law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 20.04.2005

מדינת ישראל - נגד - 1. מוחמד שורפי המשיבים בב"ש 94095/04,2. חאפז שורפי,3. מוסא אבו שחאדה,4. עומר אבו שחאדה,5. שחאדה אבו שחאדה,6. סמי סקא,7. סמי אבו חסירה,8. סמיר שורפי,9. זיאד מטר,10. עאטף שורפי,12. מחמוד סטל,13. מוחמד גאנם,14. אחמד דבור,15. מחמוד ג'עסוס,16. מחמוד (סוהיל) סרסור,17. דאוד אלולו,18. עזאדין (עיזו) געסוס,19. יוסף אל הוזייל,20. שמעון בן דוד,21. סאדאת דסוקי,22. אמיר נסאסרה,23. סעיד זיתון,3. סאמר אבו עמרה המשיבים בב"ש 94096/04,5. עמר יתים,6. עבדאללה שקיר,7. בודא חוסיין

ב"ש (תל-אביב-יפו) 94095/04
ב"ש (תל-אביב-יפו) 94096/04
תפ"ח (תל-אביב-יפו) 1226/04
תפ"ח (תל-אביב-יפו) 1227/04
מדינת ישראל
נ ג ד
1. מוחמד שורפי המשיבים בב"ש 94095/04
2. חאפז שורפי
3. מוסא אבו שחאדה
4. עומר אבו שחאדה
5. שחאדה אבו שחאדה
6. סמי סקא
7. סמי אבו חסירה
8. סמיר שורפי
9. זיאד מטר
10. עאטף שורפי
12. מחמוד סטל
13. מוחמד גאנם
14. אחמד דבור
15. מחמוד ג'עסוס
16. מחמוד (סוהיל) סרסור
17. דאוד אלולו
18. עזאדין (עיזו) געסוס
19. יוסף אל הוזייל
20. שמעון בן דוד
21. סאדאת דסוקי
22. אמיר נסאסרה
23. סעיד זיתון
3. סאמר אבו עמרה המשיבים בב"ש 94096/04
5. עמר יתים
6. עבדאללה שקיר
7. בודא חוסיין
בית משפט מחוזי תל-אביב-יפו
[20.04.2005]
כב' השופטת נגה אהד
החלטה
בפני בקשה להורות על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים בב"ש 94095/04 (להלן: "התיק הגדול") - 23 במספר. ובב"ש 94096/04 (להלן: "התיק הקטן") - 7 במספר.
חלקם של המשיבים, נעצרו עד תום ההליכים בהחלטות קודמות, או שוחררו, (כמו איבון שורפי - המשיבה 1 בתיק הקטן).
החלטה זו ניתנת במאוחד, לגבי המשיבים בשני התיקים: הגדול והקטן, שעניינם נדון ברציפות, באי כוחם של המשיבים טענו להעדר קיומן של ראיות לכאורה ולחלופין לחלופת מעצר.
במסגרת ההחלטה, יפורט עניינו של כל משיב ומשיב, עפ"י סדר טיעוני באי כח המשיבים במהלך הדיונים שנקבעו לתיק זה.
כתב האישום בתיק הגדול, משתרע על פני 88 עמודים, מחולק ל- 4 פרטי אישום:
אישום ראשון, כולל מבוא לארגוני פשע, המהווה חלק בלתי נפרד מכל כתב האישום ועסקאות בין ארגוני הפשע.
אישום שני, מפרט הפצת הסם בידי ארגון הפשע מיפו ומפורטת פעילותו של כל אחד מהמשיבים במסגרת ארגון הפשע מיפו.
אישום שלישי, מפרט עסקאות ארגון הפשע מלוד עם אחרים.
אישום רביעי, מייחס עבירות של הלבנת הון.
מפורטים 230 עדי תביעה ובקשה לחילוט לפי סע' 36(א)(ה) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 וסע' 10 לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003.
כתב האישום בתיק הקטן משתרע על פני 18 עמודים.
אישום ראשון כולל מבוא לארגוני הפשע והפצת הסם בידי המשיבים במסגרת ארגון הפשע מיפו. מפורטות פעילותם של המשיבים וכולל 32 עדי תביעה.
המבקשת הציגה בפני ביהמ"ש חומר ראיות לענין מבנה הארגון, שיטות העבודה, דרך העבודה, כמויות הסם בהן סחר והפיץ הארגון, באמצעות האורגנים בו (בדמות המשיבים כל אחד עפ"י חלקו הוא) וראיות להלבנת הון שנחשפה בעקבות מעצרי הפעילים בארגון ובשטח.
באי כח המשיבים לא טענו לענין עצם קיומו של ארגון הפשע, מבנה הארגון, אלא כל אחד ואחד התייחס לרמת העבירות הספציפית של הסחר בסם, החזקת הסם, על רקע קיומו של הארגון, מבלי לגעת בארגון עצמו, ועל כן אינני נדרשת במסגרת החלטה זו לענין קיומו של הארגון, מבנה הארגון על כל המשתמע מכך ואני מוצאת קיומן של ראיות לכאורה בידי המבקשת לענין זה ובשל היקף החומר, אינני מוצאת לפרט. לענין זה אפנה לאמירת כבוד השופטת ארבל בבש"פ 3073/05 לענין מבנה הארגון כחוזר ונשנה בהחלטה זו.
משיב 14 אחמד דבור - ב"כ עו"ד אבנון
המבקשת מייחסת למשיב זה עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית במסגרת ארגון פשיעה (עבירות מרובות) - עבירה על סע' 7(א) ביחד עם סע' 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 בנסיבות סע' 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003.
ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה (עבירות מרובות) עבירות על סע' 7(א) ביחד עם סע' 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973, בנסיבות סע' 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003.
סחר בסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה (עבירות מרובות) עבירות על סע' 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 בנסיבות סע' 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003.
עפ"י עובדות פריט אישום שלישי בכתב האישום הגדול, סע' 28 ממנו ביום 1.6.04 בשעה 14.37 ביקש מוסא מדבור להכין 50 גרם קוקאין "מבושל". שעות אח"כ, ליתר דיוק, בשעה 00.28 בלילה (2.6.04) הודיע דבור למוסא, כי הסם מוכן בידיו וביקש לבוא למסור הסם למוסא. מוסא השיב כי עליו להמתין עד שיתפנה האזור, ובכך מיוחסים לשניים החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וביצוע עיסקה אחרת בסם מסוכן עבור הארגון.
עוד מיוחסת למשיב עיסקה 33 - ביום 3.6.04 בשעה 22.18 מזמין מוסא מדבור 100 גרם קוקאין "רגיל" באופן מיידי. דבור אישר את ההזמנה ובכך מייחסת המבקשת למשיב עיסקה אחרת בסם עבור הארגון.
עוד מייחסת המבקשת למשיב עיסקה 37 - בתאריך 5.6.04 בשעה 17.14 הזמין מוסא מדבור דוגמת קוקאין, הנחוצה לו לצורך מכירת 250 גרם קוקאין. דבור השיב כי ינסה להשיג דוגמת סם ולהגיע למוסא. מכאן עשו השניים עיסקה אחרת בסם עבור הארגון.
עיסקה נוספת מיוחסת למשיב - עיסקה 50 - ביום 17.6.04 הזמין מוסא מדבור 400 גרם קוקאין.
עיסקה 54 - ביום 18.6.04 בשעה 00.07 הזמין מוסא מדבור 100 גרם קוקאין. דבור אישר את ההזמנה.
עיסקה 77 - ביום 15.7.04 בשעה 22.58 הזמין מוסא מדבור 50 יחידות קוקאין "רגיל". דבור השיב כי יבדוק ויחזור אל מוסא.
עיסקה 28 - מבוצעת באמצעות שתי שיחות טלפון 2040 ו- 2076, כשמוסא נמצא בקיוסק, ובבעלותו של המשיב מכשיר נייד 591424-066 (כיום 6591424-054), כשבשיחה ראשונה מבקש מוסא משהו מבושל להשאיר 50 ולהוציא את השאר. בשיחה השניה משיב המשיב "עשיתי לך את האוכל כמו שביקשת לסדר".
עיסקה 33 - בוצעה בשיחה 2217, לפיה מוסא מתקשר לנייד הנ"ל של המשיב, מזמין "100 דולר", המשיב שואל אם "רגיל", מוסא מאשר זאת למשיב.
עיסקה 37 - עפ"י שיחה מס' 2385 מוסא מתקשר למשיב לפלאפון הנ"ל (מכנה אותו "אבו חמיד") ומודיע למשיב כי "רוצה תמונה למישהו". המשיב עונה "תמונה אין לי בהישג יד". מוסא מבקש "דחוף" ושהמשיב יעשה שמיניות באוויר כי הבחור (הלקוח החדש) איתו דיבר מוסא פעם ראשונה רוצה "250 דולר".
עיסקה 50 מבוססת על שיחה אחת מס' 3372.
עיסקה 54 - מבוססת על 3 שיחות. שיחה אחת בין מוסא לבין דוד. שיחה שניה בין מוסא למשיב, כשמוסא מזמין מהמשיב "100 דולר" ובשיחה שלישית תאום הגעתו של המשיב אל מוסא.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), מסמיך את ביהמ"ש להורות על מעצרו של נאשם עד תום בירור דינו. התנאי הראשון להפעלת סמכות זו, תלוי בקיומן של "ראיות לכאורה להוכחת האשמה".
המבחן לקיומן של "ראיות לכאורה" הוא זה שנקבע בפרשת זאדה, בש"פ 8087/95, פד"י נ(2) 133 ע"י כב' השופט ברק, כדלקמן:
"השאלה אינה אם חומר הראיות המצוי בידי התביעה מוכיח "לכאורה" את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר. המבחן הינו אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי".
שאלת המהימנות, כך נפסק, אינה נדונה בשלב הזה ובהעדר כירסום משמעותי כעולה מתוך חומר החקירה, מתקיימת "נוסחת מעצר" שעניינה ראיות לכאורה (האמור לעיל יש לראותו כחוזר ונשנה לגבי כל משיב בהחלטה זו).
לאחר שמיעת טענות הצדדים וכן לאחר עיון בתיק החקירה, אקדים ואומר כי מצאתי שיש באלה כדי לבסס תשתית ראייתית נגד המשיב, באשר למיוחס לו בכתב האישום הגדול, וכן להיותו של המשיב ספק סם מרכזי לארגון לוד, מקבל הזמנות ישירות ממוסא אבו שחאדה להספקת סם בכמויות לא מבוטלות.
טענת ב"כ המשיב, עו"ד אבנון:
אין די בשיחות הטלפון להרשיע המשיב במיוחס לו, גם לא בעובדת מציאת מספר הטלפון של המשיב בפנקס הטלפונים של מוסא ועל פתק שנתפס בקיוסק.
טענות אלה דינן להדחות, מהטעמים כדלקמן:
קולות המשיב ומוסא זוהו ע"י המתמלל לאחר שמיעת הקולות מתוך שיחותיהם בחקירה.
אין מקום כי ביהמ"ש יאזין בפועל לשיחות ויקבע זיהוי כפי שהציע עו"ד אבנון בעמ' 80 לפרוטוקול. אין קביעת ביהמ"ש לענין הזיהוי עדיפה על קביעתו של המתמלל.
ההאזנה בוצעה על הטלפון, בקיוסק של מוסא ומכאן שכל השיחות היוצאות מ- ואל טלפון זה עלו בהאזנה.
ולענין זיהוי קול ע"י המתמלל, ראה ע"פ 2135/94 אלפי נ' מ"י (לא פורסם); ע"פ 4211/91 אלמצרי נ' מ"י פד"י מז(5) 641.
נכון שזיהוי קול יכול להעשות גם ע"י ביהמ"ש, שכן לא מדובר בנושא שבמומחיות, ראה ע"פ 440/87 חדד נ' מ"י, מ"ג(1) 881; וע"פ 1625/94 כהן נ' מ"י, מח(5) 155.
ולענין הזיהוי אוסיף ואומר אמירה אשר תתייחס למשיבים אחרים בהמשך ההחלטה כי חלק מהמשיבים מזדהים במהלך השיחה בשמם, בכינויים, או מזכירים שמות משיבים אחרים במהלך השיחה.
וכבר נקבע בפסיקה כי זיהוי עצמי ע"י המדבר בהקלטה במפורש או באמצעות סימן מזהה אחר, הרי שאלה בנפרד ובמצטבר עשויים לשמש ראייה כי הדובר הוא אכן המשיב.
לענין תוכן השיחות עצמן - לאחר עיון בתיק החקירה, מילון שיח סמים שהוגש ע"י המבקשת, עדויות בתיק החקירה כגון עדות מומחה שניתנה ע"י ד"ר צפריר פז - חוו"ד מומחה לענין משמעות הביטוי "מבושל" בהתייחס לבישול קוקאין באמצעות מים.
עדותו של יוסף מוסרתי מיום 22.6.04, צרכן סמים המסביר במסגרת עדותו כיצד מבשלים קריסטל וכי קריסטל מבושל נקרא בערבית "טביח" או "מטבוח".
הכינוי להירואין - "רכיס בערבית זה זול. שוקו, קולה, שקלים וקריסטל - חלב, יקר, דולרים". ואם רוצים לקנות 100 גרם קריסטל, לסוחר יאמרו - "תביא לי 100 דולר" (ראה שורה 18 - 21 בעמ' 2 לעדותו של מוסרתי).
עדותו של אבנר איחרוסט מיום 8.11.04 עמ' 1 שורות 212 - 218
5 נקודות זה חצי גרם. 10 נקודות זה גרם. קוקאין מבושל נקרא "קרח". ואני מפנה לכלל העדויות הנוספות, ראה שם בתיק החקירה.
עולה, מכלל החומר בו עיינתי ביסודיות, כי לעוסקים בסמים, צרכנים, סוחרים, שפה תקשורתית משלהם. שפה המובנת לכולם, כאשר לשומע מהצד שאינו נמנה על העוסקים בסמים, שיחה בין שניים תהא חסרת משמעות, כמו למשל שיחה 6155 בין חאפז למוסא "חאפז: תכין לי 200 דולר", מוסא: "מה?", חאפז: "תכין לי 200 דולר בתנור". תרגום המילה "דולר" לציון משקל הקוקאין בגרמים ו"תנור" נגזרת מ"בישול" לשם הכנת הקוקאין, מעניקה משמעות למשפט ובהעדר תרגום זה, לפנינו משפט חסר משמעות לחלוטין. כמובן שלעוסק בסמים משפט זה מובן גם מובן.
לפיכך אין לקבל טענות ב"כ המשיב (וטענות באי כח משיבים אחרים) כי מדובר בשיחות "תמימות" לחלוטין.
המשיב בחקירתו מיום 22.11.04 שעה 10.32
עונה על שאלות טריוויאליות, נשוי + 2, בעל רכב אאודי וקטנוע. את הרכב קנה לאחר שאחיו נפטר והוצא מהחשבון סך של 200,000 ש"ח ע"י אחותו של המשיב. מכחיש כי משתמש בסם. מסרב להשיב כשנשאל להיכרות בעלי הקיוסק בלוד. מסרב להשיב בחלקן העיקרי והמהותי של החקירות (חקירה מיום 2.12.04 שעה 09.00). שומר על זכות השתיקה. ידבר רק בביהמ"ש. כך גם בחקירתו מיום 6.12.04 שעה 19.05. כך גם כשמושמעות לו שיחות כמו למשל אלה הקשורות לעיסקה 28 ועיסקה 37.
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה בידי המבקשת לעבירות המיוחסות למשיב, המקימות עילת מעצר סטטוטורית.
משיב 17 דאוד אלולו - ב"כ עו"ד אבנון
למשיב זה עפ"י מפורט בפיסקה י"ח לאישום ראשון, מיוחס היותו "בשלן" בארגון לוד. עפ"י האמור בסעיף זה, מוסא נותן לסקא הטלפון של המשיב ומפנה אותו לקבל 200 גרם סם קוקאין. מוסא מעדכן את המשיב, כי עליו לפגוש את סקא ולמסור לו את הכמות המבוקשת.
וכן עפ"י המתואר בפיסקה כ"א באישום ראשון, מוסא מסכם עם חאפז וסקא על הספקת 250 גרם קוקאין מהם 200 גרם מבושלים ו- 50 גרם רגילים. מוסא מתאם בין המשיב לסקא ובאותו יום נמסרו לסקא 200 גרם קוקאין "מבושל" בלבד. חאפז מתלונן על הכמות החסרה. מוסא פונה לדבור לארגן משלוח חדש של 50 גרם קוקאין רגיל ולשם כך תאם מפגש נוסף בין סקא והמשיב - מפגש בו מסר המשיב לסקא את הסם.
וכן עיסקה 70 באישום שלישי- לפיו ביום 7.7.04, בשעה 12.21, הזמין שמעון בן דוד ממוסא 100 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין, מוסא תאם בין המשיב לבין שמעון בן דוד - בכך שמסר למשיב את מספר הטלפון של שמעון בן דוד, שאותו קיבל מדבור. מוסא הורה למשיב לפגוש בשמעון בן דוד במקום מפגש, המשיב סיפק לשמעון בן דוד 100 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין.
האמור בסע' יח' לאישום ראשון עולה בשיחה 542 מיום 8.7.04, בין מוסא לסמי סקא, וכן שיחה 5417, בה מוחמד שורפי מתקשר למוסא ומקבל ממנו טלפון 8125575-050, שזה טלפון של מוסא, לדבריו. מוסא אף הוא מתקשר לטלפון שמסר למוחמד בשיחה 5418, מודיע לו, כי עוד מעט יתקשר אליו מישהו (מזוהה אלולו). בשיחה 5420, מתקשר מוסא למשיב ושומע כי אף אחד לא התקשר למשיב.
בשיחה 5421, מוסא מתקשר לסמיר ונותן לו טלפון נכון של המשיב. המתמלל מזהה את קולו של המשיב, כפי שמזהה קולו של דבור. המשיב כששומע שיחות אלה, מתכחש להן.
פיסקה כ"א באישום ראשון שיחה 5556 מיום 9.7.04 - מוסא מוסר לסמי סקא מספר טלפון של המשיב. שיחה 5558 בין סמי סקא למוסא לענין "החוסר של 50 דולר". שיחה 5578 מוסא מבקש מדבור "50 דולר רגיל", בעבורם הגיע סמי סקא במיוחד. דבור שולח את מוסא לפנות לגבר (המשיב) בעצמו ובשיחה 5579 מוסא מתקשר למשיב.
שיחות אלה מושמעות למשיב, הוא מתכחש להן בחקירותיו מיום 22.11.04. אין לו קשר לחברות בארגון פשע, סחר בסם, מדובר בפרובוקציה של המשטרה, מאשר כי יושב בבית קפה "חבש" בלוד, עוזר שם, מכין תה קפה. נכנסים לשם כל מיני אנשים. משנת 90' עזב את הסם. חותם בלשכת התעסוקה. מכיר את דבור, את מוסא, אבו שחאדה. בקיוסק של מוסא הוא קונה סיגריות. את אבו שחאדה מכיר בפנים, אבל לא יודע מה הוא עושה. עם עומר אבו שחאדה ישב בכלא בשנת 1987. מכיר את מחמוד געסוס, את סוהיל סרסור מכיר מכלא באר שבע. לא מכיר את חליל אבו שחאדה. לא מכיר את סעיד זיתון.
בחקירתו מיום 25.11.04 לא מכיר משפחת שורפי מיפו, לא פגש ולא מכיר את סמי סקא. חותם בלשכת התעסוקה. מבשל בקפה חבש חביתות ושקשוקה. לא העביר סמים לסמי סקא. לא קנה דולרים, אולי לאבא שלו - 600 דולר קנה בצ'נג ברח' הרצל. את הכסף קיבל מאבא שלו.
מספר הטלפון שלו נמצא אצל מוסא בפנקס. בחקירתו מיום 7.12.04 לא מזהה את הדוברים בשיחה 5203. בשיחה 5208 מוסר כי זה לא הוא. מכיר את מוסא אבו שחאדה. מכיר את החנות של סעד אלולו, מכולת. לא רחוק מבית מגוריו. כופר כי בשיחה מבקש לכוון אדם למכולת.
בשיחה 5229 לא יודע מה זה "מבושל". לא מזהה קולות. וכך הלאה שם.
טענות עו"ד אבנון לענין זיהוי קול נדחות. (ראה את שנאמר בעניינו של משיב 14 בנקודה זו).
ולטענתו האחרת של עו"ד אבנון, אכן לא עולה מהתמלילים ואין בהם הבאת הסמים למבצעי ההזמנה, אך גם אין סיבה שיימצא כך, שכן כשמביאים סם דרך כלל לא מדברים בטלפון, אלא באים ומוסרים אותו, כפי שמעידה עדת המדינה בעדויותיה על נוהג הספקת הסם. (ראה מכלול עדויותיה שם, בתיק החקירה).
לסיכום, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה כנגד משיב זה, המקימות עילת מעצר סטטוטורית.
משיב 20 שמעון בן דוד - ב"כ עו"ד זילברברג ועו"ד נעאמנה
למשיב זה מיוחסת עיסקה המפרטת בסע' 39 לאישום שלישי לפיה ביום 5.6.04 סיכמו מוסא והמשיב כי המשיב ירכוש ממוסא 100 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין. בשעה 18.18 הזמין מוסא את המשיב אליו. המשיב מאשר הגעתו. בשעה 20.59 מוסא מזמין מדבור את הסם וביקש כי הסם יהיה מוכן בשעה 21.30, אז יבוא המשיב לקחת. דבור מבקש ממוסא ארכה, מוסא מבקש כי הסם לא יהיה "שבור". דבור מאשר. בשעה 23.00 מודיע המשיב כי הוא בא לאסוף את הסם בתוך חצי שעה. בפעולה זו סחרו מוסא ודבור עם המשיב בסם מסוכן עבור הארגון.
כן מיוחסת למשיב עיסקה 70 באישום שלישי, לפיה ביום 7.7.04 בשעה 12.21 הזמין המשיב ממוסא 100 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין. מוסא תאם בין דאוד אלולו למשיב ע"י מסירת מספר הטלפון של המשיב לדאוד אלולו, מספר זה קיבל מוסא מדבור. מוסא הורה לדאוד אלולו לפגוש את המשיב במקום מפגש. דאוד אלולו סיפק למשיב 100 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין. בפעולות אלה סחרו מוסא ודאוד אלולו עם המשיב, בסם מסוכן עבור הארגון.
שיחות הטלפון, המתייחסות לעיסקה 39 המפורטת לעיל, הן 6 במספר. שיחה ראשונה 2391 בין המשיב למוסא משעה 18.18. ביום 5.6.04 המשיב מודיע כי מגיע למוסא תוך 20 דקות. מוסא מזדהה בשמו. שיחה שניה 2398 שעה 19.27 המשיב מודיע כי הוא מגיע מיד. וכן שיחות 2408, 2410, 2415 ו- 2420.
בשיחה 2410 מיום 5.6.04 שעה 20.59 - מוסא מדבר עם דבור ומזמין ממנו את הסם, אך לדבור היו תכניות ללכת לאכול אצל בני ומוסא אומר לו באותה שיחה "תבטל כי בתשע שלושים יחזור לכאן" אח"כ ב- 21.42 מודיע כי בעוד שתי דקות הוא יגיע ואח"כ בשיחה נוספת בשעה 23.00 מודיע שיגיע תוך חצי שעה.
עיסקה 70 קשורה בשיחה מספר 5174. המשיב מזמין ממוסא באמצעות הפלאפון שלו שנמסר בהודעתו 519718-053 (עדיין 6 ספרות). מדובר על 100 ש"ח. טענת ב"כ המשיב כי בשיחה תמימה לחלוטין מדובר - נדחית. (ראה דבריי לענין זה - משיב 14).
בשעה 15.20 מתקשר מוסא לדאוד, נותן מספר של המשיב, מורה לו להתקשר אל המשיב.
בשיחה 5212 ו- 5217 שנערכה 5 דקות אחר כך, מתקשר דבור למוסא בטענה שנתן מספר טלפון שלא עונה. המשיב שותק ביחס לשיחה 5174.
הערה שלי- אם שיחה זו תמימה כל כך, כפי שב"כ המשיב טוען, למה לו למשיב לשתוק?!
מתוך מילון שיח סמים, מטבע הלשון "שקל" מקביל להירואין, או לקוקאין זול. ובתרגום זה משמעות השיחה אינה כה תמימה, כפי שטוען ב"כ המשיב.
עיסקה נוספת מיוחסת למשיב בסע' 100 לאישום שלישי, לפיה ביום 3.9.04 הזמין המשיב ממוסא דוגמת סם מסוג לא ידוע למבקשת, בקשר לעיסקת סם שבכוונתם לעשות בהמשך.
בשעה 17.45 מסכם מוסא עם אחר כי יביא לו את דוגמת הסם והלה שלח לשם כך אחד בשם מחמוד. במקביל, תאם מוסא עם המשיב את בואו לקבל הדוגמא ובכך מייחסים למשיב עם מוסא והאחר עיסקה אחרת בסם מסוכן עבור הארגון.
בבסיס עיסקה זו השיחות 10661, 10662 ו- 10665.
ב"כ המשיב מתייחס לתוכן השיחה בה מוסא שואל את המשיב: "אתה רוצה שאני אכין תמונה או מה?" והמשיב עונה: "אחת קטנה, בשביל נראה על מה מדובר... תמונה קטנה רק בשביל לראות". ולטענתו, בהנחה שתמונה קטנה זו הינה דוגמא של סם, ממתי יש לעצור עד תום ההליכים בשל סם לשימוש עצמי?!
טענה זו כי מדובר בכמות זעירה לשימוש עצמי - אני דוחה מכל וכל. מדובר בהזמנת דוגמית סם לקידום עיסקה עתידית, הגם שהמשיב עצמו שותק ולא נותן כל גירסה בענין זה.
עוד מתוך חומר החקירה מספר טלפון נייד של המשיב נמצא רשום בפנקס הטלפונים של מוסא, עם ציון שם המשיב. המשיב עצמו בחקירה שומר על זכות השתיקה לרוב, מציין רק כי עובד בעיריית לוד בשכר 4,000 ש"ח לחודש. על שאלות אחרות יענה רק בביהמ"ש. לא מגיב לשיחות מושמעות לו.
עפ"י עדות מוסא מיום 22.11.04 בעמ' 2, אינו מכיר את המשיב.
לסיכום, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה עפ"י הלכת זאדה כנגד משיב זה, המקימות עילת מעצר סטטוטורית.
משיב 10 עאטף שורפי - ב"כ עו"ד עופר בן נתן
למשיב מיוחסת חברות בארגון הפשע מיפו, יחד עם אחרים. במסגרת חברותו נהג להחזיק, לשקול סם אסור להפצה במנות. המשיב ניהל מסגרת הפצה ומכירה של סם מסוכן ביפו וסביבותיה.
בסעיפים 48 - 57 לאישום שני בתיק הגדול מתוארת פעילותו זו בהרחבה, לפיה נהג לכוון את יתים ומפיצי סמים אחרים למקומות יעד לצרכנים ובין החודשים אוגוסט לנובמבר 2004 נהג למכור הירואין וקוקאין עבור הארגון, לצרכן בני בראל איתו נפגש ב"גן השניים", קיבל ממנו במישרין או באמצעות אחר מהארגון תשלום עבור רכישת הסמים המסוכנים. מפנה אותו אל קיוסק "שמיים כחולים" לקבלת הסמים מא.ג. או מגאנם. לחלופין היה מפנה אותו לאחר מארגון הפשיעה ביפו לקבלת הסם המסוכן.
נהג למכור בעשרות הזדמנויות קוקאין או הירואין במחיר של 150 - 200 ש"ח לצרכנית בתיה קליגר. לעתים נהג לעמוד על המשמר ולהזהיר מפיצים מפני משטרה.
במקרה אחר בלע סם אותו התכוון למכור בדיוק כשהגיעה המשטרה.
מכר סמים ליפה מדינה.
מכאן העבירות המיוחסות לו, כמפורט בכתב האישום הגדול, לרבות עבירות של נסיון להשמדת ראייה והפרעה לשוטר.
הראיות המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו מצויות בהודעת סינא מוגרבי מיום 8.12.04 (לאחר שנחתם הסכם עד מדינה עימה) ובעדותה מיום 15.12.04 סינא מדברת על חלקו של המשיב בהבאת שקיות לחלוקת סמים, בחלוקת הסם בפועל לשקיות. כך היה בג'לג'וליה, כך היה בביתה שלה, כך היה באום אל פחם. בשל אריכות עדויות סינא מוגרבי, לא מצאתי מקום לתמצת העדויות. אני מפנה למקור.
בעימות בין השניים, המשיב טוען כי אינו מכיר את סינא מוגרבי (12.12.04), בעוד סינא מזהה את המשיב כמי שחתך את הסמים.
מתוך פ"א 93986/04 של אמיר גאנם, המשיב מזהיר את אמיר גאנם מפני משטרה. אמיר בולע שתי שקיות קוקאין ומעיד כי עובד בשביל הדודים שלו.
עומר יתים, מפיץ בארגון, בהודעתו מיום 22.11.04 מגדיר את המשיב בשל מעמדו הבכיר בארגון "ראש ממשלה".
חסין בודא מתשאול ותמלול מיום 29.11.04 פונה לחאפז שורפי בקיוסק, מבקש למכור סמים. חאפז מסכים וחסין עובד ב"ן השניים" עפ"י הגדרתו. חאפז שורפי ומוחמד שורפי הם גדולים. גם סמי אבו חסירה. בגינה מתבצעת מכירה ועליה אחראים סמיר שורפי, המשיב, עלי שורפי, עבדאללה שקיר וחסין בודא.
חסין בודא מזהה את המשיב בלוח תמונות.
יפה מדינה, לפי הודעתה מיום 1.9.04 שעה 17.20, קנתה מנת סם מהמשיב ביום מסירת העדות בשעה 15.30. עפ"י עדותה היתה יחד עם חברה בשם שרית סוויסה, החביאה את הסם בתחתונים.
מכנה את המשיב "הג'ינג'י". קנתה ממנו הירואין. ראתה את המשיב (ג'ינג'י) שולח פועלים אליה. זה היה כך כשקנתה סם מדי יום. יודעת שהיה בלגן בלוד ולכן הגיעה אל הג'ינג'י, עליו שמעה מנרקומנים אחרים.
קוראים לו "שוריף" או "עבד".
באותו יום בשעה 18.47 מזהה את שוריף הג'ינג'י, הוא המשיב, אבל מציינת כי בד"כ היה שולח אליה פועל שלו.
מעדות בתיה קליגר, מיום 24.11.04 בגן ברח' יפת 60 יפו, מזמינה מעבד או הג'ינג'י, הוא המשיב ממנו קנתה כל יום בחודשיים האחרונים בין מנה לשתיים. פעם אחת לא היה בגן, עברה לרחוב אחר, קנתה מהג'ינג'י שישב שם. מוחמד כעס עליה בשל כך.
ביום 16.11.04 (ועל כך נפתח תיק) קנתה בגן מנה של לבן (קוקאין), נתנה כסף, קיבלה קריסטל ואז נעצרה.
המשיב היה מוכר חומר ב- 150 ש"ח וקריסטל ב- 200 ש"ח.
המשיב נעצר ביום 6.11.04 ליד דוכן ירקות, בלע שקית כשהגיע שוטר. נתפסה מנת קוקאין. המשיב טוען לשימוש עצמי. נמצא גם אולר. המשיב טוען שזה לקילוף וטוען למציאת הסם ברחוב.
ביום 15.8.04 ברח' בן עדיה ביפו, בלע המשיב מנת קוקאין כשהגיע שוטר, אותה הקיא אח"כ מרצונו. מנה עולה 150 ש"ח וזה לשימוש עצמי.
המשיב מעיד על עצמו ביום 25.11.04 כי משתמש בקוק ובקריסטל. מכחיש כי הזדהה בשם אחר. נוהג לשבת בקיוסק מול הגן.
את אמיר מהקיוסק הוא מכיר, זה בן אחותו. סמי סקא הוא גיסו. לא סוחר סמים. קונה סמים בכספומטים בלוד.
זכ"ד 25.11.04 המשיב לקלינר
מציין כי חושד בעומר יתים שהוא סמוי. לא אמר למה. לא מכיר את אבו שחאדה.
בעדותו יום 29.11.04 אין לו מה לומר. לא מכיר את סינא מוגרבי כשמוצגת בפניו תמונה.
דו"ח תשאול מיום 6.12.04
מכחיש כי משתמש בסמים. לא מכיר את עומר יתים הילד. שמע שהוא ילד. לא מזהה את קולו.
בשיחה המושמעת לו עם מוסא, אין לו קשר לאבו שחאדה. לא ביצע שיחות עם לוד. לא מכיר את הצרכנים בתיה קליגר ובני בראל.
בני בראל מיום 23.11.04
נקי חודשיים. הוציא 200,000 דולר על סמים אצל משפחת שורפי. לפני כן קנה סמים בלוד. אחרי שנסגר בלוד, קנו ביפו. "מישה" שכינויו ג'ינג'י לקח אותו לגן ביפו, מכר לו. הג'ינג'י הפנה אותו לקיוסק או לבית של הג'ינג'י. כמויות גדולות היה מקבל אצל השורפים בבית. להם היה חומר מצויין אבל אח"כ התדרדרו.
מישה מכר בשביל השורפים אבל היה מוגבל עד לסכום מסויים. סכום גבוה כבר צריך לקבל מהשורפים ישירות.
מזהה את המשיב כג'ינג'י שמכר לו סמים.
טענת עו"ד בן נתן, ב"כ המשיב, לפיה בדו"ח התצפית לא נראית עיסקת סמים, אין בה כדי להפחית מקיומן של ראיות לכאורה המצויות בידי המבקשת למכביר, או לפגוע בעוצמתן.
עדות יפה מדינה מסבכת את המשיב ממש בעבירות המיוחסות למשיב. הטענה כי מדובר בנרקומנית שאין לסמוך עליה, נדחית ואינה רלוונטית לשלב זה של הדיון ואין בהיותה נרקומנית כדי לפגוע בעוצמת הראיות.
טענות עו"ד בן נתן לענין הזיהוי נדחות כולן.
עפ"י העדויות קיימת היכרות מוקדמת בין יפה מדינה לבין המשיב, לאור קניית סמים במהלך חודשיים שקדמו להודעתה, מדי יום ביומו, ממשיב זה. ועל כן אין צורך בזיהוי.
כל טענות עו"ד בן נתן לענין עדת המדינה נדחות. סיוע לעדות עדת המדינה נמצא גם נמצא בתמלילים, שקרי המשיב ולא נמצא הסבר בדברי המשיב מדוע תפליל אותו עדת המדינה?!
כל טענות עו"ד בן נתן בענין חסין בודא נדחות. אין פסול באמירתו הכוללת של חסין לענין היות המשיב מוכר.
כך אני דוחה טענות עו"ד בן נתן לענין בני בראל וכך נדחית טענתו לפיה אין לקבל את עדות בראל בהיותו תחת השפעת סמים.
לענין זיהוי בראל את המשיב, ראה דבריי בענין זיהוי מדינה את המשיב.
מצאתי כי בידי המבקשת קיומן של ראיות לכאורה עפ"י הלכת זאדה, המקימות עילת מעצר סטטוטורית כנגד משיב זה.
משיב 9 זיאד מטר - ב"כ עו"ד רפפורט
המבקשת מייחסת למשיב חברות בארגון הפשע מיפו - סע' א(3) ו- 58 - 62 באישום שני. עולה מסעיפים אלה בתמצית, כי בנוסף לחלקו בשקילה וחלוקת הסם, הוטל עליו תפקיד של נהג האחראי להובלה ומכירה של סם מסוכן למפיצי הסם עבור הארגון.
בתוקף תפקידו כנהג ובמסגרת חלקו עבד במשמרות של 12 שעות ביום ברכב פרטי מסוג סובארו לבנה מ.ר. 7152886 או ברכבים פרטיים אחרים בשרות הארגון.
המשיב היה מקבל מנות סם אסור מהדירות שם הוכנו המנות ותוך תאום עם פעילי הארגון ופעילי השטח היה מספק סם אסור למפיצי הסמים בשטח או לצרכנים, וזאת בין עשרות למאות מנות קוקאין.
מפעולות אלה מייחסת המבקשת למשיב חברות בארגון פשע, החזקת סמים וסחר בהם בנסיבות היותו חבר בארגון.
בידי המבקשת ראיות לכאורה לפעילות זו, המצויות בעדותו של עומר יתים מיום 23.11.04 שעה 14.40 (עמ' 78 לתמליל). מספר כי המשיב נהג בדומה לו ומוכר עבור משפחת שורפי.
דו"ח בדוקאי מיום 18.7.04
ברח' שבטי ישראל 24 יפו בשעה 05.45 נראו עומר יתים, המשיב וסמיר שורפי ברכב סובארו מ.ר. 7152886 כשהנהג הוא זיאד מטר.
בביתו של המשיב נתפס משקל אלקטרוני (דו"ח גנאדי מיום 23.11.04) בתוך ארון בגדים הסמוך לסלון. עוד נתפס ביום זה רכבו של המשיב מסוג מיצובישי מ.ר. 1799220. נתפס גם פלאפון כסוף.
עפ"י חוו"ד מומחה מיום 6.12.04, על המשקל נמצאה כמות זעירה של קוקאין.
אכן, על המשקל האלקטרוני לא נמצא ט"א של המשיב.
לפי זכ"ד מיום 18.12.04 של שחר זוהר, בעת תפיסת המשקל, צעקה אמו של המשיב, כי היא שמה את המשקל בארון, לאחר שהוציאה אותו מהרכב של עבד (שהוא בן דוד נרקומן שנפטר). טענה זו של האם לא נבחנה.
עומר יתים אינו מזכיר את המשיב בחקירתו אלא רק בתמליל בלבד.
עוד יצויין כי במסדר זיהוי, עדת המדינה אינה מזהה את המשיב.
לטענת עו"ד רפפורט אין די באלה כדי לעצור את המשיב עד תום ההליכים.
מצאתי קיומן של ראיות לכאורה להיותו של המשיב נהג.
בחקירתו מיום 23.11.04 משנשאל אם מכיר את יתים, שומר על זכות השתיקה.
בהודעתו השניה מכחיש כי נסע בסובארו לבנה שנת 86'. אח"כ אינו זוכר כי נסע עם עומר יתים וסמיר שורפי בסובארו הלבנה.
לא מצאתי חולשה בראיות המבקשת. בהתחשב בנסיעה בצוותא של המשיב עם האחרים, אזור הנסיעה, שעת הנסיעה, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בנסיעה תמימה. הוסף לכך כי המשיב לא מספק כל הסבר לנסיעה זו.
הטענה בדבר שייכותו של המשקל האלקטרוני לבן דוד שנפטר, אין די בה (בשביל מה לקחת משקל זה? למה האמא לטענתה מוציאה אותו מהאוטו?) שום הסבר מתקבל על הדעת לא ניתן.
על תפקידו של נהג אצל השורפים לומדים מתוך עדותו של עומר יתים. ובשלב זה יש לראות בתפקידו של המשיב כנהג חופף ו/או מקביל לתפקידו של עומר יתים. ומכאן קיימות ראיות לכאורה לתפקידו של המשיב בארגון הפשע.
לסיכום, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה המקימות עילת מעצר סטטוטורית כנגד משיב זה.
משיב 12 מחמוד סטל - ב"כ עו"ד אהרונוב
בכתב האישום מייחסת המבקשת למשיב זה חברות בארגון הפשע מיפו - סע' 68 - 72 לאישום 2. עפ"י האמור בכתב האישום, פעל המשיב להפצה ומכירה של סם מסוכן עבור ארגון הפשע מיפו, נהג למכור עשרות מנות קוקאין מדי יום ביפו וסביבותיה, נהג לספק למפיצים עבור הארגון מנות מחולקות למכירה של הירואין וקוקאין, אותם קיבל מסינא מוגרבי בתאום עם איבון. את פדיון מכירת הסם העביר לידי מוחמד ואיבון. שכרו החודשי בגין כך היה 15,000 ש"ח, אותם קיבל ממוחמד ועפ"י האמור לעיל, שימש המשיב חבר בארגון פשע.
הראיות הקושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו הינו תמליל שיחה, קלטת 4263 מיום 6.9.04, סינא מוגרבי (עוד בטרם הפכה להיות עדת מדינה) עמ' 11 "מה שאני ידעתי כאילו הבחור שהיה לוקח ממני אז (כן) זה ילד מיפו משפחת סטל, היה לו סובארו לבנה (סטל?) תשובה: כן. אני לא מכירה את השם שלו. היו כל הזמן קוראים לו סטל לך תביא, סטל זה ככה, סטל וסטל זהו כאילו משפחת סטל, כולם יודעים שהוא משפחת סטל... כן כאילו היו אומרים לי תזרקי את זה פה ושם והוא יבוא עם הסובארו שלו ולוקח". (הוא - הכוונה למשיב עפ"י הטקסט, הערה שלי - נ'א').
בעמ' 13 למטה "שהיה עובד אצלהם היה מקבל כל שבוע יותר מ- 15,000 ש"ח (מה?) למה הוא זה שמוכר (עמ' 14) (אהה) אז כאילו בגלל שהוא מוכר את זה הוא יוצא, הוא מסכן את עצמו, לא הם. (ומי זה, סטל?) הוא ילד כזה צעיר... הוא דפוק גם כזה נראה פוזל כזה והוא הולך לך כמו אהבל כזה דרדס... לא יודעת לא מכירה אותו זה הבעיה... רק נגיד פעם ראשונה שהלכתי ראיתי אותו אצלהם בבית למטה ואמר לי זה חבר שלי שיקח ממך את הדברים וזהו. לא יודעת מי זה מה זה. הוא גם לא יודע כלום. אני רק עושה מה שאומרים לי".
תמליל קלטת 4264 מעמ' 18, לאחר שהיא מספרת שמחלקים למנות את החומר, מספרת שהיה משלם לסטל 15,000 ש"ח "הם היו עושים איתו ככה מה שהסבירו לי, הוא היה מרוויח על כל מנה בערך 30 ש"ח - 40 ש"ח. הוא היה מרוויח על כל מנה שהוא מוכר (כן?) כן ואז תעשה חשבון כמעט שהוא מוכר של השעון כאילו הוא לא עבד בבוקר כמעט כל הזמן, מ- 12.00 בצהריים עד 04.00 לפנות בוקר. עכשיו ב- 04.00 הוא היה סוגר את הפלאפון והולך לישון. לא מעניין אותו אף אחד (הילד?) כן, לא היה מעניין אותו אף אחד. אפילו שמעתי שאחרי שהוא הפסיק לעבוד עם חסן קניתי אוטו, קניתי חדר שינה, שיפצתי את הבית וכל השאר בזבזתי. אמרו לו מה? כל כך הרבה כסף. אמר בזבזתי את הכל. (מה הוא עושה היום?) אין לי מושג. לא יודעת. לא מכירה אותו. אמרו לי יש סטל. לא יודעת. בפנים אני מכירה אותו הילד".
תמליל קלטת 4282 סטל עובד עם מוחמד, מוכר בשבילו את הסם, בעל סובארו לבנה.
הודעתה של סינא מוגרבי מיום 8.12.04 - הודעה מפלילה ואין צורך לתמצתה. מפנה לעדות עצמה.
הודעה של סינא מוגרבי מיום 9.12.04 - עדות מפלילה. לא מצאתי לתמצתה.
דו"ח עימות בין המשיב לעדת המדינה מיום 12.12.04: עדת המדינה לא יודעת שמו האמיתי של המשיב אך קוראים לו סטל. המשיב לא מכיר אותה. עדת המדינה בעימות מציינת במפורש כי היתה נפגשת עם המשיב הרבה בשד' ירושלים. מכירה אותו אישית, מאז שעבדה עם איבון ומוחמד שורפי בסמים.
אני מפנה לזכ"דים של נועם ירושלמי מיום 22.11.04. המשיב שואל אם נפל על סמוי.
בדו"ח יואל אפללו מיום 22.11.04 המשיב שואל אם הג'ינג'י מעורב. מודה בשקית מריחואנה שהיא שלו.
בהודעת המשיב מיום 22.11.04 - מקבל דמי אבטלה. מוחמד, חאפז, איבון ועאטף שורפי הם שכנים שלו. מכיר את סמי סקא בפנים. מכיר את סמי אבו חסירה. אמיר גאנם שכן שלו. מכיר את עומר יתים בפנים.
סם שנתפס אצלו - 22.5 גרם מריחואנה זה לא שלו. אמר זאת מחוסר ברירה.
הכסף שנתפס אצלו - 1,250 ש"ח זה של אח שלו ונתפס במכנס של אח שלו.
טענת ב"כ המשיב לפיה אין ראיות כנגד המשיב, לחילופין קיימת חולשה בראיות בכך כי המשיב לא נראה בתצפיות, לא עולה בשיחות הטלפון, אין עדות מצרכנים לפיהן קנו מהמשיב מנה או מנות סם, עדת המדינה לא מכירה אותו בשמו - טענה זו נדחית מכל וכל.
ב"כ המשיב מדברת ארוכות על סובארו לבנה, סובארו אותה מכר המשיב, אך מתוך עיון מדוקדק בתמליל עולה, כי כבר בספטמבר אומרת העדה סינא מוגרבי כי היה למשיב סובארו לבנה, דהיינו כבר אז היא מדברת על לשון עבר דהיינו הסובארו כבר לא היתה בידיו של המשיב. ואם כך, על מה טרונייתה של ב"כ המשיב?!
מצאתי בתמלילים, בעדויות של סינא מוגרבי הפללה לענין מכירת עשרות מנות סם, דרך המכירה, אופן המכירה, מקום קבלת הסם ע"י המשיב במספר רב של פעמים.
חיזוק לדברי סינא מוגרבי לענין תפקידו של המשיב כמוכר קיים בקלטת עומר יתים המציין במפורש היותו של המשיב מוכר.
מצאתי כי חומר הראיות המצוי בידי התביעה ואשר פורט לעיל, עונה על הלכת זאדה.
קיומן של ראיות לכאורה מקים עילת מעצר ואין מקום לבחון חלופה.
משיב 8 סמיר שורפי - ב"כ עו"ד אורי קינן ועו"ד דיבון
המבקשת מייחסת למשיב פעילות בארגון הפשע כאמור בסעיף 7 למבוא ובסעיפים 39-47 בפריט אישום 2 בכתב האישום המתוקן בתפ"ח 1226/04.
בסעיפים אלה מציינת המבקשת כי המשיב נהג להחזיק, לשקול ולחלק סם מסוכן להפצה במנות שנמסרו למכירה, תוך שהוא מנהל מסגרת הפצה ומכירה של סם מסוכן ביפו ובסביבתה. כך גייס את יתים לפעילות עבור ארגון הפשע מיפו, ניהל ופיקח על אגודת המפיצים שקיר ובודא. נהג לאסוף מהמפיצים כספי מכירת הסם לצרכני סמים שונים עבור הארגון ביפו. כספים אלה העביר בין היתר לידי חאפז. במסגרת תפקידו זה מכיר ביום 19.7.2004 בגן השניים ביפו, 2 מנות הירואין במשקל כולל של 0.1718 גר' נטו תמורת 300 ש"ח במזומן לצרכן עמנואל בן ברוך.
שבועיים קודם ליום 19.7.2004, מכר בכ-40 הזדמנויות לצרכן עמנואל בן ברוך הירואין וקוקאין תמורת 150 ש"ח לכל מנת סם. הבטיח לאחרון הנחה במחיר מנות הסמים או תוספת בכמות סם באם יפנה האחרון לקוחות נוספים אל משיב זה, ואכן האחרון ניתב צרכני סמים למשיב.
ביום 1.8.2004 נסע המשיב ומוחמד לפגוש את יתים ברכב פרטי מסוג הונדה מספר רישוי 7637235. נפגשו ומכרו ליתים 10 מנות סם מסוג קוקאין במשקל 3.749 גר' נטו במטרה שיתים יפיץ סמים אלה עבור ארגון הפשע מיפו.
ביום 3.8.2004 בצומת הרחובות בן אחיטוב-תפוח ביפו, החזיק המשיב יחד עם עדנאן עיאד 3 אריזות: 2 כוללות הירואין במשקל של 27.8929 גר' נטו; ואריזת קוקאין במשקל כולל 7.404 גר' נטו. המשיב החזיק סמים אלה להפצתם עבור ארגון הפשע מיפו. משהבחינו בניידת בילוש משטרתית נמלטו מהמקום אך הותירו אחריהם את הסמים.
במהלך חודש ספטמבר 2004 בגן השניים ביפו מכר המשיב מספר מנות הירואין וקוקאין לדניאלה גוטוויין במחיר של 150 ש"ח לכל מנה.
עם מעצרו ביום 22.11.2004 נתפסו על גופו 1,500 ש"ח, 100 $ אמריקאי. לטענת המבקשת שכר מכירת הסם המסוכן. ובמעשים אלה מייחסת המבקשת עבירות של חברותו של המשיב בארגון הפשע, סחר בסם מסוכן עבור ארגון הפשע, אחזקת סם מסוכן להכנה והכנת כלים להכנה, הכל בנסיבות חברותו בארגון השפע.
בידי התביעה ראיות לכאורה עפ"י הלכה זאדה להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, ואלו הן:
1. הודאות עדת המדינה סינא מוגרבי, הן לפני חתימתה על הסכם עדת מדינה והן לאחר מכן, ואני מתייחסת לתמליל קלטת 4263/04 מיום 6.9.2004, מציינת במפורש כי סמיר היה מוכר את הסמים (עמ' 8) ולשאלה ישירה: מי המוכר? ציינה במפורש את חאפז סמיר ועאטף, תוך שהיא משתמשת בביטוי הלשון "להוציא" וזה לאחר שחולקו מנות הסמים בביתה של סינא והיתה מתקבלת בקשת רכישה טלפונית (עמ' 11).
2. עדת המדינה מזהה במסדר תמונות את המשיב כאח של מוחמד שורפי, העובד יחד עם חאפז וסמי במכירת סמים (ראה דו"ח האזנת סתר 428/04, פקד רחמים).
3. הודאת עדת המדינה מיום 8.12.2004. בעדות זו מסבכת את המשיב כמי שראתה אותו מקבל טלפון מצרכני סמים והוא מכוון אותם לחכות ליד המכולת של השכונה או ליד גן השניים, או ליד הקיוסק מול הגינה. בשל אורכה של העדות לא אפרט יותר. אני מפנה לעדות במלואה.
4. עדות נוספת של עדת המדינה מיום 9.12.2004.
5. עימות בין המשיב לבין עדת המדינה. עדת המדינה מזהה את המשיב כמי שהיה בא אליה הביתה לחתוך סמים, כמי שהפיץ סמים, אך המשיב טוען כי איננו מכיר אותה, מקלל אותה. לדבריו היא שקרנית. הוא לא נותן הסבר מדוע תפליל אותו עדת המדינה אם אכן אינה מכירה אותו לדבריו.
5. תשאול סמי אבו עמארה מיום 18.7.2004. עולה כי אבו עאמרה עובד אצל המשיב (ואצל מוחמד) כחודש בשכר של 4,000 ש"ח לשבוע. מקבל ממוחמד שורפי את הסובארו לצורך מכירת הסמים. מדובר ב- 50-100 מכירות של מנות סם ליום שמוכר אבו עאמרה במחיר של 200 ש"ח לכל מנה. עובד בשיפטים מ- 08:00-20:00, כשהוא מסיים את המשמרת מעביר את רכב הסובארו והפלאפונים לסמי שעובד במשמרת ערב.
6. פלט שיחות מהפלאפון של סאמר אבו עאמרה (פ.א. 81832/04 מיום 20.7.2004), עולות שיחות לפאלפון הנייד של המשיב.
7. עומר יתים. הודאתו מיום 5.8.2004 ממנה עולה כי עמד ביחד עם המשיב ומוחמד ליד הונדה אקורד לבן מס' רישוי 7637235 ביום 1.8.2004 בשעה 11:30 וליד עומר יתים, ליד האבנים נמצאה שקית ובה 3.749 גר' נטו קוקאין (פ.א. 88350/04 יפתח).
8. דו"ח תשאול ותמלול חסין בודא מיום 29.11.2004. המשיב הינו פועל אחראי על המכירה בגינה יחד עם עאטף שורפי, עלי שורפי, עבדאללה שקיר וחסין בודא. כשהבוסים הגדולים שסיפקו את הסמים הם חאפז שורפי, מוחמד שורפי וסמי אבו חסירה. את המכירות ביצעו במשמרות של 24 שעות ביממה בקבוצות של 2 בכל משמרת. חסין בודא עבד במשמרת עם המשיב או עם עבדאללה שקיר. חסין בודא קיבל עבור כל מכירת מנת סם 150 ש"ח ומכר בין 200 ל-300 מנות. תמורת מכירת כל מנה קיבל 20 ש"ח.
את הכסף העביר למשיב שהוא דאג להעברת הכסף לחאפז או מוחמד. זיהה את המשיב במסדר תמונות.
9. הודעת יתים מיום 22.11.2004 בשעה 09:15, בתמצית עדותו: מספר על הארגון שהוא משפחת שורפי המונים את חאפז, מוחמד, המשיב ואנואר שורפי. הבוסים - מוחמד וחאפז. הצעת עבודה קיבל מהמשיב להיות נהג. המשיב היה מקבל את הסמים ומפיץ אותם כשיתים משמש נהג שלו ברכב סובארו לבן. קיבל 1,500 ש"ח לשבוע או מחאפז או ממוחמד או מהמשיב, במזומן. היה מוכר עם המשיב הכי הרבה בשכונת התקוה, אבל הוא היה נשאר באוטו. את המנות לאחר שהסתיימה הכנתם ע"י סמי ומוחמד, היה לוקח יחד עם המשיב. המשיב היה מחלק לאנשים, היה מכניס את המנות לפה, מוכר את המנות וחוזר עם כמויות כסף.
10. הודאת הצרכן עמנואל בן ברוך מיום 19.7.2004. בתמצית: קנה שתי מנות מהמשיב. קונה ממנו ברציפות שבועיים. אני מפנה ליתר הודאתו.
11. הודאת הצרכנית דניאלה גוטוויין מיום 23.11.2004. בתמצית: מזהה את המשיב כמי שקנתה ממנו פעמיים בתוך הגן באזור רח' יפת 60. אני מפנה ליתר הודאתה.
12. הודאת איהאב מדוח מיום 23.11.2004. בתמצית: פתח את הקיוסק שמיים כחולים 10 חודשים קודם מתן עדותו. המשיב יחד עם מוחמד שורפי היה מתעסקים "בחרא שלהם" הסמים. היה רב איתם כדי שלא יגיע למכור ליד הקיוסק משום שהקיוסק זה מקום פרנסתו. הצרכנים היו עומדים ליד הקיוסק, חיכו להם. היו מוכרים בשבילם ביניהם עבד שאקר ובודא. אני מפנה לעדותו המסבכת את המשיב במכירת סמים ובספירת הכסף לאחר המכירה.
13. תמלילי שיחות 4483 (המשיב מעדכן כי נעצר), 5421 (המשיב מתלונן על משמרות מ-8 עד 8). 6679 (המשיב מיידע את מוסא כי הוא והזקן שותפים).
קיימות שיחות מהמשיב מהפלאפון שלו לקיוסק של אבו שחאדה מספר 9200322-08 עליו היתה האזנה.
14. בני בראל, צרכן סמים, מזהה את המשיב כמי שנמצא תמיד בגינה, לפעמים גם עובד על הקליינטים, כלומר לוקח כסף ונעלם.
15. שקרי הנאשם:-
בהודאתו מיום 22.11.2004 לא מכיר את עומר יתים, סאמר אבו עמרה, עומר אבו שחאדה, מוסא אבו שחאדה, שחאדה אבו שחאדה, לא שמע את השם מחמוד ג'עסוס, אחמד דבור. אין לו קשר עם מחמוד סטל.
בהודעתו מיום 28.11.2004 לא מכיר את עמנואל בן ברוך, אם אומר האחרון כי קנה מהמשיב סמים, הוא שקרן, לא מכיר את סינא מוגרבי, לא מזהה תמונה שלו.
הודעה מיום 7.12.2004 לא מכיר משפחת שחאדה מלוד, את סמי אבו חסירה מכיר מהכלא, לא יודע מי זה מוסא, ולא יודע מי זה הזקן. לא מכר סם.
טענות ב"כ המשיב לפיהן אין בידי המבקשת ראיות בעוצמה מספקת הקושרות משיב 8 באופן ישיר לארגון, פעיל בכיר בארגון הפשע, דינן להידחות מהטעמים כדלקמן:
ב"כ המשיב לא חלק על עצם קיומו של הארגון; בלשון ציורית, אם נשווה את ארגון הפשע לתמנון השולח זרועות כשאין חובה כי חברי הארגון יכירו זה את זה (ראה הגדרת "ארגון פשע" סעיף 1 לחוק), כל שכן ככל שמיקומם רחוק יותר מהראש ולב הארגון, יכירו זה את זה, הרי שחלקו של משיב 8 ומיקומו מצוי ב"בטן התמנון".
כל טענותיו של ב"כ המשיב להיותו של המשיב בחודש ספטמבר במוסד גמילה ועל כן לא ניתן היה לצפות בו כמי שמשוחח עם ראשי ארגון הפשע מעבר להיותה טענה באולם בית המשפט, אין בידי ב"כ המשיב כל ראייה שהיא לתמיכה בטענה זו. דינה להידחות.
טענותיו של ב"כ המשיב לעניין עדות שמיעה בדברי עדת המדינה, דינה להידחות. לא מדובר בעדות שמיעה. עדותה של עדת המדינה מקבלת סיוע בשקרי הנאשם, ובעניין זה של שקרי הנאשם אזי המותב העיקרי הוא זה שיקבע אם מדובר בשקר מהותי שהוכח בראיות עצמאיות ובאופן חד-משמעי ואשר יכול לשמש סיוע לעדת המדינה, בוודאי שלא בשלב זה ובוודאי שלא ע"י מותב זה יקבע ביהמ"ש בהעדר חקירות נגדיות ודיון כדבעי היותם של שקרי הנאשם מהותיים אם לאו. די ב-"יש" בשלב זה כדי לשמש סיוע, וקיימות ראיות נוספות ישירות ועצמאיות ומסייעות לעדת המדינה, כפי שציינתי לעיל. מסקנתי בשלב זה הינה כי המשיב מעורב במבנה הארגוני ובמכירת הסמים בעבור הארגון.
לסיכום, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיב וקיומה של עילת מעצר סטטוטורית.
משיב 15 מחמוד ג'עסוס - ב"כ עו"ד ברקו
המבקשת מייחסת למשיב זה באישום ראשון סעיפים 16, כד, כו, מב, מג, נ, נא, נב, נו, סז. ובאישום 3: סעיפים 106 וסעיף 112. בתמצית האמור בסעיפים האלה: המשיב חבר במסגרת ארגון פשיעה בלוד, שימש כבלדר וביצע עבודתו עפ"י קריאתו של מוסא בכל עת; הוביל סם למקום מפגש; סחר בסם מסוכן 200 גר' קוקאין, כשבפועל העביר לסקא 300 גר' קוקאין ביום 14.7.2004 וביום 17.7.2004 מסר 250 גר' המשיב לסקא' לאחר סיכום של חאפז עם מוסא ותיאום של מוסא. מסירת הסם ע"י המשיב לסקא; וביום 20.8.2004 תיאם מוסא אספקת סם למוחמד שורפי ע"י המשיב, בכמות של 350 גר' קוקאין, שמועד אספקת הסם נדחה ליום המחרת; וביום 8.9.2004 לבקשת חאפז ממוסא לספק סם תואם מועד האספקה עם המשיב; וביום 9.9.2004 מעביר המשיב 500 גר' קוקאין לחאפז; וביום 14.9.2004 מספק המשיב 500 גר' קוקאין במנות של 100 גר' כ"א למוחמד באזור רחוב וולפסון בחולון; וביום 24.10.2004 סיפק מוסא לחאפז באמצעות המשיב, 800 גר' קוקאין; ביום 6.9.2004 בשעה 19:38 וב- 22:55 ביקש מוסא מהמשיב כי יאסוף 50 גר' קוקאין רגיל; ביום 11.9.2004 בשעה 17:14 התקשר מוסא למשיב והאחרון מסר למוסא כי הוא בדרכו חזרה מירדן, שאל אם מוסא צריך משהו, מוסא הורה למשיב ליצור קשר עם אחד בשם: האני, לשם הבאת סם ממנו.
באמור לעיל מייחסת המבקשת למשיב עיסקאות בין ארגוני הפשע, ארגון לוד עם ארגון יפו, כעושה דברו של מוסא, ומבצע עיסקאות אחרות בסם מסוכן עבור הארגון. בידי המבקשת ראיות לכאורה להרשעתו של המשיב במיוחס לו עפ"י הלכת זאדה, כדלקמן:
שיחות טלפוניות כמו שיחה 11683- מיום 14.9.2004 בשעה 18:26 בין חאפז שורפי למוסא. השיחה מדברת על 300 $, חלוקת הדולרים: האם זה מחולק ב- 100 $ או ב- 50-50, וחאפז מורה למוסא לשים 100 $ בכל שקית, כשעפ"י קוד המילון לסמים הכוונה במלה "דולר" היא למשקל הקוקאין; ובשיחה 11688- בשעה 19:10 מכוון מוחמד את המשיב שבקיוסק להגיע לנקודת המפגש שליד בי"ח וולפסון; ובשיחה 11701 ב- 21:44 אומר מוסא למוחמד כי האיש עוד מעט יתקשר; ובשיחה 11707- בשעה 22:41 מדווח המשיב למוסא כי ראה את האיש ונתן לו, וחוזר על כך. המשיב מבצע את שיחות הטלפון שלו ממכשיר המירס ששייך לו, נמצא עליו באופן קבוע, כך מוסר בהודאתו.
בשיחה 14938- שואל מוסא את המשיב: כמה שלחת להם אתמול? והתשובה היא: "100 בהתחלה ואח"כ 790", הכוונה היא לכמות הקוקאין שסיפק המשיב מיום 25.10.2004 (המשיב מתכחש לשיחה זו כשהושמעה לו). כן אני מפנה לשיחות 10900- מיום 6.9.2004 בשעה 19:38, שם מבקש מוסא מהמשיב "50 דולר רגילים" ואח"כ בשעה 21:31 בשיחה 10909- אומר המשיב למוסא כי עוד 5 דקות יהיה אצלו; ובשעה 22:55 בשיחה 10916 אומר מוסא למשיב כי הוא רוצה 50 דולר; ובשיחה 10924- בשעה 01:05 מדווח המשיב למוסא כי הוא מגיע; כששיחות אלה כולם קויימו מאותו מספר טלפון, והדוברים זוהו בקולותיהם, ושיחות נוספות ראה שם בראיות.
בפנקסו של מוסא נמצא רישום של טלפון מספר 359158-055 (מספרו דאז) בצד השם של המשיב. המשיב מוסר כי מספר זה שייך לו וכן מוסר כי המירס מספר 757446-057 הוא שלו ותמיד נמצא עליו.
טענת ב"כ המשיב, עו"ד ברקו, בסיכומיה בעמ' 5, סעיף 6 לענין האזנות הסתר מספר 9372, 9381, 9383, 9471, 9472, 9545 - לפיה שמו של המשיב לא עולה בשיחות בין חאפז, מוחמד שורפי ומוסא - דינה להידחות. יש לראות את כל מערך השיחות, אחת אחרי השניה במערך כולל, ואין להוציא שיחה אחת, להעמידה כעצמאית ומנתקת מזו שלפניה ומזו שלאחריה. אי אפשר לומר כי הגעתו של המשיב היא הגעה תמימה לחלוטין, בלא שום קשר לבלדרות סמים.
ראיה נוספת בידי התביעה לגירסאות המשיב: שקרים העולים מתוך גירסאות אלה; הודאתו מיום 22.11.2004 בשעה 08:30 בתמצית: לא העביר סמים בתקופה האחרונה, 10 שנים נקי מסמים, נוהג לשבת בקיוסק של מוסא אבו שחאדה שהוא בן-דודו, אבל בתקופה האחרונה לא הולך לשם. לשאלה: מדוע עצרו אותו השוטרים כשיצא מהקיוסק של מוסא? השיב כי נסע במזאדה של אשתו לת"א יחד עם מוסא סרסור, בן-דודו, ובת"א תפסו אותו הבלשים ולא מצאו כלום. סתם נסעו לת"א, בלי מקום מסויים ללכת אליו (זה בניגוד לשיחת הטלפון 126267 ו- 12628 ו- 12766 מיום 30.9.2004, שם מוסא מספר לחאפז על האירוע בו נעצר המשיב, כי השוטרים העליבו את המשיב בשעה שהיה בדרך; בהודאתו מיום 24.11.2004 שמע על משפחת שורפי, הוא לא מכיר, לא מכיר איש מהם, אך הם מוכרים ביפו. לא מכיר סקא, לא מכיר את איבון, לא את סמיר, לא את חאפז, לא את מוחמד, אין לו קשר איתם, לא קיבל מהם דברים ולא העביר להם דברים, אין ראיות הקושרות אותו לסחר, להכנה, להכנת סמים הכוונה. אני מפנה לכל הודאותיו, גם מיום 2.12.2004 ומיום 7.12.2004. הוא מתכחש לקשר עיסקי עם משפחת אבו שחאדה.
את טענת בא כוחו של המשיב בעניין זה אין לקבל. הסבריו של ב"כ המשיב לפיה "אולי" מתבייש המשיב לספר לחוקריו, בשל "כבודו" מקור החוב שהוא חייב למוסא אבו שחאדה, אין לקבל. טיעון עו"ד באולם ביהמ"ש אינו יכול לבוא במקום מתן הסבר המתחייב מהנאשם עצמו בעת החקירה. כל טענות ב"כ המשיב לענין הראייתיות העולה מכל האזנות הסתר, זיהוי קולות המשיב, כוחן יפה להעלות בדיון בתיק העיקרי, בפני המותב השומע את התיק. עפ"י הפסיקה זהותו של אדם יכול שתיקבע בוודאות באמצעות הכרת קולו בלבד ויכול שייעשה בידי המתמללות, שלמדו להכיר ולזהות את קולות הדוברים' במהלכה של מלאכת הפענוח. ראה לענין זה ע"פ 2135/94 אלפי נ' מ"י; ע"פ 4211/91 אל מצרי נ' מ"י, מז(5) 641, שם נקבע כי ניסיון החיים מלמד, כי ניתן לשייך קול לאדם, שקולו מוכר, מבלי לראותו ומבלי להיעזר במכשור. על כל פנים, די בזיהוי הקול הקיים עפ"י אישור המתמלילים להוות ראייה לכאורה בשלב זה.
לסיכום, מצאתי כי קיומן של ראיות לכאורה בידי המבקשת כנגד משיב זה עפ"י הלכת זאדה, להרשעתו של המשיב.
משיב 23 סעיד זיתון (אבו חסן) - ב"כ עו"ד קדרי ועו"ד ברקו
בכתב האישום מייחסת המבקשת בסעיף 20 מכירת סם אותו רכש מארגון הפשע בלוד ומכר לארגון הפשע ביפו; ובאישום שלישי בסעיף 82, ביום 27.7.2004 בשעה 17:30, ביקש מוסא לספק למשיב, המכונה אבו חסן, 150 גר' קוקאין. לבסוף סיכמו כי מוסא יספק למשיב רק 100 גר' קוקאין וב- 29.7.2004 סיפק מוסא למשיב קוקאין מאיכות נמוכה, ובשעה 16:58 התקשר מוסא והתנצל על התקלה, באותה עת איש מטעמו של המשיב לא עבד על תחנת הסם אך מוסא אמר למשיב שלא ניתן להפיק את הסם בשל איכות ירודה והתחייב להחליפו. המשיב הביע בטחון במוסא ובשחאדה והסביר כי הוא זקוק לסם המסוכן בדחיפות. מוסא הבטיח לתקן המעוות; ובסעיף 125 לפריט אישום זה, ביום 31.10.2004 לפני השעה 18:44 או בסמוך לכך התגלע סכסוך בין שחאדה לבין המשיב ו-האני בקשר לתשלום בגין 50 גר' קוקאין. לא יאוחר מאותה שעה הודיע עומאר למשיב כי בהזדמנות הראשונה יזכה אותו ב-50 גר' קוקאין, לאחר מכן נטל שחאדה מהמשיב 50 גר' קוקאין שלטענתו מגיעים לו; וביום 31.10.2004 בשעה 18:44 דיווח על כך עומאר למוסא, ובכך מייחסת המבקשת למשיב אחזקה של סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ומסחר בו.
מצאתי קיומן של ראיות לכאורה בידי המבקשת עפ"י הלכת זאדה, שיש בהם כדי להרשיע את משיב זה בעבירות המיוחסות לו. בהודאות עדת מדינה סינא מוגרבי, ואני מפנה לעדויותיה שם.
עימות בין המשיב לסינא מוגרבי שנערך ביום 13.12.2004 היא מזהה את המשיב כאבו חסן, הוא לא מכיר אותה, היא מתארת את הבית של משיב זה, כיצד נכנסים לחניה, השער מבחוץ, הסלון. ישבה עם איבון, אשתו של משיב זה, בסלון בפנים. היתה בביתו של המשיב יחד עם מוחמד וראתה שמשלמים לו כסף בבית, כדבריה חבילות של כסף. עדת המדינה יודעת אפילו לתת תיאור של הריהוט בתוך הבית. אני מפנה לעימות עצמו. המשיב, במסגרת העימות, לא מוכן לאמת פרטי ריהוט עליהם מספרת עדת המדינה, ומודיע כי הוא שומר על זכות השתיקה, מכחיש כי סינא מוגרבי היתה אצלו אי פעם בבית. ראיות נוספות: מיקסר שנמצא בעת מעצרו ביום 22.11.2004 במטבח שבביתו עליו שרידי סם הירואין, נתפס ע"י אייל מסורי. שרידי הסם הוכנסו לשקית. חוו"ד נתניאן: המיקסר הכיל כמות זעירה של הירואין.
מספר הטלפון של המשיב נמצא בספר הטלפונים של מוסא. לא מקבלת טענת עו"ד קדרי, כי יש הרבה "סעיד זיתון". טענה זו יש להעלות בהליך העיקרי.
שיחות טלפון לעניין עיסקה 82 קיימות בשיחות 7113, 7397 מ- 27.7.2004, אבו חסן מתקשר למוסא ומבקש ממנו שמה שאמר לו יהיה כמה שיותר מהר. מוסא מבטיח להתקשר לאבו חסן. אבו חסן מבקש 100 קרטונים ו-10 לבד. מוסא מבטיח שיתקשר אליו ויתן לו להרים 150 דולר. אבו חסן מתקן ל-100 דולר, וכך סוכם ביניהם. ביום 29.7.2004 מתקשר מוסא לאבו חסן לאותו מספר טלפון 7847972-057 שממנו התקשר ביום 27.7.2004, ומוסא אומר "מה שיש לא כדאי לך להתקשר אליו... שלא נחזור בעוד פאשלה. אם אתה רוצה אני אשלח את הבחור לבוא... או שאתה תלך להביא אותו". אבו חסן רוצה את התחליף מוקדם, אך מוסא לא יכול להבטיח כי צריך עוד "לתקן את הרכב", המשיב לחוץ ועונה לו "לא רוצה לאבד אותם אם הלכו לי מהידיים אני אבוד". שיחה זו 7113 מושמעת למשיב. המשיב שומר על זכות השתיקה.
לעיסקה 125, שיחה מיום 31.10.2004 שמספרה 15433 בשעה 18:44. הדוברים בשיחה זו מאושרים ע"י עומאר בעדותו מיום 6.12.2004 בעמ' 19-20. בשיחה עולה כי למוסא ולעומאר אחריות מסחרית על נזקים שגורם אחיהם שחאדה, אך בעדותו עומאר אינו זוכר על מה דיבר עם מוסא, גם אינו יכול לאשר כי מדובר בהאני ובאבו חסן, שהוא הכינוי לסעיד זייתון. שיחה זו מושמעת לשחאדה אבו שחאדה, והוא שומר על זכות השתיקה.
טענת עו"ד קדרי לענין התמשכות ההליכים בע' 139 לפרוטוקול שו' 20 כלשונו: "בית המשפט כשבא לדון במעצר עד לתום ההליכים, גם צריך לקחת בחשבון את התמשכות ההליכים.", טענה זו דינה להידחות.
אני מפנה לבש"פ 3073/05 בענינו של עלי שורפי, שהוא משיב 11 בתיק הגדול, במסגרת ערר על החלטת בית משפט מחוזי להורות על מעצרו של עלי שורפי עד לתום ההליכים, קבעה כבוד השופטת ארבל לענין הימשכות ההליכים, וכך ציינה:
"כן, אני ערה לכך שככל הנראה יתמשך המשפט והוא עשוי שלא להסתיים בתוך התקופה הקבועה בחוק, ואף על פי כן איני רואה כיצד זה ניתן יהיה לשחררו מהטעמים שפורטו.",
נוכח כך, אין בטיעון הימשכות ההליכים כדי להורות על שחרורו של המשיב כאשר אין מקום לעשות כן נוכח קיומן של ראיות לכאורה, בעבירות המיוחסות למשיב.
משיב 13 מוחמד גאנם - ב"כ עו"ד שרון קינן
המבקשת מיחסת למשיב חברות בארגון הפשע ביפו, סעיפים 73-80 בתיק הגדול, אישום 2.
למקרא סעיפים אלה, חבר המשיב בארגון הפשע מיפו, פעל להפצה ומכירת סם מסוכן עבור ארגון פשע ביפו, במסגרת חלקו בהפצת הסם הונחה למכור סם מסוכן מסוג הירואין וקוקאין בקיוסק "שמיים כחולים", הנמצא ברחוב יפת 60 ביפו, אשר נוהל על ידי משפחתו ושימש כתחנת סמים. בעשרות הזדמנויות בהיותו בקיוסק זה, מכר לצרכן אבנר סם מסוג קוקאין שמשקלו נע מפעם לפעם, בין גרם אחד לעשרות גרמים תמורת סכומים של 500 ש"ח לפחות בכל הזדמנות. כך, במהלך חודש אוגוסט 204 מכר מספר רב של פעמים בקיוסק סם מסוג הירואין וקוקאין לצרכן הסמים בני, זאת עבור ארגון הפשיעה מיפו, על פי הנחייתו של עאטף.
כך ביום 28.9.2004 ב"גן השניים" ביפו תצפת, זאת על מנת להתריע בפני מפיצים אחרים הפועלים בשטח עבור הארגון, מפני הימצאותם ו/או הגעתם של שוטרים למקום. באותה עת, ב"גן השניים", החזיק שאקיר קופסת סיגריות בתוכה קוקאין במשקל 2.499 גרם נטו, ו-5 מנות הירואין במשקל כולל של 4.564 גרם נטו, המיועדות למכירה עבור ארגון הפשע. בשעה שהבחין המשיב בשוטר דרור יחבס, אותה עת סייר ב"גן השניים", שלח הודעה לשאקיר באמצעות 'מירס' בנוסח 'תיזהר, דרור בדרך אליך', במטרה למנוע מעצרו של שאקיר. שאקיר בשעה שהבחין בשוטר, השליך את קופסת הסיגריות לשיחים, ניסה לחמוק מהשוטרים.
המשיב נעצר ביום 22.11.2004 בביתו רחוב יהודה הימית 5 ביפו, נתפסו 4,394 ש"ח במזומן, המהווה שכר מכירת הסם עבור ארגון הפשע ביפו, ובמעשים אלה מיחסת המבקשת למשיב חברות בארגון הפשע, סחר בסם מסוכן, ניסיון להפרעה לשוטר והכשלת שוטר הממלא תפקידו בחוק, הכל תוך היותו חבר בארגון פשע.
הראיות המצויות בידי המבקשת להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, מצויות בין היתר, כדלקמן:
1. זכ"ד דרור יחבס מיום 28.9.2004
במסגרת פ.א. 114005/04, המציין כי כשעצר את עבדאללה שאקיר, קיבל האחרון הודעת 'מירס' מהמשיב שנמצא בקיוסק. נוסח ההודעה "תיזהר. דרור בדרך אליך". יש לציין, כי ביום זה בשעה 16.15 נעצר שאקיר ב"גן השניים" לאחר שהשליך קופסת סיגריות לשיחים, בה נמצאו 5 מנות הירואין במשקל שצוין לעיל, וקוקאין במשקל שצוין לעיל (אותו שאקיר התכחש לסמים).
2. הודעת איהב ממדוח מיום 23.11.2004
איהאב: הוא הבעלים בקיוסק "שמיים כחולים", הוא מספר בהודעתו על הפיכת הקיוסק לתחנת סמים על ידי מוחמד שורפי וסמיר שורפי, שמכרו סמים מחוץ לקיוסק, מול הקיוסק מכרו סמים. המכירה היתה נעשית באמצעות עבאד ובודא. איהאב ראה מספר פעמים כלשונו, לפחות פעמיים, שלוש, את עבאד ובודא נותנים למוחמד שורפי וחאפז שורפי כסף לאחר שמכרו את הסמים. איהאב ביקש את מוחמד וחאפז שורפי, גם את סמיר, להפסיק למכור סמים בקיוסק. משלא הפסיקו, איהאב עצמו הפסיק לעבוד בקיוסק.
3. הודעת הצרכן אבנר איחרוסט מיום 8.11.2004
מפנה להודעה גופה, בה מדבר על הילד, הכוונה לאמיר גאנם ועל אחיו, המשיב שלפנינו. בדו"ח תשאול מיום 8.11.2004 מספר אבנר על שני האחים בקיוסק, אחד ילד, שניהם היו מוכרים לו.
4. דו"ח תשאול הצרכן בני בראל מיום 23.11.2004
כאן מספר על מישה שהפנה אותו לגן ביפו, לבחור המכונה "גי'נג'י" וה"ג'ינג'י" היה מפנה לקיוסק או לבעלים שלו. בקיוסק תמיד היה בחור בשם מוחמד (המשיב שלפנינו), מזהה את המשיב שלפנינו כמוחמד מהקיוסק.
5. דו"ח תשאול בני בראל מיום 23.11.2004 על ידי רס"ר רוזנברג
עולה כי עבר לקנות סמים ביפו, לאחר שנסגרה התחנה בלוד, ובמהלך כמה חודשים קנה סמים ממוחמד ,(המשיב שלפנינו), שהיה מוכר לו בקיוסק שלו, הכוונה שהצרכן מזהה את מוחמד כקשור לקיוסק "שמיים כחולים", והיה קונה ממנו קריסטל ב- 200 ש"ח למנה. הוא היה קונה רק ממוחמד. הוציא כ- 200,000 דולר עבור רכישת סמים.
יש לציין, כל מה שאומר בני בראל משתלב ותואם עדויות אחרות. גם אם לאחר חקירות יוכח, כי בני בראל דיבר רק לאחר שהובטח לו משהו (מה שלא עולה לטעמי מהתמליל, וחזרתי ועיינתי בו שוב ושוב), כי אז יהא צורך בסיוע, אך בשלב זה די לי במה שיש.
6. דו"ח בדוקאי על ידי רס"ל שעבאן מיום 9.11.2004
בקיוסק ברחוב יפת 90 מצויים סמי סאקה, עאטף שורפי, עבדאללה שקיר, מוחמד גנאם (המשיב שלפנינו), מוחמד גנאם אמר שהקיוסק שייך לו.
7. אמרות המשיב מיום 22.11.2004, 25.11.2004, 9.12.2004
מסרב לחתום על העדות. לא מדבר. מציין כי הסכום שנתפס במזומן שייך לו וזה מהקיוסק. לא מזהה את בני בראל, מכחיש מכירת סמים, לא מכר סמים לבני. לא משיב כיצד בני בראל יודע את הכתובת שלו. את איהאב מדוח מכנה 'שקרן בן שקרן'. הנרקומנים שמגיעים מגורשים על ידו.
בדו"ח תשאול למשיב תוך הצגת תמונות, בני בראל מכחיש שמכיר אותו, אך פולט "מתי עצרתם אותו", בשעה שאף אחד לא אמר למשיב כי בני בראל נעצר.
יודע לציין כי אבנר איחרוס הוא נרקומן רוסי.
טענות ב"כ המשיב לפיהן לא קיימות ראיות לכאורה כנגד משיב זה, נדחות על ידי. שכן, למקרא כל חומר הראיות הקשור למשיב זה, מקים ראיות לכאורה כנגדו כנדרש על פי הלכת זאדה. מדובר בחומר היולי . כך גם לענין תמליל של עומר יתים שהוגש בבוקר יום הדיון לב"כ המשיב, ולמקרא אותו תמליל ניתן לומר, כי תשובות עומר יתים לשאלות שנשאל מתיישבת עם אישור נכונות השאלה במובן ה"כן" שלה, על פי הקונקסט הכללי ולא במובן ה"לא" שלה.
עוד עולה, כי המשיב ואחיו מוכרים ביד עבור ה'שורפים'. אימרה זו משתלבת במארג הראיות כנגד משיב זה.
טענת ב"כ המשיב לענין מסדר הזיהוי מקומה להיבחן במשפט גופו, בפני המותב העיקרי, וזאת לאחר צפיה בקלטת.
8. הרשעות קודמות למשיב: 4 הרשעות קודמות בעבירות הסגת גבול פלילית, גניבה, פריצה, יבוא, יבוא, מסחר ואספקה של סמים, תקיפה לשם גניבה. לא תלוי ועומד מ"ת בר הפעלה כנגד משיב זה.
לסיכום, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה כנגד משיב זה, המקימות עילת מעצר סטטוטורית.
משיב 3 (בתיק הקטן) סאמר אבו עמרה - ב"כ עו"ד אלפסה
המבקשת מיחסת למשיב חברות בארגון הפשע ביפו, סעיפים 17-22 לכתב האישום, מהם עולה כי היה חבר בארגון הפשע ביפו, פעל להפצה ומכירת סם מסוכן, כך במהלך חודש יוני 2004 פנה מוחמד למשיב וידע, כי המשיב היה קטין במועד זה, גייס אותו על דעתו של חאפז שורפי לעבודה בארגון בעבור שכר של 4,000 ש"ח. תפקידו היה במכירת הירואין וקוקאין עבור הארגון ובמשך חודש ימים לפחות, נהג משיב זה לעבוד במשמרות של 12 שעות ביום. בתחילת משמרת היה נוטל רכב מסוג סובארו מ.ר.7152886 ומכשירי טלפון סלולרי, שיסייעו לו בקשר עם צרכנים ובניידות.
במהלך משמרת מכר בין 50 ל-100 מנות קוקאין לצרכני סמים, בתמורה ל-200 ש"ח למנה. וכשהיה צריך לחדש אספקת מנות הסם, היה מתקשר אל מוחמד ומוחמד היה מעביר לו 10 מנות נוספות למכירה. בשלב יותר מאוחר, היה המשיב מונחה ומתואם בידי אבו קסארה. כך ביום 18.7.2004, ברחוב בן צדוק ביפו נהג המשיב ברכב, ומתחת לידית הבלם היתה אריזה של קוקאין במשקל 0.3578 גרם והירואין במשקל 1.1687 גרם, לצורך הפצה ומכירה.
במעשים אלו, סחר המשיב בסם במסגרת חברותו בארגון פשע.
ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לענין הימצאות הסם ולענין כמות הסם שנמצאה ברכב כפי שצויין לעיל.
טענתו הינה כי הראיות המצויות בידי המבקשת, למעט מה שהודה במפורש, אינן מקימות תשתית ראייתית כזו המצדיקה מעצר עד תום ההליכים.
לאחר עיון מדוקדק בחומר ראיות המבקשת, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה עפ"י הלכת זאדה, כנגד משיב זה, וכל טענותיו של עו"ד אלפסה לענין קיומן של הראיות ו/או עוצמתן נדחות על ידי.
בידי המבקשת תמלילי שיחות מהן עולה כי המשיב בקיא ומעורב בקשר בין שני ארגוני הפשע יפו ולוד (ר' שיחה 6210).
הודעת עומר יתים מיום 25.11.04
בתמצית, המשיב מוכר סמים עם סמי אבו חסירה.
הודעת המשיב במסגרת פ"א 81832/04 יפת"ח
המשיב נעצר כשהוא נוהג ברכב סובארו לבנה. במעצר סיפר כי מצא 5 מנות הירואין ו- 5 מנות קוקאין, חלק מהן מכר וחלק טרם, בעבור 150 ש"ח למנה.
דו"ח תשאול המשיב ע"י קובי מדינה
תחילה המשיב מפחד לספר למי שייכים הסמים, בעבור מי עובד. כשיצאו החוצה סיפר כי עובד עבור מוחמד שורפי, סמיר שורפי, כשמוחמד שורפי הוא איש הקשר למסירת הכספים. מקבל 4,000 ש"ח פעם בשבוע. ואני מפנה ליתר האמור בדו"ח התשאול נושא תאריך 19.7.04.
זכ"ד מיום 18.7.04 ע"י קובי מדינה
ממנו עולה כי במהלך חקירת המשיב צלצל אחד הפלאפונים (של המשיב). החוקר ענה. מעבר השני של הקו נאמר: "'אני אחמד, תעשה טובה יש לי 150 ש"ח, אפשר ב- 150 ש"ח?' אמרתי לו בערבית שאני אחזור אליו ואז נותקה השיחה".
קטעי תמלול הקלטה מתוך פ"א 81832/04 תעתיק 4052/04
בתמצית עולה כי הוא עובד משמונה עד שמונה, במשמרות, מוכר קריסטל. מקבל אולי 100 חתיכות. משלמים לו בכל יום רביעי.
דו"ח תשאול מתוך פ"א 81832/04 תעתיק 636/04
מפנה לדו"ח עצמו.
דו"ח תשאול מתוך פ"א 81832/04 תעתיק 637/04
עמ' 37, 38, 39, 40, 41, 42, 43 וגומר.
מתוך החקירות עולה בתמצית, קצת מספר, קצת חוזר בו, מפחד. חוזר לשתף פעולה, מהסס. מספר כי מקבל ממוחמד סם, מוחמד מתקשר אליו כל שעה כדי לדעת אם עדיין יש לו סם. מזכיר את סמי סקא, סמיר שורפי.
בחקירתו מיום 22.11.04 מודה שהוא סוחר סמים במשך חודש, קיבל את האוטו סובארו לבנה מאנואר שורפי.
בהודעתו מיום 25.11.04 שומר על זכות השתיקה.
בסריקת מספרי הטלפון מיום 24.11.04 עולה כי היו שיחות יוצאות ביום 20.7.04 (במסגרת פ"א 81832/04) לניידים של סמי סקא, סמיר ומוחמד שורפי, חאפז שורפי, איבון.
הודעתו של המשיב ניתנת בעת שנעצר לראשונה חודש לפני שנתפסת עדת המדינה (קודם להפיכתה עדת מדינה). במהלך חקירה ראשונה זו לא נחקר המשיב על ארגון פשע. אינני מקבלת דברי ב"כ המשיב לפיתוי והשאה במסגרת חקירתו.
החשש של המשיב כפי שבא לידי ביטוי בחקירותיו מפני הבכירים (בלי קשר לפשע מאורגן) הוא ברור ומובן וכל טענותיו של ב"כ המשיב בענין זה, מקומן במסגרת התיק העיקרי, במסגרת טענות במשפט זוטא, אם בכלל.
את חלקו ומיקומו במסגרת ארגון הפשע, כפי שציינתי ברישא, ניתן ללמוד משיחה 6210 - ראש ארגון פשע מלוד מתקשר לטלפון של ראש ארגון פשע מיפו והמשיב עונה והוא יודע בדיוק מי מדבר ואיך ליצור את הקשר בין שני ראשי הארגון.
טענת ב"כ המשיב לענין קבילות נדחית, ראה בענין זה בש"פ 1572/05 בפני כב' השופטת פורקצ'יה, לענין הערכת קבילות ראיה, בשלב המעצר עד תום הליכים.
בקשתו של ב"כ המשיב לשחרר את המשיב לחלופת מעצר לאור גילו הצעיר (18.5) ופעילותו במסגרת הארגון כנטען בכתב האישום היתה בהיותו קטין ולאור העדר הרשעות קודמות - דינה להדחות. ראה סיפא להחלטה זו.
לסיכום מצאתי קיומן של ראיות לכאורה בידי המבקשת, העבירות המיוחסות למשיב המקימות עילת מעצר סטטוטורית.
משיב 5 (בתיק הקטן) עומר יתים - ב"כ עו"ד בניה
המבקשת מייחסת למשיב זה חברות בארגון הפשע מיפו, במסגרת חברותו פעל להפצה ומכירת הסם, כך במהלך חודש יוני 2004, גוייס המשיב ע"י סמיר תמורת שכר שבועי של 1,500 ש"ח, אותם קיבל מידי חאפז שורפי. תפקידו במסגרת הארגון היה הפצת הסם, בהיותו נהג האחראי על הובלתו של הסם ומכירתו לצרכנים ביפו, בשכונת התקווה והסביבה, ובתוקף כך במהלך חודש לפחות עבד במשמרות של 12 שעות, נהג ברכב פרטי סובארו מ.ר. 7152886 או ברכבים אחרים, המצויים בשרות ארגון הפשע ביפו. עפ"י רוב, סמיר היה איתו בביצוע מכירת הסם, לעיתים היה מכוון ע"י עאטף, למקומות יעד צרכני הסם. במסגרת המשמרת ביצע מכירות של בין 200 ל- 250 מנת סם קוקאין, בעבור 200 - 250 ש"ח לכל מנה.
ביום 1.8.04, ברח' הדודאים 15 יפו, הגיעו מוחמד וסמיר ברכב פרטי מסוג הונדה מ.ר. 7637235, למסור מנות קוקאין למשיב. המשיב קיבל ממוחמד וסמיר 10 מנות סם מסוג קוקאין, במשקל כולל של 3.749 גרם, המיועדים להפצה.
חודש לאחר שהתחיל עבודתו, חדל מכך אך במהלך חודש אוקטובר 2004 חזר לעבוד ולקח חלק בהפצה עבור הארגון. ומכאן מייחסת המבקשת למשיב עבירות של חברות בארגון פשע, סחר בסם מסוכן במסגרת ובנסיבות ארגון הפשע.
ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך לטענתו אין עילת מעצר ואם קיימת עילה, הרי שלגבי משיב זה מדובר בעילה מופחתת, שכן זו צריכה להבחן בראי המסוכנות הנשקפת ממנו. מאחר ומדובר במשיב שהיה בסה"כ נהג והיה וישוחרר לא נשקפת מסוכנות ממנו. כיום הינו אסיר ואם ייעצר עד תום ההליכים, נשללות ממנו זכויות הניתנות לאסיר.
מוסיף וטוען ב"כ המשיב כי בעתיד יטען למשפט זוטא ועל כן אין עילת מעצר.
ב"כ המשיב מסכים כי ניתן לעצור עד תום ההליכים אסיר בפועל ועל כן אינני נדרשת ליתן החלטה בנקודה זו.
ב"כ המשיב מפנה את ביהמ"ש לבש"פ 2557/04, בהחלטה המתייחסת לחוק המאבק בארגוני פשיעה. קבע כב' השופט גרוניס, כי לצורך סע' 3 לחוק יש לבחון תפקידו ומידת מעורבותו של כל אחד מהמשיבים ומצא לשחרר את המשיבים למעט שלושה, שהיוו את ראשי הארגון. ומכוח החלטה זו מבקש ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב כאן.
כבר עתה אשיב, כי לא דומה הענין שם לעניננו כלל ועיקר. שם מדובר בעבירה שבמהותה היא עבירת רכוש, גניבה, במסגרת פשע מאורגן. בעניננו מדובר בעבירות סמים, החזקת סמים, סחר בסמים בכמויות בלתי נתפסות לאורך תקופה ארוכה, לצרכנים רבים במסגרת פשע מאורגן. גם בלא קשר לפשע מאורגן, לקיומו של פשע מאורגן, הלכה הינה כי בעבירות סם, בעבירות של סחר בסם מסוכן, יש להורות על מעצר עד תום ההליכים, ראה פסיקה בסיפא להחלטה.
בוודאי ביצוע עבירות אלה, מקבל נופך של חומרה יתירה ומועצמת, כשאלה מבוצעות על רקע היותו של המבצע חבר בארגון פשע מאורגן (במדרג כזה או אחר) בעבור אותו ארגון, למען אותו ארגון וכחלק מפעולות אותו ארגון.
נוכח האמור לעיל, אני דוחה טענותיו של עו"ד בניה להיקש שעשה מענין המשיב לבש"פ 2557/04.
זאת ועוד; קיומן של ראיות לכאורה כפי שמסכים להן ב"כ המשיב, מקימות עילת מעצר סטטוטרית. אין בחוק גם לא בפסיקה "עילת מעצר מופחתת", כפי שטען עו"ד בניה.
אין מקום להורות על שחרורו של המשיב ממעצר עד תום ההליכים.
בסיכום, קיימות ראיות לכאורה המקימות עילת מעצר סטטוטורית כנגד כל אחד ואחד מהמשיבים המצויינים לעיל.
לענין המסוכנות שבעבירות נשוא כתב אישום זה, ראה בש"פ 10130/01 בפני כב' השופטת א' פרוקצ'יה:
"כבר רבות נכתב על הנזק והסיכון הצפון בשימוש בסמים, ועל חובתה של החברה ומערכת אכיפת החוק לנקוט באמצעים יעילים על מנת להדביר את תופעת הסחר וההפצה של הסם המסוכן כדי להגן על שלומו ורווחתו של הציבור. אחד האמצעים הוא על דרך מעצרם עד תום ההליכים של מפיצי הסם, לבל יוכלו להמשיך בפעולתם גם מתוך ביתם וממקום מעצר הבית בו הם שוהים".
וגם ראה באותו ענין ב"ש 265/97 בבש"פ 1710/95, נאמר ע"י כב' השופט בך:
"רק אמצעי זה מאפשר מלחמה יעילה במערכת הפצת הסמים המסוכנים. מטבע הדברים, אין אמצעי חלופי כגון שחרור בערובה, אף בתנאים מגבילים, דיו כדי להתמודד עם תופעה קטלנית זו".
בבש"פ 1193/95 (תקדין עליון כרך 1(95) עמ' 1626) נאמר ע"י כב' השופט קדמי:
"כאשר מדובר בעבירות של סחר בסמים, הפצתם ואספקתם, אין ב'תחליף מעצר' כדי לענות על דרישת הענין הציבורי התובע החזקה במעצר ואין לנקוט בתחליף כזה כלפי אלה המואשמים בעבירות אלה, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן".
דעה נחושה הושמעה ע"י כב' השופט קדמי גם בבש"פ 5659/96 (תקדין עליון כרך 3(96) עמ' 789):
"לשיטתי, במקום שהעבירה נושא האישום - לה מצויה "ראייה לכאורה" בחומר החקירה - באה בגדר העבירות שסעיף 21א(א)(2) לחסד"פ חל עליהן, קמה לחובתו של הנאשם חזקה כי קיים בענינו סיכון מן הסיכונים המנויים שבסעיף 21 א(א)(1) לחסד"פ; ונטל סתירתה של חזקה זו מוטל על הנאשם".
בכך נבדלת עבירה כאמור מעבירה שאינה כזאת.
"מידותיו" של הנטל האמור בפסקה א' לעיל, נגזרות מטבע הדברים, מטיבה ואפיה של העבירה ומן הנסיבות המיוחדות לה; ולא ניתן על כן לקבוע בהקשר זה אלא הנחיות בעלות אופי כללי. עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים מקימות, מטבע ברייתן, סיכון ממשי ומוחשי ביותר לשלום הציבור ולבטחונו; ובדין סבר בית המשפט המחוזי, כי לא בנקל ישתכנע בית המשפט כי ניתן לקדם פניו של סיכון כזה בחלופת מעצר".
ראה באותו ענין בש"פ 10538/04:
"ההלכה הנוהגת וממנה סוטים רק חריגים היא, כי מי שעוסק בסחר בסם מסוכן גלומה בו סכנה מופלגת לציבור הרחב, ונגד סכנה זו יש להתגונן על ידי מעצרו של אותו אדם גם בטרם הוכרע דינו... נדמה כי נחלת הכלל הוא שנגע הסמים הוא נגע ממאיר, וחרף זאת מוסיפים רבים לעסוק בהפצתו ממניע של בצע כסף. לפיכך, קידשה החברה בישראל מלחמה נגד נגע זה והעוסקים בו, ועל כן מי שמנסה לחבל במאמצים אלה טוב שידע כי אם יימצאו ראיות להעמדתו לדין, יימנע ממנו להתהלך חופשי גם בעוד משפטו מתנהל".
לא בכל מקרה יש לבחון חלופת מעצר. ראה לענין זה בש"פ 9198/04 בפני כב' השופט י' עדיאל:
"סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 מורה כי בית המשפט לא יצווה על מעצר, חרף קיומה של עילת מעצר, אלא אם כן "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה". סעיף זה אמנם מחייב את בית המשפט לבחון חלופת מעצר, אולם הסעיף אינו מחייב, בכל מקרה ומקרה, לבחון חלופת מעצר קונקרטית. בחינתה של חלופת מעצר נעשית, ככלל, בשני שלבים: בשלב הראשון, בוחן בית המשפט אם ניתן להשיג את מטרות המעצר על דרך של חלופת מעצר - יהא טיבה אשר יהא. רק אם מגיע בית המשפט לכלל מסקנה, כי ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופת מעצר, הוא יפנה לבחינתה של חלופת המעצר הקונקרטית הראויה בנסיבות הענין (השווה: בש"פ 7399/01 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 5859/04 מדינת ישראל נ' אבו סביח (לא פורסם)").
כמו כן אני מפנה לבש"פ 3073/05 עלי שורפי נ' מדינת ישראל, שהוא המשיב 11 בתיק הגדול, בערר על החלטת בית משפט מחוזי, כבוד השופטת ארבל הורתה על מעצרו עד תום ההליכים, ואני מפנה לכל האמור בהחלטה שם המשיקה לענייננו.
לא מצאתי מקום להפנות לתסקיר קצין מבחן טרם דיון בחלופה, לגבי מי מהמשיבים. אני מורה על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים המצויינים לעיל בתפ"ח 1226/04 ותפ"ח 1227/04, בהתאמה לכל אחד מהמשיבים.
הערה: לחלק הארי של המשיבים הרשעות קודמות כמפורט בקלסר הרשעות קודמות. לא מצאתי מקום לציין הרשעות קודמות במסגרת החלטה זו לאור התוצאה אליה הגעתי.
ניתנה היום י"א בניסן, תשס"ה (20 באפריל 2005) במעמד הצדדים.

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים