law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 28.01.2008

ד"ר אדיתה רוואי - נגד - איילון חברה לביטוח בע"מ

ת"א (נצרת) 7568/04
ד"ר אדיתה רוואי
נ ג ד
איילון חברה לביטוח בע"מ
בית משפט השלום נצרת
[28.01.2008]
כבוד השופט שכיב סרחאן - סגן נשיא
פסק דין
זוהי תביעה לפיצוי נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").
טענות התובעת
1. התובעת ילידת 20/11/1959, אם חד הורית לשני ילדים, בעלת שני תארי דוקטור בתחום הביולוגיה מוליקולרית ומדעי הרפואה, מרצה למדעי הרפואה במספר מוסדות להשכלה גבוהה (הטכניון, אוניברסיטת חיפה ובית- החולים בני-ציון), מדענית חוקרת בטכניון וכן עובדה במעבדה בבית-חולים א.מ.מ.ס בנצרת (להלן- "בית- החולים").
2. בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה, היתה התובעת הנוהגת והמשתמשת ברכבה מסוג פורד פיאסטה, מ.ר 08-397-15 (להלן: "הרכב"), ועל שימושו פוליסת ביטוח חובה בת-תוקף (מס' 7640272603) ואשר הוצאה על-ידי הנתבעת, לפי הוראת פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970 (להלן: "הפוליסה").
3. ביום 30/1/2003, נפגעה התובעת בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק ונסיבותיה היו כדלקמן: היא נהגה ברכב ובזמן שצייתה לרמזור באור אדום ועצרה את רכבה במקום, רכב אחר שנסע מאחור, פגע ברכב בעוצמה רבה (להלן: "התאונה").
4. ביום 6/2/2003 ובשל התגברות כאביה בראש ובצוואר, פנתה התובעת לבית-החולים לצורך קבלת טיפול רפואי. בבית-החולים, היא נבדקה ואובחנו אצלה, פגיעות וחבלות בראש, בעורף ובצוואר, סחרחורת וטשטוש ראיה. היא קיבלה טיפול רפואי במקום, ושוחררה, בו ביום, לביתה עם המלצה לבדיקה במרפאה נוירולוגית ולהמשך מעקב וטיפול רפואי שמרני, אצל הרופא המטפל בקופת-החולים.
5. בעקבות התאונה, התובעת סובלת מכאבים והגבלות בצוואר, כאבי ראש, סחרחורת וטשטוש ראיה. קיבלה טיפולים רפואיים שונים ובכלל זה טיפול פיזיותרפיה.
6. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וועדה רפואית מטעמו קבעה לתובעת (ביום 23/4/2004) דרגת נכות יציבה, כתוצאה מהתאונה החל מיום 11/3/2003, בשיעור 10% בגין הגבלה בצורה קלה בעמוד השדרה הצוארי, לפי סעיף 37 (5) א' שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשי"ז - 1956.
7. לבסוף ואליבא דתובעת, היות ומדובר בתאונת-דרכים, חייבת הנתבעת לפצותה על נזקי הגוף שנגרמו לה. היא טוענת לפיצויים בפרטי נזק אלה:
נזק מיוחד - הפסד השתכרות - 86,000 ש"ח; הוצאות רפואיות ונסיעה- 40,000 ש"ח; עזרת צד ג'- 20,000 ש"ח; נזק כללי- הפסד כושר השתכרות; הוצאות רפואיות ונסיעה; עזרת צד ג'; אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות; וכאב וסבל.
טענות הנתבעת
8. אכן, ובסופו של יום, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים, בשאלת האחריות והכיסוי הביטוחי. הנתבעת מפנה, למעשה, את כל חציה כלפי טענות התובעת בשאלת גובה הנזק ושיעור הפיצויים.
9. אליבא דנתבעת, הנזקים הנתבעים הינם מוגזמים, מופרזים וללא כל בסיס עובדתי ו/או משפטי. בכל מקרה, בסיס החישוב בראש נזק של הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, יהא מוגבל לשילוש השכר הממוצע במשק, וכי יש לנכות מסכום הפיצויים את גמלאות המוסד לביטוח לאומי ששולמו או שישולמו לתובעת על-פי הדין.
הפלוגתא
10. הנה-כי-כן, הפלוגתא שבין הצדדים נסבה, למעשה, סביב שאלת גובה הנזק ושיעור הפיצויים להם זכאית התובעת, כתוצאה מהתאונה.
מסכת הראיות
11. מטעם התביעה, העידו שלושה עדים: התובעת; ד"ר איגור קוגן (להלן: "איגור"); וד"ר נינה גטאס (להלן: "נינה "). עדים אלה, הקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית (ת/1, ת/2 ות/3 - והכל בהתאמה).
12. להגנה, לא היו עדים מטעמה. היא הגישה תשעה מוצגים: נ/1 - תעודת חדר מיון של מרכז רפואי בני ציון מיום 9/7/98; נ/2 - חוות דעת השמאי מר נאסר אל-סאלח; נ/3- אישור המוסד לביטוח לאומי על תשלומי גמלאות לתובעת; נ/4- שאלון; נ/5- תצהיר תשובות לשאלון; נ/6- מסמכים רפואיים מתיקה הרפואי של התובעת; נ/7 - תוצאת בדיקות C.T ו - E.M.G שנעשו לתובעת; נ/8- תע"צ של מר מוריס עואבדה, מנהל מחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי, סניף נצרת; ו- נ/9 - מסמכים מתיקה האישי של התובעת בטכניון.
דיון
האחריות
13. כמבואר, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים בשאלת האחריות והכיסוי הביטוחי. להסרת כל ספק, אומר, כי הוכח בפניי כדבעי, שהתובעת נפגעה בתאונה שהיא תאונת דרכים, כהגדרתה בחוק, שבה מעורב הרכב, ונגרמו לה נזקי-גוף. וכן, בזמן התאונה היתה הפוליסה בת-תוקף. עדותה של התובעת, זו שבכתב וזו שבעל-פה, (ת/1, סעיפים 3-4, 7, 8; עמ' 3 ש' 7) בעניין זה, היתה סבירה, קוהרנטית, שלמה ואמינה. בעדות זו לא מצאתי סתירות כלשהן. ההפך הוא הנכון. לעדות התובעת מצאתי חיזוק, אישור, תימוכין וסיוע בשאר הראיות שנפרשו בפניי, הקבילות ובעלות משקל, ובכלל זה ראיות ההגנה (נ/2; נ/3; נ/5; נ/8).
מכאן, הנתבעת חייבת לפצות את התובעת על נזקי- הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה והכל על-פי הוראות החוק.
הנזק
אקדמות מילין
14. כמבואר, התובעת קיבלה טיפול רפואי בבית-החולים. בבדיקתה,אובחנו אצלה פגיעות וחבלות בראש, בעורף ובצוואר, סחרחורת וטשטוש ראיה. היא לא אושפזה בבית-חולים. בתום הטיפול הרפואי, היא שוחררה לביתה עם המלצה למעקב ולהמשך טיפול רפואי שמרני בקופת-חולים. בהמשך, היא קיבלה טיפול פיזיותרפי. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וועדה רפואית מטעמו קבעה לה (ביום 24/4/2004) דרגת נכות רפואית בשיעור של 10%, החל מיום 11/3/2003, בגין הגבלה בצורה קלה בתנועות עמוד-השדרה הצוארי.
15. לדידי, אכן נשארה לתובעת נכות פונקציונאלית כתוצאה מהתאונה, ועדותה של התובעת לעניין זה היתה סבירה ומהימנה. שיעורה של הנכות הפונקציונאלית זהה לשיעור הנכות הרפואית. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ובכלל זה גיל התובעת, השכלתה, טיב ומקום הפגיעה ותוצאותיה, דרגת נכותה הרפואית, מקצועה , טיב והספק עבודתה בפועל, סיכויי העבודה במשק, חזרת התובעת למעגל העבודה במקצועה וכיוצא באלה, קובע אני לתובעת דרגת נכות פונקציונאלית יציבה בשיעור של 10%, החל מיום 11/3/2003.
נזק לא ממוני
16. נזקה הלא ממוני של התובעת, לפי תקנות 2 ו - 3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצוים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו - 1976, לאחר שערוך להיום, מגיע לסך של -.14,107 ₪.
הפסד השתכרות בעבר
17. לפני התאונה, עבדה התובעת כמרצה במספר מוסדות להשכלה גבוהה. בנוסף, היא גם עסקה במחקר מדעי בטכניון ועבדה במעבדה בבית-החולים. ממוצע שכרה החודשי היה סך של -. 31,107 ₪ ברוטו (נ/3; נ/8), סכום העולה על שילוש השכר הממוצע במשק. בנסיבות אלה וכמצוות סעיף 4 לחוק , אין להביא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק, בחישוב הפיצויים בשל הפסד השתכרות בעבר והפסד כושר השתכרות בעתיד.
השכר הממוצע במשק להיום, הוא סך של -.7,387 ₪ ברוטו לחודש. לאחר ניכוי 137 ₪ מס הכנסה, מגיע ל- 7,250 ₪ נטו לחודש.
18. המוסד לביטוח לאומי, אישר לתובעת תקופת אי-כושר לעבודה לתקופה של 38 יום, החל מיום 1/2/2003 ועד ליום 10/3/2003. קביעה זו, לעניין הנכות הרפואית הזמנית, ובהעדר ראיה קבילה ומהימנה לסתור, מקובלת עליי.
לגבי תקופה זו, זכאית התובעת להפסד השתכרות בסך הכל:
7250 ₪ X 3 X 100% X 38 יום
30 יום
סכום זה ישא ריבית חוקית מאמצע התקופה ועד היום ומגיע ל -. 32,968 ₪.
19. מצבה הרפואי ודרגת נכותה של התובעת כתוצאה מהתאונה, פגעו , למעשה בתפקודה הכללי השוטף בכלל , ובעבודתה ובכושר השתכרותה בפרט. בגין מגבלותיה הרפואיות והתפקודיות כתוצאה מתאונה, היא הפסיקה את עבודתה במחקר המדעי, דבר שפגע, פוגע וימשיך לפגוע בקריירה האקדמית שלה ובקידומה המקצועי. לית מאן דיפליג, כי עבודת המחקר המדעי מהווה מרכיב הכרחי לקידום אנשי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה. באשר לתקופה מ- 11/3/2003 ועד היום, אין אפשרות לערוך חשבון אקטוארי ומדויק לעניין הפסד השתכרותה של התובעת. משרתה של התובעת בטכניון צומצמה בתקופה מ - 1/3/2003 ועד 31/7/2003 מ - 100% ל - 60% (נ/9), היא צמצמה את היקף עבודתה בהוראה (עמ' 6, ש' 2; עמ' 14 ש' 2). בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אני פוסק לתובעת, על דרך האומדן, סך של -.25,000 ₪.
יוצא, כי התובעת זכאית לפיצוי, בפרט נזק זה, כדלקמן:
32,968 ₪ + 25,000 ₪ = 57,968 ₪ .
הפסד כושר השתכרות בעתיד
20. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אין אפשרות לערוך חשבון אקטוארי מדויק בפרט נזק זה, משום שלא ניתן לקבוע את שיעור ההספד בהשתכרותה של התובעת.
כאמור התובעת חזרה לעבודתה. קיים חוסר-ודאות בקביעת הפסד כושר השתכרותה בעתיד, במומה. הנכות הרפואית היציבה (10%) אינה משקפת, בפועל, את הפסד הכושר של התובעת להשתכר במקצוע, בו היא מסוגלת לעבוד. הדבר מקבל משנה תוקף, בשים לב לעובדה שאין בפניי פרטים מדויקים ונכונים לגבי הכנסותיה של התובעת לשנים 2004 ואילך.
21. כמו-כן, קיימת אי-ודאות לגבי אורך תקופת ההשתכרות של התובעת.
על- כן, יש לפסוק לתובעת סכום גלובאלי בגין "הנזק הכללי" מסוג הפסד כושר ההשתכרות. בהתחשב במכלול נסיבות העניין , אני פוסק לתובעת ועל דרך האומדן , סך של -. 275,000 ₪ בפרט נזק זה.
עזרת צד ג' בעבר ובעתיד
22. אכן, נזקקה התובעת, לאחר התאונה , לעזרה וסיוע בעבודתה ובניהול משק ביתה, אותם היא קיבלה מילדיה, מחבריה לעבודה ומעוזרת בית שנשכרה על-ידה.
עדותה של התובעת, לעניין זה, היתה סבירה, מהימנה, וללא כל סתירות מהותיות. לעדות זו מצאתי גם אישור וסיוע בשאר ראיות התביעה במיוחד עדויותיהם (בכתב- ת/2 ו- ת/3- ובעל פה) של עדי התביעה, המהימנים עליי. התובעת שילמה לעוזרת-בית סך של 30 ₪ עבור כל שעה. גם בעתיד, היא תזדקק לעזרה וסיוע בעבודתה ובניהול משק ביתה.
בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אני פוסק לתובעת, על דרך האומדן, סך של -.50,000 ₪ בפרט נזק זה.
שאר פרטי הנזק
23. התובעת לא הוכיחה, בראיה טובה, את שאר הנזקים הנתבעים. על-כן, אין היא זכאית לפיצוי כלשהו בפרטי נזק אלה.
לעניין ההוצאות הרפואיות והוצאות הנסיעה (בעבר ובעתיד), מבקש אני לציין, כי הוצאות אלה או שנכללו בסל הבריאות כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשמ"ד- 1994, והתובעת זכאית להן מקופת-החולים בה היא רשומה, והכל על-פי הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי האמור, או שהיא זכאית להן מהמוסד לביטוח לאומי, בהיותה נפגעת בתאונת עבודה, לפי תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח - 1968. על-כן, אין התובעת זכאית לפיצוי בפרט נזק זה.
ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי
24. כאמור, המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לתובע דמי פגיעה ומענק נכות בסך של -. 189,346 ₪ (נ/3 ו - נ/8). לאחר שערוך להיום, מגיע סכום זה ל -. 229,474 ₪.
על-פי דין, יש לנכות סכום זה מסכום הפיצויים שייפסקו לתובעת.
סכום הפיצויים הכולל
25. הנה-כי-כן, הפיצויים המגיעים לתובע, להיום , הם כל אלה:
14,107 ₪
נזק לא ממוני
א.
57,868 ₪
הפסד השתכרות בעבר
ב.
275,000 ₪
הפסד כושר השתכרות בעתיד
ג.
50,000 ₪
עזרת צד ג' בעבר ובעתיד
ד.
396,975 ₪
סיכום ביניים
229,474 ₪
בניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי
ה.
167,501 ₪
התוצאה
26. התוצאה היא , איפוא, כי אני נעתר לתובענה ומחייב בזה את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן:
א. סך של -.167,501 ₪ (מאה שישים ושבעה אלף חמש מאות ואחד ₪);
ב. וכן הוצאות משפט בסך של 587 ₪ (האגרה ששולמה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה, 15/11/2004, ועד התשלום המלא בפועל.
ג. וכן, שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ כחוק, מהסכום הפסוק, כמפורט בס"ק א' דלעיל.
ד. הסכומים האמורים, ישולמו לתובעת, באמצעות בא-כוחה, תוך 30 יום מיום המצאת פסק-הדין לנתבעת, שאם לא-כן, יישא הסכום הפסוק בס"ק א' דלעיל, הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל, והתובעת תהא רשאית לנקוט בכל ההליכים לביצוע פסק -הדין , והכל בכפוף להוראת כל דין שלעניין.
המזכירות תמציא לצדדים העתק מפסק הדין.
ניתן היום כ"א בשבט, תשס"ח (28 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים