law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 11.07.2006

יצחק טבדי - נגד - חברת החשמל לישראל

בש"א (תל-אביב-יפו) 4258/06
עב' (תל-אביב-יפו) 3460/06
יצחק טבדי
נ ג ד
חברת החשמל לישראל
בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב-יפו
[11.07.2006]
כב' השופטת חגית שגיא - סגנית שופט ראשי
נ.צ.: מר רפי בילוגורסקי - נציג מעבידים
בשם התובע - עו"ד שלמה בכור
בשם הנתבעת - עו"ד זילר ועו"ד ג'רבי
פסק דין
1. הדיון בתיק זה התקיים בהעדר נציג הציבור השני אשר הוזמן ולא הופיע, ולא מסר נימוק לאי הופעתו .
כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרו.
2. בפנינו תביעה לסעד הצהרתי אשר יורה לנתבעת להחזיר את התובע לעבודה במעמד של עובד קבוע.
3. ההליך:
א. ביום 27/2/06 הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על הנתבעת להפסיק את עבודתו, ויורה לה להחזירו לאלתר לעבודה כעובד קבוע.
ב. בדיון שהתקיים ביום 20/3/06 הוחלט על איחוד ההליך הזמני והעיקרי וקיום הדיון באותו יום.
ג. נשמעו ראיות והצדדים הגישו סיכומים בכתב.
ד. לאחר שהוגשו הסיכומים נתבקשו הצדדים להשלים ראיותיהם בעניין התשתית ההסכמית הקיימת בנתבעת.
ה. כן נתבקשה עמדת ההסתדרות לעניין הדרך בה יש לפרש את ההסכמים הקיבוציים הרלבנטיים אשר ההסתדרות הינה צד להם.
בתשובתה לבית הדין מיום 18/6/06 הודיעה ההסתדרות כי אינה מוצאת לנכון להצטרף להליך.
4. הרקע העובדתי:
א. התובע התקבל לעבודה בנתבעת ב- 1/12/94 כמוקדן.
ביום 18/1/96 פוטר התובע מעבודתו, ושולמו לו פיצויי פיטורים.
ביום 3/3/96 התקבל התובע שנית לעבודה בנתבעת.
בטפסי הקבלה לעבודה צוין כי התובע הינו "עובד חדש".
ב. התובע פוטר מעבודתו בנתבעת ביום 2/3/06, לאחר שניתנה לו הודעה מוקדמת וקוים שימוע.
ג. התובע הועסק כפקיד בעבודה שוטפת ולא לפרויקט מסוים (עמ' 6 לפרוטוקול, עדות מר עופר אלסטר, מנהל כוח אדם במחוז הדרום בנתבעת).
עבודתו כללה טיפול במערכת תשתית, טיפול במערכת תלונות לקוחות, טיפול במערכת מסלולי קריאת מונים וטיפול בכל דיווחי המונים בחצרים כולל חריגים למיניהם.
ד. ב- 10/00 נבחר התובע ל"עובד מצטיין" במחוז, וקיבל בונוס.
במכתב ביום 25/1/06 שכתב מר דוד וייצמן, הממונה על המשרד האזורי במחוז רמלה-לוד שבו עבד התובע, למר ציון לוגסי, יו"ר ועד מרחב דרום, צוין, בין השאר, באשר לתובע:
"איציק הנו עובד מסור ונאמן אשר במשך כל שנות עבודתו באזור מילא כל תפקיד ו/או משימה אשר הוטלה עליו, על הצד הטוב ביותר.
...
לעובד איציק טבדי מוטיבציה גבוהה וניסיון רב שנרכש למעלה מ- 11 שנות עבודתו באזורנו.
יש לציין במיוחד את המסירות האחריות והיוזמה של העובד.
איציק טבדי הוא נכס לחברת החשמל."
ה. ביום 14/6/98 חתם התובע על "כתב הצהרה והתחייבות" בו הוא מצהיר כי תנאי עבודתו כפופים להסכם שנחתם ביום 13/1/98 בין החברה לארגון עובדי חברת החשמל וההסתדרות (נוסח ההסכם יובא להלן) וכי מועד סיום עבודתו ייקבע על ידי הנתבעת, לפי שיקול דעתה הבלעדי. (נספח ה' לתצהיר הנתבעת).
ו. ביום 15/2/05 שלחה הנתבעת לתובע מכתב (נספח ז' לתצהיר הנתבעת) בו צוין כלהלן:
"לכבוד
מר טבדי יצחק
אזור רמלה
א.נ.,
הנדון: המשך העסקתך כעובד ארעי בחברה
הרינו להודיעך, כי אנו מאריכים את תקופת עבודתך כעובד ארעי בחברה לתקופה נוספת לא יאוחר מיום 2.3.2006 מבלי שיהיה בכך כדי להקנות לך זכות לקביעות.
לידיעתך, בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד בין החברה לבין ארגון העובדים, תקופת העסקתך כעובד ארעי תוכל להמשך לא יותר מ- 10 שנים.
החברה שומרת על זכותה להפסיק עבודתך בכל עת תוך מתן הודעה מוקדמת בהתאם לדין ולנוהלי החברה.
אנו מאחלים לך המשך עבודה פורייה ומוצלחת בחברה.
בברכה,
ע. אלסטר
סגן מנהל המחוז
למינהל
ומנהל כוח אדם"
ז. ביום 6/2/06 וביום 12/2/06 התקיימו לתובע שימועים בהם נמסר לו כי עקב "גמר פרויקט" - שוקלת הנהלת הנתבעת לסיים את עבודתו בחברה, וזאת על אף שההמלצות על עבודתו טובות מאוד.
התובע טען כי הוא מועסק בנתבעת מעל 11 שנים, שכן החל בעבודתו ביום 1/12/94. (נספחים י"א ו- י"ב לתצהיר הנתבעת).
יצוין, כי בניגוד לאמור בנספח י"א הנ"ל, לא פוטר התובע עקב "גמר פרויקט", שכן כאמור, התקבל לעבודה שוטפת ולא לפרויקט מסוים. הנתבעת אף לא העלתה טענה, כי פיטורי התובע נעשו עקב סיום הפרויקט בו הועסק.
העילה היחידה לפיטוריו היתה תום 10 שנות העסקה ממועד קבלתו כ"עובד חדש" (עדות עופר אלסטר, עמ' 6 לפרוטוקול).
ח. ביום 15/2/06 נמסר לתובע מכתב פיטורים בו נאמר כלהלן:
"הנדון:סיום עבודתך בחברה
בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין הנהלת החברה לבין ארגון העובדים וההסתדרות, ניתן להעסיק עובדים ארעיים בהסכם מיוחד עד ל- 10 שנות עבודה.
לפיכך, עלי להודיעך כי עבודתך בחברה תסתיים ב- 3.3.06.
..."
5. המערכת ההסכמית החלה על הצדדים:
א. תנאי העבודה החלים על עובדי הנתבעת מוסדרים בחוקת העבודה לעובדי חברת החשמל ובהסכמים נוספים אשר יובאו להלן.
ב. לבקשת בית הדין המציאה הנתבעת את נוסח החוקה משנות ה- 70'.
על פי עמדת הנתבעת, מדובר בטיוטת נוסח אשר לא נחתמה ולא כל האמור בה ביטא את הנהוג והמקובל בחברה בעת שנתקבל התובע לעבודה.
במסמך זה, נקבע כי תקופת הניסיון לעובד תהא בת 6 חודשים שבתומם יודע לעובד אם הוא נשאר בעבודה אם לאו.
כן מצוין במסמך זה כי "חוקה זו לא תחול על עובדים אשר יתקבלו לעבודה במפעל מתהווה (עבודה חד פעמית בהיקף ניכר) אשר על תנאי העבודה בו יוסכם בין החברה לבין הועד הפועל והועד הארצי".
ג. כן הציגה הנתבעת את נוהל קליטת עובדים למשרות תקניות
(03-04-08) בו נאמר, בין השאר כי "תקופת העבודה עד קבלת הקביעות, עשויה להמשך עד שנתיים, ומיועדת לבחון את מידת התאמתו של העובד לתפקיד".
הנוהל מפרט את הדרכים בהן יש לבחון את תיפקוד העובד ולשלבו בעבודה ומציין את האופן שבו יש לשקול מתן קביעות לעובד בניסיון, לאחר קבלת המלצת מנהל המחלקה ואישור הסמנכ"ל או מנהל האגף/מחוז.
ד. להשלמת התמונה הוצגה בפני בית הדין חוקת העבודה לעובדי הנתבעת משנת 2002 שבה מוגדר עובד קבוע כ"עובד שקיבל קביעות בהתאם לנוהל חברה 03-04-08".
ה. מעבר להסכמים שפורטו לעיל, נחתמו בין הנתבעת לבין ארגון עובדי הנתבעת וההסתדרות מספר הסכמים קיבוציים נוספים שיובאו להלן:
(1) הסכם מיום 7/12/89 הקובע "כללים להבטחת זכויות העובדים הארעיים באתר תחנות הכוח חדרה B, בניית תחנות משנה/ הקמת גז טורבינה/ ביצוע תוכנית שיפורים במחוזות חברת החשמל".
בהסכם זה נאמר כי העובדים המנויים לעיל יתקבלו לעבודה ארעית, וכי תנאי עבודתם "החל מן השנה השנייה לעבודתם יהיו לפי תנאי העבודה של העובדים הקבועים בחברת החשמל לפי חוקת העבודה של החברה, למעט פנסיה תקציבית ומתן חשמל מוזל".
(2) הסכם מיום 19/9/96 (נספח ג' לתגובת הנתבעת).
הסכם זה נחתם בעקבות ישיבה שנושאה "הבטחת זכויות העובדים הארעיים" באתר הקמת תחנת הכוח באשקלון, פרויקט C, בניית תחמ"ש טורבינות גז ושיפורים במחוזות.
בהסכם נאמר כלהלן:
"בהתאם לסיכומים מיום 7.12.89, הוסכם שוב על ידי הנהלת חברת החשמל, ההסתדרות הכללית החדשה והמזכירות הארצית של ארגון עובדי חברת החשמל לגבי הכללים להבטחת זכויות העובדים הארעיים, באתר הקמת תחנת הכוח באשקלון - פרויקט C, בניית תחנות משנה/הקמת טורבינות גז תכנון וביצוע שיפורים במחוזות חברת החשמל ועבודות נלוות להם.
סוכם על דעת כל הצדדים:
א. הנהלת חברת החשמל יחד עם נציגות העובדים של חברת החשמל, יטפלו בכל בעיות העובדים הארעיים כאמור לעיל.
ב. העובדים יתקבלו לעבודה ארעית.
ג. בהתחשב בתנאים המיוחדים של בניית מפעל מתהווה, תקופת ארעיותם של העובדים בהקמה תהיה למשך כל תקופת עבודות ההקמה.
עובדים במסגרת תוכנית השיפורים במחוזות והעבודות הנלוות להם, יועסקו עד לסיום העבודות או כפי שיוסכם בין הצדדים.
ד. הנהלת חברת החשמל תודיע לכל עובד ארעי את כל פרטי הזכויות והחובות בתקופת עבודתו בנ"ל."
להסכם זה נילווה זיכרון דברים מאותו מועד בו נאמר:
"הוסכם כי על מנת למנוע פיטורי עובדים בגין עבודות שיפורים שטרם נסתיימו במחוזות, תוכל תקופת ההעסקה לעובדים הארעיים בתנאים שסוכמו לעיל להתארך עד ל- 8 שנים".
(3) הסכם מיום 13/1/98 (נספח ד' לתגובת המשיבה לבקשה) שבו נאמר:
"הואיל והצדדים מעוניינים להבטיח את תנאי העסקת העובדים הארעיים מעל לשנתיים שלא במפעל מתהווה, נערכה ביום 30.12.97 תוספת לסיכומים מישיבה בנושא: "הבטחת זכויות העובדים הארעיים באתר הקמת תחה"כ באשקלון פרויקט C, בניית תחמ"ש, טורבינות גז ושיפורים במחוזות שהתקיימה בתאריך 19.9.96 בת"א.
הוסכם בין הצדדים כי: -
הסכם זה מסדיר את הכללים להבטחת זכויות העובדים הארעיים בחברה, כמפורט מטה:
א. הוסכם שבמקרה בו יש לחברה צורך בהעסקת עובד לעבודה ארעית לתקופה העולה על שנתיים, יועסק העובד האמור, באישור מנהל אגף משאבי אנוש, על בסיס התנאים המקובלים לגבי עובדים ב"הסכם מיוחד במפעל מתהווה" (הסכם אחרון מיום 19.9.96), למעט סעיף ז' הנוגע להענקת פיצויים מוגדלים. (להלן: "הסכם מיוחד ב'").
ב. הוסכם שעובדים המועסקים היום במסגרת "הסכם מיוחד במפעל מתהווה" שאינם מועסקים בפרויקט מוגדר יועברו למסגרת "הסכם מיוחד ב'" מבלי לפגוע בזכויות שנצברו עד ליום ההעברה.
ג. עובד ב"הסכם מיוחד ב'" כנ"ל, יחתום על כתב הצהרה והתחייבות כמקובל ב"הסכם מיוחד במפעל מתהווה" בהתאמות הנדרשות, עפ"י הנוסח המצ"ל.
ד. בתוקף מיום 1.1.98."
(4) הסכם מיום 3/10/99 (נספח ו' לתגובת המשיבה) בו נקבע:
"א. הסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם להבטחת זכויות העובדים הארעיים: באתר הקמת תחה"כ אשקלון פרויקט C, בניית תחמ"ש, טורבינות גז ושיפורים במחוזות שנחתם בתאריך 19/9/96.
ב. בסיכום פגישה שנערכה ביום 19/9/96 (רצ"ב ומסומן - "ב"), נקבע כי תקופת ההעסקה של עובדים בעבודות שיפורים במחוזות, בהתאם לתנאי ההסכם שבנספח א', תוכל להימשך עד 8 שנים.
ג. הוסכם עתה כי על מנת למנוע פיטורי עובדים, העובדים בעבודות הנ"ל, תוכל תקופת העסקתם בהתאם לתנאי ההסכם מיום 19/9/96 שבנספח א', להימשך עד 10 שנים."
6. טענות התובע:
א. בפועל "תקופת הצינון" של החודשים 3/96-1 (אשר חלה בין שתי תקופות העבודה) לא ניתקה את יחסי העבודה בין הצדדים.
התובע עבד בנתבעת במשך למעלה מ- 11 שנה ברציפות ולפיכך הפך באופן אוטומטי לעובד קבוע.
ב. לאורך כל שנות עבודתו בנתבעת, היה ברור לתובע, כי הוא עובד הנתבעת לכל דבר ועניין. התובע לא היה עובד ארעי, מבחינה מהותית, אלא הועסק בתפקיד קבוע ונדרש ולכן יחליף אותו בעבודתו עובד חדש בנתבעת.
כל טענה, לפיה התובע הינו "עובד ארעי" מטרתה הינה נישול זכויותיו של התובע כעובד קבוע.
ג. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב, כאשר לשיטתה, המתינה בדיוק 10 שנים מיום 3/3/96 (תחילת תקופת העבודה השנייה) עד לפיטורי התובע, ביום 3/3/06.
ד. תחום חברת החשמל הינו תחום מונופוליסטי, כך שהתובע לא יוכל למצוא עבודה בתחום דומה.
ה. התובע נקרא על ידי הנתבעת לשימוע חסר משמעות, הואיל ושנה טרם קיומו כבר הודיעה הנתבעת לתובע, כי עבודתו תסתיים בתאריך מדויק וידוע מראש.
ו. הנתבעת לא קיבלה את אישור ועד העובדים וההסתדרות לפיטורי התובע. הואיל ואישור זה נדרש כאמור בסעיף 144 לחוקת העבודה של עובדי הנתבעת, אזי פיטוריו חסרי כל תוקף.
כמו כן, ההחלטה לפטר את התובע התקבלה מבלי שהובאו בחשבון השיקולים כאמור בסעיף 144ב לחוקת העבודה.
7. טענות הנתבעת:
א. ההסדר לפיו בנתבעת מועסקים עובדים ארעיים לתקופה של 10 שנים מעוגן בהסדרים ובהסכמים קיבוציים.
ב. לאחר תקופת העבודה הראשונה נותקו יחסי העבודה בין הצדדים והתובע התקבל כעובד חדש לכל דבר.
ג. אפילו תתקבל טענת התובע, כי הועסק בנתבעת במשך 11 שנה ברציפות, אזי הדבר נבע משגגה אשר אין בה כדי להקנות לתובע זכויות כלשהן. קל וחומר, משהתובע היה מודע לטעות ונהג בחוסר תום לב בכך שבחר לשתוק, ליצור מצג שווא כלפי הנתבעת ו"לטמון לה פח" בכך שהעלה את טענתו בדבר תקופת עבודתו לראשונה, רק כאשר האמין, כי הנתבעת "איחרה את המועד" לפטרו.
ד. תביעתו של התובע אף נגועה בשיהוי, שכן ידע במשך כל 10 שנות עבודתו, כי תקופת העסקתו תסתיים בחלוף 10 שנות עבודה.
ה. עובר לפיטוריו זומן התובע לשימוע ונערך לו שימוע כדין.
ו. לאחר שני השימועים אשר נערכו לתובע, הוחלט, בלית ברירה, כי משהגיעה תקופת העסקתו הארעית לסיומה ונוכח היעדר תקנים פנויים, אין להעניק לתובע מעמד של עובד קבוע ויש לסיים את העסקתו.
מעמד של עובד קבוע אינו ניתן באופן אוטומטי, אלא תלוי, בין היתר, בקיום תקנים מתאימים ובקבלת האישורים וההמלצות לכך (כעולה מנהלי הנתבעת- נספח י' לתגובת הנתבעת).
את תפקידו של התובע ממלא כעת עובד קבוע ולא התקבל כל עובד חדש במקומו של התובע.
ז. לנוכח ההסכמים הקיבוציים הספציפיים, הקובעים כי תקופת ההעסקה הארעית תימשך 10 שנים, אין נדרשת הסכמת הועד לפיטורים הנעשים בתום תקופת הארעיות, אלא יש לראות הסכמה זו כאילו ניתנה מראש על ידי נציגות העובדים מכוח הסכמים אלו.
ח. אם ייקבע, כי במועד פיטוריו היה התובע עובד קבוע, גם אז הוא לא היה חסין מפני פיטורים, אלא שההחלטה על פיטוריו היתה צריכה להתקבל בהסכמת ועד העובדים. ועד העובדים אשר נציג מטעמו נכח בשימועים שנערכו לתובע, לא התנגד לפיטוריו ומכאן שניתנה הסכמתו לפיטורים.
ט. אין אוכפים יחסי עבודה אלא במקרים חריגים אשר אינם מתקיימים בענייננו.
מעבר לכך, משאין תקנים פנויים לאיוש, כפיית עבודתו של התובע משמעה החזרתו לעבודה ללא כיסוי תקציבי להעסקתו.
8. לאחר שעיינו בחומר שהונח בפנינו החלטנו לקבל את התביעה ולקבוע כי התובע הינו עובד קבוע בחברת החשמל.
נימוקי החלטתנו:
א. התובע החל לעבוד בנתבעת בשנת 94', פוטר כתום שנה והוחזר לעבודה בנתבעת כעבור כחודש וחצי ממועד פיטוריו.
במכתבו של דוד ויצמן, הממונה על המשרד האזורי בו הועסק התובע, שצורף לבקשה צוין כי פיטורי התובע נעשו "כפתרון" לבקשת מנהל האזור להעביר את התובע לתפקיד פקיד משרד, כאשר מנהל כוח אדם המליץ "לפטרו ולקלוט אותו חזרה לאחר תקופת צינון".
אנו קובעים כי פיטורי התובע נעשו שלא בתום - לב, כי לא היה כל צורך ב"תקופת צינון", וכי כל מעשה הפיטורים לא נעשה אלא כדי להימנע ממתן קביעות לתובע.
אין לפטור את יחסי העובד והמעביד מן החובה לנהוג בתום לב ובהגינות כבכל חוזה, כמצוות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 (ראו בג"צ 566/76 אלקו נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פדי לא(2) 197). אף מעבר לזה, במערכת יחסי עובד ומעביד קיימת החובה לקיים את החוזה בדרך מקובלת ובתום לב, מעבר לתום הלב הנהוג והמקובל בחוזים מסחריים אחרים (ראו למשל דב"ע מב/74-3 ורדי נ' עירית נתניה, פד"ע יד 59).
כפי שפורט בהרחבה לעיל, חומר הראיות מלמד על כך שהתובע היה והינו עובד מצוין, "נכס לחברת החשמל" כלשונו של הממונה על המשרד האזורי, מר ויצמן.
התובע פוטר כתום שנת עבודה והוחזר כעבור חודש וחצי ממועד פיטוריו.
לאחר שהוחזר - הועסק 10 שנים תמימות במהלכן נבחר לעובד מצטיין.
ברור כי פיטוריו ב- 96' לא נעשו אלא כדי לעקוף את הוראות חוקת העבודה אשר הקנו לו זכות לקבלת קביעות כתום שנתיים לעבודתו.
לפיכך אנו קובעים כי פיטורי התובע בשנת 96' אינם פוגעים ברצף עבודתו בנתבעת, וכי יש לראותו כמי שעבד בנתבעת החל מ- 12/94.
ב. גם אם נניח ששתי תקופות העסקת התובע בנתבעת לא היו רצופות וכי ב- 3/3/96 החל התובע לעבוד בנתבעת כעובד חדש - גם אז אין להחיל עליו את הוראות הסכם 96' או 98'.
ונפרט:
על פי החומר שהונח בפנינו - לא נקבע בשום מסמך כי התובע התקבל כעובד ארעי, על פי הסכם קיבוצי זה או אחר המתייחס לעובדים ארעיים.
נספחים ב' (1) עד ב' (3) לתגובת הנתבעת לבקשה מתייחסים לקליטת התובע כ"עובד חדש" הא ותו לא.
בעת שהתקבל התובע לעבודה, ב- 3/3/96, הסכמי העבודה שהסדירו את תנאי העבודה בנתבעת היו חוקת העבודה, נוהל קליטת עובד והסכם 89'.
כל אלה הקנו לתובע, במועד התחלת עבודתו (בשנית), זכות לקבלת קביעות כתום שנתיים לעבודתו.
הסכם 96' נחתם כ- 6 חודשים לאחר שהחל התובע בעבודה (בשנית) ולפיכך אין להחילו רטרואקטיבית על תנאי העסקתו של התובע.
ג. הנתבעת מסתמכת בין השאר, על הצהרת התובע מיום 14/6/98, בה הוא מאשר כי "מועד סיום עבודתו ייקבע על ידי חברת החשמל, לפי שיקול דעתה הבלעדי".
הצהרה זו נחתמה כ- 3 חודשים לאחר שהתגבשה זכאותו של התובע לקבלת קביעות בנתבעת (בהנחה ששתי תקופות עבודתו לא ייראו כרצופות).
הצהרה זו, הכוללת ויתור על זכויות, בין שידע העובד על קיומן ובין אם לאו, הינה ויתור שלא מדעת, לגביו נפסק, כי "ויתור שלא מדעת על קיומה של זכות אינו יכול לעמוד" (דב"ע לג/12-3 צ'יבוטרו נ' אברהם, פד"ע ד 173 וכן דב"ע מנ/140-3 כיתן בע"מ נ' סיימי חיות, פד"ע יט 489).
זאת ועוד: ויתור על זכויות צריך להיות מפורש (דב"ע מו/65-3 כהן נ' מזרחי, פד"ע יז 416).
בחתימתו על ההצהרה מיום 14/6/98 ויתר התובע, שלא מדעת, על זכות מוקנית שקמה לו מכוח חוקת העבודה, ולכן אין ליתן למסמך ויתור זה כל נפקות.
ד. איננו מקבלים את טענות הנתבעת לעניין העדר תקן:
נושא התקינה אינו חלק מהמוסכם בהסכמים הקיבוציים שבין הנתבעת לארגון העובדים ואינו כלול בחוקת העבודה (המתייחסת רק לנוהל הקליטה).
זאת בשונה מההוראות המחייבות בחוק שירות המדינה (מינויים) האוסרות על מינוי אדם לעובד מדינה שלא למשרה פנויה בתקן.
חברת החשמל אינה כפופה לחוק בקביעת התקנים, ומחויבת, מכוח הוראות הסכמי העבודה וחוקת העבודה החלות ביחסים שבינה לבין עובדיה - להעניק קביעות לעובד שעמד בתנאים המקנים לו קביעות.
(יוזכר בשנית כי התובע הינו עובד מצטיין, שהממונה עליו המליץ בחום על מתן קביעות).
עבודתו של התובע הינה עבודה שוטפת, ואין המדובר בפרויקט העומד בפני סיום.
איוש המשרה הקבועה והשוטפת בעובדים ארעיים - עומד בניגוד להוראות ההסכמים שנועדו ליתן מענה להעסקת עובדים בפרויקטים מסוימים ולא לאפשר צמצום מצבת העובדים הקבועים על ידי שימוש באותם הסכמים לצורך העסקת עובדים במשרות צמיתות ושוטפות, ללא קביעות וללא הקצאת תקנים.
ה. אשר לטענת הנתבעת לפיה נציג הועד שנכח בשימוע לא התנגד לפיטורים ולפיכך אין נפקות לשאלה אם מעמדו של התובע הינו מעמד של עובד קבוע אם לאו - אין בידינו לקבל טענה זו, שכן אליבא דנציג הועד - במועד השימוע היה התובע עובד ארעי שפוטר כתום התקופה הנקובה בהסכם, ולפיכך לא היה לנציג הועד כל שיקול דעת לעניין פיטוריו.
ו. אשר להלכה שנקבעה בע"ע 198/05 חברת החשמל לישראל נ' אלכסנדר וולוביץ ואח': (להלן: "עניין וולוביץ").
הנסיבות באותו עניין שונות מנסיבות ההליך שבפנינו, שכן שם דובר בהעסקה קודמת באמצעות חברות כוח אדם, בעוד שבענייננו חברת החשמל עצמה היא שהעסיקה את התובע במהלך 11 שנים.
יצוין כי בעניין וולוביץ הדגיש בית הדין הארצי כי החלטתו הינה החלטת ביניים ואין בה כדי למנוע מבית הדין האזורי להגיע למסקנות סופיות שונות או אחרות בתום הדיון בתביעה העיקרית.
ז. טרם נעילה, ומעבר לצריך לענייננו, אנו מוצאים לנכון לציין כי אופן העסקת העובדים הארעיים בנתבעת מעלה תחושות קשות לגבי הדרך בה נוהגת הנתבעת בעובדים אלה:
העובדים המכונים "ארעיים" מועסקים לתקופות של 10 שנים, כאשר מתי מעט מתוכם זוכים לקבלת קביעות. האחרים, והתובע ביניהם, חרוצים ומסורים ככל שיהיו, מאבדים את עבודתם כתום עשר שנות עבודה, לא משום שלא היו טובים וחרוצים דיים - אלא בשל השיקול היחיד של תום התקופה.
פתרון אפשרי לבעיה, יכול להיות בהעסקת העובדים בחוזים אישיים, וכך לא ימצאו עצמם עובדים טובים וחרוצים אל מול שוקת שבורה כתום 10 שנות עבודה.
9. לסיכום:
לאור קביעתנו כי התובע הועסק בנתבעת, עד למועד פיטוריו, במשך 11 שנים, וכי בעת קבלתו לעבודה כללו תנאי עבודתו זכות לקבלת קביעות כתום שתי שנות העסקה - אנו קובעים כי יש לראות את התובע כעובד קבוע בנתבעת, פיטוריו מהנתבעת בטלים ועל הנתבעת להחזירו לעבודה.
10. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 10,000 ₪ + מ.ע.מ.
ניתן ביום ,11/07/2006, בהעדר הצדדים.

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים