law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 27.12.2007

מדינת ישראל - נגד - מ' בן ס' פ'

ת"פ (נצרת) 2940/06
מדינת ישראל
נ ג ד
מ' בן ס' פ'
בית משפט השלום נצרת
[27.12.2007]
כב' השופטת לילי יונג-גפר
בשם המאשימה - עו"ד רונן בנעים
בשם הנאשם - עו"ד תאופיק ג'בארין
הכרעת דין
הכרעת דין וגזר דין
1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות (שני מקרים) נגד אשתו, א' פ' (להלן: "המתלוננת").
הסדר הטיעון הוצג לאחר ישיבת הוכחות אחת במהלכה נשמעה עדותה של עדת תביעה אחת.
2. מעובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם עולה כי בתאריכים 9.8.06 ו-13.8.06, כשהמתלוננת מצויה בחודש השביעי להריונה, תקף אותה הנאשם, בכך שסטר לה בפניה בחוזקה מספר פעמים, כאשר ביום 9.8.06, בנוסף לכך שסטר לה פעמים רבות, אחז בצווארה ודחפה לעבר המיטה.
3. במסגרת הסדר הטיעון סוכם בין הצדדים כי יוזמן תסקיר של שירות המבחן בעניינו של הנאשם הן לשאלת ההרשעה והן לשאלת העונש, כאשר התביעה תעמוד בכל מקרה על הרשעת הנאשם.
עוד הסכימו הצדדים כי במידה ותסקיר המבחן יהיה חיובי, תבקש התביעה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ועונשים נילווים, בעוד הסנגור לא יוגבל בטיעוניו.
במידה ותסקיר המבחן יהיה שלילי, הסכימו הצדדים כי יטענו באופן חופשי לעונש.
4. הנאשם כבן 25 ואין לחובתו עבר פלילי.
עם פתיחת החקירה נגדו ביום 16.8.06 נעצר הנאשם, ושוחרר ביום 22.11.06 למעצר בית מלא בבית דודו בכפר עראבה.
ביום 7.2.07, לאחר שהודה הנאשם במיוחס לו, שונו תנאי חלופת מעצרו של הנאשם, והוא עבר לבית הוריו בנצרת, ואף הותר לו לצאת מביתו בלווי אחיו בין השעות 10:00-13:00.
ביום 14.3.07 הוקלו תנאי מעצרו של הנאשם פעם נוספת, והותר לו לצאת לעבודה בין השעות 8:00 בבוקר ועד 21:30 בלילה.
יצוין כבר כעת, כי בניגוד לאמור בהחלטות בית המשפט, אשר הקל את תנאי מעצרו מחד, אך אסר עליו ליצור כל קשר עם המתלוננת מאידך , בחר הנאשם לעשות דין לעצמו והחל מחודש ינואר 2007 עבר לגור עם המתלוננת, הרחק מבית הוריו וממילא ללא פיקוחם, ותוך הפרה בוטה ומתמשכת של תנאי השחרור, ולעניין זה אתייחס בהרחבה בהמשך החלטתי.
5. הנאשם כבן 25 ועברו נקי. מתסקיר קצין המבחן שהוגש בעניינו עולה כי הנאשם נשוי ואב לתינוקת בת 6 חודשים.
הנאשם בעל השכלה תיכונית, טכנאי מחשבים במקצועו, ובתום לימודיו עבד כשנתיים בעבודות ריצוף. מזה כשלוש שנים עובד הנאשם כנהג משאית, בחלוקת גלידות ומוצרי מזון שונים.
הנאשם והמתלוננת נישאו בשלהי שנת 2006, וכעבור שישה חודשים נעצר הנאשם בגין העבירות נשוא תיק זה. מאז חי כל אחד מהם בנפרד בבית הוריו, אולם השניים הביעו כמיהה ורצון לשוב להתגורר יחד ולערוך שינוי בקשר הזוגי.
6. אשר לעבירה, נטל הנאשם אחריות לביצועה, וטען כי נהג באלימות כלפי המתלוננת בלהט וסערת רגשות, בעת מריבה שהייתה ביניהם, בה חש מושפל וחסר אונים מיחסה של המתלוננת כלפיו.
הנאשם הביע צער וחרטה מאופן התנהגותו שהביאה לפרידה מהמתלוננת ולפספוס חווית ההריון והלידה של בתם.
7. בשיחה עם בני הזוג התרשמה קצינת המבחן כי השניים התקשו לפתח יחסי שותפות בוגרים המבוססים על הבנה וויתורים. הנאשם והמתלוננת התקשו להבין ולהפנים את הבעייתיות במערכת הזוגית שלהם, אולם שניהם ביטאו רצון וצורך להיכנס לתהליך טיפולי על מנת לשפר ולשנות את הקשר ביניהם.
בנסיבות אלה, הפנה שירות המבחן את בני הזוג למרכז לטיפול ומניעת אלימות בנצרת, במסגרתו אמורים השניים לעבור טיפול קבוצתי ופרטני, וביקש דחייה של שלושה חודשים בעניינם.
8. מן התסקירים המשלימים, עולה כי הנאשם השתלב במרכז לאלימות והגיע לשיחות שבועיות, בעוד המתלוננת לא הגיעה לפגישות אלה היות והיא מטופלת בתינוקת ונמצאת בשלבי הריון מתקדמים.
לאחר תהליך האבחון, התרשמה העובדת הסוציאלית המטפלת בנאשם כי הוא קונקרטי, ומתקשה בחשיפת רגשותיו, אולם לא התרשמה מקיומם של דפוסי התמודדות והתנהגות אלימות, וסברה כי האירוע הנ"ל הינו חריג ואינו מאפיין כלל את אורך חייו.
לדבריה, ההליך המשפטי שהסב לנאשם כאב, יהווה גורם מרתיע להתנהגות דומה בעתיד, ואין הוא זקוק לסיוע מקצועי.
9. בשיחה עם שירות המבחן, מסר הנאשם כי מזה כ- 10 חודשים מתגוררים הוא והמתלוננת בדמי שכירות שלא בקרבת הוריהם, ומנהלים אורח חיים עצמאי, ללא מעורבות של משפחותיהם. הנאשם הביע צער וחרטה על התנהגותו ולדבריו כיום הוא מודע לצרכיה הרגשיים של המתלוננת, ומשתדל להיות רגיל, לעזור בכל תפקידי אחזקת הבית והטיפול בביתם.
10. בסופו של יום, שקל שירות המבחן להמליץ על ענישה מותנת כגורם מרתיע, אך הנאשם ביקש שלא להיות מורשע, על מנת שהדבר לא יפגע בעתידו התעסוקתי. לאור זאת, ביקש שירות המבחן כי במידה ובית המשפט ישקול זאת בחיוב, תינתן לו דחייה קצרה למשך חודש ימים על מנת לגבש תוכנית של"צ.
11. לאחר קבלת התסקירים המשלימים, ומשהסתבר כי הנאשם הפר את תנאי שחרורו ועבר לגור עם המתלוננת הרחק מבית הוריו, טען הסנגור כי למרות שלא הותר לנאשם לעשות כן, פעל הנאשם בתום לב והסביר את השתלשלות העניינים בפני קצינת המבחן, ועובדה זו אף הובאה לידיעת קצינת המבחן שציינה אותה בתסקירה.
12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין, קבעתי כי התנהלות מעין זו של הנאשם משמיטה את הבסיס מתחת לאפשרות לשחרר נאשמים לחלופת מעצר, ולא ייתכן כי הנאשם לא ייתן את הדין על התנהלות מעין זו, ואף יצא נשכר ממנה בסופו של יום, שאם לא כן יהיה בכך משום תמריץ לנאשמים אחרים ששוחררו בחלופה לנהוג כמוהו. עם זאת, סברתי כי יש מקום להגשת תסקיר משלים משירות המבחן אשר יבחן מחדש את עמדתו נוכח העובדות שנתגלו ונוכח העובדה כי הנאשם הסתיר ממנו מידע חיוני זה במשך תקופה כה ארוכה.
13. מתסקירו המשלים של הנאשם עולה כי הביע צער וחרטה בפני שירות המבחן על מעשיו וטען כי נעשו בתום לב וללא כוונה לעקוף את החלטת בית המשפט. לטענתו, הסולחה שנעשתה על ידי מכובדי העדה, אף היא חיזקה את הבנתו שהוסרו תנאי המעצר.
קצינת המבחן ציינה מצידה כי טעתה בכך שלא ביררה עם הנאשם את תנאי מעצרו, והדגישה כי לאורך כל הקשר של הנאשם עם השירות ועם המרכז לטיפול ומניעת אלימות, לא הסתיר הנאשם משירות המבחן את המידע בדבר מגוריו המשותפים עם המתלוננת.
הנאשם נטל אחריות על מעשיו, על כך שלא בדק את הדברים לעומק והניח מסקנות שתאמו את רצונו, רצון המתלוננת ורצון משפחותיהם.
בסופו של יום, שב שירות המבחן על התרשמותו כי הנאשם מנהל בדרך כלל אורח חיים נורמטיבי, והמליץ להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות.
14. בטיעוניה לעונש, מבקשת התובעת שלא לבטל את הרשעתו של הנאשם, ובהתאם להסדר הטיעון להטיל עליו את העונש המירבי - מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות.
לטענת התובעת, למרות שלנאשם אין עבר פלילי, הרי שעבירות האלימות בהן הורשע מחייבות על פי האינטרס הציבורי את הרשעתו, ואין במקום זה כל נסיבה מיוחדת לחרוג מהכלל. עוד מדגישה התובעת את חומרת העבירות בהן הודה הנאשם, שתקף את המתלוננת בשתי הזדמנויות כשהיא בהריון מתקדם, וטוענת כי בכך הוכיח כי הוא בעל דפוסי התנהגות אלימים ונעדר שליטה עצמית.
התובעת מפנה לתסקירו המשלים של הנאשם ממנו עולה כי עשה דין לעצמו, והפר את תנאי מעצרו בלא הסבר המניח את הדעת וטוענת כי גם על כך עליו לתת את הדין.
עם זאת, לאור התסקירים החיוביים, מגבילה עצמה התובעת להסדר הטיעון ומבקשת להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי.
15. הסנגור מבקש מנגד לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהסתפק בהטלת של"צ בלבד.
לטענת הסנגור, הנאשם בחור צעיר, אשר ביצע את המיוחס לו בכתב האישום על רקע וויכוחים בינו למתלוננת, שלמרבה המזל לא הותירו בה חבלות כלשהן.
הסנגור זוקף לקולא את העובדה שהנאשם ישב מעל לשלושה חודשים במעצר, ולאחר מכן במעצר בית מלא וחלקי וסבור כי בכך נענש דיו.
כיום, טוען הסנגור, רובצים על הנאשם חובות כבדים מאחר ולא יכול היה לעבוד תקופה ארוכה, ועל כן מבקש הוא כי לא יוטל עליו קנס כספי.
הסנגור מפנה לתסקירים החיוביים, וטוען כי הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן וגורמי הטיפול, הגיע בזמן לכל השיחות והמפגשים, וחשף את בעיותיו בכנות ובפתיחות.
עוד מדגיש הסנגור את חרטתו של הנאשם והעובדה שאין לו עבר פלילי ושהודה וחסך זמן שיפוטי יקר ואת עדות המתלוננת.
אשר לשאלת הרשעתו בדין, טוען הסנגור כי למרות שבפנינו עבירות אלימות במשפחה, הרי העבירות נמצאות במדרג הנמוך של עבירות האלימות ועל כן ניתן לוותר לנאשם על הרשעתו. לטענתו, הנאשם סיים תואר במחשבים, ועבודתו כנהג בחלוקת גלידה הינה זמנית, והרשעתו בתיק זה תפגע פגיעה קשה וחמורה בשיקומו ומציאת מקום עבודה מתאים עבורו. הסנגור ציין שוב כי בהפרת תנאי מעצרו, פעל הנאשם בתום לב ללא כוונת זדון, עת הגיעו מכובדים משתי המשפחות ודנו בהחזרת המתלוננת לבית הנאשם, והוא מצידו הסכים לכך בעקבות הלחץ שהופעל עליו, תוך שהוא פועל בגילוי לב מלא מול שירות המבחן.
16. גם הנאשם ביקש לשאת דברים והביע צער על הטעות שביצע, התחייב שלא יחזור עליה שוב, וביקש שלא להרשיעו מאחר ויש לו תעודת טכנאי מחשבים והוא מתכוון לחזור לעבודה במקצועו.
לטענתו, מבין הוא כי עשה טעות בכך שהפר את תנאי מעצרו, אך טוען כי פעל בתום לב, וכי כיום מבקש הוא לשקם את חייו עם המתלוננת.
דיון
17. הכלל הקבוע בחוק והנקוט על ידי בית המשפט מחייב הרשעתו של מי שנקבע כי ביצע עבירה, אלא במקרים חריגים ומיוחדים אשר בהם מוצא בית המשפט כי אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. ר' ר"ע 432/85 רומנו נגד מדינת ישראל,תקדין עליון 85(3),737, וע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל, פד"י נב(3) 337, שם קובעת כב' השופטת דורנר כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: האחד - על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והשני - סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על הרשעת הנאשם מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל.
בע"פ 2699/00 מדינת ישראל נגד פלוני, פד"י נד(3), 685, מתייחסת כב' השופטת פרוקצ'ה לשיקולים בעניין הימנעות מהרשעה ואומרת:
"נדרש איזון שיקולי המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם. בראיה כוללת, נשקל מן הצד האחד הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין כדי להשיג בכך, בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר והנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים.
כנגד השיקול הציבורי, נשקל עניינו של הפרט הנאשם, ובמסגרת זו נבחנים נתונים שונים הנוגעים אליו וביניהם - טיב העבירה אותה עבר וחומרתה, עברו הפלילי, גילו, מצב בריאותו והנזק הצפוי כתוצאה מן ההרשעה. באשר לנאשמים בגירים, במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך של הרשעת העבריין, וזאת לרוב, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי כתוצאה מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין".
ר' גם מאוחר יותר את רע"פ 10708/03 עדי קומרוב נגד מדינת ישראל, תק-על 2003(4),864, רע"פ 3013/03 יאיר רותם נגד מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 4052 ואת רע"פ 6915/03 עימאד אלדין גומייד נגד מדינת ישראל, תק-על 2003(4), 971, שם נדחתה רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת שאישר הרשעתו של המבקש תוך שבית המשפט קובע כי אין בעובדה כי הנאשם עלול להיות מפוטר מעבודתו בבנק כתוצאה מן ההרשעה נימוק מיוחד המצדיק הימנעות מהרשעתו.
18. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות והטיעונים שפורטו לעיל, ובהתחשב באמות המידה שנקבעו בפסיקה כמפורט לעיל, מסקנתי היא כי אין הצדקה להימנעות מהרשעתו של הנאשם.
גם לאחר שתוקן כתב האישום, עדיין מתוארים בו שני אירועים שבמהלכם נהג הנאשם כלפי זוגתו באלימות, בעודה בחודש מתקדם להריונה. הדבר מלמד על אכזריות והתנהגות נטולת כל שמץ של אמפתיה או כבוד כלפי חייה של המתלוננת, האדם הקרוב אל הנאשם, וממילא הפגיע ביותר והנתון לחסדיו.
תחת השפעת התקפי הזעם מצידו של הנאשם לא נרתע הוא גם נוכח העובדה שאת העובר שבבטנה של המתלוננת - בתו שלו- תוקף הוא.
ידע כל גבר המהין להרים יד על זוגתו, כי יש לדבר מחיר, וכי אם לא יחוס עליה, לא ימצא לאחר מכן מי שיחוס עליו.
19. למעט במקרים יוצאי דופן, מחייבות עבירות של אלימות כלפי בנות זוג הרשעתו של העבריין, ובדרך כלל גם ענישה מחמירה לרבות במאסר בפועל. זהו צו השעה וזהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה, שחובה גם על בית המשפט להרים תרומתו לקידומו.
הימנעות מהרשעה עלולה לשגר מסר סלחני שיהיה בו כדי לעודד אלימות כזו במקום להרתיע מפניה.
ור' לעניין זה ע"פ (ת"א) 71576/06 טורבסקי נ' מ"י, פורסם בנבו:
"עבירת האלימות בכלל, ועבירת האלימות כנגד בנות זוג, בפרט, הינה נגע שפשה בחברה וקיים הצורך ההכרחי לבערו מן השורש.
מדובר בסוג עבירה אשר איננו מאפשר, בהעדרן של נסיבות יוצאות דופן, לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירה מסוג זה איננה מתיישבת עם שיקולי הענישה הכלליים ועם הצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת האלימות".
במקרה זה, לא מצאתי כל נסיבות יוצאות דופן אשר יצדיקו את אי הרשעתו של הנאשם, וגם העובדה כי אין לחובתו כל רישום פלילי אינה יכולה לסייע לו במקרה זה.
ר' לעניין זה את דבריה של כב' השופטת ברלינר בע"פ (ת"א) 71390/03 מ"י נ' עמי בן אילן אוחיון, פורסם בנבו:
"לצערי לא מעט מן הנאשמים המופיעים בפנינו הם אנשים נורמטיבים ככלל, ובשלב מסויים ובנסיבות כאלה ואחרות פונים לדרך התנהגות אחרת. המשיב לא חריג בהכרח. זו לו הרשעתו הראשונה, אך לו חפץ המחוקק שעבירה ראשונה לעולם תסתיים באי הרשעה, חזקה עליו שהיה אומר זאת. אין באמור בתסקיר שירות המבחן ביטוי לחומרה שבעבירה. מטבע הדברים שירות המבחן רואה לנגד עיניו את אינטרס המשיב. מחובתנו כבימ"ש לראות לנגד עינינו גם את אינטרס הציבור".
20. אשר לנזק הצפוי לנאשם מההרשעה- קרי פגיעה בעתידו התעסוקתי:
סנגורו של הנאשם טוען כי באם יורשע הנאשם, תבלום הרשעתו את עתידו המקצועי ואת האפשרות כי ימצא עבודה בתחום המחשבים אותו למד. למרות טענות אלה, לא הציג הנאשם או בא כוחו כל מסמך שיעיד כי אינו יכול לעסוק במחשבים באם יורשע.
בנוסף, גם אם אכן יוגבל הנאשם מבחינה תעסוקתית בעתיד, ויש להניח כי יהיה בהרשעה כדי למנוע ממנו עיסוקים מסויימים, סבורני כי המדובר בהגבלה חלקית, שהינה תוצאה סבירה והולמת בנסיבות העניין, ואינה מצדיקה אי הרשעה.
21. אינני מתעלמת מן הזכויות העומדות לנאשם, הן מבחינת עברו והן מבחינת נכונותו להשתלב בתכנית טיפול, אך אלו יעמדו לזכותו של הנאשם בגזירת דינו, ואין בהם כדי להצדיק את אי הרשעתו היום.
גם שירות המבחן אינו ממליץ בפה מלא על אי הרשעתו של הנאשם, ואף הוא מתיר את שיקול הדעת הבלעדי בידי בית המשפט. כידוע, על בית המשפט מוטלת החובה לראות את התמונה הרחבה, ולשקול את מכלול האינטרסים, וכאמור, בנסיבות הענין הגעתי למסקנות האמורות.
התוצאה הינה כי במאזן שבין האינטרסים השונים גובר האינטרס הציבורי, ועל כן אני מחליטה להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לנו בכתב האישום המתוקן.
22. אשר לעונשו של הנאשם: אין ספק כי מעשיו של הנאשם היו מצדיקים, במצב דברים רגיל, הטלת עונש מאסר בפועל, בפרט לאור העובדה כי הפר את תנאי מעצרו על דעת עצמו בלבד. טענותיו של הנאשם כי סבר שתנאי המעצר בוטלו אך מאחר וכי מכובדי העדה ניסו לפשר בינו לבין המתלוננת תמוהים בעיני. הייתכן שהנאשם אינו יודע להבדיל בין מערכת החוק הפורמאלית המשליטה את הסדר במדינתנו אל מול התערבותם של מכובדי העדה?
עם זאת, נוכח התייחסותו של הנאשם לענין, ולפנים משורת הדין, אעשה עמו חסד, ולא אחמיר בעונשו למרות הפרת תנאים זו. כעולה מתסקירי המבחן בעניינו, הודיע הנאשם לשירות המבחן עוד בראשית הדרך על חזרה למגורים משותפים עם המתלוננת, וככל הנראה פעל בתום לב, שאחרת היה עושה כל שביכולתו להסתיר את מעשיו. עוד יש לשים אל לב כי גם המתלוננת בחרה לשתף פעולה עם הנאשם, לעבור לגור עימו כדי לשקם את חייהם, למרות שהיתה מודעת היטב להחלטות בית המשפט.
23. לזכותו של הנאשם עומדת העובדה כי במשך תקופה של למעלה משלושה חודשים, ולראשונה בחייו, שהה הנאשם במעצר, ולאחר מכן במעצר בית ובתנאים מגבילים מחמירים.
24. כמו כן, המדובר בנאשם ללא עבר פלילי, נורמטיבי, איש עבודה, שהודה במעשיו והביע עליהם חרטה כנה, גילה נכונות - מעשית ולא רק מילולית - להשתלב בתהליך טיפולי ואשר מאז נעצר לא מעד ולו פעם אחת.
עוד יש לזכור, כי כפי הנראה עושים בני הזוג מאמץ משותף לשקם את יחסיהם ולפתוח דף חדש באמצעות טיפול , ועל כן סבורני כי עונש מאסר עלול לגדוע כל תקווה לשיקומה של המשפחה, ולעומת זאת, תועלתו של הנתיב הטיפולי בטווח הארוך תהיה רבה יותר.
25. המעשים שעשה הנאשם, על כל חומרתם, לא גרמו למרבה המזל לחבלה גופנית במתלוננת, ואינם מחייבים מעצם טיבם מיצוי הדין עימו, במיוחד לאור נכונותו להליך טיפולי, וסבורני כי נוכח שהייתו הממושכת במעצר, מעצר בית ותנאים מגבילים, יהיה בשילובו בתהליך כזה בצירוף ענישה מותנית מרתיעה, כדי לענות על צרכי הענישה מחד, ועל המטרה השיקומית מאידך.
26. עיינתי בפסיקה שהציגו לי הסניגור לענין עונשים קלים יחסית שהוטלו במקרים דומים, אך אינני סבורה כי יש בהם סתירה לאמור בגזר דין זה. בפועל נבחן כל מקרה על פי נסיבותיו, וכפי שמוטל לעתים עונש קל, מוטלים במקרים אחרים גם עונשי מאסר בפועל, הכל לפי המקרה.
27. שקלתי הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, כבקשת התביעה, ולשם כך אף הוריתי לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת, ואולם לאחר שבחנתי את הנסיבות כפי שפורטו לעיל, סבורני כי בהתחשב בגילם הצעיר של בני הזוג, בנכונות הכנה להתגייס לתהליך טיפולי ובקשיים הכלכליים הגדולים עמם הם מתמודדים יחד עם ילדיהם הקטנים, יהיה בהטלת עונש כזה כדי לסכל ולהכשיל את התהליך הטיפולי, תחת לתת לו הזדמנות של ממש.
לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר על תנאי של 9 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של אלימות כלפי בן משפחה או בת זוג, לרבות בת זוג בעבר.
ב. מאסר על תנאי של 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של אלימות מסוג עוון.
ג. אני מעמידה את הנאשם בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של 24 חודשים מהיום, וזאת בתנאים שיפורטו בצו המבחן ואשר יכללו בין השאר את החובה להמשיך ולשתף פעולה באורח מלא בתהליך הטיפולי, ולמלא אחר כל הוראות שירות המבחן וגורמי הטיפול.
הובהר לנאשם כי אי שיתוף פעולה עם שירות המבחן בתהליך טיפולי עלול לגרום להפקעת צו המבחן ולהטלת עונשים נוספים.
ד. קנס בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ ה- 1.2.08.
במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולה לפירעון מיידי.
ה. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מעבירה של אלימות כלפי בן משפחה או בת זוג, לרבות בת זוג בעבר. אם לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר למשך 50 יום או עד שיחתום לפי המוקדם.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום י"ח בטבת, תשס"ח (27 בדצמבר 2007) במעמד הצדדים.

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים