law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 22.08.2006

"בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ" - נגד - 1. מ. דוחובני הנדסה ופרויקטים בע"מ (צדדי ג),2. המגן חברה לבטוח בע"מ,1. דניה סיבוס בע"מ,2. מ. דחובני הנדסה ופרוייקטים בע"מ,1. פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח (צדדי ד),2. המגן חברה לביטוח בע"מ,3. דניה סיבוס בע"מ,המגן חברה לביטוח בע"מ (צד ה')

ת"א (תל-אביב-יפו) 57533/03
"בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ"
נ ג ד
1. מ. דוחובני הנדסה ופרויקטים בע"מ (צדדי ג)
2. המגן חברה לבטוח בע"מ
1. דניה סיבוס בע"מ
2. מ. דחובני הנדסה ופרוייקטים בע"מ
1. פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח (צדדי ד)
2. המגן חברה לביטוח בע"מ
3. דניה סיבוס בע"מ
המגן חברה לביטוח בע"מ (צד ה')
בית משפט השלום תל-אביב-יפו
[22.08.2006]
שופט: סובל משה, ת"א
פסק דין

כללי
1. התובעת היא חברת בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן:"בזק"). על פי הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, הוחלט כי שיעור הנזק שנגרם לבזק הינו בסך 100,000 ₪ כולל תשלום עבור הוצאות משפט. השאלה העומדת כעת בפני ביהמ"ש היא בעניין חלוקת הנזק בין הנתבעות, צדדים שלישיים, רביעיים וחמישיים בתיק.
העובדות המוסכמות ברקע התביעה הן כי ביום 18.3.02 נפגעה תשתית הכבלים של התובעת, בזק, באתר הבניה של פרויקט סביוני גבעתיים. הפגיעה התרחשה במהלך עבודות קידוח ויצירת כלונסאות שבוצעו ע"י הנתבעת 2, בהיותה קבלן משנה של הנתבעת 1.
כאמור, אין מחלוקת בדבר גובה הנזק שנגרם לבזק וכי קיימת חבות של כל אחת מהנתבעות לכל סכום הנזק כאמור. שתי הנתבעות טוענות לקיומו של כיסוי ביטוחי לכל נזק כאמור. חברות הביטוח כופרות בכך.
הצדדים
3. הנתבעת 1, (להלן:"דניה") היא חברה קבלנית, אשר שימשה כקבלן ביצוע, מטעם היזמים- דניה סיבוס אחזקות (1965) בע"מ וחברת נוה שוסטר בע"מ (שניהם יחד- "היזמים"), בבניית בנייני מגורים בפרויקט "סביוני גבעתיים" (להלן:"הפרויקט"). דניה היא הנתבעת 1, המודיעה לצדדים שלישיים וצד ד' 3.
הנתבעת 2, (להלן:"דוחובני"), הינה חברה קבלנית אשר שימשה כקבלן משנה בפרויקט, עפ"י הסכם שנחתם בינה לבין דניה מיום 24.10.01 (להלן:"ההסכם"). דוחובני היא הנתבעת 2, צד ג 1 והמודיעה לצדדים רביעיים.
צד ג' 2, המגן חברה לביטוח בע"מ, (להלן:"המגן"), היתה החברה המבטחת של דניה לעניין ביצוע הפרויקט. המגן היא גם צד ד' 2 וצד ה' 1.
צד ד' 1, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), היתה החברה המבטחת של דוחובני לעניין ביצוע עבודתו בפרויקט. הפניקס היא גם המודיעה לצד ה.
חלוקת האחריות לאירוע-טענות הצדדים
4. לטענת דניה, עבודות הקידוח לביצוע העוגנים נשוא תביעה זו, בוצעו ע"י דוחובני במסגרת ההסכם שנחתם בין השתיים ביום 24.10.01 (נספח ב' לתצהירו של דניאל בלנק מנהל פרויקט בדניה).
לטענת דניה, דוחובני התרשלה בביצוע העבודות, ומכוח ההסכם היא האחראית הבלעדית לשאת בתשלום בגין כל נזק שנגרם מעבודתה.
כמו כן עפ"י תנאי ההסכם, דניה משוחררת מכל אחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה מעבודתו של דוחובני וממילא דוחובני מתחייבת לשפות את דניה בגין כל הוצאה או נזק שיגרמו לה בקשר עם עניינים שהם באחריות דוחובני.
מנגד טוענת דוחובני כי החובה והאחריות לבחינת התשתיות מוטלת על דניה והתחייבות חוזית של דוחובני כלפיה אינה משחררת אותה מרשלנותה, כקבלן ראשי, בנזיקין. לפיכך, יש להטיל על דניה את האחריות הנזיקית כלפי בזק.
הכיסוי הביטוחי- טענות הצדדים
5. דניה טוענת כי עפ"י סע' 10.5 ו 10.6 לנספח ב' להסכם, דוחובני התחייבה לבטח את דניה בפוליסת ביטוח עבודות קבלניות, שיהא בה כדי לכסות את חבותה של דניה מפני נזק רכוש כלשהו וכי דניה תבוטח בין היתר באחריות כלפי צד ג'.
כמו כן דניה, בהיותה קבלן ראשי בביצוע הפרויקט, דאגה לכיסוי ביטוחי הולם אצל חברת המגן, ואשר לפיו על המגן לשפות את דניה בכל סכום בו היא חבה, לכאורה.
מנגד טוענת המגן כי הפוליסה שלה כפי שנרכשה ע"י דניה מחריגה באופן מפורש מקרים בהם נגרמו נזקים לכבלים תת קרקעיים, כאשר המבוטח לא ביצע בדיקה ברשויות המתאימות ולא קיבל אישורי חפירה מהרשויות המתאימות בטרם ביצוע עבודות החפירה, כאשר נטל הראיה להוכיח כי בדיקה כזו בוצעה מוטל על המבוטח. נטל אשר דניה ודוחובני לא עמדו בו.
דוחובני מצידה, במועד קרות האירוע, הייתה מבוטחת אצל חברת הביטוח הפניקס. אלא שעל פי תנאי הפוליסה מוחרגת התחייבות או אחריות שהמבוטח מקבל על עצמו לפי הסכם (סע' 6 ב לפוליסה) ועל כן אין הפניקס נושאת בכל חיוב לפיצוי שיוטל על דוחובני מתוקף כל התחייבות שנטלה על עצמה בהסכם עם דניה.
לפיכך היה ותוטל על דוחובני אחריות מכוח ההתחייבות החוזית, אין לדוחובני כיסוי ביטוחי.
כפל ביטוח
6. לטענת הפניקס, היה ותוטל עליה חבות כלשהי, הרי שעל המגן לפצותה מכח דיני כפל ביטוח.
מנגד טוענת המגן כי הוראות כפל הביטוח אינן חלות בעניינינו מקום בו אין כיסוי ביטוחי נוכח החריג בפוליסה.
דיון והכרעה
7. בדיון מיום 30.3.06 הודיעו ב"כ הנתבעות כי בהמשך להסדר הדיוני בדבר גובה הנזק, הן מסכימות גם על אחריותן של כל אחת מהנתבעות לכל סכום הנזק המוסכם כנגד בזק ועל כן אין צורך בסיכומי ב"כ התובעת בשאלת האחריות.
מדובר בהודאה פורמאלית של בעל דין, לפיה הנתבעות, דניה ודוחובני, אחראיות באחריות מלאה, יחד ולחוד, כלפי בזק.
לטענת ב"כ דוחובני והפניקס בסיכומי התגובה, אין מדובר בהודאת בעל דין ואין בהודעה על ההסכמה כאמור בכדי להוות הודיה באחריות דוחובני לנזק.
אינני מקבל טענה זו שאיננה מתיישבת עם הגיון מהלך הדברים. שאם לא הייתה בכוונת הצדדים כדי להודות באחריותן "יחד ולחוד", מה טעם היה לשחרר את ב"כ התובעת מהגשת סיכומיו, כאשר אינטרס התובעת בקבלת פסק דין כנגד שתי הנתבעות, באופן סולידרי.
8. כמו כן אחריותן של שתי הנתבעות, יחד ולחוד, כלפי בזק מבוססת על חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב 1982, (להלן:"חוק הבזק").
דניה כקבלן ראשי אחראית לנזק הנגרם לאור הפרת חובה חקוקה בניגוד לחוק הבזק ובמיוחד בניגוד לסעיפים 35 ו 36 לחוק. סע' 36(א) מטיל אחריות הן על קבלן ראשי והן על קבלני המשנה שהעסיק, כך:
"לא יבצע אדם, בין בעצמו ובין על ידי שלוחיו או קבלניו, עבודת חפירה, חרישה או נטיעה, שעמקה יותר מחמישים סנטימטרים, במרחק עד חמישים מטרים מציר של דרך שאינה דרך עירונית ושלושים מטרים מציר של דרך עירונית, אלא אם כן קיבל לכך היתר כאמור בסעיף 53ב; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו מאסר ששה חדשים."
בעניינינו, כאשר העבודות נשוא התביעה בוצעו בעומקים העולים על 50 ס"מ ובמרחק של פחות מ- 30 מטר מציר הכביש, וכאשר אין מחלוקת כי לא הייתה פניה לחברת בזק לשם קבלת היתר עבודה, הרי שהופרה חובתה של דניה עפ"י הוראת החוק, כאמור, ויש להטיל עליה את האחריות מכוח סע' זה כלפי חברת בזק.
דוחובני כקבלן משנה, אשר הפעיל את הציוד ההנדסי בשטח, אחראי לנזק הנגרם לאור סע' 38(ב), כך:
"מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של
בעל רישיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרישיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרישיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה."
בניהול התובענה שבפניי, לא הייתה מחלוקת בדבר התקיימם של הסעיפים הנ"ל אשר הובאו בכתב התביעה.
לפיכך, הנתבעות מוחזקות, עפ"י הודאתן ועפ"י הדין, בגדר אחראיות "יחד ולחוד" כלפי בזק.
עקרון האחריות "יחד ולחוד" פירושו כי "המעוולים יחד" חבים כלפי הניזוק יחד וניתן לתבעם יחד ולחוד. כאשר הניזוק רשאי לתבוע את הנזק כולו מכל המזיקים יחד או מכל אחד לחוד. עם זאת חרף העובדה שכל מזיק אחראי כלפי הניזוק, אין כך הדבר ביחסים הפנימיים שביניהם(ראה: י. אנגלרד, א. ברק, מ. חשין, (בעריכת: ג' טדסקי, ירושלים, תש"ל), דיני הנזיקין, תורת הנזיקין הכללית, עמ' 486)..
לאור כך זכאית בזק לקבלת פס"ד כנגד שתי הנתבעות, יחד ולחוד על מלוא סכום הנזק המוסכם, ועתה נותר לבחון את מערכת היחסים וחלוקת האחריות בין הנתבעות.
הודעה לצד ג' - דניה נ' דוחובני
9. שתיים הן העילות המבססות את שליחת ההודעה לצד ג' של דניה כלפי דוחובני, האחת היא עילה חוזית והשניה נזיקית, כך דניה מבקשת מביהמ"ש לקבוע כי הנזקים העולים מכתב התביעה רובצים לפתחה של דוחובני הן בשל התרשלותה בביצוע העבודות והן בשל התחייבויותיה החוזיות בהסכם.
מטעם דניה העיד מר דניאל בלנק, מנהל פרויקט בדניה, מטעם דוחובני העיד מר מיכאל דוחובני. מטעם הפניקס, העידה הגב' הרצליה חורש, חתמת בחב' הפניקס.
לאור ההסכמה של הצדדים בדבר קרות הנזק, וגובהו, מסגרת ההכרעה בתיק, הינה שאלת חלוקת האחריות לנזק.
עובדות נוספות הנקבעות עפ"י חומר הראיות:
10. דניה קבלה היתר בניה מהרשויות הרלוואנטיות המתיר לה לבצע את העבודות באתר הפרויקט. מנהל הפרויקט, מר דניאל בלנק פנה לעיריית גבעתיים על מנת לוודא כי באתר הפרויקט לא עוברות כל תשתיות חיות, כך בחקירתו הנגדית בביהמ"ש:
"במידה ולצורך תחילת העבודה בפרויקט יש צורך בהיתרים מרשויות אחרות בנוסף להיתר מהרשות המקומית, אני פונה לעירייה של אותו אזור שאני בונה, ואני מבקש לדעת ולקבל מהם תוכניות לגבי תשתיות בגבולות המגרש שאני עובד. לא מקבל תשתיות לכל האזור...בשטח שלי לא היו תשתיות חיות"
(פרוטוקול הדיון מיום 20.12.05, עמ' 13-14)
נציגי שתי הנתבעות הסכימו כי כבלי הטלפון שנפגעו מפעולת הקידוח יצאו מחוץ לגבולות המגרש, כך הסביר דוחובני בחקירתו הנגדית:
"אורך העוגן 15 מ'.
ש. אם הקיר של הדיפון הוא גבול המגרש, אז העוגן יוצא מגבול המגרש?
ת. נכון, כלפי מטה"
(שם, עמ' 28)
ומר דניאל בלנק בחקירתו הנגדית:
"מדובר בתשתיות תת קרקעיות מתחת לאדמה, אותו קו בזק שנפגע לא עובר בתחום המגרש, במגרש לא היו תשתיות מלבד אותו צינור מים. קו בזק עבר כמטר מחוץ לתחום המגרש באופן אופקי"
(שם, עמ' 14)
כמו כן העיד דוחובני כי היה מודע לדבר הימצאותו של כבל בזק מחוץ לתחום המגרש הן בשל ניסיונו והן מאחר ודניאל בלנק מסר לו:
"בתשובה לשאלת ביהמ"ש
אני עוסק בקדוחי כלונסאות כ- 15 שנה.
היה לי ברור כי הכלונסאה האופקית תצא מתחום המגרש.
זה היה מקרה ראשון שהכלונסאה פגעה בתשתית. אני סמכתי על המתכנן שהוא בדק.
אני ידעתי שיש קו בזק כ- 1 מ' מחוץ למגרש. דני אמר לי שיש קו בזק מחוץ למגרש וגם מהניסיון שלי ידיתי.
הכלונסאה הגיעה לעומק של 3 מ' וכבלים של בזק הם בד"כ חצי מטר עד מטר"
(שם, עמ' 34)
11. אין מחלוקת כי דוחובני הוא אשר פעל בשטח, וכי הנזק נגרם בעת קידוח עוגני הקרקע על ידו. אומנם עפ"י גרסתו של דוחובני בחקירתו הנגדית הוא איננו יודע אם הקידוח שלו הוא שפגע בתשתית של בזק, אלא שטענה זו לא נטענה כלל בתצהיר עדותו הראשית ואף לא בסיכומים. לכן נקודת המוצא כפי שגם הוסכם ע"י ב"כ הנתבעים בדיון מיום 30.3.06, היא כאמור לעיל.
אין מחלוקת גם כי הקידוח בוצע על פי התוכנית שסופקה לדוחובני, ואין טענה כאילו דוחובני קדחה שלא בהתאם לסימוני התוכנית
את התוכניות, כפי שהעיד דניאל בלנק, מכין הקונסטרוקטור, "גבריאל טרכטנברג. הוא מתכנן של הבניין. כל המתכננים הם אנשים שהיזם שכר אותם על מנת להכין תוכניות לפרויקט." (שם, עמ' 15)
"בנושא של עוגנים, לבעלי מקצוע יש ידע רב והם רשאים לפנות לקבל אישור לבצע שינוים מהמתכנן...המתכנן לוקח בחשבון שאם יש בעיה יציגו לו את הבעיה ואז הוא ישנה את גובה עוגנים ואין בעיה לעשות את זה"
(שם, עמ' 15, 16)
"מי שקובע את מיקום העוגנים זה התוכנית ע"י המתכנן, מי שמסמן בניגוד להצהרה של דוחובני, את המיקום של העוגנים האופקיים זה המודד של דוחובני עצמו. המודד של דוחובני אמור היה לסמן לאיש שביצע את הקידוחים את המיקום עפ"י התוכנית. ידוע לי שדוחובני הביא מודד לא בדקתי את התאמת מהמדידות שלו לתוכנית, אבל ככל שידוע לי לא היתה עם זה בעיה. מנהל העבדה בודק את המדידות האלה, לטענתי הקידוחים בוצעו בדיוק במקום שהיה צריך לקדוח" (שם , עמ' 18)
אומנם מנגד טען דוחובני כי אין לקבל את גרסתו של דניאל בלנק מאחר והוא איננו מעסיק מודד משל עצמו ואילו המדידות בוצעו עפ"י עובדיה של דניה. אולם שאלה זו כלל אינה רלוואנטית מאחר ולא קמה טענה כאילו הקידוחים נעשו באופן החורג מהנדרש.
חלוקת האחריות
12. שאלת האחריות לבדיקת התשתיות היא השאלה בה דעות הנתבעות חלוקה:
דניאל בלנק מאשר כי אלא אם האחריות לקבלת האישורים הוטלה בהסכמה על צד אחד, למשל קבלן משנה המבצע את העבודה, תהיה האחריות על הוצאת האישורים על הקבלן הראשי אם הוא מבצע את העבודה בעצמו.
בשאלת אחריותו כקבלן ראשי, לברר את דבר קיומם של תשתיות שונות לפני ביצוע החפירות, השיב כך:
"אני בתור קבלן ראשי לוקח קבלני משנה ונותן להם לבצע את העבודה כולל כל האישורים שהם צריכים להוציא לגבי כל העבודה. גם אחרי ביצוע העבודה הם צריכים להגיש אישורים." (שם, עמ' 26)
אלא שלטענת דוחובני, אנשי דניה היו בשטח כל זמן העבודה, והפיקוח נעשה ע"י מנהל העבודה. כן העיד דוחובני כי המדידות והסימונים לקידוח נעשים יחד עם מנהל העבודה של דניה, וזאת לפי התוכניות.
כמו כן מציין דוחובני בתצהירו כי לחברה אין כל אפשרות לקבוע את המקומות שבהם ייערכו הקידוחים ואין להם כל השפעה על מיקום הקידוח אשר נקבע ע"י הקבלן הראשי באופן בלעדי (סע' 6 לתצהירו)
העילה הנזיקית
13. על מנת לברר את מסגרת האחריות הנזיקית כלפי התובעת, יש לברר על מי מהצדדים מוטלת חובת הזהירות.
בקביעת האחריות האזרחית בעוולת הרשלנות שבנזיקין מתעוררות שלוש שאלות: האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק? האם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו? והאם הפרת החובה היא שגרמה לנזק? פסק הדין המנחה בעניין זה הוא פסק דינו של כב' השופט ברק(כתוארו אז) ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113 (להלן: עניין ועקנין) כן ראה: ע"א 7130/01 סולל בונה נ' יגאל תנעמי, פד"י נח(1)1 וההפניות שם)
קיומה של חובת הזהירות המושגית, נקבעת על פי מבחן הצפיות: האם אדם סביר צריך היה לצפות להתרחשות הנזק. כאשר קביעת האחריות המושגית נקבעת על פי הבנתו של השופט את צרכי החברה.
במקרה שלפנינו הנזק נגרם ע"י דוחובני אשר הינה קבלן משנה של דניה. כאשר דניה היא האחראית, המפקחת ומנהלת העבודה בשטח.
כאמור בפס"ד ועקנין הנ"ל, שליטה ופיקוח מבססים קיומה של חובת זהירות מושגית. על דניה מוטלת חובה, בהיותה הקבלן הראשי ומבצע הבניה, שמתפקידו לקיים פיקוח על אתר העבודה ועל דוחובני מוטלת חובה בהיותו קבלן משנה שהתחייב בהסכם לבצע את העבודה תוך בדיקת התשתיות במקום. לפיכך נראה כי בנסיבות המקרה חובת הזהירות המושגית מוטלת על שתי הנתבעות.
אלא שלשם הטלת אחריות יש לבחון האם מוטלת על מי מהן מוטלת חובת הזהירות הקונקרטית.
14. חובת הזהירות הקונקרטית קיימת, אם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, אדם סביר יכול וצריך היה לצפות את התרחשות הנזק.
חובת הזהירות של דוחובני קמה מכוח החוזה עליו חתמה מול דניה.
התחייבותה של דוחובני להשיג את ההיתרים והרישיונות נקבעה בנספח ב' התנאים הכלליים סע' 3.4.
כמו כן עפ"י ההסכם, התחייבה דוחובני לבצע את העבודות באופן התואם הוראות כל דין וכן הצהירה כי בדקה את מקום ביצוע העבודה, לרבות מערכות התשתית, למשל כך בסע' 3.4:
"הקבלן מצהיר בזאת כי בדק ובחן את מקום ביצוע העבודה, וכי הוא מכיר את תנאי העבודה, דרכי הגישה, מערכות התשתית, שיטת הבניה ודרכי הביצוע. לקבלן לא תהיה כל זכות תביעה איזו שהיא על יסוד טענת אי ידיעת איזה שהוא גורם הקשור בתנאים הנ"ל"
על פי סע' 10.2 ו 10.3 לנספח ב' להסכם נקבע כי אין בפיקוח של דניה כדי לפטור את דוחובני או לגרוע מאחריותה הבלעדית, והקבלן הצהיר כי הוא מקבל על עצמו אחריות לכל תאונה או נזקשיגרמו כתוצאה מעבודתו.
על רקע התשתית הראייתית וההסכם הנ"ל, ברור כי בטרם ביצוע קידוחים, יש ואפשר לצפות התרחשות של נזק לתשתיות תת קרקעיות. ובפרט כאשר דוחובני הודה כי מניסיונו ידע כי קיימת תשתית של בזק כמטר מחוץ לתחום המגרש, במקום בו קדח.
לפיכך קמה לדוחובני חובת הזהירות הקונקרטית לברר ולבדוק, ולו מכוח החוזה עם דניה, את דבר קיומם של התשתיות במקום בו הוא קודח.
15. בחלוקת האחריות בין דוחובני לדניה, אין להתעלם משאלת חובת הזהירות המוטלת על כל אחד מהם, כאשר התשובה לפחות במישור העקרוני-מושגי מושפעת גם משיקולי מדיניות (ראה מאמרו של א' פורת,"דיני נזיקין: עוולת הרשלנות על-פי פסיקתו של בית-המשפט העליון מנקודת-מבט תאורטית" ספר השנה של המשפט בישראל, תשנ"ו, א' רוזן צבי, 373).
העקרונות עליהן עומד כותב המאמר הן: מבחן הצדק המתקן,גורם ההרתעה ויעילות כלכלית. לעניננו, חובת זהירות שצריכה להיות מוטלת במקרה כזה, תוך התחשבות בגורם ההרתעה מצד אחד, והיעילות הכלכלית מצד שני, ומבלי לפגוע בעקרון של הצדק המתקן בבחינת הנפגע עצמו, מובילים גם הם למסקנה, לדעתי, שעיקר האחריות יש להטיל על דוחובני.
יחד עם זאת, ככלל סבור אני כי, קבלן ראשי, הנמצא ומפקח באתר העבודה אינו יכול להיות מופטר מכל אחריות. אלא ששיעור חלקו בחבות מותנית יותר בתנאי העבודה ובנסיבות הקונקרטיות של אירוע התאונה.
בנסיבות המתוארות במקרה שלפניי ועל בסיס השיקולים לעיל, אני סבור כי חלקה של דניה הוא 0%.
16. ב"כ של דוחובני מפנה בסיכומיו לפס"ד של כב' הש' שטראוס בבימ"ש השלום בירושלים ת.א. 5382/01 בזק נ' רויכמן ואח' (טרם פורסם), בו נקבע כי האחריות להשגת ההיתר מבזק, כמו גם לקבל נתונים מדויקים ולוודא שלא ייגרמו נזקים מוטלת על הקבלן הראשי ולא ניתן לגלגלה אל קבלן המשנה.
עד כמה שעובדות המקרה שם דומות לעניינינו, הרי שישנו שוני בנקודה אחת מהותית, שכן לא נטענה כל טענה בדבר קבלת האחריות ע"י קבלן המשנה, אם בעל פה או בחוזה, להשיג את ההיתר מבזק. משלא התחייב לברר את קיום התשתיות ומשפעל עפ"י הוראות שניתנו לו במקום ע"י הקבלן הראשי, הרי שלא צמחה לו חובת הזהירות כבמקרה דנן.
דניה מצידה, העבירה את מלוא האחריות אל קבלן המשנה. הפיקוח מצידה נועד לוודא כי העבודות מתקיימות על פי התוכניות ותוך תיאום בין הגורמים השונים, אולם כל זאת מתוך הסתמכות על קבלני המשנה כי ימלאו את עבודתם וחובותיהם עד תום. בדיקת קיום תשתיות מחוץ לשטח המגרש, בטרם תחילת הקידוח, הינה במסגרת תחום אחריותו של קבלן המשנה כמוגדר בהסכם בין הצדדים. מרגע שדוחובני התחייבה בהסכם מול דניה, ולקחה על עצמה התחייבויות שונות, קמה לה חובת הזהירות. לפיכך אני סבור כי בנסיבות המקרה, לא היתה לדניה חובת זהירות קונקרטית, ואילו חובת הזהירות הקונקרטית מוטלת לפתחה של דוחובני.
עניין זה שונה מפסק דינו של כב' הש' ברק בעניין ועקנין הנ"ל, בו נקבע כי בעלת בריכת השחיה אחראית בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כמו גם מפעילת הבריכה, וזאת במצב שבו בעלת הבריכה, השאירה בידיה די אמצעי שליטה ופיקוח אשר מאפשרים את הטלת חובת הזהירות גם עליה. במקרה של פס"ד ועקנין, תפעול הבריכה ע"י המפעיל, היה זהה פיסית לאופן תפעולה ע"י בעליה, כאשר החוזה ביניהם לא איפשר לערוך כל שינויים בניהול. כך שלמעשה היה על בעלת הבריכה לדעת כי היא מופעלת באופן שאיננו בטוח.
אלא שבענינינו, מלוא האחריות על פי החוזה לבדיקת התשתיות בתחום עבודתה של דוחובני, קבלנית המשנה, הוטל לכתפיה, מה גם שלא הייתה לדניה, אפשרות נחזית על פני השטח, לחשוש כי דוחובני לא מלאה חובתה זו. אי ביצוע הבדיקה אינו דבר הנראה לעין, בכל עת, בניגוד לעניין ועקנין הנ"ל.
בנסיבות האמורות, אני קובע כי חובת הזהירות הקונקרטית מוטלת על דוחובני.
17. התנאי השלישי לאחריות בעוולות הרשלנות הוא כי מעשהו של המזיק גרם לנזק. דוחובני הודה בחקירתו הנגדית כי לא דאג לאישורים כנדרש, כך:
"האם התקבלו אישורים כנדרש?
"ש. האם בדקת מול רשות כלשהי התשתיות העוברות באזור הקידוחים הן האנכיים והמאוזנים?
ת. לא"
(שם, עמ' 33)
תנאי זה מתקיים בעניינינו. אילו ננקטו אמצעי הזהירות הראויים, רוב הסיכויים כי הנזק היה נמנע.
18. דוחובני טוען בסע' 21 לתצהירו כי היה לו ברור שנערכו כל הבדיקות בעניין התשתיות וזאת משיחה מקדימה עם מנהל הפרויקט. ראשית ראוי היה כי טענה כה מהותית תטען באופן מפורט יותר. שנית, טענה זו סותרת את תנאי החוזה בין הצדדים כפי שהובאו להלן. כמו כן העיד (בעמ' 31) כי אורך העוגן היה באחריותו וכי הוא היה צריך את התוכנית כדי לתכנן את אורך העוגן. האם לא סביר לדרוש כי לשם תכנון אורך העוגן, יש לברר את דבר קיום התשתיות, כפי שנדרש מדוחובני מלכתחילה?
במאמר מוסגר אציין, כי גם עפ"י גרסתו של דוחובני, אם יש להטיל את חובת הזהירות על כתפיה של דניה בהיותה המפקחת, הרי שדוחובני הודה בחקירתו הנגדית כי דני (מר דניאל בלנק) הודיע לו את דבר קיום תשתית בזק כמטר אחד מחוץ לתחום המגרש. ועל אף שפרט זה היה ידוע לו, בכל זאת ביצע את הקידוח באופן שפגע בתשתית. הרי שגם אז ההתרשלות, בהינתן לו המידע הנ"ל, הינה של דוחובני.
זאת ועוד, התמונה המצטיירת מהעדויות שבפניי היא כי דוחובני לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים על מנת למנוע את הפגיעה בתשתית. כך למשל, ביום ביצוע החפירה בה ארעה הפגיעה הוא כלל לא היה בשטח וחרף העובדה שהוא ידע על קיומה של תשתית בזק, ככל הנראה הוא לא טרח לבצע בדיקה מקיפה יותר, לא טרח לוודא שמפקח של בזק נמצא במקום בעת ביצוע הקידוחים (עפ"י הנחיותיה הכלליות של בזק לפיהן בתיאום עבודה הסמוכה לכבלי בזק יש לקבל היתר ולתאם הגעת מפקח מטעמה (ראה למשל: ת"א 11866/99 בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ נ' צנרת הגליל ח.ר. בע"מ, דינים שלום, כרך כח, 336) וככל הנראה לא דאג ליידע את העובד שלו בשטח, מפעיל הטרקטור, בדבר קיום תשתית בזק במקום בו נפגעה.
ההתחייבות החוזית של דוחובני היא המקימה את חובת הזהירות הקונקרטית שלה. משלא קיימה אותה הרי היא בחזקת רשלנית .
העילה החוזית
19. בהתאם להסכם, לרבות סע' 3,10,13,15 לנספח ב' להסכם, התחייבה דוחובני לבצע את העבודות בהתאם להסכם באופן התואם הוראות כל דין. בנוסף הצהירה דוחובני כי בדקה, בחנה והכירה את מקום ביצוע העבודות, לרבות מערכת התשתית, וכי דוחובני היא האחראית הבלעדית לביצוע העבודות, וכן כי היא מקבלת על עצמה באופן מלא ובלעדי את האחריות לכל נזק שייגרם לכל גורם שהוא כתוצאה מהעבודות, אם התרשלה בעבודתה ואם לאו, והיא משחררת את דניה מכל אחריות או חובה הן לפי פקודת הנזיקין והן לפי כל דין אחר, בגין העבודות.
כמו כן הצהירה דוחובני כי אין בפיקוח, בדיקה ו/או אישור של דניה, כדי לפטור את דוחובני או לגרוע מאחריותה הבלעדית בצורה כלשהי.
בנוסף דוחובני התחייבה לפצות ולשפות את דניה באופן מיידי בגין כל נזק שיגרם לה, לרבות תשלומים והוצאות שתישא בהם החברה עקב הליך משפטי שיפתח נגדה ע"י גורם כלשהו, ולרבות כל דרישה כספית, בעקבות אי קיום הדינים הנ"ל.
בכתב ההגנה להודעת צד ג' טוענת דוחובני כי דניה היא שקבעה את מיקום הקידוחים, היא קבעה את התוכניות והאחריות המלאה על אתר הבניה הינה על כתפיה בהיותה הקבלן הראשי והמבצע בפועל של פרויקט הבניה. כמו כן טוענת דוחובני כי רשלנותה של דניה היא שגרמה לנזקים ולחילופין רשלנות זו מנתקת את הקשר הסיבתי בין אחריותה של הצד השלישי לבין נזקיה של בזק.
כמו כן בסיכומי התשובה טען בא כוחה כי מקום בו הנזק הוא תולדה של רשלנותה של דניה אין להפעיל את סעיף השיפוי כלל.
אלא שלאור קביעתי בעניין חלוקת האחריות והקביעה כי דוחובני היא זו שפעלה ברשלנות, אין עוד טענות הגנה העומדות לדוחובני בפני הודעת צד ג' ודין ההודעה לצד ג' להתקבל.
לאור האמור דוחובני מחויבת במלוא האחריות כלפי דניה הן מכוח העילה החוזית, והן מכוח העילה הנזיקית.
הודעה לצד ג' 2 - דניה נגד המגן
20. בהודעה לצד ג' 2, טוענת דניה כי בהיותה קבלן ראשי בביצוע הפרויקט, דאגה היא לכיסוי ביטוחי הולם לצורך הפרויקט אצל חברת המגן. פוליסת ביטוח זו עמדה בתוקפה בעת אירוע הנזק ועל כן על המגן לשפות את דניה בכל סכום שייקבע.
המגן מצידה טוענת כי האירוע נשוא התובענה אינו מכוסה במסגרת הוראות הפוליסה לאור סע' 6 (ב) לפרק ב' בפוליסה, אשר מחריג את הכיסוי הביטוחי במקרה של נזק לכבלים תת קרקעיים במקרה בו המבוטח לא בדק ברשויות המתאימות את מיקום הכבלים המצויים "באיזור התת קרקעי של אתר הבניה" בטרם החלה בביצוע העבודות באתר.
בתגובה טוענת דניה כי במהלך המשפט הוכח כי דניה כן בדקה את מיקום התשתיות השונות המצויות באתר וכפי שעולה מעדותו של מר בלנק, נמסר לו בבדיקה זו כי באתר אין כל תשתית.
21. אינני מקבל טענה זו של דניה. יש להבדיל בין היתר בניה לבין אישור הרשויות בדבר הימצאותם של כבלים תת קרקעיים בשטח המיועד לחפירה/קידוחים, אישורים אלה יש להוציא בנפרד בטרם ביצוע עבודות קידוחים.
כפי שעולה מגרסאות הנתבעות, הרי שכל אחת מטילה על רעותה את האחריות לבדיקה אצל הרשויות. כך לטענת דניה, בסע' 17 לתצהירו של מר בלנק:
"...האחריות הבלעדית והיחידה על ביצוע עבודות חפירה, לרבות קבלת ההיתרים הנדרשים בחוק, חלה על דוחובני בלבד.."
ומנגד, עפ"י סע' 23 לתצהירו של דוחובני:
"..ממילא כל נושא התשתיות נבדק ע"י חברת דניה סיבוס שהדבר היה באחריותה.."
ברור אם כן כי כל אחת מהנתבעות מטילה את האחריות על רעותה, כאשר בפועל אין מחלוקת כי לא התבצעה בדיקה בקשר לקיומם של כבלי בזק במקום בו התבצעו החפירות. לעניין זה, בעדותו של מר בלנק :
"ש. לא הוצאת אישורי חפירה מהעירייה?
ת. ההיתר מבחינתנו הוא אישור חפירה. מבזק לא ביקשנו אישור חפירה... לי אישית אין אישור חפירה מבזק."
(שם, עמ' 26).
22. כמו כן טוענת דניה כי אין כל תחולה לחריג בסעיף 6 לאור העובדה שהפגיעה בכבלי בזק התרחשה מחוץ לגבולות המגרש ולכן מחוץ לאתר הבניה.
דרישת סע' 6 היא לבדיקה אצל הרשויות המתאימות את דבר מיקומם המדויק של כבלים באתר הבניה. לא ניתן ליתן פרשנות שונה מאשר הצורך לבדוק עם בזק בדבר קיום כבלים שלה במקום החפירות. כל פרשנות שונה תחטא לכוונת הסעיף. לפיכך, בדיקתה של דניה אצל עיריית גבעתיים אין בה כדי לענות על דרישת הסעיף לבדיקה אצל הרשויות המתאימות
לטענת דניה כי הפגיעה בכבלים הינה מחוץ לאתר הבניה, בו בזמן שהיא רכשה ביטוח לאתר הבניה, האם משמעותה כי אין לה כלל ביטוח? זוהי פרשנות בלתי מתקבלת על הדעת של הסעיף הנ"ל.
מעבר לעובדה שטענה זו כלל לא נטענה עד כה, הרי שאין היא אלא חרב פיפיות. פוליסת המגן מכסה רק את גבולות אתר הבניה. פעולה המתבצעת מחוץ לאתר אינה מכוסה במסגרת הביטוח, ולכן אם טענה זו של דניה היתה מוכחת, אזי ממילא פעולות הקידוח אשר בוצעו מחוץ לאתר אינן מכוסות ע"י הפוליסה.
לאור כל האמור, ומאחר ולא הוצאו אישורים כנדרש, מופעל החריג מס' 6 לפוליסה, ואני מורה על דחיית התביעה - ההודעה לצד שלישי כנגד המגן.
הודעה לצד ד' 1- דוחובני נ' דניה
23. כאמור בפרק העילה החוזית, משנקבעה רשלנותה של דוחובני אין לה עוד טענות כלפי דניה ודין ההודעה הנ"ל להידחות.
הודעה לצד ד' 2- דוחובני נ' הפניקס
24. הפניקס הוציאה פוליסת עבודות קבלניות עבור דוחובני המבוטחת. משנתקבלה התביעה אצל דוחובני והוא פנה לפניקס, קבלה עליה האחרונה את ייצוגו המשפטי. עם זאת ביום 28.9.04הודיעה חברת הפניקס כי לא תוכל לייצג את דוחובני במסגרת ההודעה לצד שלישי וכי היא דוחה את הכיסוי הביטוחי ביחס להודעה לצד שלישי בלבד. זאת לאור החרגת הביטוח מפני התחייבויות חוזיות.
בניגוד לטענת המגן, לא התנתה הפניקס את יצוגו של דוחובני בחריג 7 לפרק ב' לפיו השיפוי הוא רק במקרה שהמבוטח בדק אצל הרשויות המתאימות מיקום צינורות וכבלים.
ב"כ דוחובני בסיכומיו מדגיש כי לאור העובדה שחריג 7 לפרק ב' לא הוזכר במכתב הדחיה של הפניקס, נוכח הוראות המפקח על הביטוח לפיו אין להוסיף נימוקים נוספים לדחיית כיסוי ביטוחי מעבר לנימוקים המופיעים במכתב הדחיה שנשלח למבוטח, אין הוא יכול עוד להוות נימוק לדחיית הכיסוי הביטוחי ואין מקום לטענת הגב' חורש בתצהירה לפיה קיימים חריגים נוספים בפרק ב' לפוליסה והמהווים סיבה לדחיית הכיסוי הביטוחי.
פרט לכך, כולל בסיכומיה, הפניקס לא העלתה את הטענה האמורה, ואין היא בגדר טענת הגנה מצידה.
עפ"י סע' 2 לתצהירה של הגב' הרצליה חורש, הפניקס הוציאה פוליסה לביטוח עבודות קבלניות לדוחובני. כאשר עפ"י תנאי הפוליסה צויין בחריג מס' 6 כי התחייבות או אחריות שהמבוטח מקבל על עצמו לפי הסכם מוחרגת בפוליסה.
לפיכך כל חיוב שיוטל על דוחובני מתוקף התחייבותו על פי ההסכם בינו לבין דניה אינו מכוסה בפוליסה. הפניקס נושאת בפיצוי רק במידה ויקבע כי עקב מעשיו ו/או מחדליו של דוחובני ארע האירוע הביטוחי.
הודאה זו של הפניקס, מטילה עליה למעשה את החבות בגין רשלנותה של דוחובני כפי שנקבעה בפרק הקודם של פסק הדין.
למעלה מכך, החריג בסע' 6 לפוליסה קובע כי "התחייבות או אחריות שהמבוטח מקבל על עצמו לפי הסכם אלא אם כן התחייבות או אחריות כזו הייתה מוטלת על המבוטח גם בהעדר הסכם כזה"
ייתכן כי במקרה בו ההתחייבות איננה רק התחייבות על פי הסכם אלא היא התחייבות גם על פי דין, הוא סע' 36 לחוק התקשורת וכן תקנות הבטיחות בעבודה, הרי שיש לדחות את הטענה לקיומו של החריג בסעיף 6 לפוליסה.
מכל מקום אין אנו נזקקים לכך לאור הקביעה בדבר רשלנותה של דוחובני המייתרת את הדיון בעניין זה.
דוחובני טענה כי בנוסף להיותה המבוטחת של הפניקס, דאגה לכלול במסגרת הפוליסה גם את דניה בתור מבוטחת ישירה אצל הפניקס, כפי שנהגה לעשות באתרים השונים בהם פעלה.
הפניקס טענה כי במועד הארוע נשוא התביעה לא היה כסוי ביטוחי ישיר לדניה וכנגד טענה זו נטען ע"י דוחובני כי הטענה לא נטענה כלל בכתב ההגנה, אלא במסגרת תצהיר העדות הראשית של החתמת ולכן יש משום הרחבת חזית ואף לא נטען בהזדמנות הראשונה, בהנחיית המפקח על הבטוח מיום 16.11.98.
בנוסף נטען כי מדובר בעניין טכני גרידא שכן לפרמיות הבטוח נגבות לפרקי זמן של 6 חודשים בכל פעם ולו כך נרשמה תקופת הבטוח לא הייתה כלל מתעוררת השאלה.
יש טעם בטענות דוחובני בעניין האמור ואולם אין צורך בהכרעה ישירה במחלוקת האם יש לחייב את הפניקס בשפוי בשל הכללת דניה כמבוטחת בפוליסה, וזאת לאור הכרעתי במערכת היחסים הביטוחיים שבין דוחובני לבין הפניקס ולפיה מתקיים כסוי ביטוחי וחובת שפוי של הפניקס כלפי דוחובני.
הודעה לצד ד 3- דוחובני נ' המגן
25. דוחובני שלחה הודעת צד ד נגד המגן מאחר והמגן, כחברת הביטוח אשר בטחה את דניה בפוליסת "כל הסיכונים קבלנים" בטחה גם את דוחובני במסגרת הרחבת הפוליסה עבור קבלנים וקבלני משנה.
בסיכומיה טוענת דוחובני כי המגן נושאת באחריות הביטוחית לגבי דניה ולגבי דוחובני כקבלן משנה לאור נוסח הסעיף, כאמור בסיכומיה של דניה. כמו כן טוענת דוחובני כי אין כל תוקף לחריג או לסייג בביטוח שלא הובא לידיעת המבוטח- דוחובני. כפי שעולה מתצהירו של דוחובני לפיה הוא לא קיבל את פוליסת הביטוח ולא ידע על קיום החריג.
לטענת דוחובני חברת הביטוח אינה יכולה להסתמך על תנאי שלא הובא לידיעת המבוטח כבסיס להחרגה בפוליסה. הנטל להוכיח שהוסבר למבוטח על החרגה מוטל על המבטחת כאשר לא הוכחה כל הסכמה לגבי אותו סייג.
איני מקבל טענה זו. הכיסוי של דוחובני בחברת המגן נובע מדרישתה החוזית של דניה בהסכם אשר נחתם בינה לבין דוחובני לפי התחייב דוחובני לרכוש ולהשתתף בביטוח של המגן.
דוחובני מעולם לא ביקש ביטוח פרטני עבורו לפרויקט מהמגן. רוכש הכיסוי הביטוחי היתה דניה אשר מעולם לא טענה כי לא ידעה על קיום החריג. לא יעלה על הדעת כי במסגרת פוליסה ביטוח המכסה גם חבות של קבלני משנה, תוטל החובה על חברת הביטוח לעדכן את קבלני המשנה בפרטי הפוליסה. משלא העלה בעל הפוליסה טענה בדבר חוסר ידיעה של תניות כאלה או אחרות, קבלן המשנה איננו יכול להעלות טענה זו.
דוחובני בתור קבלן משנה לא ביקש לקבל העתק הפוליסה כדי לבחון את היקף הכסוי הבטוחי המוקנה לו מכוחה ואף דאג לבטוח מטעמו.
ההודעה של דוחובני נגד המגן נדחית, מהטעמים שנדחתה הודעתה של דניה נגד המגן.
הודעה לצד ה- הפניקס נגד המגן
26. לטענת הפניקס יש לחלק כל חיוב שיוטל על דוחובני בין הפניקס למגן וזאת לפי גבולות האחריות בפוליסה עפ"י כללי כפל ביטוח.
מנגד טוענת המגן כי שעה שהמבוטח לא עמד בתנאי הפוליסה, אין כיסוי ביטוחי לארוע נשוא התובענה, אזי דיני כפל ביטוח אינם חלים.
סע' 59 לחוק חוזה הביטוח קובע כי כאשר נכס מבוטח בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות מתקיים כפל ביטוח.
עם זאת אם פטור אחד המבטחים מחבותו לפי תנאי הפוליסה שלו, לא ניתן לומר שמתקיים כפל ביטוח (מ' יפרח, ר' חרל"פ, ששון- דיני ביטוח, מהדורה שניה, התשס"א- 2001, הוצאת פרלשטיין גינוסר, עמ' 334)
לאור הקביעה כי הארוע נשוא התובענה אינו מכוסה במסגרת הפוליסה של חברת המגן, אני דוחה את הטענה בדבר כפל ביטוח ואת ההודעה לצד ה' הנ"ל.
לפיכך אין עוד צורך לדון בטענת המגן לפיה ביטוח הפניקס הוא ביטוח ברובד ראשון עפ"י סע' 10.9 ה להסכם בין דניה לדוחובני ולא ביטוח כפל וכן אין צורך לדון בטענת ויתור על זכות השיבוב לפיה ויתרה דוחובני על זכות השיבוב כלפי דניה או מי מטעמה.
בעניין זה אין גם צורך לדון בטענת הנגד של דוחובני לפיה מאחר ופוליסת הביטוח של דוחובני הורחבה לכסות את אחריות הקבלן הראשי, דניה, הריהי מבטחת גם כל קשר חוזי ביניהן.
סיכומו של דבר
27. לאור כל האמור:
א. ניתן פס"ד כנגד שתי הנתבעות, "יחד ולחוד", לתשלום סך של 100,000 ₪, כולל הוצאות משפט בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 21.9.03 ועד לתשלום בפועל.
ב. מתקבלת ההודעה לצד ג' 1 מטעם דניה כנגד דוחובני
ג. נדחית ההודעה לצד ג' 2 מטעם דניה כנגד המגן
ד. מתקבלת ההודעה לצד ד' 1 מטעם דוחובני כנגד הפניקס
ה. נדחית ההודעה לצד ד' 2 מטעם דוחובני כנגד המגן
ו. נדחית ההודעה לצד ד' 3 מטעם דוחובני כנגד דניה
ז. נדחית ההודעה לצד ה' מטעם הפניקס כנגד המגן
28. בהתחשב בכלל נסיבות המקרה ובמיוחד בהסכמה המשותפת של כל הצדדים לקבוע את גובה הנזק בסכום הכולל בתוכו גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, אין צו להוצאות במערכת היחסים שבין הצדדים בהודעות השונות.
כל צד רשאי להגיש פסיקתא לחתימה, בהתאם להכרעות שבפסק הדין.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתן היום כ"ח באב, תשס"ו (22 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

פסקי דין נוספים של עורכי הדין


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים