנדרש על ידי המבקשים (בסיפא לסיכומיו, חזר והצהיר משום מה, כי הוא מותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט).
עו"ד ותד סיפר כי לפני מספר שנים, משך תקופה קצרה של כחודש-חודש וחצי, היה שותף עם עו"ד ג'סאר, אך דרכיהם נפרדו. הפעם הראשונה שבה ייצג את עו"ד ג'סאר, הייתה במסגרת ה.פ. 219/04 לאחר שלפני כן ייצג את עאמר ומחמד כנגד משפחת קעדאן, לקוחותיו של עו"ד ג'סאר בה.פ. 149/03. לדעתו, עו"ד מחסן יצא מהתמונה, מאחר שבני משפחת טועמה חשו כי שנאתו לעו"ד ג'סאר גורמת לו לטפל בתיק בפסים אישיים ובכך עלולה לגרום להם נזק.
עו"ד ותד תיאר את מהלך הדברים שהביאו לחתימת הסכם הפשרה, ולאחר מכן, למינויו כבורר ולהליך הבוררות. לדבריו, עו"ד רמי זחאלקה הוא שפנה אליו בשמו של עאמר, והיתה זו הפעם הראשונה שבה טיפל בתיק מול עו"ד זחאלקה, שאותו לא הכיר לפני כן (לדבריו, אין מדובר בעו"ד זחאלקה שחולק עימו שירותי משרד אלא בעו"ד אחר בעל אותו שם). הסכם הפשרה נוסח על ידו, ועאמר ומאהר הגיעו פעמים רבות למשרדו וכך נוצרה הדינמיקה שהביאה בסופו של דבר למינויו כבורר. לתמיהת המבקשים הכיצד הסכם הפשרה כולל עסקאות שלא נכללו בתביעה מושא ה.פ. 219/04, השיב כי הכוונה הייתה "לסגור את כל הנושאים", לרבות נושאים שטרם הגיעו לבית המשפט. מטעם זה, כללו בהסכם הפשרה גם עסקאות של צדדים שלישיים שלא היו צד להליך, למרות שהיה ברור כי ההסכם לא מחייב אותם, מתוך כוונה להגיע בעתיד עם אותם צדדים שלישיים להסדר. לדבריו, בהתאם להסכם הפשרה בוטלה העסקה עם סמיח מואסי ויאסר גנאים. עם זאת, עו"ד ג'סאר לא החזיר להם את התמורה ששילמו, מאחר שהבוררות החלה והתביעות החלו להתברר.
39. עו"ד ותד אישר כי לאחר שבני משפחת טועמה פיטרו את עו"ד מחסן, עלה שמו של עו"ד אבו-פול והוא אף נפגש איתו, אך בהמשך עו"ד אבו פול יצא מן התמונה. מכל מקום, לעולם לא ניתנה הסכמה של עו"ד ג'סאר, כי עו"ד אבו פול ישמש כבורר, מאחר שהוא נתפס כמי שמייצג את מאהר, אחיו של עאמר. תימוכין לדבריו של עו"ד ותד ניתן למצוא במכתבו של עו"ד אבו פול אליו מיום 19.10.2004 (נ/4) בבחינת תכתובת בין עורכי דין המייצגים צדדים שונים.
אפילו המבקשים נאלצו להודות בסיכומיהם, כי הייתה אי בהירות בשאלה אם עו"ד אבו פול הוצע כבורר או פעל כמייצג של משפחת טועמה. אלא, שלטענתם, עוה"ד ותד וג'סאר לא הסכימו כי עו"ד אבו פול ייצג אותם. טענה זו, לא רק שלא הוכחה, אלא שגם אם היה בה ממש במישור העובדתי, היא אינה רלוונטית. יכול היה עאמר לפנות לעורך דין אחר, כפי שעשה בעבר וכפי שעשה לאחר מכן, מה עוד שבהסכם הבוררות נכתב כי כל צד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין. לא למותר לציין, כי בעוד הנתבעים טרחו וזימנו לעדות כל מי שהיה לו יד ורגל בהשתלשלות האירועים, המבקשים לא טרחו לזמן את עו"ד אבו פול לעדות, שמא מאחר שלא שילמו את שכר טרחתו עבור התקופה שייצג אותם במו"מ לפשרה (ראה בסעיף 24 לתצהירו של עו"ד ותד). הלכה פסוקה היא כי הימנעות מלהביא ראיות או עדים שהיו עשוים לשפוך אור על הפרשה מחזקת את המשקל והמהימנות של גירסת היריב:"הימנעות מהבאת ראיה...מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובנסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה הייתה פועלת לחובת הנמנע" - יעקב קדמי "על הראיות" חלק שני (1991), 917; ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 606 (1993); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ. מתיתיהו, פ"ד מה(4) 651,658 (1991).
39. בהסכם שכר הטרחה שנחתם בשעתו בין עו"ד ג'אסר לבין עאמר, נקבע כי כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים, תובא להכרעתו של עו"ד תאופיק ביאדסה כבורר דן יחיד. לדברי עו"ד ותד, הוא פנה לעו"ד ביאדסה ושאל אותו אם יש לו ענין לשמש כבורר, אך בסופו של דבר הצדדים העדיפו אותו כבורר.
לדברי עו"ד ותד, הוא שוחח עם עאמר ועם שלושת אחיו: מאהר, ג'וואד וחלמי, עד שנתגבשה הסכמה כי הוא שישמש כבורר. עו"ד זחאלקה התנגד למינויו כבורר, אך דווקא עאמר התעקש כי הוא ישמש כבורר, מאחר שהכיר אותו עוד קודם לכן. גם עו"ד ג'סאר הסכים כי עו"ד ותד ישמש כבורר, למרות שידע כי תוך כדי הליך הבוררות הוא מייצג את עאמר בעניינים שונים.
באשר לשכר טרחתו, סיפר עו"ד ותד כי דרש מהצדדים 40,000$, אך לבסוף הוסכם על סך של 30,000$ שעד עתה לא שולמו לו.
לדברי עו"ד ותד, עם תחילת הליכי הבוררות, החל עאמר "להציף" אותו בענינים הנוגעים לו ולמשפחתו, והחל לשהות שעות רבות במשרדו. כך, ביום 14.2.2005, יום אחד לפני מתן פסק הבורר, הגיש בשמו של עאמר, בקשה דחופה לדחיית מועד ריצוי עונש המאסר בפועל שהושת עליו (דנ"פ 1537/05 נ/16). ביום 16.2.2005, יום לאחר מתן פסק הבורר, ניסח בקשת חנינה לנשיא המדינה, בשמו של ראש עיריית בקה אל גרביה (נ/17).
עו"ד ותד הדגיש כי עאמר הבין היטב מה המשמעות של הבוררות. במהלך הבוררות נערכה התחשבנות מקיפה בתביעת החוב של עו"ד ג'סאר כנגד עאמר, בהשתתפותו הפעילה של לואי, תוך שהוא עצמו מקליד את פרוטוקולי הבוררות. כפי שעולה מסעיף 7 לפסק הבוררות, עו"ד ותד עדכן את מחמד בהליכי הבוררות וזה אף ביקש ממנו להכין רשימת נתונים כספיים "לצורך הגשת תביעה כספית נגד יתר בניו שרוקנו חלק גדול מקופת המשפחה, כטענת מר מוחמד אבו טועמה". לא למותר לציין כי עו"ד ותד אף לא נחקר על ידי המבקשים לגבי דברים שכתב בפסק הבורר אודות מעורבותו של מחמד בהליכי הבוררות: בקשתו של מחמד להכין עבורו דו"ח כספי על מנת שיוכל להגיש תביעה כנגד בניו ג'ואד ומאהר שמשכו כספים מהעסק, ובקשתו כי עו"ד ג'סאר יתבע כספים אלו ישירות מג'ואד ומאהר והוא עצמו יכסה רק את חובו של עאמר (סעיפים 7-8 לפסק הבורר).
עו"ד ותד סיפר כי הפחית סכומים ניכרים מדרישותיו של עו"ד ג'סאר לשכר טרחה. כך לדוגמה, לא פסק לזכותו שכר טרחה עבור כל עסקאות המקרקעין, כי נהוג לחייב את הקונה בשכר טרחה. למרות שעאמר היה נכון לשלם לעו"ד ג'סאר שכר טרחה בסך של 250,000 ₪, עו"ד ותד מצא "לקצץ" בשכרו של עו"ד ג'סאר לסכום של 150,000 ₪ כפי שעולה מפרוטוקול הישיבה מיום 3.2.05.
עדותו של עו"ד ותד לא נסתרה כמלוא הנימה והייתה מהימנה עלי.
עו"ד ג'סאר
40. עדותו של עו"ד ג'סאר תאמה את עדותו של עו"ד ותד לגבי השתלשלות הדברים עד לניהול הבוררות.
לגבי הסכם הפשרה - לדבריו, הסכם הפשרה נוסח על ידי עו"ד ותד והוא נכח בפגישה במהלכה עו"ד זחאלקה העיר את הערותיו להסכם. להסכם הפשרה היו שני נוסחים, שבאחד מהם נכלל יאסר חג'וג', לקוחו של עו"ד חג'וג', אך נוסח זה לא הוגש לתיק בית המשפט לאור סירובו של עו"ד חג'וג' להצטרף להסכם הפשרה. תשובתו מדוע נכללו בהסכם הפשרה גם צדדים שלישיים שלא היו צד להליך, תואמת את גרסתו של עו"ד ותד. לדבריו, סבר שיצליח לבטל עסקאות של צדדים שלישיים, ופעל כך לגבי העסקה של יאסר גנאים ורו"ח מואסי במקרקעין בגן שמואל, ואף היה נכון להחזיר כסף לאותם קונים מכיסו על מנת שאלו לא ייפגעו. בסופו של דבר בוטלה כאמור עסקה אחת בלבד והוא עדיין לא החזיר לקונים את כספם.
41. לגבי מינוי הבורר - לדבריו, עו"ד אבו פול יצר עימו קשר ושאל אותו אם יש מקום להתערבותו, והוא השיב בחיוב, אך מכל מקום, עו"ד אבו פול לא הציג או הציע עצמו כבורר. נוכח הגשת התביעה בה.פ. 219/04 ממילא לא נסתייע סעיף הבוררות בהסכם שכר הטרחה, ולכן לא הייתה פניה אל עו"ד ביאדסי.
לדברי עו"ד ג'סאר, אמנם עו"ד ותד ייצג אותו בה.פ. 219/04, אך הוא התרשם כי לעו"ד ותד יחסים טובים עם עאמר, ולמרות זאת לא התנגד למינויו כבורר.
עו"ד ג'סאר זכר כי עו"ד ותד דרש שכר טרחה כבורר בסך 30,000$, וזאת בניגוד לדברי עו"ד ותד כי דרש מלכתחילה 40,000$, ואישר כי טרם שילם לעו"ד ותד את שכר טרחתו, גם לא עבור שירותיו בה"פ 219/04.
42. לגבי הליך הבוררות - עו"ד ג'סאר זכר שהתקיימו 3 ישיבות בוררות שבהן נכחו: עו"ד ותד, עאמר, לואי קעדאן והוא עצמו, וכי עו"ד ותד הקליד בעצמו את הפרוטוקולים.
לדברי עו"ד ג'סאר, הוא התרשם כי יש סכסוך בין בני משפחת טועמה לבין עצמם. מאהר משך ממנו סכומים נכבדים על סמך הבטחותיו כי יחזיר את הכסף מתקבולים קרובים צפויים, ובמהלך הבוררות, עאמר התמקד במשיכות הכספיות של מאהר.
43. לדברי עו"ד ג'סאר, עאמר רצה למכור קרקעות על מנת לפרוע את חובות העסק, אך אנשים חששו להתקשר עמו נוכח ה"מוניטין" המפוקפק שלו, בעוד שהוא עצמו, כמי שטיפל בענייניו, לא חשש מכך, ולכן "שידך" בין בני משפחתו לבין עאמר. עו"ד ג'סאר אישר כי התמורה בעסקאות המקרקעין, נכנסה לחשבונו והקטינה את החוב של עאמר. לדבריו, לכל אורך הדרך, עאמר ומאהר חתמו על פרוטוקולים ועל ספחי שיקים ואישרו את החוב כלפיו - וראה, בהקשר זה, הפרוטוקולים שצורפו לתגובתו בה.פ. 219/04 (בש"א 14034/04) וכן הפירוט שהוגש על ידו לתיק בית המשפט.
יש יותר מרגליים לסברה כי עאמר ניסה לזייף לצורך ההליך דכאן, אישור החתום כביכול על ידי עו"ד ג'סאר ולפיו הוא מאשר שקיבל 3,150,000 ₪ בתמורה למכירת קרקעות משפחת אבו טועמה (המסמך בערבית נ/12, תרגום המסמך בתיק המוצגים בה.פ. 219/04 מש/19) עוד נאמר במסמך, כי כאשר יינתן פסק הבוררות במהלך השבועות הקרובים, עאמר יהיה זכאי להחזיר לעצמו את האדמות שנמכרו באמצעות יתרת הכספים העומדת לזכותו במשרדו של עו"ד ג'סאר, וכנגד הסכום שבו נמכרו הנכסים. מסמך זה הוצג בפני עו"ד ג'סאר שלא יכול היה להסתיר השתוממותו וטען מייד כי זו הפעם הראשונה שהוא רואה את המסמך (בעמ' 8-9). אין הגיון שעו"ד ג'סאר יחתום על מסמך מעין זה, השומט תחת רגליו את כל תביעתו הכספית, והתרשמתי כי לכל הנוכחים באולם היה ברור כי במעשה זיוף עסקינן. לא בכדי המבקשים לא טרחו להזכיר בסיכומיהם מסמך זה, שלשיטתם הוא מסמך שלא ניתן להפריז בחשיבותו.
44. ככלל, עדותו של עו"ד ג'סאר הייתה מהימנה עלי, אך לא אניח מקלדתי מבלי שאעיר על התנהגותו העגומה במישור האתי, כפי שעולה מהחומר שבפני.
הנה כי כן, עו"ד ג'סאר שקע עד צוואר במעורבות אישית בעסק של לקוחו, ומצא עצמו מממן מכיסו למעלה ממליון ₪ עבור עאמר ומשפחת טועמה, ובכך הפך לבעל חוב שלהם. סעיף 10 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 קובע כי "לא יערוב עורך דין ערבות אישית בענין הנמצא בטיפולו, גם אם אין במתן הערבות טובת הנאה חמרית" וסעיף 44 לכללים קובע כי "לא ילוה עורך דין כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח...". קל וחומר שלא ילווה עורך דין כספים ללקוח על מנת לכסות את חובותיו העסקיים. עורך דין הנושה בלקוחו, נמצא בניגוד עניינים אינהרנטי, מה שעלול להעיב על שיקול דעתו ולגרום לו לפעול בניגוד לאינטרס הלקוח ולטובת האינטרס האישי שלו. לעו"ד ג'סאר היה אינטרס אישי כי עאמר ימכור הרבה קרקעות של משפחתו וכמה שיותר מהר, על מנת לכסות את חובו כלפיו. ואם לא די בכך, הרי שכמעט כל הקונים הם בני משפחתו של עו"ד ג'סאר (כפי שיוזכר בהמשך, גם כאן הוליך עאמר את עו"ד ג'סאר שולל, ובחלק מהמקרים ביצע עסקאות סותרת). לכך יש להוסיף, כי במקום לפתוח חשבון נאמנות נפרד לחובתו ולזכותו של עאמר, הכספים עבור עאמר נמשכו מחשבון המשרד וגם הכספים שנתקבלו ממכירת המקרקעין נכנסו לחשבונות הפקדונות של המשרד (עמ' 5-6). כל זאת, בניגוד למושכלות יסוד של ניהול כספי נאמנות בנפרד - ראה סעיף 39 לכללי האתיקה .
עו"ד ג'סאר היכה על חטא בנושא זה, והודה במפורש בטעותו. לדבריו, עאמר ומאהר הוליכו אותו שולל בטענה כי העסק אמור לקבל בקרוב סכום נכבד מקיבוץ בחן וכי בכל מקרה יש להם נכסים כדי לכסות את החוב. על סמך הבטחות אלו, פרע חובות של בני משפחת אבו טועמה, וכך נגרר ומצא עצמו על תקן של מעניק "מימון ביניים". לדבריו, מאחר שנצבר כבר חוב של כ-900,000 ₪ עד שהחלו במכירת הקרקעות, לא מצא טעם לפתוח חשבון נאמנות נפרד.
לא למותר לציין כי בשל הסכסוך האישי שבין עו"ד ג'סאר לבין עו"ד מחסן, גלשו הדברים לתגרת ידיים בין השניים (עמ' 25 לפרוטוקול הישיבה מיום 19.9.2004).
לכל אלו יש להוסיף את התבטאויותיו של עו"ד ג'סאר בשיחת הטלפון בינו לבין מאהר, התבטאויות שיש בהן יותר מקורטוב של איום, והמעידות על כך שאיבד כל רסן על פיו (תמליל השיחה בש"א 4342/06).
התנהגותו האתית הקלוקלת של עו"ד ג'סאר אינה עומדת על הפרק בפני (וראה הערות לגבי התנהגותו האתית גם בפסקי הדין ת/2 - ת.א. 1101/02 בבית המשפט המחוזי בנצרת). על התנהגות זו הוא צריך ללקות בפורום אחר, ושמא כבר לקה דיו במסגרת הליכים אלו, אליהם נגרר בשל שקריו הבוטים של עאמר ובשל האשמות השקר של תרמית וזיוף שהלה טפל עליו. מכל מקום, בסיפא לפסק הדין, ראיתי לנכון להורות להעביר העתק ללשכת עורכי הדין על מנת שתבחן אם יש מקום לנקוט בהליכים כנגדו.
הסכמי הביטול
45. נושא הסכמי הביטול משקף לטעמי את דרך התנהלותם של המבקשים, והוא ראוי לעיון נפרד.
נזכיר כי לגרסתם של עאמר ומחמד, עו"ד ותד התייצב בביתם ימים ספורים לאחר חתימת הסכם הפשרה, והפיס דעתם כי העסקאות במקרקעין בוטלו, בכך שהציג בפניהם ששה הסכמי ביטול כשהם נושאים חותמת "נתקבל" של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.12.2004 (נספחים ד' לתצהירו של מחמד, נספח ה לכתב התביעה בת.א. 610/05). מנגד, טען עו"ד ותד כי הפעם הראשונה שנתקל בהסכמי הביטול, היה כאשר קיבל לידיו את תביעת המבקשים.
כל הסכמי הביטול הם בנוסח אחיד ונחזים כחתומים על ידי עאמר מצד אחד ועל ידי עו"ד ותד מצד שני ע"ג חותמתו. ההסכמים מבטלים את העסקאות כלהלן:
עסקה עם סמיר אסעד מואסי - 4851 מ"ר בחלקה 15 בגוש 8755.
עסקה עם מקאלדה ארסלאן ומקאלדה שריף יסמין - 750 מ"ר בחלקה 15 בגוש 8755.
עסקה עם מואסי פוזי - 2500 מ"ר בחלקה 15 בגוש 8755.
עסקה עם אבו חוסין שהנאז - 6194 מ"ר בחלקה 15 בגוש 8755.
עסקה עם אבו מוך אבראהים - חלקה 17 בגוש 8765.
עסקה עם מוחמד מואסי - חלקה 18 בגוש 8816 (נספח ה לכתב התביעה בת.א. 610/05).
במבוא להסכמים נאמר כי הואיל ועאמר פנה לבית המשפט המחוזי לביטול עסקאות מכר מקרקעין שנעשו לטענתו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, הצדדים חפצים בזה לבטל את העסקה. בסעיף האחרון נכתב כי אין בהסכם כדי לפגוע בזכויותיו של עאמר כלפי עו"ד ג'סאר או כלפי כל עורך דין אחר ממשרדו בגין כל נזק שנגרם לו בגין העסקאות מושא ה.פ. 219/04.
מחמד צירף לתצהירו חוות דעת של הגרפולוג מר חג'ג', שטרח ובדק ומצא כי החותמות של בית המשפט המחוזי שהוטבעו ע"ג המסמכים הן מזויפות.
חוות הדעת מיותרת. אין חולק שהסכמי הביטול הם מעשי זיוף, מאחר שלא הוגשו מעולם לבית המשפט המחוזי בחיפה. ואכן, אין צורך במומחיות מיוחדת כדי להיווכח שהחותמת של עו"ד ותד בהסכמי הביטול זהה לחותמת של בית המשפט המחוזי (ורשמתי בפני את גל הצחוק שעבר באולם ביהמ"ש כאשר נדון עניינם של זיופים אלו).
השאלה היא, מי טרח לזייף את הסכמי הביטול? נוכח טענת המבקשים כי ההסכמים הובאו לביתם על ידי עו"ד ותד יש רק שתי אפשרויות: האחת - עו"ד ותד, או מי מטעמו, הוא שזייף את הסכמי הביטול. השניה - עאמר, או מי מטעמו, הוא שזייף את הסכמי הביטול כדי לתרץ ולהסביר מדוע הוא ואביו לא פעלו משך מספר חודשים לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין.
אצביע להלן על שורה של נימוקים מדוע לא ייתכן כי ידו של עו"ד ותד הייתה במעל, כך שזיוף הסכמי הביטול מונח לפתחם של המבקשים.
46. נפתח בסתירות בעדותם של מחמד ועאמר על הדרך בה הסכמי הביטול הגיעו לידיהם.
מחמד סיפר כי כאשר עו"ד ותד הגיע לביתו עם הסכמי הביטול, נכחו בבית אשתו, גיסו פח'רי (אחי אשתו) ובנו עומר. מחמד אינו מזכיר כי גם עאמר היה נוכח. לעומת זאת, עאמר סיפר כי באותה עת היו נוכחים אחיו הצעיר עומר, מחמד אביו והוא עצמו "לא היה עוד מישהו. אמא היתה בפנים, היא ראתה אותך אבל לא ישבה בפנים איתנו". אין זכר לגיס, ומכל מקום, לא הגיס ולא אשתו של מחמד זומנו על ידי המבקשים לעדות.
מחמד התבלבל לחלוטין כאשר נשאל אודות הסכמי הביטול:
"ש. אחרי שהביא לך מאהר מהאינטרנט את פסק הדין, התקשרת לותד?
ת. כן, לא, ברגע שמאהר הביא לי את האינטרנט אמרתי 'תשיגו לי את זה שהביא לי את המסמכים של הביטולים".
זאת, כאשר לפני כן הסביר כי התקשר לעו"ד ותד לאחר שמאהר הביא לו את פסק הדין מהאינטרנט ובעקבות כך הביא לו עו"ד ותד את הסכמי הביטול.
עאמר אישר את חתימתו על הסכמי הביטול וטען כי חתם עליהם ביום 18.12.2004 במשרדו של עו"ד ותד ובנוכחותו של עו"ד ג'סאר (סעיף 15 לתצהירו). לדבריו, לא נטל עמו עותק מההסכמים, ואלו הובאו לביתו של מחמד אביו על ידי עו"ד ותד. ובהמשך:
"אחרי שחזרנו יצאתי לעבודה וקבלתי צלצול מאבא והוא אמר לי 'יש הסכם פשרה' ואמרתי ו'מה פתאום, נזאר הבטיח שהוא מבטל את העסקאות, ויש לו ביטולים', ואז נתתי לנזאר לדבר עם אבא ונזאר הגיע הביתה עם הביטולים".
ואין לקורא אלא להשתאות שוב - עאמר, שלדבריו נכווה ברותחין עקב זיוף מסיבי של עסקאות על ידי עו"ד ג'סאר וחבר מרעיו, אינו נזהר שוב ברותחין, וחותם על הסכמים אצל עו"ד ותד המייצג את עו"ד ג'סאר, בלי לקחת עותק? ובכלל, מדוע להשאיר את הסכמי הביטול בידיו של עו"ד ותד, אם הסכמים אלו מגלמים את כל מאוויו לבטל את העסקאות? מאחר שעו"ד ותד הוא שחתום, כביכול, על ההסכמים בשם הקונים, איזו מניעה הייתה לעאמר לקחת את הסכמי הביטול מעו"ד ותד, ובכך לחסוך את הגעתו הדרמטית של עו"ד ותד לביתו של אביו? היה זה אך טבעי שעאמר ייקח את הסכמי הביטול וירוץ בשמחה ובששון לביתו של אביו מחמד כדי להרגיעו ולשמח את ליבו בהסכמי הביטול.
קיצורו של דבר - הגרסה על הדרך בה הסכמי הביטול הגיעו לידיהם של עאמר ומחמד נקובה ככברה וזאת, עוד לפני שאנו בוחנים את תוכנם וצורתם של מסמכים מזויפים אלו.
47. הסכמי הביטול מעלים שורה ארוכה של תמיהות:
( - ) הכיצד יכול היה עו"ד ותד לחתום בשם הקונים, כאשר אינו מייצג אותם? ולחילופין, אם הסכמי הביטול היו אמורים להיות מוגשים לרשויות המס, כפי שנכתב בהסכמים, מדוע חתם בשמם של הקונים אף מבלי שייכתב בהסכמים כי הוא מייצג אותם?
( - ) אם הסכמי הביטול היו אמורים להיות מוגשים לרשויות המס, מדוע לא פנו מחמד ועאמר לעו"ד ותד כדי שימשיך בהליכים הנדרשים לביטול העסקאות, כמו חתימה על הצהרות למס שבח וביטול הערות האזהרה?
( - ) מדוע הסכמי הביטול כוללים את העסקה עם אבראהים אבו מוך, עסקה שאת כשרותה אישרר עאמר בעדותו ביום 20.9.2004? ומנגד, מדוע הסכמי הביטול אינם כוללים את כל העסקאות השנויות במחלוקת?
( - ) לטענת עו"ד ותד, הוא לא נוהג לחתום בשפה העברית. מכל מקום, מספר הרשיון המוטבע בחותמת אינו נכון ואותיות החותמת זהות לאותיות החותמת "נתקבל" של בית המשפט המחוזי בחיפה, כך שמדובר בזיוף חובבני מאוד. מדוע על עו"ד ותד להסתכן בזיוף קלוקל מעין זה?
( - ) לדבריו של מחמד, עו"ד ותד הוא שנוא נפשו מאז ומתמיד. עו"ד ותד מייצג באותה עת גם את עו"ד ג'סאר, שלשיטתם של עאמר ומחמד הוא הזייפן והנוכל הגדול מכולם. מה ההגיון שמחמד יפנה דווקא לעו"ד ותד על מנת שהלה "ירגיעו" בהסכמי הביטול, נוכח הסכם הפשרה שעליו למד, לטענתו, מבנו מאהר?
( - ) לגרסתו של עאמר, הוא חתם על הסכמי הביטול ביום 18.12.2004 כאשר אלו כבר נשאו חותמת של בית המשפט המחוזי בחיפה. והנה, חותמת בית המשפט נושאת תאריך 21.12.2004. האם עו"ד ותד היה טיפש עד כדי כך להגיש לעאמר הסכם החתום על ידי בית המשפט בתאריך עתידי? לכך לא הייתה לעאמר תשובה.
( - ) מבחינתו של עו"ד ג'סאר, הסכמי הביטול מהווים כתב כניעה ללא תנאי. על פי הסכמים אלו, עאמר אף שומר על זכות התביעה כנגדו. האם יעלה על הדעת כי עו"ד ותד, שמייצג את עו"ד ג'סאר, היה נותן ידו להסכמים שנוגדים את האינטרס המובהק של לקוחו?
( - ) הסכמי הביטול לא כוללים, משום מה, את העסקה בגן שמואל (חלקה 12 בגוש 10022) למרות שדווקא עסקה זו בוטלה בהסכם הפשרה (העסקה של סמיח מואסי ויאסר גנאיים).
( - ) מנגד, הסכמי הביטול כוללים את חלקה 18 בכפר ג'ת שנרכשה על ידי עו"ד ותד מעאמר ונמכרה על ידו לצד שלישי, כפי שיפורט בהמשך. איזה אינטרס יש לעו"ד ותד לזייף הסכם ביטול לגבי עסקה זו? הרי בכך הוא חושף את עצמו לתביעה של צד שלישי. יתרה מזאת, למרות שעו"ד ג'סאר לא היה מעורב כלל באותה עסקה, אנו מוצאים גם בהסכם ביטול זה את ההוראה כי אין בהסכם כדי לפגוע בזכויותיו של עאמר כלפי עו"ד ג'סאר.
( - ) עו"ד שבתאי, שאליו פנה מחמד לכל הפחות ביום 17.2.2005, לא הזכיר במכתבו מיום 23.3.2005 לעו"ד ותד את הסכמי הביטול (נספח ב' לסיכומי עו"ד ותד). גם עו"ד מחסן אישר בחקירתו הנגדית, שאת הסכמי הביטול ראה לראשונה רק בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד שבתאי. הייתכן כי בני משפחת טועמה לא גילו אוזנו של עו"ד מחסן ועו"ד שבתאי אודות הסכמי הביטול קודם לכן? ואם הסכמי הביטול נמסרו למחמד ולעאמר ביום 18.12.2004 כטענתם, מדוע היה צורך, לשיטתו של עאמר, לסכם במהלך הבוררות את העסקאות שיש לבטל?
נוכח קושיות אלו, המסקנה ההגיונית היא, שהסכמי הביטול באו לעולם בשלב כלשהו, לאחר מתן פסק הבורר ולצורך תביעה זו.
48. לכל אלו, כ"דובדבן בקצפת" יש להוסיף את סמיכות הזמנים בין תאריך הסכמי הביטול לבין הגשת שלוש בקשות לביטול הערות אזהרה שהוגשו ללשכת רישום המקרקעין בנתניה. על פניו מדובר בבקשות מזויפות, ועל פניו מי שזייף את הסכמי הביטול הוא שזייף גם את הבקשות לביטול הערות אזהרה.
שלוש הבקשות נושאות את הכותרת "לשכת רישום המקרקעין בחיפה" אך הוגשו ללשכת רישום המקרקעין בנתניה. שלוש הבקשות חתומות כביכול על ידי רוכשי המקרקעין (שתיים מיום 29.12.2004 ואחת מיום 27.1.2005), באישורו כביכול של עו"ד פראס (נ/21). החותמת של עו"ד פראס ע"ג הבקשה לביטול הערות האזהרה כוללת מספר רשיון לא נכון. החותמת נעשתה באותיות זהות לאותיות בחותמת של עו"ד ותד ע"ג הסכמי הביטול ובאותיות זהות לאותיות בחותמת "נתקבל" של בית המשפט המחוזי בחיפה. עו"ד פראס הכחיש כי הוא שחתם על הבקשות והגיש תלונה למשטרה על זיוף חתימתו. גם מר יאסר חג'וג' שנכח באולם, טען כי חתימתו ע"ג הבקשה זויפה ואיני רואה לפקפק בדבריו. וכי היה מסכים לביטול הערת האזהרה שנרשמה לזכותו, לאחר שנלחם כארי לדחות את תביעתו של עאמר לביטול העסקה שלו, ולאחר שעורך דינו אפילו התנגד למחיקת התביעה כנגדו?
ולבסוף - מי הוא זה ואיזה הוא שהיה לו אינטרס להגיש ללשכת רישום המקרקעין את הבקשות המזויפות לביטול הערת האזהרה? יש שתי אפשרויות בלבד: האחת - המדובר בתחכום מדהים של עו"ד ותד או עוה"ד ג'סאר ופראס, שנקטו שיטה של "הפוך על הפוך על הפוך" ופיברקו שורה של מסמכים כדי להפנות אצבע מאשימה כלפי עאמר. אפשרות זו אפילו לא הועלתה על ידי המבקשים בסיכומיהם, ולא בכדי. האפשרות השנייה - המדובר במעשה זיוף מבית מדרשו של עאמר.
למען הסר ספק, אומר בקול רם וברור כי האפשרות השניה היא האפשרות הסבירה היחידה.
הסכם המכר לגבי חלקה 18 בגוש 8816 בג'ת
49. במסגרת שלל התביעות שהגישו המבקשים, הם עתרו בת.א. 610/05 להורות על בטלותה של העסקה בחלקה 18 בגוש 8816 בכפר ג'ת (להלן: "החלקה"). לצד הסכמי הביטול, גם עניינה של עסקה זו מדגים את עזות המצח של המבקשים, ולכן מצאתי לייחד לה פסקה נפרדת.
העסקה נערכה בשלבים:
בשלב ראשון, נערך ביום 28.7.2002 הסכם העברה ללא תמורה לפיו העביר מחמד לעאמר בנו את זכויותיו בחלקה. ההסכם נערך על ידי עו"ד מורסי אבו מוך, דמות חדשה שטרם נתקלנו בה.
בשלב השני, רכש עו"ד ותד את החלקה על פי הסכם מיום 23.7.2003 (נ/19) וייפוי כוח בלתי חוזר (נ/20). עאמר היה מיוצג בעסקה זו על ידי עו"ד מורסי אבו מוך.
בשלב השלישי, ועל פי הסכם מיום 20.3.2004 (ת/9), עו"ד ותד מכר את השטח שרכש מעאמר, לצד שלישי בשם מחמד עבדאלטיף מואסי שהיה מיוצג על ידי עו"ד סאהר מחסן, עורך דין נוסף שטרם נתקלנו בו.
כל שלבי העסקה נעשו טרם בא לעולם הסכסוך מושא ה.פ. 219/04.
במסגרת תביעתם הנוכחית בת.א. 610/05 עתרו מחמד ועאמר לביטול ההסכם למכירת החלקה בטענה כי גם ההסכמים בשלב הראשון והשני הם פרי זיוף של חתימתם.
50. תביעתם של המבקשים, עומדת בניגוד מפורש לדברי עאמר עצמו, כשנתיים לפני כן, בישיבה ביום 19.9.2004 כי העסקה היא "כשרה" וצו המניעה שנתבקש כנגדה בטעות יסודו (עמ' 15 לפרוטוקול):
"למה אתה מבקש צו מניעה אם הכל כשר?
ת. זו טעות שלי. אין צו נגדו (הכוונה לעסקה עם אבו מוך בחלקה 17 עליה נשאל העד לפני כן- י.ע.). גם יש עוד חלקה שיצא צו בחלקה בג'ת שבטעות ניתן או התבקש צו מניעה. לא זוכר את מספר החלקה בג'ת. אני מאשר שזו חלקה 8816".
כאשר עומת עאמר בהליך הנוכחי עם תשובתו דלעיל, התקשה להשיב:
"בית המשפט: אתה אומר שהעיסקה בג'ת בגוש 8816 לא כשרה.
ת. לא כשרה.
בית המשפט: למה אמרת לפני שנתיים, עמ' 15 ש' 24 שבטעות ביקשת צו מניעה.
ת. לא זוכר".
לפנינו דוגמה לקלות הבלתי נסבלת בה עאמר "מפזר" טענות זיוף על ימין ועל שמאל, לאחר מכן חוזר בו ומסביר כי מדובר ב"טעות" (דהיינו, כי העסקה כשרה, שלא כטענת המבקשים בעמ' 18 לסיכומיהם) ולאחר מכן שוב טוען לזיוף .
צודקים המבקשים בסיכומיהם כי לעו"ד ותד היה אינטרס אישי להכניס את עסקת ג'ת להסכם הפשרה, כמי שרכש את החלקה מעאמר וכמי שמכר אותה לאחר מכן לצד שלישי. אך אין בכך כדי לאשש טענתם כביכול לא ידעו אודות ההסכם. עו"ד ותד, למוד ניסיון מהקלות הבלתי נסבלת בה עמאר מתכחש למעשה ידיו, ביקש להבטיח עצמו מפני התכחשות נוספת בעתיד ולכן דאג לכלול את העסקה שלו בהסכם הפשרה, הסכם שגם לו מתכחש עאמר כיום.
51. על השקר של המבקשים לגבי העסקה ניתן ללמוד מזוית אחרת: את ההסכם בין עו"ד ותד לבין עאמר ערך עו"ד מורסי אבו מוך, שאף הוא אחד הנתבעים בת.א. 610/05 הנ"ל, בטענה כי מדובר בהסכם מזויף. בעמ' 5 לפרוטוקול הישיבה מיום 20.4.2005 בה.פ. 115/05, טענו המבקשים כי לא חתמו על הסכם בפני עו"ד מורסי אבו מוך.
עו"ד מורסי זומן לעדות על ידי עו"ד ותד. לדבריו, המהימנים עלי, ערך הסכמי מתנה ממחמד אל בניו עאמר ועומר וכן ערך את הסכם המכר שבין עאמר לבין עו"ד ותד. העד אישר כי עאמר חתם בפניו על ההסכם ועל ייפוי הכוח שנלווה לו. לשיטתם של עאמר ומחמד, עולה שגם עו"ד אבו מוך זייף את חתימתם ואף הוא שותף למגפת הזיופים שפשתה בקרב עורכי הדין בבקה אל גרביה והסביבה. לפנינו דוגמה נוספת לכך, שכל עורך דין שייצג בשלב כלשהו את המבקשים, מוצא עצמו נתבע על ידם בטענה כי זייף את חתימתם.
אציין כי עו"ד אבו מוך, היה נבוך מזימונו להעיד וסיפר כי הוא חש קרבה למחמד, למרות שזה הטיח כלפיו טענת זיוף. לשאלתי, הכיצד אין הוא רוגז על מחמד ועאמר שהאשימו אותו בזיוף, השיב כי אכן כעס עליהם אך הם הבהירו לו שבדעתם למחוק את התביעה כנגדו.
52. על כך שהתביעה בת.א. 610/05 היא תביעת סרק, ניתן ללמוד מזוית נוספת: כאמור, עו"ד ותד מכר את השטח שרכש לצד שלישי בשם מחמד עבדאלטיף מואסי שהיה מיוצג על ידי עו"ד סאהר מחסן. עו"ד סאהר מחסן טרח והחתים את עאמר על שטרי המכר בטביעת אצבע (ראה נספחים ד-ה לכתב התביעה). זאת, על מנת להימנע בעתיד מכל טענה של עאמר כי חתימתו זוייפה, נוכח "המוניטין" שצבר עאמר כמי שמתכחש לחתימותיו - סעיף 13(ה) לכתב ההגנה של מחמד מואסי בת.א. 610/05. כאמור, גם דבר זה לא מונע מעאמר מלטעון כיום כי חתימתו וטביעת האצבע שלו זויפו.
53. ומזוית נוספת: כאמור, אחד מהסכמי הביטול מתייחס גם לעסקה לגבי החלקה, כביכול הסכים עו"ד ותד בשמו של מחמד מואסי לביטול העסקה. זאת, למרות שהלה לא יוצג על ידו אלא על ידי עו"ד מחסן סאהר. והמגוחך הוא, שגם בהסכם ביטול זה חוזר הסעיף הסטנדרטי לפיו אין בהסכם כדי לפגוע בזכותו של עאמר כנגד עו"ד ג'סאר, למרות שעו"ד ג'סאר כלל לא היה מעורב בשרשרת ההסכמים הנוגעים לחלקה. והקורא מוזמן לבחור אם לצחוק או לבכות.
54. ומזוית נוספת: מחמד טען שהחלקה לא נועדה כלל למכירה, היות ובינו לבין חברת כביש חוצה ישראל מתקיימים מגעים לקבלת פיצויים. להזמת דברים אלו, זומן לעדות עו"ד פריד אבו פרך שנתבקש להשיב על השאלה אם ייצג את עאמר ומחמד בעסקה למכירת שטח כלשהו בחלקה. עו"ד פריד סירב להשיב בטענה לחסיון עו"ד-לקוח, אך עו"ד ותד צירף לסיכומיו הסכם מכר הנושא תאריך 25.11.2004 ממנו עולה כי עאמר מכר בשם אביו כשבעה דונם בחלקה לאבראהים פוקראא' (אותו אדם שאת העסקה שלו בחלקה 9 בגוש 8755 ניסה מאן דהוא לבטל על פי הבקשה המזויפת לביטול הערת אזהרה שנחתמה כביכול על ידו). שני עורכי דין אישרו את חתימות הצדדים ע"ג הסכם המכר והם עו"ד פריד ועו"ד ח'לף עבד אל פתאח. לשיטתם של המבקשים, אין להסיק אלא שגם עורכי הדין פריד וח'לף נדבקו במגפת הזיופים.
סיכומו של דבר: טענת המבקשים לזיוף חתימותיהם בעסקה הקשורה לחלקה היא טענת סרק. היא נוגדת הודאת בעל דין של עאמר בפני בית המשפט בישיבה מיום 19.9.2004, היא עומדת בניגוד לשלל חתימות ומסמכים ועדויות, והיא עומדת בניגוד להסכם הפשרה שאשרר את העסקה בחלקה.
אשר על כן, דין התביעה בת.א. 610/05 להידחות וניתן בזה תוקף לעסקה בחלקה 18 בגוש 8816 בג'ת.
תוקפו של הליך הבוררות
55. עמדנו על כך, שהליך הבוררות לגביו נטען בכתב התביעה כי היה משל וחלום, התנהל גם התנהל, תוך השתתפות פעילה של עאמר ולואי, ובהשתתפות מאחורי הקלעים של מאהר. וכפי שהתבטא לואי בעדותו, מאהר אף העלה רעיונות ופתרונות יצירתיים.
נוכח העדויות והראיות שהובאו, זנחו המבקשים טענתם כי לא התקיים כלל הליך של בוררות והעלו את הטענה כי עאמר לא הבין שהוא משתתף בהליך של בוררות, לא הבין מהו בורר ומה המשמעות של הליך הבוררות. טענה זו מבססים המבקשים על הדברים הבאים שנאמרו על ידי לואי ועאמר בעדותם.
לואי נשאל (עמ' 45 ש' 11-12):
"בית המשפט: עו"ד נזאר (ותד - י.ע.) היה עורך דין של אשרף או היה בורר?
ת. הוא היה בורר"
אך בסוף חקירתו הנגדית, בתשובה לשאלה של עו"ד פראס משיב לואי (עמ' 51-52):
ש. עו"ד ותד אמר שהיו כל מיני הצעות להסדר. האם זה היה ברור שבסופו של דבר, מי שמחליט זה עו"ד ותד.
ת. לא.
בית המשפט: לפני כמה דקות אמרת שהוא היה בורר, אז מה זה בורר.
ת. לא. אני לא חושב שחשבנו שיהיה בורר, שהוא יחליט, לא. .
בית משפט: שאל אותך עו"ד ותד על זה שעברת על השיקים והחובות ושג'אסר רצה ככה ושעאמר אמר אחרת ובסוף עו"ד ותד קבע אחרת.
ת. לא, לא לא. עד שנגיע שלושתנו - אני, נזאר (עו"ד ותד - י.ע.) ועאמר.
ש. הגעתם בסוף להסכמה בנוגע לסכומים.
ת. כן. "
ואילו עאמר, סיפר כי עו"ד אבו-פול דרש מהם סכום כסף עבור הבוררות, אך התקשה להסביר אם עו"ד אבו-פול היה אמור לייצג אותו בבוררות או לכהן כבורר. בנוסף, הצביעו המבקשים, על אחת מתשובותיו של עאמר במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 125 ש' 19 ואילך:
"ש. מה רציתם - שאבו פול יהיה בורר, או שהוא ייצג אתכם בבוררות?
ת. שיעשה בוררות. כשהיינו בפניך - השופט - בדיון עם עבד אל רזק בפעם האחרונה... רצינו שאבו פול יהיה בורר.
ש. אז אתה הולך לאבו פול עם האחים שלך, שוכר את שירותיו. דיברתם על שכר טרחה או שיעבוד בחינם עבורכם?
ת. חתמתי לו על שכר טרחה.
ש. ומי סוכם שיהיה הבורר?
ת. מטעמנו?
ש. לא מטעמכם. יש עורכי דין ויש בורר. מי הבורר? כשהלכתם לאבו פול מי סוכם שיהיה הבורר?
ת. אני לא מבין אותך פה. כשהלכנו לאבו פול, שמנו אותו אחרי עבד אל רזק, שגם יעשה לנו בוררות וכן, שיעשה לנו בוררות. זה מה שרצינו ממנו. שיעשה לנו בוררות לשני הצדדים.
ש. אז אתה ישר חותם לבורר שכר טרחה?
ת. סיכמנו שיעשה בוררות, ואמר לנו לא זוכר את הסכום, אבל אמר שהוא רוצה איקס כסף."
נוכח אמירות אלו של לואי ושל עאמר, טענו המבקשים כי השניים לא הבינו כלל כי בהליך של בוררות עסקינן, אלא סברו כי המדובר בהליך של גישור ופשרה, כאשר עו"ד ותד מייצג את ג'סאר ולואי מייצג את עאמר.
56. דין הטענה להידחות.
עאמר התבטא מספר פעמים במהלך עדותו, כי עו"ד אבו-פול ייצג אותם במקומו של עו"ד מחסן (ראה, לדוגמה, עמ' 117 ש' 26, עמ' 126 ש' 29, עמ' 130 ש' 29) ולא כבורר. מכל מקום, נושא הבוררות עלה כבר בישיבה ביום 27.9.2004, כאשר עאמר היה עדיין מיוצג על ידי עו"ד מחסן, וכאשר הצדדים הגישו לבית המשפט הודעה כי בכוונתם להעביר את המחלוקת לבוררות. האם גם עו"ד מחסן לא הסביר לעאמר מה משמעותה של בוררות? האם גם עו"ד זחאלקה שייצג את עאמר בהסכם הפשרה לא הסביר לו מהותה של בוררות?
כשלעצמי, איני סבור כי מתשובותיו של לואי עולה שהוא לא הבין את מהותו של ההליך שבו נטל חלק. הבוררות אכן נערכה בהסכמה, אך ברי שהישיבות הארוכות אל תוך הלילה, לא נערכו סתם לצורך מפגש חברתי. וכי מה סבר עאמר שהוא עושה במשרדו של עו"ד ותד עד עלות השחר? סתם בדיקה בהסכמה של החיובים הכספיים? מדבריהם של לואי ושל עאמר עולה בבירור, כי חובו של עאמר לעו"ד ג'אסר נדון ונבדק ביסודיות לקוח אחר לקוח, שיק אחר שיק, חלק מהחיובים בוטלו וחלק אושרו וכדברי לואי "סיכמנו את בעיית הכספים שלקח עאמר מאשרף (עו"ד ג'סאר - י.ע.)" (שם, עמ' 37 ש' 9).
ובכלל, הטענה עומדת בניגוד לכל פרוטוקולי הבוררות שעאמר נאלץ להודות כי הוא חתום עליהם לצדו של לואי. עאמר יודע קרוא וכתוב בעברית וערבית, והוא איש עסקים הרחוק עד מאוד מדמותו של האיכר האנאלפבית. חזקה שבעובדה כי אדם יודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חותם - ראה, לדוגמה, ע"א 685/88 קוטרמן נ' קרן תורה ועבודה, פ"ד מז(2) 598, 602 (1993)שם נדחתה טענת המוכר כי לא הבין שהוא חותם על חוזה מכר וכי סבר שמדובר בחוזה ל'חילופי שכירות'. לנטל ההוכחה המוגבר לסתירה החזקה ראה, לדוגמה, ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, עמ' 503 (1990), שם נדחתה טענת התובעת כי לא הבינה את המשמעות של ייפוי כוח עליו חתמה. לכך יש להוסיף כלל של מניעות - מי שלא קרא כלל את המסמך עליו הוא חתום, מנוע מלטעון כי לא הבין את תוכנו - ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113; ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י נד(3) 591, 594 (1999); ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 376-375 (2002).
עאמר התבטא כי סמך על לואי "אם לואי לא היה בישיבה, לא הייתי סוגר שום דבר" וחתם על הפרוטוקולים מאחר שלואי חתם. מנגד, טען לואי כי הוא חתם מאחר שעאמר חתם "אבל לא קראתי אותם (את הפרוטוקולים - י.ע.), עאמר קרא אותם ואני חתמתי, זה היה ב-5 בבוקר. עד 5 בבוקר היו ישיבות. מ - 8 בערב עד 5 בבוקר" (שם, עמ' 53 ש' 23-24). בין אם עאמר חתם בהסתמך על לואי ובין אם לואי חתם בהסתמך על עאמר, מי שחתם על מסמך תוך הסתמכות עיוורת על יועץ המהימן עליו, מנוע מלטעון כנגד המסמך - ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. לופו, פ"ד נד(2) 559 (1999).
לשיטתו של עאמר, כל עורכי הדין במחוזותינו רימו אותו וזייפו את חתימתו. במצב דברים זה, ניתן היה לצפות שהוא יהיה מיוצג. על פי הסכם הבוררות עאמר רשאי היה להיות מיוצג על ידי עורך דין. עאמר בחר שלא להיות מיוצג וסיבותיו עמו ואם לא הבין מה המשמעות של בוררות - ולטעמי הבין גם הבין - אין לו אלא להלין על עצמו.
לסיכום, הטענה החדשה של המבקשים לפיה התקיים הליך בוררות אך הם לא הבינו מהותה של בוררות ולא הבינו כי עו"ד ותד הוא במעמד של בורר אינה הגיונית, ולמיצער, המבקשים מנועים מלהעלות את הטענה.
תוכנו של פסק הבורר
57. הגענו למסקנה כי בין הצדדים התנהל הליך בוררות בהשתתפותו הפעילה של עאמר ושל אחיו מאהר מאחורי הקלעים, וכי במהלך הבוררות נעשה בירור מקיף של תביעת החוב של עו"ד ג'סאר כלפי עאמר, בהשתתפותו הפעילה של לואי כמייצגו של עאמר. משכך, אין מקום להידרש להשגות המבקשים לגבי תוכנו של פסק הבוררות, להבדיל מהעילות לביטול פסק הבורר. עם זאת, ומעבר לנדרש, אתייחס בקצרה לטענת המבקשים כי פסק הבורר לא דן בטענות שהועלו על ידם, או שהוא מנוגד להסכמות שהושגו בין הצדדים.
58. עאמר טען בעדותו כי הוסכם על בטול חלק מעיסקאות המקרקעין, למעט העיסקה של שהנאז ושל ארסלאן, וכי עו"ד ג'סאר אמר כי הוא ידאג לטפל בעניינו של יאסר חג'וג'.
ואילו לואי, בתשובה לשאלה מדריכה, השיב כי הוסכם שכל העסקאות במקרקעין יבוטלו, למעט העסקה עם שהנאז ששילמה מיליון ₪, סכום שמכסה את החוב של עאמר לעו"ד ג'סאר ולכן , עו"ד ג'סאר יוותר על תביעתו. כן הפנו המבקשים לפגישה שהוקלטה על ידי מאהר, שם אומר לואי כי אמר לעו"ד ותד שתישאר העסקה עם יאסר חג'וג', עם שהנאז ועוד עסקה אחת ושאר העסקאות יבוטלו. בהמשך אותה שיחה אומר לו עאמר "אני אמרתי לך תשאיר את 'שהנאז' והם התחילו להגיד פלוס עסקה, אמרתי בסדר, השארנו את ארסלאן...".
לאור זאת, טענו המבקשים כי פסק הבורר נוגד את שהוסכם בין הצדדים לגבי עסקאות המקרקעין.
דין הטענה להידחות.
הטענה אינה מעוגנת בכל מסמך למעט דבריהם של עאמר ולואי. אך גם מדבריו של לואי לא ניתן להבין כי כך סוכם, להבדיל מכך שמדובר באחת ההצעות שעלו וירדו במהלך הבוררות כפי שנטען על ידי עו"ד ג'סאר ועו"ד ותד. ואכן, לואי אישר בהמשך עדותו, כי במהלך הבוררות הועלו וירדו כל מיני הצעות ופתרונות (עמ' 47-48). גם בשיחה שהוקלטה, לא ניתן להבין מהדברים שאמר כי כך הוסכם עם עו"ד ותד, להבדיל מבקשה או דרישה של לואי בשמו של עאמר. לכך יש להוסיף, כי לואי קעדאן ייצג את ענייניו של עאמר בבדיקת החיובים הכספיים בלבד, על תקן של "הבנקאי" של עאמר (עמ' 41 ש' 1) והוא לא היה מעורה בנושא עסקאות המקרקעין. ואכן, פסק הבורר לא עוסק כלל בעסקאות המקרקעין אלא במחלוקת הכספית שבין עו"ד ג'סאר לבין עאמר. נושא העסקאות סוכם בהסכם הפשרה ובהסכם שנחתם ביום 20.2.2005 תוך אישרור פסק הבורר. הדבר הודגש בפסק הבורר בו נכתב:
"3. הבורר הוסמך להכריע בשלושה עניינים:
א. בדיקת התשלומים שבוצעו על ידי עו"ד ג'סאר עבור בני משפחת מר מוחמד אבו טועמה.
ב. בדיקת טענות עו"ד ג'סאר בדבר חוב של בני משפחת אבו טועמה בשכ"ט עו"ד והוצאות, בגין עבודה משפטית שבוצעה עבור המשפחה.
ג. בדיקת תשלומים שהופקדו במשרד עו"ד ג'סאר על ידי בני משפחת אבו טועמה.
4. יודגש כי הבורר לא הזדקק לבחון טענות אחרות שהעלו הצדדים בבית המשפט הנכבד, ולא מצאו להן ביטוי בהסכם הפשרה. יש להניח כי טענות אלו ששימשו את הצדדים לניגוח והתכתשות במסדרונות בית המשפט הנכבד מיצו את עצמם ותכליתם שם, לאחר שהצדדים ויתרו באופן מלא ומוחלט על טענות אלו. על כן, הצדדים יהיו מושתקים לטעון להבא טענות כספיות חדשות."
59. המבקשים טענו כי בהסכם שכר הטרחה שבין עאמר לבין עו"ד ג'סאר (ת/6) נכתב כי עו"ד ג'סאר יהא זכאי לשכ"ט בשיעור של 8%, בעוד שבבוררות הוא תבע 15%. על כך השיב עו"ד ג'סאר כי שכ"ט של 15% מגיע לו עבור ניהול תיק, וכי בכל מקרה לא דרש בבוררות סכום כזה ואף לא זכה לקבל שכ"ט בשיעור של 8%.
אני מתקשה לקבל תשובתו של עו"ד ג'סאר כי לא תבע 15% וככל הנראה, כדרכם של צדדים בהתדיינות בבימ"ש או בבוררות, הקצין את דרישותיו. מכל מקום, בתוספת להסכם שכר הטרחה מיום 20.11.2003, נקבע כי שכר הטרחה יעמוד על 15% מסכום החובות (נספח 3 לתגובה לבקשה לצו מניעה בה.פ.219/04). ועיקרו של דבר, שלא כפי שנטען על ידי המבקשים, הבורר לא פסק לעו"ד ג'סאר שכר טרחה לפי 15% אלא אך הזכיר (סעיף 2א' לפסק הבורר) את דרישתו של עו"ד ג'סאר לפסוק לו שכ"ט של 15% מתוך סכום כולל של 1,800,000 ₪, קרי, סך של 315,900 ₪ בצירוף מ.ע.מ. דרישה זו נדחתה על ידי הבורר שפסק לעו"ד ג'סאר שכר טרחה בסך של 150,000 ₪, אפילו פחות מ-8% שנתבעו על ידו. לכן, גם אין ממש בטענת המבקשים כביכול חרג הבורר מסמכותו.
60. המבקשים הביעו תמיהתם, הכיצד לא התייחס הבורר לתביעתו של עאמר לתשלום עבור שיפוצים שביצע במשרדו של עו"ד ג'סאר, בסכום של 586,602 ₪ על פי החשבוניות שצורפו כנספחים ג' לתצהירו של מחמד.
אין ממש גם בטענה זו. ראשית, בסעיף 4 להסכם הפשרה חזר בו עאמר מכל דרישה כספית בנוגע לשיפוץ המשרד. שנית, גם לגופא של תביעה, נראה כי מדובר בטענת סרק שהעלה עאמר כמשקל נגד לתביעת החוב של עו"ד ג'סאר. עו"ד ג'סאר טען כי מדובר בבניית קיר+קיר למפל מים+שירותים, עבודה ששוויה לכל היותר כמה אלפי שקלים, וכי בנוסף בוצעה עבודת גיזום של מספר שעות עבורה שילם 500 ₪ ישירות לג'ואד. אפילו מאהר אישר בעדותו כי היה מדובר בעבודות בהיקף קטן (עמ' 74).
עו"ד ותד סיפר בעדותו כי הנושא אכן עלה במהלך הבוררות ונתברר כי מדובר בהריסת קיר ועבודה קטנה נוספת. החשבוניות הונפקו על ידי מחמד רק בחודש 11/04 כמהלך שקוף לצורך ההליך המשפטי או הליך הבוררות, ועאמר הודה כי חשבוניות אלו לא דווחו לרשויות המס.
61. לטענת המבקשים, פסק הבורר מתעלם מטענתו של עאמר כי שילם במזומן לעו"ד ג'סאר סכום של 600,000 ₪. סכום זה שולם לו, לטענתו, על ידי הקבלן "יעקב יעקב ובניו" בהמחאות שנפרעו במזומן אצל חלפן כספים והכסף הועבר לעו"ד ג'סאר שלא מסר לו קבלה על הסכום (סעיף 21 לתצהיר מאהר ונספח ב' לתצהירו).
דין הטענה להידחות. ראשית, לא ברור אם עאמר העלה כלל את הטענה במהלך הבוררות ולואי, משנשאל על טענה זו, התחמק מתשובה (עמ' 46 ש' 1-6).
שנית, בטענה יש יותר מקורטוב של עזות מצח, בהתחשב בכך שעו"ד ג'סאר עתר בבקשה נפרדת (בש"א 14657/04 בה.פ. 219/04) להורות לעאמר להמציא כל אסמכתא שיש ברשותו המבססת את טענתו כי העביר לו סכום של 600,000 ₪, אך אסמכתא כאמור לא הומצאה.
גם לגופא של טענה, עולה שאין בה ממש. מהכרטסת של "יעקב יעקב ובניו" לא ניתן ללמוד על סכום של 600,000 ₪ ששולם למחמד, ובוודאי שאין בה כל אסמכתא כי הכסף ששולם, אם בכלל, הועבר לעו"ד ג'סאר. ואם לא די בכך, הטענה סותרת את עדותו של עאמר עצמו בישיבה מיום 19.9.2004, שם טען כי יעקב יעקב שילמו לו 280,000 ₪ ולא 600,000 ₪ כפי שנטען כעת (שם, עמ' 12-13). ואילו בפרוטוקול ישיבה מיום 20.111.2003 שעליו חתם עאמר במסגרת התנהלות עסקיו במשרדו של עו"ד ג'סאר (צורף לתגובת עו"ד ג'סאר בה.פ. 219/04) נכתב כי לטענתו הוא זכאי לקבל מחברת "יעקב יעקב" 270,000 ₪ מהם אמורים להשתלם לו 100,000 ₪ בלבד (שם, בעמ' 14). שוב, אין זכר לטענה לסכום של 600,000 ₪.
העילות לביטול פסק הבורר - מינויו של עו"ד ותד כבורר
62. בכתב התביעה העלו המבקשים שורה של עילות לביטול פסק הבורר על פי חוק הבוררות, תשכ"ח - 1968. על רקע האמור לעיל, נבחן עילות אלו בקצרה:
סעיף 24(1) לחוק הבוררות: העדר הסכם בוררות בר תוקף. עילה זו חסרת יסוד בהתחשב בשורת המסמכים להלן: ההודעה לתיק בית המשפט מיום 27.9.2007 על העברת הסכסוך לבוררות, הסכם הפשרה מיום 14.2.2004; הסכם הבוררות מיום 16.2.2004. ככל שהמבקשים טוענים כי הסכם הבוררות נכפה עליהם, כבר עמדנו על כך שאין ממש בטענה זו.
סעיף 24(2) לחוק הבוררות: פסק הבוררות ניתן ע"י בורר שלא נתמנה כדין. עילה זו חסרת יסוד לאור הראיות שסקרנו לעיל, מהם עולה שעאמר הסכים למינויו של עו"ד ותד כבורר.
סעיפים 24(3)+(4) לחוק הבוררות: הבורר פעל ללא סמכות או בחריגה מסמכות ולא ניתנה לבעל הדין הזדמנות נאותה לטעון ולהביא ראיותיו. גם כאן מדובר בטענת סרק. פסק הבורר ניתן במסגרת הסמכויות שהוקנו לבורר בהסכם הפשרה ובהסכם הבוררות, וניתנה הזדמנות מלאה לעאמר - הן בעצמו והן באמצעות לואי מטעמו - לפרוס את טענותיו. כאמור, הבורר קיבל טענותיו של עאמר לגבי גובה שכר טרחתו של עו"ד ג'סאר ומנגד, בדק ואישר את החוב של עאמר לעו"ד ג'סאר, כפי שנטען על ידי עו"ד ג'סאר.
סעיף 24(9) לחוק הבוררות: תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור. איני רואה במה תוכן הפסק, שעניינו בחיובים כספיים של עאמר לעו"ד ג'סאר, מנוגד לתקנת הציבור. לטעמי, דווקא התכחשותו של עאמר לכל מסמך שעליו חתם ולכל פעולה שביצע, היא שנוגדת את תקנת הציבור.
סעיף 24(10) לחוק הבוררות: קיימת עילה על פיה בית המשפט היה מבטל פס"ד סופי שאין עליו ערעור. המבקשים טענו כי עו"ד ותד לא יכול היה לשמש כבורר מלכתחילה, ולכן יש לפסול את הליך הבוררות מעיקרו. נעמוד להלן על טענה זו.
63. הזכרנו את "גילוי העריות" המשפטי בו נגועים כמעט כל עורכי הדין שהופיעו בפני בתיק זה, ומינויו של עו"ד ותד כבורר, הוא דוגמה בולטת לכך.
עו"ד ותד רכש מעאמר נכס מקרקעין בחלקה 18 בג'ת על פי הסכם מיום 23.7.2003. לאחר מכן, הוא ייצג את עאמר ומחמד כנגד לקוחותיו של עו"ד ג'סאר בתביעה בה.פ. 497/03 וביום 22.6.2004 חתם בשמם על הסכם פשרה בתיק. כעבור כשלושה חודשים החליף עו"ד ותד צד והתייצב כמייצגו של עו"ד ג'סאר בתביעה שהגישו כנגדו עאמר ומחמד בה.פ. 219/04 ולבסוף, התמנה כבורר במחלוקת שבין צדדים אלו. ולא רק זאת, אלא שתוך כדי הבוררות אף ייצג את עאמר בהליכים פליליים (נ/2, נ/15-נ/17) ובהליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגדו. עיננו הרואות כי עו"ד ותד ישב בארבעה כובעים: רוכש מקרקעין, עורך דין, עורך דין של הצד שכנגד ובורר.
היש בכך כדי להצדיק פסילת פסק הבורר מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות?
64. איני סבור כך. עאמר ידע היטב בכמה כובעים ישב עו"ד ותד, אך למרות זאת הסכים למינויו כבורר. סעיף 11 לחוק הבוררות, קובע כי בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו אם "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים". ברם, אין מניעה שהצדדים יסכימו כי פלוני ישמש כבורר, למרות שהוא נמצא בניגוד אינטרסים, ובלבד שהדבר ידוע לצדדים. עאמר הסכים "בעיניים פקוחות" כי עו"ד ותד ישמש כבורר, ועל פי עדותו של עו"ד ותד, אף עמד על כך. יש להניח כי הצדדים סברו כי דווקא מאחר שעו"ד ותד מעורה בעניינים ומאחר שהוא מכיר מקרוב את שני הצדדים, הוא האדם המתאים לשמש כבורר ביניהם למרות ניגוד העניינים האינהרנטי שבו הוא נמצא. מכל מקום, הזמן להעלאת טענה זו היה בפתח הבוררות, ולא כעת, בדיעבד, משנכזבה תוחלתו של עאמר מפסק הבוררות - ע"א 183/02 שרונית חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' זוהר, דינים עליון סא 168 (2002). עומדת על כך אוטולנגי בספרה "בוררות דין ונוהל" מהד. 4 כרך א' בעמ' 452:
"עם זאת, במקרה שכבר נעשה הדבר, צריך להבחין בין שתי אפשרויות - האפשרות האחת היא, שמי שהיה עורך דינו של אחד הצדדים נבחר, בין אם בהסכם הבוררות שנערך לפני פרוץ הסכסוך ובין אם לאחריו, לשמש כבורר; והאפשרות האחרת היא שמי שנבחר כבורר הפך לאחר מכן להיות קשור באופן כלשהו אל אחד הצדדים. במקרה הראשון, יהא הצד שכנגד מנוע מלעורר את שאלת הקשר האישי בין הבורר לצד האחר כעילה לבקשה לביטול הפסק...".
בפסק הבורר (נ/18) מפרט עו"ד ותד בהקדמה ארוכה את מעורבותו בענייני הצדדים, ובין היתר :
"על כן, אני מזהיר את עצמי שבעתיים מפגיעה באימון שרחשו לי הצדדים בהסכמתם הבלתי מסויגת למינויי כבורר יחיד, במיוחד באימון שנתנו בי משפחת אבו טועמה עד כדי ויתור על ייצוג משפטי בהליך הבוררות. אני מקווה כי עשיתי את מלאכתי נאמנה ללא משוא פנים, תוך שמירת כללי הצדק והדין".
"ספירת מלאי" לפני סיום
65. אז מה היה לנו?
שורה ארוכה של עורכי דין חלפו-עברו בסך, נחזור ונזכיר אותם, ואת תפקידיהם ב"כסאות המוסיקליים" שזימן לנו תיק זה.
עו"ד ותד - ייצג תחילה את המבקשים כנגד לקוחותיו של עו"ד ג'סאר בת.א. 149/03. בהמשך ייצג את עו"ד ג'סאר בה.פ. 219/04, אח"כ נתמנה כבורר, המשיך לייצג את המבקשים בנושאים שונים וסופו כאחד הנתבעים בהליכים דכאן.
עו"ד ג'סאר - ייצג תחילה את משפחת קעדאן כנגד המבקשים בת.א. 149/03, לאחר מכן החל לייצג את המבקשים בניהול עסקיהם, בהמשך נתבע על ידם בה.פ. 219/04 ובתביעות הנוספות.
עו"ד מחסן - ייצג תחילה בעלי חוב כנגד מחמד, בהמשך ייצג את המבקשים בה.פ. 219/04, לאחר מכן פוטר על ידם, בהמשך חזר לתמונה לצידם, וסופו כאחד הנתבעים באחד ההליכים דכאן (ה.פ. 115/05)
עו"ד אבו-פול - ייצג בשלב מסוים את המבקשים ו"עקבותיו נעלמו".
עו"ד זחאלקה - ייצג תחילה בעלי חוב כנגד המבקשים, בהמשך ייצג את המבקשים בעיצוב הליך הפשרה וסופו כאחד הנתבעים בהליכים דכאן.
עו"ד מורסי אבו-מוך - ייצג את המבקשים בעסקאות מקרקעין שונות וסופו כאחד הנתבעים בהליכים דכאן.
עו"ד שבתאי - ייצג את המבקשים בהליכים דכאן אך השתחרר בהמשך מהייצוג.
מהרשימה הארוכה דלעיל, ניתן להסיק על דרך פעולתם של המבקשים. הם פונים לעורכי דין שייצגו בעלי דין שתבעו אותם בעבר, מבקשים את שירותיהם, ולאחר מכן תובעים אותם בטענת זיוף ותרמית (ולא הזכרנו את עו"ד סאהר מחסן, שלשיטתם של המבקשים אף הוא זייף את טביעת האצבע של עאמר).
66. אין מתפקידו של בית המשפט ליתן תעודת יושר לעוה"ד ותד, ג'סאר ופראס, אך לצורך הליך זה אומר במפורש כי לא הוכחה ולו שמץ של קצה-ראיה לטענות הזיוף השקר והתרמית שהטיחו בהם המבקשים. מנגד, המבקשים נתפסו ונסתבכו בשקריהם ובמעשי הזיוף שלהם על ימין ועל שמאל.
ברגיל, אני נזהר מלקבוע קביעות נחרצות לגבי אמירת אמת או שקר בהליכים המתנהלים בפני. כך ראוי לשופט לנהוג, ואפנה למאמרו של שלמה לוין. "קווים לדמותו של יצחק כהן" ספר יצחק כהן (בעריכת מ. אלון, מ. בן זאב, א. ברק, נ. לפשיץ, מ. לנדוי, התשמ"ט) 13, שם הוא מספר על דרכו של השופט יצחק כהן:
"כשם שהיה יצחק שקול בהסקת המסקנות, כך גם היה מתון ומדוד בסגנון אותו נקט. מעולם לא כתב בפסק דין, שבעל דין או עד "שיקר", או כפי שנמצא לפעמים בפסיקה, שפלוני הוא "שקרן פתולוגי", ביטויים כאלה לא היו לרוחו של יצחק כהן, ראשית משום שמטבעו היה מתון בדין, ושנית, משום שהוא הכיר במגבלותיה של השפיטה לרדת בביטחון גמור לחקר האמת. מוטב - כך סבר - לכתוב בפסק דין שיש להעדיף גירסה על גירסה ולא להטיל דופי בפלוני שמסר עדות, ושאין ביכולתו להתגונן מפני האמירות שבפסק הדין".
בהליך דכאן, מצאתי שאיני יכול להימנע מלשון נחרצת, מן הטעם שדרך פעולתם של המבקשים, ושל עאמר במיוחד, מהווה תקלה לציבור. התרשמתי מקלות הראש שבה עאמר חותם על מסמכים ולאחר מכן מכחיש את חתימתו, בבחינת "אז מה אם חתמתי, מחר אכחיש שחתמתי". התרשמתי מהקלות הבלתי נסבלת של הצפת בית המשפט בתביעות חסרות שחר של המבקשים. נמצאתי למד על שורה ארוכה של עסקאות סותרות שביצעו המבקשים, ושיעסיקו כנראה את בתי המשפט עוד ימים רבים. הגעתי למסקנה כי הסכמי הביטול - כולל חותמת בית המשפט המחוזי - זויפו על ידי עאמר, וכך גם הבקשות לביטול הערות אזהרה וקרוב לודאי גם חתימתו של עו"ד ג'סאר ע"ג המסמך מש/19 (נ/12). בנסיבות אלו, אין מנוס מאמירה נחרצת של בית המשפט על מנת להסיר מכשול מפני עיוור וכדי להגן על הציבור מפני מעלליו של עאמר.
סוף דבר - הוראות אופרטיביות
67. משהגענו לסוף הדרך, נבהיר את התוצאה האופרטיבית של הדברים, בבחינת פסיקתא.
א. אני דוחה תביעת המבקשים לביטול הסכם הפשרה - ת.א. 612/05 .
ב. אני דוחה תביעת המבקשים לביטול פסק הבורר - ת.א. 601/05 ומאשר את פסק הבורר, למעט טעות חישוב שנפלה בסיפא לפסק הבורר, בסעיף ו(4) צ"ל 898,394 ₪ (ולא 988,394 ₪ כפי שנכתב).
ג. אני דוחה תביעת המבקשים לביטול העסקה בחלקה בג'ת - ת.א. 610/05.
ד. אני נעתר לתביעתו של מחמד בת.א. 612/05 להצהיר על ביטול ייפוי הכוח שנתן לבנו עאמר. ממילא לא הוגש כתב הגנה בתיק, וברי כי התביעה הוגשה על דעתו של עאמר. כוחה של הצהרה זו מיום הגשת התביעה 5.6.2005 ואילך, ואין בה כדי להשליך לאחור על התקופה בה פעל עאמר על פי ייפוי הכוח טרם בוטל.
ה. אני דוחה תביעת המבקשים לביטול העסקה עם יאסר חג'וג' (המשיב מס' 8 בה.פ. 219/04) מיום 31.8.2004 לגבי רכישת חלקים בחלקה 15 בגוש 8765.
ו. נוכח אישור הסכם הפשרה, אני דוחה תביעת המבקשים לביטול כל עסקאות המקרקעין שנתבעו על ידם בה.פ. 219/04, למעט העסקה של סמיח מואסי ויאסר גנאיים מיום 26.5.2004 למכירת חלקים בחלקה 12 בגוש 10022 (גן שמואל).
למען הסר ספק, העסקאות של אברהים אבו-מוך (654 מ"ר בחלקה 17 בגוש 8765) ושל חסן ועומר שרפי (1,790 מ"ר בחלקות 13-14 בגוש 8765) נותרות בתוקפן, כאמור בהסכם לאשרור פסק הבורר מיום 20.2.2005.
הערה: אין באמור לעיל באשר לתוקפן של העסקאות כלפי המבקשים, כדי לקבוע מסמרות באשר לתוקפן כלפי צדדים שלישיים. זאת, לאור העסקאות הסותרות שביצעו המבקשים במקרקעין (עו"ד ותד פירט בתגובתו כ-15 עסקאות סותרות שבוצעו, לטענתו, על ידי עאמר). כך, לדוגמה, העסקה בין המבקשים לחסן ועומר שרפי, עומדת בסתירה לכאורה לעסקה בין המבקשים לבין סמאהר רזק (עסקה שנערכה ע"י עו"ד מחסן) - וראה, בין היתר, התביעות שהוגשו בת.א. 550/01 ות.א. 551/05.
68. אני מחייב את המבקשים בשכ"ט הנתבעים כלהלן:
ליאסר חג'וג' - סך של 50,000 ₪ (חמישים אלף) בצירוף מ.ע.מ. סכום זה כולל את הסך של 20,000 ₪ (עשרים אלף) והסך של 5,000 ₪ בהתאם להחלטתי מיום 7.2.2005 (בש"א 19270/04 בה.פ. 219/04 ).
לעו"ד זחאלקה - סך של 10,000 ₪ (עשרת אלפים) בצירוף מ.ע.מ.
לעו"ד ג'סאר - סך של 50,000 ₪ (חמישים אלף) בצירוף מ.ע.מ.
הערה: נוכח התנהגותו של עו"ד ג'סאר במישור האתי, פסקתי ההוצאות לזכותו על דרך ההמעטה. בנוסף, לא ראיתי לפסוק שכ"ט נפרד לעו"ד פראס ממשרדו, למרות שגם כלפיו טענו המבקשים כי זייף את חתימתו של עאמר.
לעו"ד ותד - סך של 80,000 ₪ (שמונים אלף) בצירוף מ.ע.מ.
למחמד עבדאלטיף מואסי (בת.א. 610/05) - סך של 10,000 ₪ (עשרת אלפים) בצירוף מ.ע.מ.
נקבע לקדם משפט ליום 21.10.2007 שעה 10:00 על מנת "לעשות סדר" במערכות היחסים שבין הנתבעים לבין עצמן, נוכח תוצאת פסק דין זה, לרבות גורלן של עסקאות המקרקעין מושא ת.א. 1047/05 (לשעבר ה.פ. 115/05) ות.א. 550/05 ו - 551/05 .
68. למזכירות :
א. להעביר העתק פסק דין זה לצדדים ולגורמים הבאים כלהלן:
(1) לשכת עורכי הדין בחיפה - על מנת לבחון התנהגותם של עורכי הדין עבדאלרזאק מחסן (סעיף 27 לפסק דין זה) ועו"ד ג'סאר אשרף (סעיף 44 לפסק דין זה).
(2) משטרת ישראל, חקירות הונאה חיפה - על מנת לבחון חשד לזיוף מסמכים, לרבות חותמת בית המשפט המחוזי בחיפה וזיוף חותמתם וחתימתם של עו"ד נזאר ותד ועו"ד פראס עאזם (סעיף 46-48 לפסק דין זה).
ב. לסגור את התיקים הבאים: ה.פ. 219/04, ת.א. 601/05, ת.א. 612/05, ת.א. 610/05, ה.פ. 116/06.
ג. לזמן לקדם משפט ליום 21.10.2007 שעה 10:00 את הצדדים בתיקים הבאים: ת.א. 1047/05, ת.א. 550/05, ת.א. 551/05, ת.א. 611/05.
ניתן היום כ"ד באלול, תשס"ז (7 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים