law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 27.02.2008

לוזון אלי - נגד - המוסד לביטוח לאומי

ב"ל (חיפה) 2139/05
לוזון אלי
נ ג ד
בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
[27.02.2008]
כב' השופטת מ. אריסון-חילו
בשם הנתבע - עו"ד רן נסים
פסק-דין
לפנינו תביעת התובע, מר אלי לוזון, להכיר בו - כמי שעונה להגדרת "עובד עצמאי" בתקופה שמיום 1.1.95 ועד 9.6.97, ולחשב את קצבת הנכות מעבודה לה הוא זכאי, הן על בסיס הכנסותיו כשכיר, והן על בסיס הכנסותיו כעצמאי, בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה בעבודה שאירעה לו בתאריך 6.9.96.
ואלה העובדות הרלוונטיות לענייננו:
1. התובע, יליד 1947, מהנדס במקצועו, עובד כמנהל איכות חטיבתי במשרד הביטחון - רשות פיתוח אמצעי לחימה (להלן - רפא"ל) משנת 1977 ועד היום.
2. בטופס "הודעה על שינויים - שינוי סוג לפי תקנות רישום ותקנות בגביית ביטוח שינוי פרטים אישיים" [טופס בל/6114(1.93)] (מוצג נ/2) (להלן - טופס ההודעה על שינויים) שהגיש התובע לנתבע בתאריך 5.9.95, הודיע התובע כי החל מתאריך 1.8.95, הוא עובד כעצמאי בייעוץ והרצאות למכללות ומפעלים, וזאת בנוסף לעבודתו כשכיר ברפא"ל.
3. בטופס הצהרה (מוצג נ/3) שהגיש התובע לנתבע בתאריך 5.9.95 (להלן - טופס ההצהרה), הצהיר התובע את הדברים הבאים:
"החל מיום 1.8.95 אני עובד כעצמאי במשלח ידי פחות מ- 12 שעות בשבוע בממוצע.
(בכתב ידו הוסיף) בין 8 ל -10 שעות לכל פניה בשבוע.
אני יודע כי ברגע שאני עובד כעצמאי פחות מ- 12 שעות בשבוע, אינני מבוטח בענף נפגעי עבודה ואינני זכאי לתגמולי מילואים מהכנסתי כעצמאי.
אני מתחייב להודיע למוסד בכל עת כאשר שעות העבודה שלי כעובד עצמאי יגיעו ל- 12 שעות בשבוע בממוצע".
התובע הוסיף הערה בכתב ידו על גבי טופס ההצהרה בה ציין: "אני נותן הרצאות ויעוץ כאשר פונים אלי בבקשת עבודה. מס' השעות לא עולה על 10 שעות שבועיות ואפילו פחות ויהיו שבועות/חודשים שבהם לא אעבוד בכלל באופן סדיר".
4. במכתבו מיום 6.9.95 (מוצגים נ/4 ו- ת/3), הודיע מנהל מדור גבייה מלא שכירים בסניף חיפה של הנתבע (להלן - מנהל מדור גל"ש) לתובע, כי הוא אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה בעבודתו כעצמאי מן הטעם ש"בעבודתך במשלח ידך ו/או בעסקך הינך עובד פחות מ- 12 שעות בשבוע ומשום כך אינך עונה על ההגדרה של עובד עצמאי על פי האמור בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, החל מ- 1.8.95". עוד צויין במכתב זה כי "אם יחול שינוי בעתיד במספר שעות עבודתך במשלוח ידך ו/או בעסקך והם יגיעו ל- 12 שעות עבודה בשבוע בממוצע, חלה עליך חובה להודיע למוסדינו על כך מיד, אחרת לא תהיה מבוטח בענף נפגעי עבודה".
5. ביום 16.6.96 לקה התובע בליבו ואושפז בבית חולים (להלן - האירוע או הפגיעה). לאחר תקופת אשפוז, שב התובע לעבודה חלקית ברפא"ל ביום 4.9.96.
6. התובע הגיש לנתבע, תביעה להכיר באירוע הלבבי כפגיעה בעבודה (מוצג נ/1).
7. ביום 1.11.96 פנה התובע אל גב' מלכה גולן, מנהלת תחום הגבייה והביטוח בסניף הנתבע בחיפה, בעניין אי התאמה בין שומה למס הכנסה לתשלומי ביטוח לאומי (מוצג נ/5). במכתב זה ציין:
"1. הסכום של כ- 67,000 ש"ח שעליו לא שולם בטוח לאומי שייך למכסה של עד 12 שעות עבודה פרטית שעליה חתמתי וקבלתי היתר לשחרור מתשלום דמי בטוח לאומי.
2. יתר על כן ההכנסה הרגילה (שוטפת שלי) בשנת 95 (237,000) הינה כבר קרובה מאד לתקרת ההכנסה עליה משולמים דמי הבטוח הלאומי, וממילא גם אם היה מגיע, התשלום היה קטן מאוד. במקרה זה, כאמור בסעיף 1, זו עבודה פרטית במהלך כל השנה שאינה עוברת 12 שעות ועליה קבלתי היתר לא לשלם דמי בטוח לאומי...."
8. גב' נאוה שאול, מרכזת בכירה גביה מלא שכירים בסניף חיפה של הנתבע, הודיעה לתובע במכתבה מיום 2.2.05 (מוצגים נ/6 ו-ת/2), כי הוא אינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" בתקופה שמיום 1.1.95 ועד 9.6.97 וכך ציינה במכתבה:
"בטופס דין וחשבון שהוגש לסניפנו ביום 5.9.1995 ציינת שהינך עובד עצמאי מהנדס ומרצה בטכניון בין 10-8 שעות בממוצע לשבוע.
ב - 6.9.95 נשלחה הודעה (מצ"ב צילום ההודעה שמדברת בעד עצמה), בהודעה זו הופנתה תשומת לבך, כי אינך מבוטח בענף נפגעי עבודה בעבודתך זו.
כמו כן, צויין מפורשות אם יחול שינוי בעתיד במספר שעות עבודתך במשלח ידך ו/או בעסק והם יגיעו ל-12 שעות עבודה בממוצע, חלה עליך חובה להודיע למוסדנו על-כך מיד, אחרת לא תהיה מבוטח בענף נפגעי עבודה.
ב- 1.11.96 שלחת אלינו מכתב בגין חיוב שקבלת וגם במכתב זה הצהרת 'שעבודתי פרטית במהלך כל השנה אינה עוברת 12 שעות ועליה קבלתי היתר לא לשלם דמי ביטוח לאומי' ".
לאור האמור לעיל, אינך עונה להגדרת עובד עצמאי בתקופה מ- 1.1.95 עד 9.6.97." (ההדגשות במקור)
9. במכתבו מיום 11.2.05 (מוצג ת/7), פנה התובע אל הנתבע בבקשה לבחון מחדש את החלטתו מיום 2.2.05, בהסתמך על הכנסתו הממוצעת בחודשים מרץ - יוני 1996, המעידה לשיטתו כי עבד יותר מ- 12 שעות בשבוע בתקופה זו.
10. מר מיקי שפיצר, מרכז בכיר באגף הביטוח והבריאות בסניף הנתבע בירושלים, הודיע לתובע במכתבו מיום 10.4.05 (מוצג נ/7), כי אינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" וכי לאור השינוי בהגדרת "עובד עצמאי" שחל ב- 9/1997, חויב התובע בשנת 1998 בדמי ביטוח על סמך הכנסותיו.
עיקר טענות התובע:
11. יש לחשב את קצבת הנכות מעבודה לה הוא זכאי, הן על בסיס הכנסותיו כשכיר, והן על בסיס הכנסותיו כעצמאי, בשלושת החודשים שקדמו לאירוע (5/96-3). מהיקף הכנסותיו בחודשים שקדמו לאירוע ניתן ללמוד כי עבד כעצמאי בהיקף של 20 שעות שבועיות ולא פחות מ- 12 שעות שבועיות.
הצהרותיו לנתבע לפיהן הוא עובד כעצמאי פחות מ- 12 שעות שבועיות, נכונות למועדי ההצהרה ואינן עומדות בסתירה לעובדה שדווקא בשלושת החודשים שקדמו לאירוע גדלה הכנסתו ושיקפה 20 שעות עבודה.
לא ניתן ללמוד מלשונו של מכתב הנתבע מיום 6.9.95 (מוצג ת/3) כי עבודתו כעצמאי בהיקף של פחות מ- 12 שעות עבודה בשבוע משמעה כי אין הוא מבוטח בענף נפגעי עבודה.
הואיל והכנסתו החודשית הממוצעת, גבוהה בשיעור של למעלה מ-15% מהשכר הממוצע במשק באותה שנה, היה על הנתבע לבחון מחדש את מעמדו של התובע כעצמאי במהלך השנה או בסופה, וזאת חרף הצהרתו כי עבד פחות מ- 12 שעות עבודה בשבוע.
עיקר טענות הנתבע:
12. החלטת הנתבע כי התובע אינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" בתקופה שמיום 1.1.95 ועד ליום 9.6.97, מתבססת על הצהרת התובע לנתבע מיום 5.9.95, שם הצהיר כי הוא עובד כמהנדס בטכניון, בין 8 - 10 שעות בשבוע.
לאור הצהרתו זו של התובע, כי הוא עובד פחות מ- 12 שעות בשבוע, הוא אינו עונה להגדרה של "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, וככל שכך גם לא ניתן להביא בחשבון את הכנסותיו כעצמאי בתקופה זו, בנוסף להכנסותיו כשכיר לצורך חישוב קצבת נכותו.
הנתבע סמך ידיו על הצהרתו של התובע, ולא חייב אותו בתשלום דמי ביטוח בגין עבודתו כעצמאי. במצב דברים זה, לא יעלה על הדעת כי התובע יבקש עתה ובאופן רטרואקטיבי לשנות הצהרתו רק כדי לזכות בגמלאות בשיעור גבוה יותר ובהתעלם מכך שעד עתה לא עשה דבר כדי לשנות הצהרתו זו.
דיון והכרעה:
1. השאלה שבמחלוקת הינה - האם כדין קבע הנתבע בהחלטתו כי התובע אינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" לפי נוסחה במועד מתן ההחלטה (6.9.95) על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק), החל מיום 1.1.95 ועד ליום 9.6.97.
2. נוסח הגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה במועד הרלוונטי להחלטת הנתבע מתאריך 9.6.95 - היה כדלקמן :
"לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק אותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד, לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות הסכום הקבוע בלוח א' ..."
ביום 10.6.97, פורסם תיקון מס' 16 לחוק הביטוח הלאומי (להלן - החוק המתקן), בו הוגדר "עובד עצמאי", כך:
"עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
(2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;
(3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א'".
בסעיף 6 לחוק המתקן העוסק בתחילה ובתחולה של התיקונים, נקבע בס"ק (א) - כך:
"ההגדרה 'עובד עצמאי' שבסעיף 1 לחוק העיקרי כנוסחה בסעיף 1(1) לחוק זה, תחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד שנת 1998 ואילך".
סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע:
"77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה (33)
(א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם."
תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום) תשכ"ג-1963 (להלן - תקנות הרישום) קובעת:
"2. רישום לענין חלק ב' לחוק
לענין הסעיפים 24א ו-24ב לחוק יראו עובד עצמאי או עובד לשעה כאמור בתקנה 1(2) כרשום אם עשה אחד מאלה:
(1) נרשם במוסד על ידי מילוי טופס כאמור בתקנה 9;
(2) הגיש דין-וחשבון ממנו נובע כי המבוטח הנו עובד עצמאי או עובד לשעה, הכל לפי הענין;
(3) שילם בתקופה שקדמה לפגיעה בעבודה כל דמי הביטוח לפי פרטים 2 ו-6 בלוח י' לחוק והתשלום נעשה בציון שמו, מענו ומספר-הזהות של המבוטח במרשם התושבים. "
3. תכליתו של חוק הביטוח הלאומי הוא - חלוקת הגימלאות לסוגיהן על פי קריטריונים סוציאליים לאותם נזקקים בחברתנו; אותה חלוקה לא תוכל להיעשות ללא גביית כספים מכלל ציבור המבוטחים, ובאין גבייה אין חלוקה, אין חוק ואין תכלית. לקיום אותה התכלית הוטלה חובת הרישום על המבוטח העצמאי, על מנת שיהא אפשר לחייבו בתשלום דמי ביטוח וזאת ללא קשר לשאלה האם הוא יהנה מגימלה כלשהי על פי החוק. עמד כבוד השופט פליטמן בעב"ל 55/96 יעקב עגם - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג (23), 31 (פסק הדין ניתן בתאריך 13.2.02) (להלן - פרשת עגם), ואלה דבריו:
"1. על פי סעיף 77 לחוק - תנאי לתשלום גימלת נפגעי עבודה לעובד עצמאי הינו - 'שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם'.
תכלית אותה הוראה מחייבת הרישום הינה - חיובו של המבוטח, העובד העצמאי, בתשלום דמי הביטוח.
חוק הביטוח הלאומי הוא החוק הסוציאלי העיקרי בתחיקתנו; תכליתו - 'חלוקת הגימלאות לסוגיהן על פי קריטריונים סוציאליים לאותם נזקקים בחברתנו כנכה, הזקן, הילד, המובטל, היולדת, היתום והאלמנה. אותה חלוקהג€¦ לא תוכל להיעשות ללא גביית כספים מכלל ציבור המבוטחים. הגבייה והחלוקה קשורות קשר בל יינתק זאת בזאת, כצבת בצבת עשויה למילוי תכליתו הסוציאלית של החוק. באין גבייה אין חלוקה, אין חוק ואין תכלית החוק' (דב"ע נז/150-0 מוזס - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לב עמ' 102, 117-116). לקיום אותה התכלית הוטלה חובת הרישום על המבוטח העצמאי. על מנת שהיא אפשר לחייבו כאמור, בתשלום דמי ביטוח וזאת ללא קשר לשאלה האם הוא יהנה מגימלה כלשהי על פי החוק. זה טיבו של הביטוח הסוציאלי להבדיל מן הביטוח האישי, ולפיו - 'דמי הביטוח משולמים על בסיס סיוע הדדי בין המבוטחים והבטחת גימלה מדור לדור' (דב"ע נב/22-0 המוסד לביטוח לאומי - גליק פד"ע כב 161, 167).
משקיום תכליתו הסוציאלית של החוק, תלוי ברישומו של המערער במוסד כעצמאי ובתשלום דמי ביטוח בגין זאת, ומשהמערער לא נרשם במוסד כעובד עצמאי ולא עשה את המוטל עליו כדי להרשם כנדרש בסעיף 77 לחוק וממילא לכן לא שילם דמי ביטוח - אזי בכך הוא פגע 'בנזקקים לגימלת נפגעי עבודה בכך שלא שילם דמי ביטוח לנפגעי עבודה, בנזקקים לביטוח נכות כללית בכך שלא שילם דמי ביטוח נכות, בזקנים ובשאירים בכך שלא שילם דמי ביטוח זיקנה ושאירים, באמהות ובילדים, בכך שלא שילם דמי ביטוח אמהות וילדים' (דב"ע נז/150-0 הנ"ל). הוכחה, כי כאלה הם הדברים מוצגת אל מול עינינו בימים אלה, משבעטיו של החסר בדמי ביטוח לאבטלה כתוצאה מריבוי המובטלים מבקש משרד האוצר להקשיח את תנאי קבלת דמי האבטלה ולצמצם את מעגל הזכאים לאותה הגימלה.
משאלה הם הדברים, אין המערער יכול לבוא בדיעבד ולטעון ולומר לאחר קרות המקרה המזכה בגימלה: 'אני אמנם את חובתי החוקית שבלעדיה אין קיום לחוק - לא מלאתי, אבל את הגימלה תשלמו לי בכל זאת, כי כיום אני נכון לשלם את דמי הביטוח שהיה עלי לשלם משכבר'. "
ראו גם בהקשר זה עב"ל 316/03 שמעון בשירי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע מ' 145.
4. במהלך עדותו בפנינו אישר התובע את הצהרותיו לנתבע מיום 5.9.5 (מוצגים נ/2 ו- נ/3) לפיהן הוא עבד כעצמאי פחות מ- 12 שעות בשבוע בממוצע, ואולם טען בהקשר זה כי הצהרות אלה ניתנו בהסתמך על החודשים שקדמו למועד מסירתן. באשר למועד השינוי בהיקף שעות העבודה, העיד התובע כי בחודש פברואר 1996, חמישה חודשים לאחר שמסר את ההצהרות לנתבע, חל שינוי בהיקף שעות עבודתו כעצמאי אולם הוא לא הודיע על כך לנתבע "מכיוון שסוג העבודה שלי כזה שאני לא עובד כל הזמן לפי שעות. חלק לפי שעות וחלק לפי דרגת קושי של פרויקט. אני לא יכול באופן קבוע מידי חודש, כשהעבודות מזדמנות לעשות חישוב האם עבדתי 12 שעות או לא עבדתי 12 שעות. אני יכול בסוף השנה לעשות ממוצע שנתי ולהעריך אם עבדתי או לא. מ- 2/96 עבדתי כ- 20 שעות" (ר' פ' מיום 10.5.06, עמ' 3 ש' 31; עמ' 4 ש' 1 - 4) (הדגשה שלי - מ.א.ח.). לשיטתו של התובע, "אין לצפות מעובד שיודיע מידי חודש בחודשו על שינוי במספר השעות בשבוע. זה חייב להיות מבוסס על ממוצע שנתי" (ר' פ' מיום 13.9.06, עמ' 7 ש' 1 - 2) (הדגשה שלי - מ.א.ח.); בהמשך עדותו, אישר התובע גם את מכתבו אל מנהלת תחום הגבייה והביטוח מתאריך 1.11.96 (מוצג נ/5), אשר נשלח למעלה מ- 3 חודשים לאחר האירוע (16.6.96) שם ציין, בין היתר, כי הוא עובד פחות מ- 12 שעות עבודה בממוצע. את פשר הסתירה בין דברים אלה אשר ציין במכתב זה ובין גרסתו כי מחודש 2/96 ואילך עבד 20 שעות עבודה שבועיות בממוצע, הסביר בכך שבמועד משלוח המכתב "הייתי מאושפז ולא יכולתי לעבוד ולכן הממוצע החודשי היה אכן נמוך ולא שיקרתי" (ר' פ' הנ"ל, עמ' 4 ש' 19 - 20); בהמשך עדותו, טען התובע כי מעולם לא הסכים לוותר על היותו מבוטח כ"עובד עצמאי" בענף נפגעי עבודה וציין כי "הבינותי את השחרור מתשלום דמי הביטוח הלאומי (על הכנסתו כעצמאי - מ.א.ח.) כהקלה לפי החוק הניתנת לעובד שכיר שיש לו הכנסה נוספת כעצמאי ושאינה מצדיקה עדיין הגדלה של דמי הביטוח מעבר לאלה המשולמים על ידו כשכיר. בשום פנים לא הבנתי שאיני מבוטח על הכנסתי כעצמאי וזאת משתי סיבות עיקריות: א. האם יתכן במדינת ישראל שעובד המסכים לוותר על היותו מבוטח, ישוחרר מתשלום דמי ביטוח לאומי? האם אפשר בכלל להגיע להסכמים כאלה עם המל"ל? האם אני ויתרתי על הביטוח שלי תמורת שחרורי מדמי ביטוח חודשיים? (ר' פ' מיום 13.9.05, עמ' 7 ש' 10 - 15 (הדגשה שלי - מ.א.ח.); כמו כן, טען התובע כי לא הבין מהודעת הנתבע מתאריך 6.9.95 (מוצג ת/3) שביטוחו בענף נפגעי עבודה מותנה בדיווחו המיידי על השינוי בהיקף שעות עבודתו כאשר לשיטתו "ניתן להבין (מלשון הודעת הנתבע מיום 6.9.95 - מ.א.ח.) שאם יחול שינוי בכמות השעות השבועיות ולא אודיע על כך למל"ל. דהיינו אסתיר את האמת, רק אז לא אהיה מבוטח בענף נפגעי עבודה. המשמעות היא שאם לא חל שינוי ואכן בממוצע שנתי זה היה נכון, אין סיבה למנוע ממני ביטוח מלא...בשלושת החודשים שלפני הארוע, היתה לי הכנסה גבוהה, עבדתי 20 שעות בשבוע ולא הבנתי שאני לא מבוטח" (ר' פ' מיום 13.9.06, עמ' 7 ש' 17 - 20; ש' 28 - 29) (הדגשה שלי - מ.א.ח.).
5. עיינתי בכל החומר שהונח לפני, ברם לא שוכנעתי כי יש לראות בתובע כ"עובד עצמאי" העובד לפחות 12 שעות עבודה שבועיות בממוצע בתקופה שמיום 1.1.95 עד ליום 9.6.97, או כי התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם ככזה, בטרם קרות הפגיעה, כמתחייב מהוראות סעיף 77 (א) לחוק הביטוח הלאומי ותקנות הרישום. להלן טעמיי:
(א) קודם לקרות הפגיעה, הצהיר התובע באופן מפורש בתאריך 5.9.95 (מוצג נ/3), כי הוא עובד בין 8 ל - 10 שעות בשבוע. גם לאחר קרות הפגיעה ציין התובע במכתבו מתאריך 1.11.96 (מוצג נ/5), כי עבודתו היא "עבודה פרטית במהלך כל השנה שאינה עוברת 12 שעות".
(ב) הגם שהתובע הוזהר על ידי פקיד הנתבע, במכתבו מתאריך 6.9.95 (מוצג נ/4), כי הואיל והוא עובד פחות מ - 12 שעות בשבוע, אין הוא עונה על הגדרת "עובד עצמאי" ומשום כך איננו מבוטח בענף נפגעי עבודה, וכי עם כל שינוי שיחול בעתיד, יהא עליו להודיע מיד לנתבע - לא שינה התובע את דיווחו קודם לקרות הפגיעה וגם לא לאחר שאירעה.
(ג) אין בידי לקבל את טענת התובע, כי הוא לא הבין, מהודעת הנתבע מתאריך 6.9.95, שאינו מבוטח, בגין הכנסתו כעצמאי, בענף נפגעי עבודה, וכי לא ידע כי תנאי להיותו מבוטח בענף נפגעי עבודה הוא דיווח מיידי על שינוי בהיקף שעות עבודתו. בהצהרתו מתאריך 5.9.95 (מוצג נ/3) הצהיר התובע כי הוא יודע שאם הוא עובד כעצמאי פחות מ-12 שעות בשבוע, אין הוא מבוטח בענף נפגעי עבודה וכי הוא מתחייב להודיע למוסד בכל עת, כאשר שעות העבודה שלו כעובד עצמאי יגיעו ל-12 שעות בשבוע בממוצע. כך גם הודיע לו פקיד הנתבע בהודעתו מתאריך 6.9.95 (מוצג נ/4) כי אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה, משעובד הוא במשלח ידו פחות מ-12 שעות עבודה בשבוע וכי יהא עליו להודיע למוסד מיד על כל שינוי שיחול בעתיד במספר שעות עבודתו במשלח ידו.
(ד) בנסיבות אלה אין התובע יכול לבוא בדיעבד ולטעון, לאחר קרות האירוע המזכה בגמלה, כי את חובתו החוקית שבלעדיה אין קיום לחוק - לא מילא, ברם את הגימלה הוא דורש שישלמו לו גם על בסיס הכנסותיו כעצמאי.
(ה) מעבר לדרוש אציין, כי התובע גם לא השכיל להוכיח, שאכן עבד 20 שעות בשבוע בשלושת החודשים (5/96-2) שקדמו לפגיעה.
6. משאלה פני הדברים - בדין קבע הנתבע, כי התובע אינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" כנוסחו במועד מתן ההחלטה (6.9.95) על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, מיום 1.1.95 ועד ליום 9.6.97.
7. אשר על כן התביעה נדחית.
8. אין צו להוצאות.
9. הדיון התנהל בפני כדן יחיד.
10. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.
ניתן היום כ"א ב אדר א, תשס"ח (27 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים