law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 30.01.2008

1. עמותת כפר נווה עתיד - דהמש ועוד 30 אח' - נגד - 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה לודים,2. יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לודים,3. מדינת ישראל

עת"מ (תל-אביב-יפו) 1037/07
1. עמותת כפר נווה עתיד - דהמש ועוד 30 אח'
נ ג ד
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה לודים
2. יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לודים
3. מדינת ישראל
בבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניניים מנהליים
[30.01.2008]
כב' השופטת שרה דותן
בשם העותרים - עו"ד סייף דורגאם
בשם המשיבים 1-2 - עו"ד אפרתי ליאורה
בשם המשיב 3 - עו"ד ברנד
פסק דין
עתירה זו עניינה הסדרת מעמדו התכנוני של כפר דהמש (להלן: "הכפר" או "היישוב").
הרקע העובדתי:
העותרים הינם תושבי הכפר וכן עמותה המאגדת אותם.
הכפר, המונה כאלף תושבים, צמוד לעיר רמלה. מרבית בתיו, אשר נבנו לאחר קום המדינה, נבנו בלא תכנון והיתרים כדין. המקרקעין ברובם אדמה פרטית, וחלקם הוחכרו למחזיקים בהם על ידי מינהל מקרקעי ישראל, לצורך עיבוד חקלאי. לכפר אין מעמד סטטוטורי, ולמרות שהוא נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק לוד, נושא התשתיות בתחומו לא הוסדר, ואין מוענקים שירותים מוניציפאליים לתושביו. במשך השנים החלו רשויות התכנון לנקוט נגד תושבי הכפר בהליכים שנועדו למנוע את הבניה הבלתי חוקית, בין באמצעות צווי הריסה מינהלים ובין על ידי הגשת כתבי אישום.
לאחר שכשלו כל מאמציהם של העותרים לעכב ביצועם של צווי הריסה פרטניים שהוצאו נגד חלקם, התאגדו, תוך שהם נעזרים בארגון כראמה לזכויות האדם, לצורך הגשת תוכנית מפורטת לועדה המקומית לתכנון ובניה לודים, שמטרתה הסדרת מעמדו התכנוני של הכפר.
תחילה, הוגשה התוכנית בתאריך 17.02.06 לועדה המחוזית לתכנון ובניה רמלה. בתאריך 10.12.06 נשלחה תשובת הועדה, לפיה נדרשים העותרים להגיש התוכנית לועדה המקומית. ביום 09.01.07 הוגשה התוכנית לועדה המקומית לתכנון ובניה לודים. הועדה המקומית הורתה על הגשת תוכנית ערוכה לפי נוהל מבא"ת, שהינו הדפוס האחיד לתוכניות המוגשות.
בתאריך 04.02.07 נערכה במשרד הפנים ישיבה בנושא הכשרת הבניה והכרה תכנונית וסטטוטורית בכפר. בדיון נכחו, בין היתר, מר עופר גרידינגר, מתכנן מחוז מרכז, אשר הבהיר לנציגי העותרים את הקשיים הכרוכים באישור הקמתו של ישוב חדש, והבהיר כי בנסיבות הענין עדיף לצרף את שטח הכפר לרמלה או לוד באמצעות הליך שינוי גבולות. כמו כן יש להתחיל בהליך בדיקת התוכנית ולקדם את נושא התכנון (נספח ב' לתגובת העותרים לחוו"ד פענוח תצ"אות).
בתאריך 17.05.07 הוגשה על ידי העותרים, לועדה המקומית לתכנון ולבניה לודים, תוכנית מפורטת שנערכה על פי הנחיות הועדה.
עיון בתצלומי האוויר ופענוחם שהוגשו על ידי המשיבים, ובתוכניות שהוגשו על ידי העותרים, מעלה שמדובר בישוב שלם אשר התפתח החל משנת 1990, מסביב למספר בתים שהיו בשטח עוד מתקופת טרום המדינה.
במקביל לעתירה, הוגשה על ידי העותרים בקשה לצו מניעה זמני, שיאסור הריסת המבנים שלגביהם תלויים צווי הריסה.
בהחלטתו מיום 28.02.07 דחה כב' השופט עוזי פוגלמן את הבקשה, בהסתמך על ההלכה הפסוקה לפיה בית המשפט לעניינים מינהליים לא יראה לעקוף צו שניתן בהליך פלילי על ידי בית משפט מוסמך באמצעות צו ביניים. יחד עם זאת, הבהיר כב' השופט פוגלמן כי על העותרים, המבקשים לעכב הריסתם של מבנים קונקרטיים, לשוב ולפנות איש-איש בעניינו לבתי המשפט שאישרו צווי ההריסה, במסגרת ההליך הפלילי, ולעכב את ביצועם של הצווים לפרק זמן נוסף. העותרים פעלו על פי הנחיה זו והגישו בקשות פרטניות התלויות ועומדות בפני בית משפט השלום ברמלה.
המסגרת הדיונית:
לעתירה שבפני שני ראשים: האחד, נסב על מדיניות רשויות התכנון, אשר נמנעות מלדון בתוכנית המפורטת שהוגשה על ידי העותרים, ותכליתה הסדרת מעמדו של היישוב; השני, עניינו צווי הריסה פרטניים התלויים נגד חלק מן העותרים.
בעע"מ 3518/02 רמזי יוסף רג'בי נ' ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פ"ד נז (1) 196, הבהיר בית המשפט העליון את חלוקת הסמכויות בין בית המשפט לעניינים מינהליים לבית המשפט לעניינים מקומיים, בסוגיית תקיפתם של צווי הריסה מינהליים:
"... בית-המשפט לעניינים מקומיים יכול לדון בכל טענה התוקפת את צו ההריסה המינהלי המצביעה על 'פגמים חמורים העלולים להביא את בית-המשפט בסופו של ההליך להצהרה על בטלות צו ההריסה'... עם זאת יהיה חשוב להדגיש כי פסק-דיננו מתייחס למצבים שעולות בהם טענות כנגד צו הריסה מינהלי קונקרטי. במקרים שהטענה בהם הינה כללית כנגד מדיניות רשויות התכנון במקום, המקום הנאות להעלותה הוא בבית-המשפט לעניינים מינהליים, שהוא בית-המשפט המוסמך לדון בטענות אלה" (דברי כב' הנשיא ברק עמ' 220).
יפים דברים אלה, מקל וחומר, לעיכוב ביצועם של צווי הריסה שניתנו בסיומו של הליך פלילי. משכך, אתחום את הדיון לסוגיה הכללית שהועלתה על ידי העותרים והיא הימנעות רשויות התכנון מלדון בתוכנית שהוגשה על ידם.
המשיבים ייחדו בתגובותיהם פרקים נרחבים לטענות שעניינן דרך תקיפתם של צווי ההריסה התלויים ועומדים כנגד חלק מן העותרים, וכפועל יוצא, נטען על ידי משרד הפנים כי יש לדחות את עתירתם של עותרים 4, 17, 26, 27, 28, 29 ו-30. באשר לעותרים אשר לא תלויים נגדם צווי הריסה, נטען כי יש למחוק את עתירתם, מאחר שאין להם כל מעמד בעתירה.
אילו עסקה עתירה זו בצווי ההריסה בלבד, יתכן שלא היה מנוס אלא לקבל טענות אלה; אלא שבענייננו, עסקינן בקבוצת תושבים שהתאגדו לקידומה של מטרה משותפת, הנוגעת למקרקעין שבבעלותם, והיא הסדרת מעמדו המוניציפאלי והתכנוני של היישוב בו הם מתגוררים.
"החלטה של רשות" מוגדרת בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 כ"החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל" (ההדגשה שלי - ש.ד). בענייננו, מופנית העתירה כנגד העדר החלטה, או לחילופין, מחדל הנובע ממדיניות הועדה המקומית, אשר נמנעה מלדון בפניות העותרים לשינוי תוכנית המתאר החלה על המקרקעין.
שיהוי:
על פי הנטען בתשובת משיבים 1-2, המקרקעין נשוא העתירה הוכרזו כקרקע חקלאית בפעם הראשונה בשנת 1984, ופעם נוספת ב- 26.12.00. כמו כן, תוכנית המתאר המחוזית, החלה על המקרקעין והמייעדת אותם ל"אזור חקלאי ונוף כפרי פתוח", אושרה על ידי המועצה הארצית כבר ביום 14.05.02, ופורסמה ביום 12.11.03. משכך, היה על העותרים לתקוף את מדיניות רשויות התכנון בדרכים הקבועות בחוק התכנון והבניה, או על ידי הגשת עתירה סמוך לאישור התוכניות.
אין חולק, כי העותרים החמיצו את ההזדמנות לתקיפת התוכניות, אולם בשום שלב לא נהגו באופן שיש בו כדי להצביע על ויתור וקבלת הדין. חלק מן העותרים, אשר נגדם הוצאו צווי הריסה, פעלו לביטולם באופן פרטני על ידי פניה לבית המשפט לעניינים מקומיים והגשת ערעורים, כמפורט בעתירה, ובמקביל פנו בבקשות לשרי הפנים אופיר פינס ורוני בראון, בבקשות חוזרות ונשנות לפעול להסדרת מעמדו של הכפר (נספחים ט' לעתירה).
העותרים אף פנו ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ גאלב מג'אדלה [נספחים י(1)-(2)]. בהמשך לפניות אלה, נערך בתאריך 06.09.05 סיור של הועדה בעיריות רמלה ולוד. במהלכו של הסיור, העלה יו"ר ועד השכונה על סדר היום את עניינו של הכפר, והוצע לתושבים, על דעת הממונה על מחוז מרכז, להגיש תוכנית אלטרנטיבית [נספח יא3 (עמ' 16)].
בתאריך 21.07.05 הועלתה שוב בעיית התכנון והבניה במגזר הערבי בפני ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת (נספח טו2), והדיון נפתח בהצהרה לפיה יש למצוא פתרון משולב, שיצמצם את הבניה הבלתי חוקית מחד גיסא, ויאפשר בניה מורשית בהתחשב בצורכי האוכלוסיה מאידך גיסא (עמ' 3).
בישיבת הסיכום של הועדה שנערכה בתאריך 06.10.05 נאמר על ידי יו"ר הועדה, ח"כ גאלב מג'אדלה:
"נצטרך לקיים עוד ישיבה ברמלה ועוד ישיבה בלוד. מצאתי בממונה על המחוז שותף, שרוצה למצות את העניין עד הסוף, תנצלו את ההזדמנות ואל תוציאו סתם קיטור. תתחמו את זה בזמן, עד 30 בנובמבר נבוא ללוד ולרמלה לועדת משנה. היו סיכומים על דעת מר לביא (ראש עירית רמלה - ש.ד.) ועל דעת מר בני רגב (ראש עירית לוד - ש.ד.) שהמצב הקיים ישאר עד שנסכם את הדיונים..." (עמ' 35).
הדיון הסתיים בנימה אופטימית ובאמירה "אני מבקש להעלות על נס את שיתוף הפעולה עם מחוז המרכז והעומד בראשו. אני מקווה שהמחוזות האחרים יקחו ממנו דוגמא לטיפול נכון..." (עמ' 35).
מכאן, רשאים היו העותרים להסיק כי בסיוע ראשי הערים ומשרד הפנים, שנציגיו הבכירים ליוו את כל הדיונים, ימצא פתרון מערכתי לבעייתם, אלא שלמרבה הצער, לאופטימיות של יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה לא נמצא כיסוי מעשי.
משנכזבה תוחלתם של העותרים להכנת תוכנית על ידי רשויות התכנון או בסיוען, הגישו בתאריך 17.07.06 תוכנית שהוכנה על ידם. תוכנית זו לא נדונה עד עצם היום הזה, למרות שתוקנה על פי הנחיות הועדה המקומית, כפי שציינתי לעיל.
מעבר לדרוש אציין, כי גם אם שגו העותרים בכך שלא פעלו כנגד אישורה של תוכנית המתאר המחוזית, עדיין פתוחה בפניהם הדרך להגיש בקשות לשינויה, כמו גם לשינוי ייעוד המקרקעין.
יפים לענייננו דברי כב' השופט י' טירקל בעע"מ 8723/03 עירית הרצליה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון, פ"ד נח (6) 728:
"את מבחן השיהוי העמיד בית-משפט זה על שלושה יסודות: השיהוי הסובייקטיבי, השיהוי האובייקטיבי וחומרת הפגיעה בשלטון החוק. השיהוי הסובייקטיבי עניינו אופן ההתנהגות של העותרים והשאלה אם חלוף הזמן מלמד שוויתרו על זכויותיהם. השיהוי האובייקטיבי עניינו שינוי המצב לרעה ופגיעה באינטרסים ראויים - של הרשות המינהלית או של צדדים שלישיים - שנגרמה בעקבות האיחור בהגשת העתירה. חומרת הפגיעה בשלטון החוק עניינה הפגיעה בחוק או בשלטון החוק המתגלה במעשה המינהלי שהוא נושא העתירה".
כפי שציינתי לעיל, לא היה בהתנהגות העותרים דבר שיצביע כי ויתרו על זכויותיהם, למרות שלעיתים בחרו בהליכים שלא היה בהם כדי להועיל להם.
גם מבחינתן של המשיבות, לא גרם השיהוי לשינוי מצבן לרעה ולפגיעה באינטרסים ראויים. בחינת היחס בין שלושת היסודות, אותם מנה בית המשפט לעיל, מטה את הכף לטובת הדיון בעניינם של העותרים, כפי שנאמר בעע"מ 7142/01 הועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה נ' החברה להגנת הטבע, פ"ד נו (3) 673, בעמ' 678-679:
"היחס בין שלושת היסודות הרלוונטיים לשיהוי ייקבע על-פי משקלו היחסי של כל אחד מהשיקולים בנסיבותיו של כל עניין. בבואו להכריע בשאלת השיהוי יפעיל בית-המשפט מערכת איזונים שעל-פיה יבחן בעיקר את היחס בין הפן האובייקטיבי של השיהוי, היינו מידת הפגיעה באינטרסים ראויים של היחיד או של הרבים, לבין מידת הפגיעה בחוק ובערכי שלטון החוק...".
הדיון בתוכניות:
לאחר שהסתבר לעותרים, הן לנוכח כשלונם לבטל את צווי ההריסה המינהליים והן לאור הדברים שנאמרו על ידי ועדת הכנסת ונציגי משרד הפנים, כי הדרך היחידה להסדרת מעמדו של היישוב היא הגשת תוכנית, פעלו בדרך שהותוותה להם; אלא שכאמור לעיל, התוכנית טרם נדונה, ולא מצאתי בתשובות ב"כ המשיבים כל התייחסות עניינית לתוכנית המוצעת.
המשיבים דנו בהרחבה בסמכותו של בית משפט זה להורות על עיכוב ביצועם של צווי הריסה ועל מעמדם של עותרים אלה ואחרים, אך נמנעו מלהתייחס לשאלה המהותית - סיכוייה של התוכנית. הימנעות מדיון בתוכנית מנציחה את המצב בו העותרים הינם מפירי חוק שיש לנקוט כלפיהם אמצעי אכיפה.
בתאריך 04.07.07, בדיון שהתקיים בפני, הפניתי את תשומת לבם של המשיבים לאפשרות להסדרת מעמד היישוב, כפי שנהגו בענין שכונת רמז בלוד, והם התבקשו לבחון הסדר דיוני דומה. למרבה הצער, התבצרו המשיבים בעמדותיהם, ובמקום לגלות פתיחות ולפעול כפי שהוצהר על ידי הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים, דחו את ההצעה תוך הפניה להבדלים (שלהשקפתי אינם מהותיים) בין שכונת רמז לכפר.
העובדה שבשכונת רמז בלוד היתה תב"ע בתוקף שייעדה את המקרקעין למגורים, שעה שמקרקעי העותרים הוכרזו כקרקע חקלאית, אינה גזירה משמיים. חוק התכנון והבניה מכיר באפשרות לשינוי ייעוד מקרקעין ושינוי תב"ע.
עוד מציינים המשיבים, כי ההסדר ביחס לשכונת רמז כלל פינוי פולשים והריסת מבנים בלתי חוקיים. אולם, בהפניה לחלק זה של ההחלטה מתעלמים המשיבים מחלקה החיובי: השלמת הליכי התכנון ומתן פתרון חוקי לתושבים, הקצאת קרקע מול סילוק הפלישה.
יודגש, כי על פי ס"ק (ב) להחלטה, הריסת תוספות הבניה חלה על בניה החורגת מתחומי המגרשים, ואילו ביחס לבניה הבלתי חוקית בתחומי המגרשים, נקבע כי זו תוסדר על ידי כל רוכש מול הרשות המקומית ומינהל מקרקעי ישראל.
מן המקובץ עולה, כי רשויות התכנון נמנעות מלדון בתוכנית העותרים, בניגוד להוראת סעיפים 77 ו-85(ב) לחוק התכנון והבניה.
צווי ההריסה:
את עיקר טיעוניהם ייחדו המשיבים לביצועם של צווי ההריסה. כפי שציינתי לעיל, בית משפט זה אינו פועל כמסלול עוקף להליכים פליליים, והסמכות לדון בדחיה או עיכוב ביצועם של צווי ההריסה נתון לבית המשפט לעניינים מקומיים. אולם, על המשיבים לקחת בחשבון, בהתייחסותם לבקשות הפרטניות, את הגשתה של תוכנית אשר תיבחן על ידי רשויות התכנון.
הגשתה של תוכנית שיש בה כדי להכשיר בניה בלתי חוקית, מהווה שיקול, בין יתר השיקולים, לביצועו או עיכובו של צו הריסה. כך מצאנו בבג"ץ 143/06 תנועת "שלום עכשיו" ואח' נ' ראש מועצת הכפר בילעין ואח' (לא פורסם), כי הכשרתם בדיעבד של הפגמים שנפלו בתוכנית הופכת את צווי ההריסה שהוצאו לבלתי מידתיים, ובלשונה של כב' השופטת מרים נאור:
"האם עלינו להורות לנקוט בהליכים שתכליתם להרוס מה שנבנה שלא כדין, על אף שאושרה התכנית השנייה אשר הכשירה את הפגמים ככל שמה שנבנה תואם את התוכנית השנייה? תשובתי על כך בשלילה. זוהי סנקציה בלתי מידתית בנסיבות העניין. יפגעו מכך רוכשים תמימים, שחלקם מתגוררים בפועל בדירות".
קדמו לפסק דין זה שתי החלטות. האחת, מיום 10.02.07, אשר צמצמה את צו הביניים, שהורה לחברות הבניה להפסיק את הבניה המתבצעת על פי התוכנית הבלתי חוקית ולחדול מכל פעולות האכלוס, בכך שהכשירה דרך שנפרצה בניגוד לצו, בנימוקים כדלקמן:
"העובדה כי הן חפציבה והן משיבות 7 ו-8 לא פנו לגורם התכנוני המוסמך, ולא קבלו היתר עבודה, מהווה הפרה מהותית של דיני התכנון ושל צו בית משפט זה, ויש להתייחס לכך בחומרה המתאימה.
16) מנגד, המציאות בשטח פוגעת פגיעה ממשית בתושבי המקום, הנאלצים לקיים חיי יומיום בתנאים קשים מנשוא. קושי זה נובע מהעדר נגישות לבתיהם, וגורם הכבדה יתירה לא רק על מהלך חיי היומיום שלהם, אלא גם על צורכי חירום שונים שלא ניתן לספקם לשכונה עקב קושי של רכבי חירום ושירותים להגיע למקום בהעדר תוואי דרך מסודר לצורך כך. במציאות בשטח, נדרש פתרון מהיר ויעיל שיאפשר חיים תקינים של תשובי השכונה, ויש לחתור לפתרון כזה באמצעים שהחוק מעמיד למעורבים בדבר.
17) האיזון הראוי בין השיקולים הנוגדים קרי - בין חומרת הפרתם של היזמים את החוק ואת צו בית המשפט לבין מצוקתם הממשית של התושבים הוא לאפשר הכשרת דרך גישה חלופית לתושבי שכונת חפציבה ב', תוך הטלת הוצאות משמעותיות לטובת אוצר המדינה על אלה שהיו מעורבים בהיקף כזה או אחר בביצוע עבודות בלתי חוקיות בשטח, הנוגדות צו שיפוטי ואת המצב התכנוני בשטח. בדרך זו יועבר מסר של הרתעה מפני המשך הפרת החוק במיתחם, אך בד בבד ינתן מענה לצרכים אמיתיים של אוכלוסיית תושבים גדולה הזכאית לתנאים מינימליים של רווחה ונוחות".
בהחלטת הביניים השנייה, מ- 27.08.07, הורה בית המשפט העליון שלא לבצע פעולות פינוי כנגד דיירים אשר פלשו לדירות שנבנו על ידי חברת חפציבה.
מובן, שכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, ואין אני מתעלמת מהעובדה שבית המשפט העליון בהחלטותיו הנ"ל, היטה אוזן למצוקתם של דיירים תמימים, להבדיל ממי שהפרו את החוק במו-ידיהם. אולם, חזקה על המשיבים שימצאו את האיזון המתאים גם בעניינם של העותרים.
לסיכום:
העתירה בחלקה הכללי מתקבלת ואני מורה למשיבה מס' 1 לדון בתוכנית על פי הוראות סימן ו' לחוק התכנון והבניה.
באשר לבקשות הפרטניות בענין צווי ההריסה, הדיון ימשך בפני בית משפט לעניינים מקומיים.
בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ח (30 בינואר 2008) במעמד ________________

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים