law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 28.05.2007

ד' יולנד בע"מ - נגד - 1. דייס בע"מ,2. אילון יוסי

ת"א (תל-אביב-יפו) 44253/03
ד' יולנד בע"מ
נ ג ד
1. דייס בע"מ
2. אילון יוסי
בית משפט השלום תל-אביב-יפו
[28.05.2007]
כבוד השופטת שושנה אלמגור, סגניתײ¿ײ¿נשיא
בשם התובעת - עו"ד אלון זבליק
בשם הנתבעת 1 - עו"ד ראובן בורוקובסקי
בשם הנתבעת 2 - עו"ד יוחאי נאמן
פסק דין
העובדות והמחלוקת
התובעת, 'ד' יולנד בע"מ' (להלן: "התובעת" או "יולנד"), הנה חברה העוסקת, בין השאר, בביצוע מיזמים לתעשייה הצבאית (להלן: "תע"ש").
הנתבעת 1, 'דייס בע"מ' (להלן: "הנתבעת 1" או "דייס"), הנה חברה המייצגת בישראל חברות זרות העוסקות בייצור ושיווק של ציוד הנדסי ואוטמאציה לתעשייה לצורך שיווק מוצריהן בישראל. בין היתר, משמשת דייס כנציגה ומפיצה בישראל של ציוד ומכשירים הפועלים בטכנולוגיה אולטרהײ¿ײ¿סונית, המיוצרים ומשווקים בידי חברה שוויצרית בשםRinco Ultrasonics 'AG' (להלן: "רינקו").
הנתבע 2, מר יוסי אילון (להלן: "הנתבע 2" או "מר אילון"), הנו הבעלים והמנהל של עסק לתכנון וייצור מתקנים ומכונות הרכבה אוטומאטיות ששמו המסחרי הוא 'מ.י. אוטומציה' (הנתבעת 1 והנתבע 2 ייקראו להלן: "הנתבעים").
יולנד ביקשה לייצר מוצר הנדרש לתע"ש והמורכב מלולאת סרט חזק שבמרכזה חור, כמפורט במפרט המוצר (נספח א' לתצהיר יולנד) (להלן: "המוצר"), ולצורך כך ביקשה להקים קו ייצור אוטומאטי (להלן: "קו הייצור" או "המכונה").
יולנד התקשרה עם כל אחד מהנתבעים, כפי שיפורט בהמשך, לצורך ייצור המוצר. בין לבין קיבלה על עצמה התחייבות (נספח י' לתצהירה) לספק לתע"ש 750,000 יחידות מוצר, עלײ¿ײ¿פי לוח זמנים כמפורט בהסכם בינה לבין תע"ש (להלן: "ההסכם בין יולנד לתע"ש" או "ההזמנה הראשונה של תע"ש").
ביום 17.11.01 וביום 03.12.01 בדק מומחה מטעם יולנד את המכונה והצביע על ליקויים שנתגלו בה. ביום 06.12.01 הודיעה יולנד לנתבעים על ביטול ההתקשרות.
טענות הצדדים בתמצית הנן כדלקמן:
יולנד טוענת כי הנתבעים, יחדיו, התחייבו לבנות עבורה את קו הייצור לייצור המוצר, בהתאם להזמנות העבודה וסיכומים שהושגו בפגישות שבין הצדדים.
לדידה של יולנד, הנתבעים לא השכילו להרכיב את קו הייצור שבאמצעותו ייוצר המוצר בקצב הראוי ובאיכות הנדרשת. כשלון הנתבעים גרם לתובעת לנזקים כבדים. בעקבות כך הגישה יולנד תביעה זו, בדרישה להחזר הכספים ששולמו לנתבעים עבור הקמת קו הייצור, בדרישה לפיצוי בגין אבדן ההזמנה הראשונה של תע"ש, ובדרישה לפיצוי בגין נזקים נוספים הקשורים לכשל בהקמת קו הייצור אשר נגרמו לה - כך לטענתה.
מנגד טוענת דייס, כי כל שהתחייבה כלפי יולנד היה לספק מכשירים אולטרהײ¿ײ¿סוניים תקינים הדרושים לצורך ייצור המכונה (להלן: "המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים") וכי אין היא אחראית לקו הייצור או לכישלונו של מר אילון לעשות שימוש נכון במכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים.
מר אילון טוען כי לא הפר את ההסכם שנכרת בינו ובין יולנד, וכי יולנד היא שהפרה את ההסכם עמו. עוד טוען הוא, כי את עבודת האוטומאציה השלים בהצלחה וכי קו הייצור תקין, ולחלופין, כי מקור הכשלים במכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים שסיפקה דייס.
ה ת ב י ע ו ת ײ¿ ש כ נ ג ד
דייס הגישה תביעהײ¿ײ¿שכנגד נגד יולנד לחייב את האחרונה לשלם לה את יתרת התשלום שהתחייבה לשלם לה עבור המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים שסיפקה לה לפי ההזמנות הראשונה והשנייה, כהגדרתן להלן.
מר אילון הגיש אף הוא תביעהײ¿ײ¿שכנגד נגד יולנד, בטענה כי נהגה כלפיו בחוסרײ¿ײ¿תוםײ¿ײ¿לב והפרה את ההסכם עמו הפרה יסודית. לחלופין טוען מר אילון, כי יולנד התרשלה בקיום חובותיה כלפיו עלײ¿ײ¿פי ההסכם, הטעתה אותו והתעשרה שלא כדין על חשבונו.
ד י ו ן
א) ההסכמים
(1) ההתקשרות הראשונה
יולנד, אשר, כאמור, ביקשה לייצר את המוצר, התקשרה עם כל אחד מן הנתבעים, כפי שיפורט להלן:
יולנד קיבלה מדייס הצעתײ¿ײ¿מחיר (מס' 638) מיום 20.03.01 (נספח ט' לתצהיר יולנד), בה נכתב, בין היתר, כך:
"הצעת מחיר להלחמה אולטרה סונית: כמות
RINCO גנרטור: SL-20-1500W1
RINCO גנרטור: SL-20-1000W1
RINCO מפעיל פנאומטי: SV-20-50 2
ACTUATOR ואביזרים נלווים לפי
פירוט מצורף."
(להלן: "הצעתײ¿ײ¿המחיר")
מהצעתײ¿ײ¿המחיר עולה כי מחיר המערך הנו בסך של 29,613 CHF (פראנקים שוויצריים).
אשר למועד ההספקה נרשם: "6-4 שבועות מיום קבלת ההזמנה ואישורה", ובכתבײ¾יד הוסף: "2 שבועות למכונות, 4 שבועות לקרנים". אשר לתנאי התשלום נרשם: "30% בהזמנה 70% ביום האספקה בצ'ק דחוי לײ¿ײ¿30 יום".
יולנד אישרה את הצעתײ¿ײ¿המחיר. לגבי תנאי התשלום הוסיפה בכתבײ¾יד כךײ¿: "20% מקדמה+40% לײ¿ײ¿30 יום ועוד 40% לײ¿ײ¿60 יום".
במכתבה מיום 21.03.01 (נספח ט'1 לתצהיר התובעת) אישרה יולנד לדייס את הזמנת המכונות האולטרהײ¿ײ¿סוניות (להלן: "ההזמנה הראשונה מדייס"), בזו הלשון:
"הרינו להזמין אצלכם מכונות אולטרה סוניות לפי הפירוט שקיים בהצעת המחיר מס' 638 מיום 20/03/01:
RINCO גנרטור W1500 - 20 - S.L יחידה אחת.
RINCO גנרטור W1000 - 20 - S.L יחידה אחת.
RINCO מפעיל פנאומטי 50 - 20 - ACTUATOR SV שתי יחידות.
ואביזרים נוספים נלווים לפי פירוט מצורף (בהצעת המחיר).
מועד אספקה למכונות שבועיים עד תאריך 05/04/01.
מועד אספקה לקרניים עד 4 שבועות, עד לתאריך 18/04/01.
מחיר המערכת קומפלט הוא 29,613 CHF פרנק שוויצרי.
תנאי תשלום: 20% עם ההזמנה.
40% לײ¿ײ¿30 יום מיום קבלת המערכת.
40% לײ¿ײ¿60 יום מיום קבלת המערכת."
מדף שצורף להצעתײ¿ײ¿המחיר (נספח ט') עולה כי הוזמנו מדייס, בין היתר, שתי יחידות של "Sonotrode W300 U2 Flat" (קרן) ויחידה אחת של "Anvil With Knife S600" (סדן).
יולנד הזמינה מדייס שני מכשירים אולטרהײ¿ײ¿סוניים: האחד, לביצוע חיתוך כולל קרן וסדן סטנדארטי, והשני, לביצוע פעולות ההלחמה והחירור יחד, וזאת - ללא סדן, שכן לצורך ביצוע שתי הפעולות היה צורך בבניית סדן ייחודי (להלן: "הסדן הייחודי") - כך עולה מתצהירו (סעיף 7) של מר אורן חננאל, סמנכ"ל דייס בתקופה הרלוואנטית לתביעה (להלן: "מר חננאל"). לדידה של דייס, את הסדן הייחודי אמור היה לייצר מר אילון. דייס התחייבה לספק את שני המכשירים בתוך שבועיים, ואת הקרניים - בתוך ארבעה שבועות. נציגה של דייס במשאײ¾ומתן שנוהל עם יולנד היה מר פיטר גרנר (להלן: "פיטר"). המכשירים סופקו ביום 11.04.01 (תעודת משלוח מס' 5664 - נספח ד'4 והעתק חשבוניתײ¿ײ¿מס מס' 21439, נספח ד'5 לתצהיר מר חננאל).
מספר ימים לאחר אישור ההזמנה לדייס אישרה יולנד את הזמנת העבודה למר אילון (להלן: "ההזמנה הראשונה ממר אילון"). בהצעתײ¿ײ¿המחיר מיום 28.03.01 שהוציא מר אילון (נספח ט'1 לתצהיר יולנד) נרשם כך:
"הנידון: עידכון להצעת מחיר מתאריך 26.11.01 למתקן הלחמת רצועות באולטרא סוני
...
4. המערכת האולטרא סונית תיבחר ותאושר על ידכם.
יעוץ טכני אם ידײ¸רש יײ´נתן על ידינו.
לאחר אישור המערכת האולטרא סונית היא תשולב במכונה על ידינו.
מחיר: 32,000$ ייצור קרן.
המחיר אינו כולל את מערכת האולטרא סוני.
...
זמן אספקה 8 שבועות.
תחילת התכנון תיעשה רק לאחר קבלת הבוסטר..."
(ההדגשות שלי - ש' א')
עוד נקבע, כי קצב ייצור המכונה יהיה של 15-20 יחידות בדקה.
המפרט הטכני של המכונה כלל, בין היתר, שולחן עשוי פרופיל נירוסטה בגודל 40 X 40 מ"מ, מתקן עם מערכת להזנת הסרט, מערכת הנעה ובקר חום עם בקרת P.I.D.. עוד לפי המפרט, כיוון אורך החיתוך וטמפרטורת החיתוך ייקבעו בתצוגה דיגיטאלית, והמכונה תסופק מחומרים איכותיים, והכול - כמפורט בסעיף 3 להזמנה הראשונה ממר אילון.
יוער כי הצעתײ¿ײ¿המחיר הראשונית מיום 26.11.01 (נספח ב' לתצהיר יולנד) דומה להצעתײ¿ײ¿המחיר מיום 28.03.01, אותה אישרה יולנד. בהצעתײ¿ײ¿המחיר הראשונית נרשם כי המחיר הנו 31,000$, ואינו כולל את האלקטרודה למערכת האולטרהײ¿ײ¿סונית, בעוד שבהצעתײ¿ײ¿המחיר מיום 28.03.01 נרשם: "32,000$ יײ´צור קרן", ונמחק המשפט "ואינו כולל את האלקטרודה למערכת האולטרא סוני". כמוײ¾כן, תנאי התשלום עליהם סוכם שונים.
לטענת דייס, מלכתחילה סוכם עם יולנד - בידיעת ובהסכמת מר אילון - כי קיימת אפשרות שלא ניתן יהא לייצר את המוצר באמצעות שני מכשירים אולטרהײ¿ײ¿סוניים בלבד, כשאחד המכשירים מבצע הן את פעולת ההלחמה הן את פעולת הניקוב, ובמקרה כזה הוסכם כי יהא צורך לרכוש מכשיר שלישי, כך שכל מכשיר יבצע פעולה אחת בתהליך ייצור המוצר (ראו סעיף 7 לתצהיר מר חננאל). עד התביעה מר טל גינת העיד בעניין זה:
"...האופציה של שלײ¹שה מכשירים עלתה גם בהתחלה אבל אם תוך חודשים שלושה לא יצליחו לבנות קונספט עם שני מכשירים יעברו לשלושה מכשירים."
(עמ' 34 לפרוטוקול, שורות 9-10)
באופן דומה העיד מר דני גינת מטעם התובעת:
"...מתחילה הדרך דובר על 2 ראשים... כשזה לא הלך ידעו שיצטרכו לקחת מכונה עם שלושה מכשירים. למרות שזה מפחית התפוקה. זאת ידענו מלכתחילה."
(עמ' 55, שורות 9-12; ראו גם עדותו בעמ' 52, שורות 10-11)
גם מר אילון הצהיר:
"...הצדדים הסכימו בתחילת ההתקשרות, כי במידה והמכונה לא תצליח לעבוד כראוי, תבחר יולנד בקונספט של 3 תחנות אולטרא סוני..."
(סעיף 15(ה) לתצהירו; ראו גם עדותו בעמ' 128 לפרוטוקול, שורות 12-15)
אני קובעת, אם כך, שמלכתחילה צפו הצדדים והסכימו כי היה ולא ניתן יהיה לייצר את המוצר באמצעות מכונה המורכבת משני מכשירים אולטרהײ¿ײ¿סוניים בלבד, יהא צורך ברכישת מכשיר נוסף, ומכשיר זה יירכש עלײ¿ײ¿ידי יולנד לצורך ייצור המכונה. ואכן, במהלך חודש יולי 2001 הוחלט על מעבר משני מכשירים לשלושה, כשכל מכשיר יבצע פעולה עצמאית אחת (מכשיר אחד מיועד לחיתוך, השני - להלחמה, והשלישי - לחירור), וכפועל יוצא, שונתה המערכת החוזית שבין הצדדים.
(2) ההתקשרות השנייה
יולנד הזמינה מדייס מכשיר אולטרהײ¿ײ¿סוני נוסף. הצעתײ¿ײ¿מחיר מס' 1485 מיום 18.07.01 של דייס לרכישת מכשיר נוסף עלײ¿ײ¿ידי יולנד (נספח ל' לתצהיר יולנד). הצעתײ¿ײ¿מחיר מתוקנת - 1576 (נספח מ' לתצהיר יולנד) מיום 29.07.01 לרכישת המכשיר הנוסף - Generator SL 35-600W ואביזרים נלווים כמפורט בדף שצורף להצעתײ¿ײ¿המחיר, תמורת סך של 14,800 פראנקים שוויצריים. מר חננאל הצהיר (סעיף 16 לתצהירו) כי התמורה הופחתה לסך של 13,300 פראנקים שוויצריים (להלן: "ההזמנה השנייה מדייס"). עלײ¿ײ¿גבי ההזמנה השנייה מדייס נרשם כי מועד ההספקה הנו שבועיים-שלושה מיום קבלת ההזמנה ואישורה. מתעודת המשלוח מס' 6468 (נספח "ד/9" לתצהיר מר חננאל) עולה כי מכשיר זה סופק ביום 06.09.01.
מר אילון הוציא ביום 26.07.01 מסמך עדכון להצעתײ¿ײ¿המחיר מיום 28.03.01 (נספח מ' לתצהיר יולנד), עליו חתמה יולנד (להלן: "ההזמנה השנייה ממר אילון"). בהצעתײ¿ײ¿המחיר המתוקנת נכתב במפורש כי מאחר שלא ניתן לבצע את הניקוב וההלחמה באותה תחנה, יש לעבור לעבודה בשלוש תחנות. בהתאם להצעתײ¿ײ¿מחיר זו הוגדלה התמורה שעל יולנד לשלם למר אילון לסך של 37,000$, והוסכם כי קצב עבודת המכונה יירד לײ¿ײ¿10-15 יחידות בדקה. יולנד חתמה על ההזמנה רק בחודש ספטמבר 2001, אך הוכח כי מר אילון החל בביצוע ההזמנה קודם למועד האמור (עדות מר אילון, עמ' 116, שורות 15-16).
כלומר, יולנד ומר אילון הסכימו כי קו הייצור יהיה בן שלוש תחנות וכי קצב הייצור יירד כאמור.
כאמור, יולנד גורסת כי הנתבעים, יחד, התחייבו לבנות עבורה את קו הייצור.
מנגד גורסת דייס, כי יולנד התקשרה בשתי עסקאות עצמאיות ונפרדות: האחת, הזמנת מכשירים מדייס, והשנייה, הזמנה ממר אילון לבניית מכונה או קו ייצור אוטומאטי לייצור המוצר. מר אילון גורס בעניין זה כי עבודתו הייתה מוגבלת לביצוע עבודת האוטומאציה בלבד, וכי דייס הייתה אחראית על המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים.
לאחר שמיעת העדים, הן עדי התביעה הן עדי ההגנה, מתברר כי כוונתם המשותפת של הצדדים אינה ברורה דיה. מצד אחד העיד עד התביעה מר רוני גינת אשר לכוונת הצדדים בהתקשרות החוזית ביניהם:
"ש. הכוונה שלכם הייתה למצוא בונה מכונות שלו ניתן יהיה לספק את המכשירים האולטרסונים והוא ישלב אותם עם מכונות.
ת. לא. חיפשנו לקבל מכונה עובדת. אין לנו את היכולת לאבחן בין אולטרסוני לבין מכונה או בונה מכונה. חיפשנו לקנות מכונה עובדת."
(עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 18-21; ההדגשה שלי - ש' א')
ובהמשך:
"ת. אנחנו רצינו לעשות מוצר. הײ¸יתה התעניינות וביקשנו פתרון ואמרו לנו שזה מה שצריך.
ש. אתם פונים לספק מכשירים, הוא נותן הצעת מחיר. אתה אומר שאתה או אחרים לא ידעו מה הם מאשרים.
ת. נכון. זה לא תלוש מהמציאות. פגישה במשרד עם פיטר (מטעם דייס - ש' א') ויוסי (הנתבע 2 - ש' א'). פיטר מחזיק דוגמאות משוויץ והוא אומר שהן מביאות פתרון. אנחנו קיבלנו את מה שהוא אמר.
ש. בסופו של דבר בהצעת המחיר המאושרת על ידכם, אתם מזמינים מכשירים אולטרסוני מדייס.
ת. במעמד הזה סגרנו עסקה כוללת. במסמך הזה זה לא מופיע. הײ¸יתה פגישה מסודרת בין כל האנשים ופיטר אמר שיש פתרון משוויץ ורינקו יכולים לעשות את הדבר הזה על פי היחידות שהוא מחזיק בידיו. שעומדות בשרטוט כמו שצריך והוא לא מסכים לגלות לנו עד שנחתום על ההזמנה. הוא הסכים לגלות ליוסי. הוא לחש לו באוזן ויוסי אמר בסדר. במעמד זה אמרנו להם האם זה ייתן לנו פתרון ושניהם אמרו שכן ואז חתמנו על ההזמנה. פיטר לא הסתפק בחתימה על ההזמנה אלא ביקש שנדפיס על נייר שלנו. כמה ימים לאחר מכן חתמנו גם עם יוסי."
(עמ' 23, שורות 7-19; ראו גם עדות טל גינת בעמ' 34, שורות 3-6)
ברוח דומה העיד גם העד מר דני גינת, כדלקמן:
"ש. האם בהזמנה מדייס היה כלול תשלום עבור אוטומציה.
ת. אני זימנתי שני גורמים שיבנו לי מכונה. מה שביקשו שילמתי. לא ידעתי מה כולל מה ואיך השם. אני רציתי מכונה שתעבוד. מה שיוסי אמר שצריך הסכמתי ושילמתי עליו.
ש. התשלום ששילמת לדייס עבור המכשירים האולטרא סוני כלל למשל את בניית המסוע.
ת. אני חוזר על אותה נקודה. אין לי מושג מי בונה מה. אנחנו הזמנו 2 אנשי מקצוע שאמורים לתת לי פתרון כולל. יש לשאול שאלות את איש המקצוע. אני רציתי סרט. אם זה כולל מסוע והיום אני הבנתי שצריך לתת קרן וסדן. אז לא ידעתי. מה שאמרו שצריך הסכמתי ושילמתי לא התווכחתי. זה היה מינוס כי איני יכול להתווכח מחוסר הבנה."
(עמ' 60, שורות 9-16)
גם מר אילון העיד באותה רוח אשר לאותה פגישה:
"ת. ...פיטר היה שם ודנײ¼ו על המכונה איך לייצר, מה לספק. פיטר הציע מכונה עם שתי תחנות. הוא לא רצה לחשוף את הרעיון איך לעשות את זה על מנת שלא יײµלכו למתחרים. יצאנו החוצה והוא הסביר לי. אמרתי לו שמבחינה מכנית זה ניתן לביצוע.
ש. לא סיפרת ליולנד מה סיפר לך פיטר.
ת. לא.
ש. אײ´שרת ליולנד שמה שסיפר לך פיטר ניתן לביצוע מכני.
ת. כן."
(עמ' 105, שורה 25-עמ' 106, שורה 3)
לדידה של יולנד, כך עולה מהעדויות, היא פנתה לנתבעים, ואלה הבהירו לה כי ביכולתם לבנות במשותף את קו הייצור עלײ¿ײ¿פי תכנית אותה סירבו להציג בפניה. עלײ¿ײ¿פי אותה תכנית, ביקשו לייצר את קו הייצור באמצעות שני מכשירים אולטרהײ¿ײ¿סוניים, כשמכשיר אחד מבצע שתי פעולות - הלחמה וניקוב. ואולם, בהמשך, כאמור, ננטשה עלײ¿ײ¿ידי הצדדים קונצפציית שני המכשירים שהציע פיטר, והם החליטו, בחודש יולי 2001, לעבור לקונצפציה של שלושה מכשירים.
יחד עם זאת, בחינת לשון הצעותײ¿ײ¿המחיר שהוציאה דייס מעלה כי יולנד הזמינה ממנה מספר מכשירים בתמורה לתשלום סכום מוסכם. לא נכתב בהצעתײ¿ײ¿המחיר, וגם לא עולה ממנה, כי דייס לוקחת על עצמה אחריות בכל הנוגע לבניית המכונה ותקינות פעולתה. מנגד, עיון בהצעותײ¿ײ¿המחיר שהוציא מר אילון מגלה כי עליו הוטלה האחריות לתכנון המכונה ולבנייתה תוך שילוב המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים בה, בהתאם למפרט הטכני ולדרישות המפורטות בהצעתײ¿ײ¿המחיר שהוציא מר אילון. בהצעתײ¿ײ¿המחיר נרשם: "המערכת האולטרא סונית תיבחר ותאושר על ידכם. יעוץ טכני אם ידײ¸רש ינתן על ידינו. לאחר אישור המערכת האולטרא סונית היא תשולב במכונה על ידינו".
גם מר רוני גינת העיד כי הייתה הפרדת אחריות בין ספק המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים לבין מתכנן המכונה והבונה אותה:
"ש. כשהזמנתם הזמנתם משני גופים. אחד דייס - אחראית על הספקת המכשירים האולטרסוני והשני, איילון - אחראי על האוטומציה כדי שהמכונה תעבוד.
ת. נכון."
(עמ' 25 לפרוטוקול, שורות 12-14)
כמוײ¿ײ¿כן אישר עד זה, כי דייס לא הייתה אמורה בשום שלב לבנות את שילוב המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים עלײ¿ײ¿גבי מכונה אוטומאטית (עמ' 28, שורות 19-21), וכאשר נשאל אם נכון שדייס לא צריכה הייתה לבנות את מערכת ההזנה, השיב כי אינו יודע (עמ' 28, שורות 22-23).
באותה רוח העיד מר טל גינת:
"ש. האם מופיע ולו במילה אחת בקשה מדייס לייצר מכונה.
ת. לא.
ש. נכון שאתם לא ציפיתם מדייס לבנות את מערכת ההזנה של המכונה.
ת. לא ציפינו.
ש. נכון שלא אתם ציפיתם שדייס תבנה את מערכת הפיקוד של המכונה.
ת. אני מניח שלא."
(עמ' 33, שורות 24-29; ההדגשות שלי - ש' א')
גם מר דני גינת העיד כי מר אילון הוא שצריך היה לבנות את מערכת ההזנה (עמ' 59 לפרוטוקול, שורה 32-עמ' 60, שורה 1). הוא העיד כי רצה לקבל מכונה שתעשה הכול ללא מגע יד אדם, כשהסרט יולחם הלחמה אולטרהײ¿ײ¿סונית (עמ' 59, שורות 30-31).
ובהמשך:
"ש. ...התשלום ששולם לדייס בהזמנה שביצעת כללה גם את האוטומציה.
ת. לא."
(עמ' 60, שורות 17-18)
בחקירתו אישר מר דני גינת שאמר את הדברים המפורטים בתמליל 3577/4, כמפורט להלן:
"אני עשיתי טעות, אני הייתי צריך לתת עוד אחד לזה שעשה את המכונות, והשקעתי הכײ¹ל... יעשו גם את האוטומציה. אני בין שניים קשה לי להתמודד. ממש קשה לי.
...
לא, אני אומר, אני עשיתי טעות. לדעתי אני עשיתי טעות, אם הייתי צריך מחדש לעשות אני לא הייתי קונה בין השניים."
(עמ' 17 לתמליל, שורות 6-11)
ובחקירתו הוסיף, בהגינותו:
"לו ידעתי שאגיע למצב כזה הייתי עושה הסכם אחד וששניהם יחתמו על כל מה שכתוב ולא היו טענות. גוף אחד שיקח על עצמו הכײ¹ל..."
(עמ' 53, שורות 4-6)
מכאן נובע כי אפשר ויולנד ציפתה, ציפייה אובייקטיבית, בינה לבין עצמה, כי תקבל מהנתבעים מכונה אחת שלמה, אולם כוונה זו לא באה לידי ביטוי מפורש ולא השתכללה כדי תנייה מוסכמת על שלושת הצדדים.
יש לציין כי אומדײ¿ײ¿דעת הצדדים כמשמעות המונח בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"גײ¾1973 (להלן: "חוק החוזים"), אינו אומדײ¿ײ¿הדעת הסובייקטיבי או רחשי הלב של מי מהצדדים לחוזה, אלא אומדײ¿ײ¿הדעת המשותף להם, אותו נלמד עלײ¿ײ¿פי גילויים חיצוניים של אותה כוונה, כפי שאלה באים לידי ביטוי בין בנוסחו של החוזה, בין לאורן של הנסיבות האופפות אותו (ראו ע"א 5597/90, 5607 כהן נ' תקליטי סי.בי.אס בע"מ, פ"ד מז(3) 212, 218).
בהקשר זה יוער כי בטרם נוצר הקשר בין יולנד לדייס, פנתה הראשונה לחברה 'אלינה בע"מ' (להלן: "אלינה") וביקשה לראות אם היא מחזיקה מכונות אולטרהײ¿ײ¿סוניות לייצור המוצר. נציג אלינה הבהיר כי אכן ברשותם מכונות אולטרהײ¿ײ¿סוניות מתאימות, אולם את השילוב האוטומאטי צריך לבצע מומחה בנושא, והמליץ על פנייה למר אילון (סעיף 4 לתצהיר יולנד). מר אילון הגיש ליולנד הצעתײ¿ײ¿מחיר עצמאית עוד ביום 26.11.00 ועוד בטרם נוצר הקשר עם דייס, ללא קשר להספקת המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים, תוך פירוט מפרט המכונה ודרישות התשלום עבור בנייתה, כך שיולנד כבר ידעה - טרם יצירת הקשר עם דייס - כי הספקת מכשירים אולטרהײ¿ײ¿סוניים אינה גוררת אחריה, בהכרח - אלא אם כן סוכם אחרת - התחייבות לבניית המכונה, על מרכיביה השונים, לרבות מערכת ההזנה. כך גם העיד מר שמעון גלעד, מהנדסײ¿ מכונות במקצועו, המומחה מטעם יולנד (להלן: "מר גלעד"), אשר לתפקידו ואחריותו של בונה המכונה לאחר שנרכשו רכיביה השונים:
"אני מתכנן את המכונה ודואג לשלב את החלקים השונים כדי שהיא תעמוד בדרישה."
(עמ' 15, שורה 12)
כן העיד עד ההגנה מטעם דייס, מר שלמה כהן, מומחה בתחום האולטרהײ¿ײ¿סוני (להלן: "מר כהן"), כי:
"...המכשיר של האולטרסוני הוא מכשיר שמגיע קבוע שהוא יודע לתת את האפליקציות של האולטרסוני. כשאנו מדברים על איך לבצע את המוצר, יש לתכנן את הקרן והסדן נכון כדי לבצע את האפליקציה."
(עמ' 68, שורות 6-8)
מכל האמור לעיל, אני קובעת כי מר אילון הוא שהתחייב כלפי יולנד על בניית קו הייצור האוטומאטי, לרבות שילוב המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים כחלק מקו הייצור, באופן שהמוצר ייוצר במסגרת לוחײ¿ײ¿הזמנים עליו התחייב. לא הוכחה טענת יולנד, כי יש לראות בעסקת רכישת המכשירים מדייס ועסקת בניית המכונה בידי מר אילון עסקה אחת המחייבת את הנתבעים יחד ולחוד.
ואולם, כפי שכבר צוין, משהגיעו הצדדים למסקנה ששני מכשירים אולטרהײ¿ײ¿סוניים אינם מספיקים לבניית המכונה, הסכימו, בחודש יולי 2001, על שילוב שלושה מכשירים כאלה במכונה. יולנד הזמינה מכשיר נוסף מדייס עם קרן וסדן, כאשר דייס נטלה על עצמה לייצר את הקרן ואת הסדן באמצעות קבלןײ¾משנה, כדי שיתאימו לדרישות ייצור המוצר (סעיף 41 לסיכומי דייס; תעודת משלוח 6468 מיום 06.09.01, נספח ד'9 לתצהיר מר חננאל; כן ראו מוצג "נ/9"). בעוד שמסעיף 1 לתצהירו של מר חננאל עולה גרסה לפיה המוצרים אותם הוא מייבא הנם מוצריײ¾מדף, הרי שבתמליל 3577/3 (עמ' 19, שורות 16-17) נאמר מפיו: "לא, זה לא מוצר מדף, זה מוצר שמתאים לפרטים שלו. זה לא מוצר מדף". ובקשר לכך העיד מר חננאל כך:
"ת. במעמד של הפגישה המשותפת אמרתי ליולנד שאנחנו נכין את שלושת החלקים שצריך להכין, זה אומר חיתוך, ניקוב והלחמה, ונזמין מכשיר נוסף, נקרא להם לראות שזה עובד ואז נזמין את יוסי אילון. זה מה שסוכם בפגישה וזה מה שעשינו.
ש. מה הייתה מטרת הפגישה, לדאוג לכך שיהיו שלושה מכשירים תקינים, או שבקצה הדרך יקבלו מכונה עובדת כמו שצריך.
ת. יקבלו מכונה עובדת כמו שצריך.
ש. מה שחשוב זה לא רק שאתם תביאו שלושה מכשירים בקופסאות אלא שכולם יצליחו לגמור את הפרוייקט, זו הייתה המטרה.
ת. נכון.
(עמ' 86, שורות 23-32)
הנהײ¿ײ¿כיײ¿ײ¿כן, מתברר כי התחייבותה של דייס בהזמנה השנייה הייתה לא רק לספק את המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים ואת האביזרים הנלווים לייצור המכונה כשהם תקינים וליתן שירות ואחריות לתיקונם במקרה הצורך, אלא גם לייצר את הקרן והסדן שיתאימו לעבודת המכונה, כך שתפעל באופן תקין לייצור המוצר.
ב) תקינות קו הייצור
לאחר חליפת מכתבים בין הצדדים (נספחים ס' וײ¾ע' לתצהיר יולנד) הודיע מר אילון ליולנד במכתב מיום 15.11.01 (נספח ע' לתצהיר יולנד) כי "המכונה מוכנה כבר מלפני שבועיים. המכונה עובדת לשביעות רצוני המלאה" ו"הנכם מוזמנים להתכבד ולבוא על מנת לאשר את המכונה". לפגישה זו זימנה יולנד מטעמה את מר גלעד.
ביום 17.11.01 הגיעו מר גלעד, מר חננאל ומנהלי יולנד למשרדו של מר אילון (להלן: "הביקור הראשון"). לאחר הביקור הראשון שלחה יולנד לנתבעים מכתב נושא התאריך 22.11.01 (נספח פ' לתצהיר יולנד), המפרט את הליקויים שנתגלו במכונה באותו ביקור, כמפורט להלן:
בעיה בהזנת הסרט; רעידות המכונה; סטייה במיקום ניקוב החור; בעיה בחפיפת הרצועות המולחמות; בעת החיתוך, כל סרט שלישי או רביעי לא נחתך; ההלחמה לא חזקה ואינה עומדת בחוזק הקריעה; המכונה אינה מסוגלת לייצר חמש יחידות ברצף ללא תקלה; אין מנגנון שעוצר את המכונה במקרה של תקלה.
באותו מכתב דורשת יולנד מהנתבעים להשיב לה את הכספים ששילמה להם.
אין חולק על כך שבמועד הביקור הראשון המכונה לא הייתה תקינה (ראו עמ' 2 וײ¾3 לחוותײ¿ײ¿דעתו של מר גלעד - נספח ק' לתצהיר יולנד). בחקירתו הנגדית הודה מר אילון כי המכונה לא הייתה תקינה במועד הביקור הראשון, לאמור:
"ש. ביום 17.11 היה ביקור.
ת. נכון.
ש. באו כל הצדדים כדי לראות האם המכונה עובדת.
ת. נכון.
ש. באותו יום ההלחמה לא הײ¸יתה בסדר.
ת. ...(כך במקור - ש' א') היו תקלות. לא זוכר איזה תקלות. הײ¸יתה תקלה של הזנת הסרט. לא זוכר לגבי ההלחמה.
ש. באותו יום כל הזמן היו בעיות חשמליות במכונות האולטרא סוניות.
ת. לא זוכר.
ש. היו בעיות או לא.
ת. במידה ומכונה נתקעת אז הוא עוצר את כל הלוײ¼פ."
(עמ' 118, שורה 23-עמ' 119, שורה 4)
ובהמשך:
"ש. באותו יום שהמומחה היה המכונה לא עבדה.
ת. הײ¸יתה תקלה. באוקטובר טל לקח 10,000 יחידות לבדיקה. הם היו תקינות.
ש. באותו יום המכונה לא עבדה לשביעות רצונך המלאה.
ת. באותו יום הײ¸יתה תקלה."
(עמ' 119, שורות 9-12; ההדגשות שלי - ש' א')
לאחר שיחות טלפון וחליפת מכתבים בין הצדדים (נספח צ' לתצהיר יולנד) התקיימה פגישה נוספת, ביום 03.12.01, במשרדו של מר אילון (להלן: "הביקור השני") לצורך בדיקת תקינות המכונה. ביחס לביקור השני חיווה מר גלעד דעתו כך:
"...יחסית להפעלת המכונה בביקורי הקודם נמצאו מספר שיפורים בעבודת המכונה אולם המכונה עדיין לא עמדה בדרישות ליײ´צור המוצר. מנגנון הזנת הסרט הוחלף והפסקות היײ´צור פחתו ואירעו כמדי כײ¾15 דקות. מערכת החיתוך עבדה טוב יותר והפסקות היײ´צור בשל אי חיתוך מלא של הרצועות פחתו באופן משמעותי. הורכב מנגנון לזיהוי תקלות והפסקת פעולת המכונה במקרה של תקלה."
(עמ' 3, סעיף ב' לחוותײ¿ײ¿דעתו)
מר גלעד התייחס בחוותײ¿ײ¿דעתו (עמ' 4) לליקויים שמצא במכונה בביקורו השני:
א) קצב הייצור הממוצע של המכונה לא עמד במינימום הנדרש - עשר יחידות לדקה. כשהופעלה המכונה במשך שעתיים היא ייצרה רק כײ¾444 יחידות מוצר.
ב) בבדיקה ויזואלית נמצא חלק מהיחידות פסול בשל בעיה בחפיפת הרצועות המולחמות.
ג) אשר לפעולת ניקוב החור - נמצאו יחידות מוצר פסולות בשל סטייה במיקום ניקוב החור, אם כי היקף התופעה פחת יחסית לבדיקה שבוצעה בביקור הראשון.
ד) הלחמת הסרט - כמעט כל היחידות שיוצרו לא עמדו בחוזק הקריעה הדרוש.
לסיכום חוותײ¿ײ¿דעתו ציין מר גלעד:
"לפי מיטב הבנתי המקצועית ועל יסוד הנ"ל הגעתי למסקנה כי המכונה תוכננה באופן שאינו מתאים לייצור המוצר.
במהלך ביקורי אצל יוסי אילון מצאתי כי המכונה אינה מסוגלת לייצר את המוצר באיכות ובמהירות הנדרשת והיא איננה מתאימה לייצור המוצר."
(עמ' 4 לחוותײ¿ײ¿הדעת; ההדגשה שלי - ש' א')
יודגש כי מטעם הנתבעים לא הוגשה חוותײ¿ײ¿דעת לסתירת חוותײ¿ײ¿דעתו של מר גלעד, ולפיכך אני מאמצת אותה.
באותו הקשר העיד מר חננאל:
"ש. האם נכון שאמרת למומחה שהמכונות לא עבדו?
ת. כן.
ש. אמרת את זה הרבה אחרי שבוטלה ההזמנה
ת. כן.
ש. וזה היה נכון גם לרגע שביטלו את ההזמנה?
ת. כן. המכונה עבדה אבל לא טוב..."
(עמ' 77, שורות 3-8)
ובהמשך:
"ש. אתה מסכים שבסוף הפגישה השנײ´יה לוײ¼ אתה יולנד לא היית לוקח את המכונה?
ת. לא, לא הייתי לוקח..."
(עמ' 88, שורות 25-26; ראו גם עדות מר אילון בעמ' 117, שורות 1-8)
מכאן מתבקשת המסקנה כי נכון למועד הביקור השני, ביום 03.12.01, המכונה לא הייתה תקינה. אני קובעת כי עד לתאריך 06.12.01 - מועד ביטול ההסכמים - לא הושלמה בניית המכונה.
ג) האחריות לתקלות שנתגלו במכונה
לטענת יולנד, הן דייס הן מר אילון אחראים לתקלות שנתגלו במכונה. כמוײ¾כן, לטענתה (סעיף 32 לסיכומיה), בשלושת חודשי העבודה הראשונים נבע הכשל מפעילות דייס, אשר לא השכילה ליתן למר אילון את התמיכה הנדרשת מרינקו. בשלב הוספת המכשיר האולטרהײ¿ײ¿סוני השלישי נכשל מר אילון בניסיונו להשלים את קו הייצור. בסופו של דבר לא הושלם קו הייצור, וליקויים נמצאו גם באוטומאציה וגם במכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים - כך לטענת יולנד.
מר גלעד העיד כי נושאים כגון חוזק הקריעה ושאלת החיתוך והניקוב הם נושאים הקשורים למערכת האולטרהײ¿ײ¿סונית (עמ' 11, שורות 23-28). מנגד טוענת דייס, כי יש לבחון מהו הגורם לאותן תקלות: האם התקלות, אשר הובילו לכך שהמכשיר לא יכול היה לבצע את הפונקציה לה הוא מיועד, מקורן באיײ¾תקינות המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים, או שמא במערכת ההזנה, ההובלה והבקרה של האוטומאציה של המכונה.
תכנון המכונה
מר גלעד חיווה דעתו, לפיה תכנון המכונה נעשה באופן שאינו מתאים לייצור המוצר. האחריות על תכנון המכונה הוטלה על מר אילון. כאמור, מר גלעד העיד כי לאחר רכישת מרכיבי המכונה מתכנן המתכנן את המכונה ודואג לשלב בה את החלקים השונים כדי שתעמוד בדרישות העבודה שהכתיב המזמין (עמ' 15 לפרוטוקול, שורה 12). הוא העיד שקצב העבודה של המכונה היה גבוה מדי ביחס למאסה שלה ושלאורך זמן היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בדרישות הדיוק, וזאת - בשל הרעידות החזקות (עמ' 16, שורות 1-3, 7-8). לדבריו, רעידות המכונה עלולות לגרום לסטיות בהזנת הסרט (שם, שורות 21-23), ובונה המכונה הוא שאמור ליתן פתרון לבעיית ההזנה (שם, שורות 19-20). הוא אישר שכתוצאה מרעידות המכונה עלולות להיווצר שתי תקלות: האחת, שהסרט לא יגיע כשהרצועות חופפות זו לזו, והשנייה, שהסרט יגיע למכשיר שמבצע את פעולת החירור כשהוא לא במרכז המנקב, וכפועל יוצא ייווצר חור בשוליו (עמ' 16, שורות 24-31). כאשר נשאל מדוע נגרמות הרעידות, השיב:
"בגלל שהם מנסים לעבוד בקצב גבוה של המכונה. יש מרחק מסוים שצריך לעבור בזמן מסוים כדי לעמוד בקצב של 10 יחידות לדקה, צריך לעשות את זה במהירות מאוד גבוהה. היתרון של מכונה אחרת, שעובדים צריך להיות מכונה מאוד מסיבית כדי שתעמוד בעוצמת הוויברציה או לשנות את שיטת הפעולה..."
(עמ' 14, שורות 12-16)
ובהמשך:
"ש. זה שהמכונה לא מסיבית מספיק, זה בעיה של תכנון המכונה.
ת. כן. גם בעיית הבנייה, ובעיית התוצאה."
(עמ' 16, שורות 9-10)
בנוסף נשאל מר גלעד:
"ש. אולי הזיכרון שלך לא נכון. אתה מגיש חוות דעת מיום 29.3.04 על ביקור ביום 3.12.01. הרבה זמן עבר.
ת. אני לא זוכר את כל העובדות. הכײ¹ל רשום. אין לי כאן התרשומת. אני כן זוכר שיצאנו באותו יום, הײ¸יתה במוחי מגובשת הדעה שהמכונה לא תעמוד לעולם ואין לה תקנה."
(עמ' 14, שורות 1-4; ההדגשה שלי - ש' א')
אשר לבעיה בדיוק חפיפת הרצועות העיד מר גלעד, כי התקן המותר לסטייה הנו 1.5 מ"מ לכל צד ("נ/3"). הסטייה בפײ¼ועל הייתה עצומה וניכרת לעין, ולכן לא בדק את מידתה (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 13-18).
בהמשך העיד:
"...הבעיה של הסטייה היא בעיה שהולכת וגדלה. בגלל רעידות שהמכונה עובדת בקצב מאוד גבוה זה אומר שלאורך זמן אין סיכוי שהמכונה תעמוד בדיוק הזה. יש שחיקה ושמכונה עובדת בקצב גבוה ויוצר ויברציה של המכונה זה אומר שהמכונה לא תחזיק מעמד."
(עמ' 14, שורות 9-11)
אשר לסטיות במקום ניקוב החור - מעדות מר גלעד עולה כי בעיה זו אינה נובעת מהמכשיר האולטרהײ¿ײ¿סוני, אלא בשל כך שפעולת ההזנה לא נעשית כפי שצריך (עמ' 12, שורות 11-13).
להלן קטע מחקירת מר אילון:
"ש. אתה מכיר בעיה של ניקוב לא במקום בשל הדבקות סדן.
ת. ...(כך במקור - ש' א') זה יכול לקרות. לא זוכר שהײ¸יתה בעיה כזו."
(עמ' 119, שורות 17-18)
מדברי מר גלעד עולה כי רעידות המכונה, מקורן בתכנון לקוי שלה, וכי על המכונה היה להיות מאסיבית יותר. כמוײ¾כן עולה מדבריו, כי כפועל יוצא מהרעידות עלולות להיווצר הבעיות בדיוק חפיפת הרצועות והסטיות במיקום ניקוב החור. מר אילון הוא שהופקד על תכנון המכונה, ולפיכך יש לראותו כאחראי לליקויים אלה.
אשר לקצב עבודת המכונה נשאל מר גלעד כך:
"ש. נכון שקצב העבודה של המכונה זה בעיה של תכנון המכונה.
ת. נכון. בין היתר. זה יכול להיות בעיה של קרן האולטרסוני. כאשר רואים חוסר אחידות בהלחמה זה בעיה בקרן."
(עמ' 16, שורות 4-6)
עלײ¿ײ¿פי ההזמנה השנייה ממר אילון, התחייב הוא כי קצב הייצור של המכונה יהיה של 10-15 יחידות בדקה. במועד הביקור השני לא עמד מר אילון בהתחייבותו זו. כאמור, מחוותײ¿ײ¿דעתו של מר גלעד עולה כי המכונה ייצרה רק 444 יחידות מוצר בפרקײ¿ײ¿זמן של שעתיים, ומכאן שקצב הייצור הממוצע של המכונה לא עמד בדרישות. כמוײ¾כן, אני קובעת כי מר אילון אחראי לתקלות הנובעות מתכנון המכונה שהוזכרו לעיל, היינו, הבעיה בדיוק חפיפת הרצועות והסטיות במיקום ניקוב החור.
אשר לבעיית ההלחמה - ההלחמה נעשית באמצעות המכשיר האולטרהײ¿ײ¿סוני שסיפקה דייס. איכות ההלחמה קובעת את עמידות הסרט בפני קריעה על הספציפיקאציות המצוינות במפרט נספח א' לתצהיר יולנד. אשר לבעיה בהלחמת הסרט חיווה מר גלעד דעתו שכמעט כל המוצרים לא עמדו בחוזק הקריעה הנדרש, ובחקירתו (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 9-10) אישר כי בעיה זו נעוצה במכשיר האולטרהײ¿ײ¿סוני. בהקשר זה העיד כי הבעיה הייתה באחידות ההלחמה, והדבר מצביע על בעיה במכונה המלחימה (עמ' 12, שורה 27). למעשה, אין מחלוקת אמײ´תית בין הצדדים אשר למסקנה שבביקור השני התבררה בעיה בהלחמת הסרט (ראו תמליל 3577, שיחה בין מר חננאל למר דני גינת, בעמ' 43-46, בה מכיר חננאל בבעיית ההלחמה).
באופן דומה הודה מר אילון, אם כי לאחר חקירה נגדית מאומצת, כי הייתה בעיה בהלחמת הסרט שכתוצאה ממנה הוא לא עמד בחוזק הקריעה הנדרש (ראו עמ' 119 לפרוטוקול, שורה 25-עמ' 120, שורה 4 וכן עמ' 121, שורות 9-13).
נשאלת השאלה, אם כן, מהו מקור הבעיה בהלחמה.
לטענת מר אילון, דייס והחברה 'שפי מהנדסים בע"מ' ביצעו עבודת התאמת המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים לייצור המוצר עד לאמצע חודש אוקטובר 2001, ולבסוף נמסרו המכשירים למר אילון כשהם לאײ¾תקינים. הם נלקחו מדי פעם לתיקון בידי שפי מטעם דייס, ולעתים אף תוקנו אצל מר אילון, כך שמר אילון יכול היה להתחיל עבודתו רק באמצע חודש אוקטובר - כך לטענתו (ראו, למשל, מוצג "נ/11" - טופס קריאת שירות מיום 04.10.01 שהוציאה שפי, בו נרשמה התקלה "ריתוך לא חזק"). מר חננאל אישר (עמ' 98, שורה 27-עמ' 99, שורה 2) כי דייס ניסתה להפעיל את המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים אצלה, כדי לבדוק את תקינותם, בחודש אוקטובר 2001.
מתמלילי הקײ°לטות השיחות עולה כי מר אילון החל עבודתו על המכונה המשלבת שלושה מכשירים כבר בחודש אוגוסט 2001, אם כי המכשיר האולטרהײ¿ײ¿סוני הנוסף סופק רק בחודש ספטמבר, ותקינותו נשלחה לבדיקה, כאמור לעיל, אצל דייס בחודש אוקטובר 2001. מתמלילי השיחות (3577/6) עולה שבתחילת חודש ספטמבר המכשירים עדיין אצל דייס, כשאלה מטופלים בידי שפי, בין היתר בכל הקשור לפינים ולחיסום הקרן. מתמליל השיחה (3577) שהתקיימה בתחילת חודש דצמבר 2001, עולה כי עובר לביטול ההסכמים, קיימת בעיה בהלחמה ויש צורך בסדן אחר.
מר רוני גינת אישר שכאשר הגיעו המכשירים מדייס למר אילון נתגלו בהם תקלות, הם הוחזרו לדייס, ושם ניסו לפתור את הבעיות באמצעות שפי (עמ' 25 לפרוטוקול, שורות 20-22). כאשר נשאל אם ייתכן שהוחזרו לדייס רק הסדן והקרן, השיב: "יכול להיות. אני לא יודע" (עמ' 28, שורות 9-11). הוא העיד שיכול להיות שכאשר העבירו את הסדן ואת הקרן לבדיקה, נדרשו שבועיים לשם כך (עמ' 28, שורות 16-18).
גם מר טל גינת העיד שידוע לו כי כאשר נמסרו שלושת המכשירים למר אילון, חלק מהם הוחזר לדייס לצורך תיקון, ושיכול להיות שתהליך זה נמשך עד מועד ביטול ההזמנה (עמ' 41, שורות 7-11).
להלן קטע מחקירת מר דני גינת:
"ש. האם זה נכון שעד תחילת ספט' 2001, המכשיר השלישי נמצא אצל דייס והם עושים לו התאמות.
ת. היה קטע כזה שהיה צריך לעשות התאמות."
(עמ' 55, שורות 30-32)
מר חננאל הודה כי לאחר הביקור השני לקח מכשיר אחד לצורך בדיקת חוזק הקריעה ולביצוע כיול. כדבריו:
"...בסוף ההרצה של המכונה, רצינו לבדוק את חוזק הקריעה, לא בגלל שמצאנו שיש בעיה. לקחנו סרט או שניים מהמכונה ובדקנו אותם במתקן קריעה, או ויזואלית, והגענו למסקנה שצריך לעשות כיול במכשיר הלחמה של המכונה. לקחנו את המכונה כי מצאנו שצריך לעשות כיול למכשיר."
(עמ' 77, שורות 10-13)
אולם החשובה מכול הנה העובדה שדייס נמנעה, ללא כל הסבר סביר, מזימון נציגהײ¼, שפי, לעדות אשר לטענתה בדבר תקינות המכשירים שסיפקה. הימנעות זו פועלת לחובתה. מר חננאל נחקר בעניין זה:
"ש. האם אי פעם בדקתם את המכשירים אצל מומחה.
ת. כל הזמן.
ש. הייתם יכולים להביא חוו"ד מומחה שהמכשירים תקינים ולא עשיתם זאת.
ת. המכשיר האולטרסוני מתוחכם ובודק את עצמו כל הלחמה. ברגע שהוא מקולקל הוא מתריע שהוא מקולקל.
ש. מי היו המומחים שבדקת אצלם את המכשירים?
ת. אנחנו נעזרים בחברה בשם שפי מהנדסים, הם עברו הכשרה ברינקו לגבי טיפול באולטרסוני.
ש. למה לא הבאתם חוו"ד מומחה משפי שיקבע שהמכשיר נשוא התביעה תקין?
ת. כי אנחנו לא חושבים שהמכשירים לא תקינים. אני לא יודע למה לא הביאו חוו"ד משפי שהמכשירים תקינים."
(עמ' 79 לפרוטוקול, שורה 31-עמ' 80, שורה 9; ההדגשות שלי - ש' א')
פרקליט דייס, בחקירתו את מר גלעד, ניסה להראות שבעבודה ידנית הלחמת הסרט תקינה. מר גלעד אישר זאת, אולם אין בכך כדי להוכיח את טענת דייס, כי הסרט שהולחם באופן ידני במכשיר האולטרהײ¿ײ¿סוני עמד בחוזה הקריעה הנדרש (עמ' 15, שורות 21-27). מסקנה זו מקבלת משנהײ¿ײ¿תוקף מדבריו של מר חננאל בשיחה עם מנהלי יולנד מתחילת חודש דצמבר (תמליל 3577), לפיהם יש בעיות בהלחמות הסרט (עמ' 43-46).
בחקירה הנגדית ניסה פרקליטה של דייס לגלגל את האחריות לחוזק הקריעה לפתחו של מר אילון, בטענה שחוזק הקריעה נובע מתכנון הזנה לא נכונה של הרצועות. אמנם מר גלעד העיד כי במצב בו הסרט אינו מולחם כשהוא חופף במלואו, הדבר מקטין את חוזק הקריעה (עמ' 17, שורות 1-2), אולם משנשאל אם חוסרײ¿ײ¿האחידות בחוזק הסרט נובע, בין היתר, מההזנה למכשיר ההלחמה, השיב בשלילה, שכן ברצועות שלא היו חופפות לא נבדק חוזק הקריעה, והן נזרקו, בעוד שהרצועות שנבדקו הן אלה שעמדו בדרישות הטכניות של החפיפה והחירור, ורק אז נבדק חוזק ההלחמה (עמ' 17, שורות 9-12).
עם זאת, לא ניתן לשלול אפשרות שגם טיפול לאײ¾נכון בקרן תרם אף הוא לבעיה בהלחמה. טיפול זה נעשה, עלײ¿ײ¿פי טענת דייס, בידי מר אילון כאשר - כך נטען - כרסם בקרן.
עלײ¿ײ¿פי עדותו של מר כהן, שבדק מכשיר אולטרהײ¿ײ¿סוני אחד, הוא מצא כרסום בקרן - דבר המשנה את פעולתה (עמ' 71 לפרוטוקול, שורות 30-31).
מר גלעד העיד שאם עברו הקרן או הסדן תהליך של כרסום, יכול הדבר לגרום לכך שלא תיווצר אחידות בהלחמה (עמ' 17, שורות 13-15).
מר אילון העיד אמנם כי לא כרסם בקרן (עמ' 122 לפרוטוקול, שורות 5-6), אולם במכתבו מיום 6.12.01 (נספח ש' לתצהיר יולנד) כותב הוא: "באשר לקרן הרי שבסך הכײ¹ל ניקיתי גרד על הקרן...". כאשר נשאל על כך בחקירתו הסביר, באופן לאײ¾משכנע: "גרד זה לא כרסום. בכרסום הײ¸יתה חתיכת לכלוך. זה היה בסדן ולא בקרן" (עמ' 122, שורה 8).
לאור האמור לעיל, יש לקבוע כי הן דייס הן מר אילון אחראים לבעיות שהתעוררו בהלחמת הסרטים. חלוקת האחריות תידון בהמשך.
אשר לטענת דייס ומר אילון כי הם לא קיבלו לידיהם את מפרט המוצר - טענה זו יש לדחות, מהטעמים כדלקמן:
1. מר חננאל אישר בחקירתו כי את מנהלי יולנד פגש רק כשלושה חודשים לאחר הזמנת המכשירים (עמ' 77, שורות 16-26) וכי מי שניהל את המשאײ¾ומתן עם יולנד היה פיטר. דייס נמנעה מלהעיד מטעמה את פיטר, שהיה נציגהײ¼ במשאײ¾ומתן וליווה את הפרויקט עד לשלב שלאחר הזמנת המכשיר האולטרהײ¿ײ¿סוני הנוסף (עמ' 78, שורות 24-29). אמנם, מר חננאל העיד כי "היות ופיטר עזב את חברתנו ותוך כדי העזיבה הוא ניסה לקחת את רינקו לעצמו, לא היה ראוי להביאו להעיד" (עמ' 79, שורות 5-17), אולם אין בידי לקבל טענה זו. ראוי היה להביא לעדות את פיטר ולעמתו עם הטענה בדבר איײ¾קבלת המפרט הטכני. יודגש כי לא סביר שחברה כמו דייס, המשווקת מוצר שוויצרי עדין ומתוחכם כלײ¿ײ¿כך, תתחייב לספקו לצורך בניית מכונה לייצור מוצר שאת המפרט הטכני שלו לא ראתה.
אמנם מפרט המוצר לא צורף כנספח להצעתײ¿ײ¿המחיר של דייס, ואולם, עדי התביעה העידו כי נתנו העתק שלו לפיטר. כאמור, אין ספק שעדותו של פיטר בעניין זה רלוואנטית. מר חננאל הצהיר אמנם (סעיף 22 לתצהירו) כי סרט דוגמה הועבר לדייס ללא כל מפרט טכני, ללא שרטוטים וללא כל דרישות טכניות אחרות, אך משנשאל על כך בחקירתו, הודה כי אינו יכול לומר בוודאות שלא התקבל אצל דייס מפרט טכני:
"ש. מי שלקח את הדוגמת סרט ואת כל הפרטים מיולנד והעביר אותם לרינקו היה פיטר?
ת. נכון.
ש. וכשעדי התובעת מעידים שנתן לפיטר את המפרט של המוצר, אתה לא היית שם בשביל להעיד שזה קרה או לא?
ת. לפני שפיטר שולח דברים, אני מסתכל על החומר שנשלח לשוויץ.
ש. חוזר על השאלה.
ת. לא נכחתי. אם יולנד אומרים שפיטר קיבל מהם את המפרט, אני לא יכול לדעת."
(עמ' 78 לפרוטוקול, שורות 10-16; ההדגשות שלי - ש' א')
יתרײ¿ײ¿עלײ¿ײ¿כן, מנספח י"ב לתצהיר יולנד עולה כי העתק המפרט נשלח לשפי ביום 24.06.01, ומר מוטי שפי נתבקש לשגר את המפרט לשוויץ באמצעות פקסימיליה, ובנוגע לכך הודה מר חננאל בחקירתו הנגדית:
"ת. בשלב מאוחר יותר התברר שיש מפרט של החוזק.
ש. זה היה אחרי שלײ¹שת המכשירים או לפני.
ת. אחרי שהיו שני מכשירים בטוח. לא לפני."
(עמ' 103, שורות 15-17)
בנוסף לכך, מר חננאל לא יכול ליתן הסבר מדוע לא העידו אנשי רינקו בביתײ¿ײ¿המשפט:
"ש. אתם בסכסוך עם רינקו?
ת. לא.
ש. יש סיבה טכנית שלא הזמינו את נציג רינקו?
ת. על מה הם יעידו?
ש. האם אתה לא חושב שהם צריכים היו לבוא להעיד על ההמלצה שלהם?
ת. המכשירים לא מקולקלים."
(עמ' 79, שורות 25-30)
2. מר אילון הצהיר, באופן גורף (סעיף 5א' לתצהירו), כי יולנד מעולם לא הציגה בפניו כל מפרט טכני הנוגע למוצר. בחקירתו, כאשר נשאל אם כשהגיש את הצעתײ¿ײ¿המחיר מיום 28.03.01 עמד לנגד עיניו מפרט טכני של המוצר, השיב בשלילה (עמ' 124 לפרוטוקול, שורות 27-28). לעומתו העיד מר טל גינת, כי לא התחייב לשמור על חשאיות המפרט של המוצר שנמסר לו מתע"ש (עמ' 31, שורות 25-26), והוסיף שכאשר נפגש לראשונה עם מר אילון בחודש נובמבר 2000, נמסר לו מפרט המוצר יחד עם דוגמת הסרט (עמ' 31, שורות 27-28; ראו גם עדות מר דני גינת בעמ' 59, שורה 1). בחקירתו הנגדית (עמ' 109, שורות 24-25) אישר מר אילון כי ראה את מפרט המוצר לפחות ביום 30.03.01, לכל המוקדם.
הנהײ¿ײ¿כיײ¿ײ¿כן, מודה מר אילון כי ראה את מפרט המוצר. יתרײ¿ײ¿עלײ¿ײ¿כן, "ת/7", שהוא המפרט הטכני של המוצר, נשלח אל מר אילון ביום 30.03.01. עלײ¿ײ¿גבי המסמך נרשם בכתבײ¾יד: "יוסי אילון, זה השרטוט שביקשת, נא לשמור אותו בסודיות" (ראו חקירת מר אילון בעמ' 109, שורה 26-עמ' 110, שורה 10).
מכאן שהוכח להנחת דעתי כי מפרט המוצר נמסר למר אילון לכל המאוחר ביום 30.03.01, ועדותו, לפיה יולנד מעולם לא הציגה בפניו את המפרט הטכני של המוצר, נסתרה. כן יש לקבוע כי גם דייס קיבלה את המפרט הטכני, כמבואר לעיל.
ד) ביטול העסקה
במכתב מיום 6.12.01 (נספח ת' לתצהיר יולנד) הודיעה יולנד לנתבעים על ביטול העסקה ודרישתה להחזר הסכומים ששילמה.
האם נעשה ביטול ההסכם עם מר אילון ודייס כדין? אני סבורה כי יש לענות בחיוב על שאלה זו.
ההזמנה השנייה ממר אילון הוצאה ביום 26.07.01. אמנם אישרה יולנד הזמנה זו בחתימתה במועד מאוחר יותר, אך מר אילון החל לבנות את המכונה כבר בחודש אוגוסט 2001, מה שמלמד על כך שהצדדים לא המתינו למסמך בכתב על מנת לגבש את ההתקשרות החוזית. יוער כי עלײ¿ײ¿גבי ההזמנה דלעיל לא נרשם מועד הספקת המכונה.
עלײ¿ײ¿פי סעיף 41 לחוק החוזים, חוזה שלא הוסכם על מועד לקיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש.
כבר בסוף חודש אפריל 2001 הזמינה תע"ש מיולנד 750,000 יחידות של המוצר. הן איילון הן דייס היו מודעים להזמנה הראשונה של תע"ש ולסד הזמנים בו הייתה יולנד נתונה לפי הזמנה:
"ש. אתה יודע למה יולנד לחצו
ת. כן, הייתה להם הזמנה של תע"ש ובגלל זה הם לחצו אותנו.
ש. בתצהירך אמרת שלא ידעת על ההזמנה של תע"ש.
ת. אל תתפוס אותי במילה, אתה שואל אם ידעתי שליולנד הייתה הזמנה מתע"ש? ידעתי שיש להם הזמנה והם רוצים לגמור מהר את העבודה."
(עמ' 84 לפרוטוקול, שורה 30-עמ' 85, שורה 4; ההדגשות שלי - ש' א')
אף מר אילון ידע שיולנד צריכה לספק את המוצרים לתע"ש. הוא אישר כי נציג תע"ש ביקר בביתײ¿ײ¿המלאכה שלו כדי לבדוק באיזה קצב מתקדמת בניית המכונה.
לפיכך, גם אם לא נקבע תאריך הספקה בהזמנה השנייה ממר אילון, הוא ידע כי עליו לסיים את בניית המכונה תוך שבועות ספורים מיום קבלת המכשירים.
בדנן, הן מתמלילי השיחות שהוקלטו בידי מנהלי יולנד ואשר תומללו מטעם מר אילון הן מחליפת המכתבים שבין הצדדים עולה כי יולנד נתנה למר אילון הזדמנויות רבות להשלמת קו הייצור. יולנד הודיעה למר אילון כי עליו להשלים את בניית המכונה, וזאת - זמן סביר מראש. יולנד הפגינה אורךײ¿ײ¿רוח ונתנה למר אילון שהות ארוכה להשלמת קו הייצור, אולם לבסוף, כשכלו כל הקצים, נאלצה לבטל את העסקה ולהזמין מכונה לייצור המוצר מגורם אחר.
במכתב מיום 06.11.01 (נספח ס' לתצהיר יולנד) שהוציאה יולנד ניתנה למר אילון ארכה של שבוע לסיום בניית המכונה. ביום 15.11.01 הודיע מר אילון ליולנד כי המכונה מוכנה. בביקור הראשון, שהתקיים ביום 17.11.01, לא הייתה המכונה מוכנה כנדרש, ובמכתב מיום 22.11.01 דרשה יולנד מהצדדים לתקן את הליקויים ולהשיב לה את הכספים ששילמה עד לאותו מועד.
לאור האמור, אני קובעת כי ביטול ההסכם בין יולנד לבין מר אילון ביום 06.12.01 נעשה כדין.
גם ביטול ההסכם עם דייס נעשה כדין. מר חננאל הצהיר כי המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים נבדקו במהלך כל התקופה בידי מומחה מטעמם. הדעת נותנת שאילו היו המכשירים תקינים, הרי שהיו מזמנים את נציג החברה שפי להעיד על כך, ומשנמנעה דייס להעיד עײµד זה, יש לקבוע כי גם המכשירים שסיפקה לא היו תקינים.
אשר לחלוקת האחריות בין הנתבעים: הסוגיה של חלוקת נזק חוזי עלײ¿ײ¿פי מידת האשם היחסי של הצדדים לחוזה כבר נדונה עלײ¿ײ¿ידי כבוד הנשיא שמגר בע"א 3912/90 Eximin S.A, תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ (פ"ד מז(4) 64) (כן ראו ע"א 2688/95 יצחק פנחס נ' כרם מהנדסים (פ"ד נו(5) 742)). אני סבורה כי בנסיבות במקרה שבפניי, יש להכיר בחלוקת אחריות בין הנתבעים.
לאחר עיון בחומר הראיות שבתיק, נראה לי כי בנסיבות העניין, את עיקר האחריות יש להטיל על בונה המכונה, מר אילון, שהיה אחראי לתכנונה הלקוי ולליקויים הנובעים ממנו. לפיכך, תחולק האחריות כך שמר אילון אחראי לײ¿ײ¿70% מהנזק שנגרם ליולנד, ואילו דייס אחראית לײ¿ײ¿30% ממנו.
ה) השבה
יולנד ביטלה את ההסכמים עם הנתבעים, והיא תובעת את השבת התמורה ששילמה להם. למר אילון שילמה יולנד סך של 56,312 ₪ (ראו נספח ג' לתצהיר מר אילון), ולדייס - סך של 35,237.79 ₪ (סעיף 12 לתצהיר מר חננאל, שלא נסתר) (שיק נוסף עלײ¿ײ¿סך 35,237.79 ₪ שנמסר לדייס על חשבון חלק מיתרת התמורה בוטל בידי יולנד - נספח ד'6 לתצהיר מר חננאל).
עלײ¿ײ¿פי סעיף 21 לחוק החוזים, משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"אײ¾1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)"), מוסיף וקובע, בסעיף 9(א), כדלקמן:
"משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הײ¸יתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה הײ¸יתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך."
משבוטל ההסכם בין יולנד לבין מר אילון כדין, הרי שעל האחרון להשיב ליולנד את הסך של 56,312 ₪ שקיבל ממנה, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום תשלומו ועד ליום השבתו בפועל, וכן להשיב לדייס את המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים שקיבל לצורך שילובם במכונה.
משבוטל ההסכם בין יולנד לדייס כדין, הרי שעל האחרונה להשיב את הסך של 35,237.79 ₪ שקיבלה ממנה, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום תשלומו ועד ליום השבתו בפועל.
ו) הנזקים
1. הפסד ההזמנה הראשונה של תע"ש
יולנד טוענת כי הפסידה סך של 469,137 ₪, בתוספת מע"מ, בגין איײ¾יכולתה לספק את המוצרים לתע"ש כמתחייב מההסכם בין יולנד לתע"ש (נספח י' לתצהיר יולנד).
סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות), קובע לאמור:
"הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה."
ברע"א 3557/02 י.י. מפעל טחינה וחלבה זהב בע"מ נ' ביכורי השדה דרום שיווק (1994) בע"מ (פ"ד נח(1) 162) פסק כבוד השופט ריבלין:
"...סעיף 10 לחוק קובע שפיצויים שכאלה יינתנו לנפגע מהפרת חוזה בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפרת החוזה, ואשר המפר צפה אותם או יכײ¹ל לצפותם מראש...
הפיצויים בגין הפרת חוזה מיועדים להעמיד את הנפגע מהפרת החוזה במצב הכלכלי שהיה ניצב בו אילו קויים החוזה. הם נועדו להגן על אינטרס הצפיוײ¼ת, הוא האינטרס של צד לחוזה להנות מפירותיו של החוזה... בשל תכלית זו שבבסיס הפיצויים, מגדירה הוראת סעיף 1 לחוק נזק ככולל מניעת רווח..."
(שם, עמ' 168)
הנתבעים ידעו, כפי שבואר לעיל, כי יולנד נתונה בסד זמנים להספקת המוצרים לתע"ש, ולפיכך, היה עליהם לדעת כי בניית קו הייצור נועדה לייצור המוצר והספקתו לתע"ש, ועליהם לשאת בנזק שנגרם בשל הפרת ההסכם בין יולנד לתע"ש (נספח י' לתצהיר יולנד) להספקת המוצר, מצד יולנד.
עלײ¿ײ¿פי ההסכם בין יולנד לתע"ש, קיבלה על עצמה יולנד התחייבות (נספח י' לתצהירה) לספק לתע"ש 750,000 יחידות מוצר תמורת סך של 501,720 ₪, בצירוף מע"מ, כאשר שליש ראשון של ההזמנה יסופק ביום 12.07.01, שליש נוסף יסופק ביום 12.09.01, והאחרון - ביום 12.11.01. אין חולק על כך שיולנד לא הצליחה לספק הזמנה זו, וכל שסיפקה היה אך 9,100 יחידות של המוצר בחודש דצמבר 2001, תמורתן קיבלה סך של 6,088 ₪ ("ת/3").
כאשר נשאל מר דני גינת בחקירתו (עמ' 56, שורות 27-30) מתי ביטלה תע"ש את ההזמנה הראשונה, השיב: "הם עשו זאת בהדרגה. עם כל ההתחשבות. בתחילה ביטלו שליש הזמנה כשחיכו לנו עדיין וראו שאיננו יכולים לבצעה. אחרי כן ביטלו את השליש השני ולבסוף ביטלו את כל ההזמנה. איני זוכר תאריך מדויק. זה נעשה כמובן מאליו".
מר שורי אזיזוב, קניין במחלקת הרכש של תע"ש (להלן: "מר אזיזוב"), העיד כי ביום 26.12.01 הוחלט בתע"ש כי עקב איײ¾יכולתה של יולנד לספק את המוצרים, תוקטן ההזמנה ממנה או תבוטל (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 29-30 וכן "ת/3").
לטענת מר אילון, בסוף אוקטובר 2001 הצליחו לייצר 9,100 סרטים אשר סופקו לתע"ש, והוא אף הציע ליולנד להתחיל לייצר, אך זו לא עשתה כן.
הנטל להוכחת חובת הקטנת הנזק מכח סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות) מוטל על כתפי המפר, ואילו הנפגע יוצא ידי חובתו אם פעל בסבירות, ואין הוא נדרש לצאת מגדרו כדי להקטין את הנזק (ע"א 1229/97 איי.אמ.איי - שיווק והשקעות בינלאומיים בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה לבנײ´יה והשכרה בע"מ (פ"ד נג(4), 657) (להלן: "פסקײ¿ײ¿דין איי.אמ.איי", עמ' 664). טענת מר אילון שעל יולנד היה להקטין את נזקה לא הוכחה. כאמור, קבעתי כי המכונה לא הייתה תקינה. הייצור עלײ¿ײ¿פי ההזמנה הראשונה עבור תע"ש, במצב דברים זה, לא הוכח כאפשרי, מה גם שאילו ניתן היה לבצע ייצור כלשהו באמצעים ידניים, הרי שמספר המוצרים הפסולים היה גדול, מה שהיה גורם לבזבוז ניכר של חומריײ¾גלם.
מר אזיזוב העיד כי לאחר שיולנד לא הוכיחה את היכולת שלה לספק את המוצר עלײ¿ײ¿פי ההזמנה הראשונה של תע"ש ("ת/1"), העבירה תע"ש את כמות הסרטים שהוזמנה ממנה למתחרה, 'שיאון' (ההזמנה המעודכנת מיולנד - מוצג "ת/3"; ההזמנות המקורית והמעודכנת משיאון - מוצגים "ת/2" ו"ת/4", בהתאמה; ראו גם עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 1-9 וכן עדותו של מר אזיזוב בעמ' 3, שורות 12-14).
כלומר, מעדות מר אזיזוב עולה כי משלא השכילה יולנד לספק את ההזמנה הראשונה של תע"ש, הרי שהזמנה זו בוטלה והועברה לספק אחר - שיאון.
בהסכם הזמנת המוצרים שבין יולנד לתע"ש נקבע מהו המחיר שאמורה הייתה יולנד לקבל עבור כל יחידה שתספק, היינו, סך של 0.669 אג', אולם סכומים אלה אינם מהווים את נזקה של יולנד, ויש לנכות מהם את הוצאות ייצור המוצר.
בע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ (פ"ד לה(2) 800), פסק כבוד הנשיא ברק:
"...שאלה אחרת היא, מהי מידת הוודאות והדיוק, המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי. האם עליו להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן לקבוע את מידת הנזק ואת שיעור הפיצוי במידת ודאות ודיוק מוחלטים, או שמא ניתן להקל עליו בעניין זה?... הגישה המקובלת היא, כי מקום שהוכח קיומו של נזק, אין באיײ¾האפשרות לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את תביעת הפיצויים... מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעורו במדוייק אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק... תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגעײ¾התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין... עלײ¿ײ¿כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגעײ¾התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקולײ¿ײ¿דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר..."
(שם, עמ' 809)
בפסקײ¿ײ¿דין איי.אמ.איי פסקה כבוד השופטת דורנר כדלהלן:
"על נפגע התובע פיצויים מכוח סעיף 10 לחוק התרופות להציג תשתית ראייתית המאפשרת קביעה של שיעור הפיצויים. עם זאת, ככלל לא ניתן להביא ראיות ודאיות בדבר שיעור נזק מסוג מניעת רווחים, שעלײ¿ײ¿פי טבעו מבוסס על הערכת הצפוי. במקרים אלה, יוצא הנפגע ידי חובתו עלײ¿ײ¿ידי המצאת נתונים המאפשרים לביתײ¿ײ¿המשפט לאמוד את שיעור ההפסד..."
(שם, עמ' 664)
מר רוני גינת, איש הכספים ביולנד, הגיש תצהיר משלים ביום 28.06.04, ובו פירט את הוצאות הייצור החזויות. לתצהירו אף צורפו דוחות שנתיים של יולנד. גינת הצהיר (סעיף 2 לתצהירו המשלים) כי עסקת ייצור המוצר לתע"ש רווחית, שכן הוצאות הייצור נמוכות ביותר. המכונה שהוזמנה אמורה הייתה להיות אוטומאטית, היינו, לייצר את המוצר ללא מגע יד אדם.
התמורה שאמורה הייתה יולנד לקבל מתע"ש עבור הספקת 750,000 יחידות מוצר הנה בסך של 501,720 ₪, בצירוף מע"מ (נספח י' לתצהיר יולנד).
הוצאות ייצור המוצר הנן כמפורט בתחשיב שלהלן:
הוצאות בניית המכונה - פחת:
בהזמנה הראשונה מדייס, מיום 20.03.01, התחייבה יולנד לשלם לה סך של 29,613 פראנקים שוויצריים (ראו נספח ט' לתצהיר יולנד) ודייס הוציאה חשבונית עלײ¿ײ¿סך 70,238 ₪ (ראו נספח ד'5 לתצהיר מר חננאל), ובהזמנה השנייה מדייס, מיום 29.07.01, התחייבה יולנד לשלם לה סך נוסף של 13,300 פראנקים שוויצריים (נספח ל' לתצהיר יולנד), שהם סך של כײ¾33,854 ₪ (ראו נספח ד'9 וסעיף 18 לתצהיר מר חננאל).
מר אילון אמור היה לקבל סך של 37,000$ עבור המכונה (נספח ט'1 ונספח מ'), שהם סך של 155,326 ₪ (לפי שער של 4.198 ש"ח לדולר ארה"ב נכון ליום 26.07.01).
בהתאם, אמור מחיר המכונה להיות סך של כײ¾259,418 ₪, והפחת - בסך של 51,884 ₪ לשנה (לפי חישוב של 20% מעלות המכונה כהוצאה שנתית).
הוצאות שכר:
מר רוני גינת העיד כי מאחר שהמכונה אמורה הייתה לעבוד באופן אוטומאטי או חציײ¾אוטומאטי, אזי נדרש זמן עבודה של עובד בחציײ¾משרה כדי להזין לתוכה את חומרײ¿ײ¿הגלם. כן העיד שעובדי המתפרה ביולנד משתכרים שכר מינימום, ומכאן ששכר העובד בחציײ¾משרה הוא בסך של כײ¾2,500 ₪ בחודש.
לדידה של דייס, שכר המינימום הנו בסך של 3,585 ₪, ועליו יש להוסיף תנאים סוציאליים בשיעור של 35%, ועלײ¿ײ¿כן עלות העובד הנה לפחות 4,854 ₪ לחודש.
יולנד ערכה חישוב של היקף השעות הנדרש, לטענתה, לצורך ייצור 750,000 יחידות, והיא מגיעה לײ¿ײ¿1,250 שעות עבודה (על בסיס ייצור של עשר יחידות בדקה). לטענת דייס, מתעלמת יולנד מתקלות שוטפות של המכונה, מהפסקות בייצור וממוצרים פגומים אשר מפיקה כל מכונה (למשל, במכונה שייצרה החברה 'גבים' סוכם שהיקף המוצרים הפגומים יכול להיות עד 3% (סעיף 1.2, נספח ת"א לתצהיר יולנד)). מקובלת עליי טענת דייס, שיש לחשב את שעות הייצור של 750,000 יחידות - בײ¾1,500 שעות עבודה, שהן כתשעה חודשי עבודה.
לפיכך, אני סבורה שיש לבצע את התחשיב לפי שכר המינימום לחודש לעובד ייצור, נכון לחודש נובמבר 2001, שהוא סך 3,266.58 ₪, ולכך להוסיף תנאים סוציאליים בשיעור 30%, כך שמתקבל הסך של 4,246.55 ₪, אותו יש לכפול בתשעה חודשים, והתוצאה המתקבלת היא בסך של כײ¾38,219 ₪.
הוצאות תפעול:
מר רוני גינת הצהיר (סעיף 5 לתצהירו) כי ההוצאות היחסיות של הצבת המכונה הנן מצומצמות, בהתחשב בכך שגודלו של שטח הייצור הוא כעשרה מ"ר (שטח המפעל - כײ¾240 מ"ר), ועלײ¿ײ¿פי תחשיבו, מסתכמות הן בסך של כײ¾2,807 ₪. עדות זו לא נסתרה, ועלײ¿ײ¿כן יש לקבלה.
אשר להוצאות הנהלה וכלליות - לטענת דייס, מתעלמת יולנד מהוצאות הנהלה והוצאות כלליות, המהוות מרכיב מרכזי בהוצאותיה, בשיעור של 30% מהכנסות יולנד (ראו עמ' 3 לדוחות הכספיים של יולנד - נספח לתצהירו המשלים של מר רוני גינת).
מר רוני גינת הצהיר (סעיף 6 לתצהירו המשלים) כי ההוצאות, למעט מחיר המכונות, היו משולמות בכל מקרה, בין אם עסקת המוצר הייתה יוצאת לפועל, בין אם לאו. כן הצהיר, כי יולנד מעסיקה כמנהלים חמישה בניײ¾משפחה, והיא מקפידה לחלק את כל רווחי החברה כשכרם. מקובלת עליי טענת יולנד, ועלײ¿ײ¿כן לא נלקחו הוצאות אלו בחשבון לצורך ביצוע התחשיב.
הוצאות חומרײ¿יײ¾גלם:
הסרט הנו חומר הגלם היחיד הנדרש למוצר. מחיר חומרײ¿ײ¿הגלם הוא 45 אג' למטר אורך (ראו נספח ד' לתצהיר יולנד), אורך המוצר הוא כײ¾13 ס"מ, ולטענת יולנד, לייצור מוצר אחד נדרש חומרײ¿ײ¿גלם בשווי של 4.5 אג'. דייס טוענת כי בהתחשב בתקלות בייצור, יש להוסיף לעלות חומריײ¾הגלם 10% לפחות. מקובלת עליי טענת דייס, ולפיכך, עלות חומרײ¿ײ¿גלם לייצור מוצר אחד הנה בסך של 4.95 אג'. עלות חומריײ¾גלם לייצור 750,000 יחידות הנה בסך של 37,125 ₪.
סיכום הוצאות ייצור ההזמנה הראשונה:
פחת המכונה 51,884 ₪
עלויות שכר פועל 38,219 ₪
עלות חומריײ¾גלם 37,125 ₪
עלויות תפעול 2,807 ₪
סך כל ההוצאות (אײ»מדן): 130,035 ₪
סכום הפסד ההזמנה הראשונה:
תע"ש התחייבה לשלם סך של 501,720 ₪, בתוספת מע"מ, עבור ההזמנה הראשונה, ובניכוי עלות ההוצאות, המוערכת בסך 130,035 ₪, הרי שההפסד שנגרם ליולנד הנו בסך של 371,685 ₪, בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.11.01 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
2. הטענה להפסד הזמנה עתידית
יולנד טוענת כי הפסידה כספים בגין אבדן הזמנות מוצר עתידיות נוספות מתע"ש. לטענתה של יולנד, בסךײ¿ײ¿הכול קיבלו מתחריה הזמנות נוספות בסך של 319,300 ₪ (בתוספת מע"מ), אשר מחציתן, בסך של 186,790 ₪, יועדה ליולנד. יולנד עותרת אפוא לקבל סך של 152,724 ₪, בתוספת מע"מ, בגין ראש נזק זה.
עדי יולנד העידו (סעיף 52 לתצהירי יולנד) כי בנוסף להסכם החתום שבין יולנד לתע"ש, הייתה יולנד אמורה לקבל מחצית מההזמנות הנוספות של תע"ש. מר אזיזוב אישר את גרסת יולנד, והעיד:
"ש. היו הזמנות לאחר מכן של המוצר הזה.
ת. כן. במהלך 2002 כאשר יולנד לא הצליחו לספק לנו את החלקים, הוצאנו לחברה השנײ´יה עוד 400,000 סרטים...
ש. ת/5 הײ¸יתה מיועדת ליולנד לו היו ערוכים להספקת המוצר.
ת. בוודאי. או את הכײ¹ל או לפחות חצי."
(עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 10-14; ההדגשות שלי - ש' א')
הזמנתה של תע"ש משיאון מיום 25.07.02 ("ת/5"; ראו גם עדות מר אזיזוב בעמ' 8 לפרוטוקול, שורות 8-9) הנה לײ¿ײ¿400,000 יחידות מוצר. מכאן, לטענת יולנד, שהפסידה הזמנה של 200,000 סרטים. עלײ¿ײ¿פי ההזמנה "ת/5", שיאון התחייבה לספק לתע"ש 100,000 יחידות עד ליום 20.08.02. העד מר אזיזוב הבהיר בחקירתו (עמ' 7, שורות 14-17) כי ההזמנות להספקת המוצר חולקו באופן שווה בין שני ספקים: שיאון ויולנד. לפיכך, לפחות מחצית מההזמנה הייתה מיועדת ליולנד, כלומר, אילו נטלה יולנד חלק בהזמנה, היה עליה לספק 50,000 יחידות עד למועד דלעיל. יולנד ביטלה את ההסכמים עם הנתבעים כבר ביום 06.12.01. יוער כי ביום 23.04.02 הזמינה יולנד מהחברה גבים מכונה לייצור המוצר (סעיף 53 ונספח ת"א לתצהיר יולנד), אשר סופקה לה עד ליום 31.07.02 (סעיף 54 לתצהיר יולנד).
לטענת הנתבעים, יולנד לא פעלה להקטין את נזקיה, כמתחייב מהוראת סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות), והזמינה את המכונה החלופית מגבים רק בחודש אפריל 2002 - כארבעה חודשים לאחר ביטול הזמנתה מהנתבעים. מר אזיזוב נשאל:
"ש. איך אתה מסביר שבת/5 אתה אומר שיולנד לא מוכנים. באוגוסט 2002 נ/1, הם יכולים לעמוד בהזמנה.
ת. אנחנו מוציאים פניות למכרז כאשר מישהו מוכן הוא עונה. אם הוא לא מוכן הוא לא עונה.
ש. אתה אומר שיולנד לא היו מוכנים כי הם לא ענו למכרז של יולי.
ת. אין לי כאן את התיק. ההשתלשלות נמצאת בתיק."
(עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 3-7)
אני קובעת כי בנסיבות המקרה דנן, כשההזמנה השנייה מתע"ש הוזמנה בסוף חודש יולי 2002, הרי שלא הייתה מניעה שיולנד תספק אותה לתע"ש כבר ביום 20.8.02, מועד בו כבר סופקה לה המכונה החדשה עלײ¿ײ¿ידי גבים. ולפיכך נדחית תביעת יולנד לפיצוי בראש נזק זה.
מעדות מר אזיזוב עולה כי תע"ש ממשיכה לעבוד עם יולנד, והזמנות אחרות מיולנד לא בוטלו (עמ' 8, שורה 22). כמוײ¾כן עולה מעדותו של עד זה, כי את ההזמנה הבאה כבר סיפקה יולנד (עמ' 9, שורות 6-7; וראו מוצג "נ/1" - הזמנה מיום 29.08.02).
אשר לטענת הנתבעים כי בהזמנות הבאות ליולנד הגדילה תע"ש את הכמות על מנת לפצותה על ההזמנה הראשונה, הרי שזו נשללה עלײ¿ײ¿ידי מר אזיזוב בחקירתו, כדלקמן:
"ש. האם חיפשת דרך, לאחר מכן, לפצות את יולנד על ההזמנה שבוטלה ולהגדיל להם את הכמויות.
ת. אני לא חייב לפצות אף אחד. התשובה לשאלתך שלילית.
ש. אתה בטוח במה שאתה אומר.
ת. כן."
(עמ' 10, שורות 8-12; ההדגשות שלי - ש' א')
עדות זו מקובלת עליי, ולפיכך אני דוחה טענת ההגנה בדבר פיצוי בכמות בהזמנות הבאות.
3. אבדן זמן ופגיעה בשם טוב ובמוניטין
מחומר הראיות בתיק עולה כי יולנד השקיעה זמן רב ומאמץ בביצוע הפרויקט. הראיות מלמדות על פגישות ושיחות טלפון רבות, ואת המאמץ שהשקיעה לא ניתן להעריך במדויק. מר טל גינת העיד (עמ' 41 לפרוטוקול) כי שהה כעשרה ימים רצופים, מבוקר עד ליל, בביתײ¿ײ¿המלאכה של מר אילון. בין לבין היו חודשים בהם בא כמעט מדי יום אל מר אילון, ולעתים אף פעמיים באותו יום. יולנד תבעה סך של 165,000 ₪ בגין נזקים אלו. לאחר בחינת חומר הראיות, אני אומדת את סכום הפיצוי בראש נזק זה בסך של 10,000 ₪, נכון להיום.
יולנד אף עתרה בתביעתה לתשלום נוסף, בסך 150,000 ₪, בשל הפגיעה במוניטין ובשמה הטוב - כך לטענתה. אין חולק על כך שהמוצר יועד לתע"ש בלבד. מר אזיזוב העיד:
"ש. מה הײ¸יתה ההשפעה של כל הסיפור הזה בתע"ש בהתייחס ליולנד.
ת. הציון איכות שלהם ירד. הסיכוי שלהם לזכות במכרזים הם קצת פחות טובים. המוניטין ירד. כרגע אנו ממשיכים איתם אחרי שהם הוכיחו את היכולת, לעבוד איתם.
ש. מה זה ציון איכות.
ת. כאשר מספקים סחורה, נקבע ציון על טיב המוצרים, על זמני הספקות ועל אופן הספקתם בכלל. כל הדברים האלה יש להם ציון בתע"ש על ידי ביקורת שבוחנת את החלקים. יש להם משקל בוועדת מכרזים ולכן אלה ציונים שמאוד משפיעים."
(עמ' 4, שורות 22-28)
אולם יולנד המשיכה את הקשר עם תע"ש וסיפקה לה את המוצר. עדי יולנד העידו: "...כיום פועלת המכונה לשביעותײ¿ רצוננו ועד למועד הגשת תצהיר זה סיפקנו לתע"ש כײ¾2,200,000 יחידות בסכום כולל של כײ¾1,500,000 ₪" (סעיף 54 לתצהיר יולנד).
אשרײ¿ײ¿עלײ¿ײ¿כן, לא הוכח ראש נזק זה, והתביעה בו נדחית אפוא.
ה ת ב י ע ו ת ײ¿ ש כ נ ג ד
מר אילון טוען כי יולנד זנחה טענותיה מהתביעהײ¿ײ¿שכנגד אשר הגיש כנגדה.
מהותה של התביעהײ¿ײ¿שכנגד שהגיש מר אילון היא בעיקר אכיפת הסכם וקבלת תשלומים בגינו, אולם משהגעתי לתוצאה אליה הגעתי, וקבעתי כי מר אילון הפר את ההסכם עם יולנד, אין לי אלא לדחות תביעתוײ¿ײ¿שכנגד, המתבססת על הטענה לפיה לא הפר את ההסכם עם יולנד.
גם דייס טוענת כי יולנד אינה כופרת, לא בתצהיר עדותה הראשית ולא בסיכומיה, בטענות דייס, ככל שאלה מתייחסות לתביעתהײ¿ײ¿שכנגד, ועלײ¿ײ¿כן יש לקבל את תביעתה זו, ולחייב את יולנד לשלם לדייס את מלוא תמורת המכשירים. ואולם, משהגעתי לתוצאה אליה הגעתי, נדחית גם התביעהײ¿ײ¿שכנגד שהגישה דייס.
ס ו ף ד ב ר
התביעה מתקבלת בחלקה.
דייס תשיב ליולנד סך של 35,237.79 ₪ שקיבלה ממנה, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום תשלומו ועד ליום השבתו בפועל.
מר אילון ישיב ליולנד סך של 56,312 ₪ שקיבל ממנה, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום תשלומו ועד ליום השבתו בפועל. כמוײ¾כן, על מר אילון להשיב לדייס את המכשירים האולטרהײ¿ײ¿סוניים שקיבל לצורך שילובם במכונה.
כאמור, קבעתי כי שיעור חלקו של מר אילון באחריות לנזקים הוא 70%, ושיעור חלקה של דייס הוא 30%. על הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם ליולנד בהתאם לחלוקת האחריות דלעיל סך של 371,685 ₪, בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום 12.11.01 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן סך של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
התביעהײ¿ײ¿שכנגד שהגישה דייס כנגד יולנד נדחית, וכך גם התביעהײ¿ײ¿שכנגד שהגיש מר אילון כנגד יולנד.
אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, באופן יחסי לחלוקת האחריות ביניהם, לשלם לתובעת הוצאות ושכרײ¿ײ¿טרחת עורךײ¿ײ¿דין בסך 70,000 ₪, בצירוף מסײ¿ײ¿ערךײ¿ײ¿מוסף, ריבית והפרשי הצמדה, כחוק, מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
אשר לתשלום האגרה - הואיל והתביעה הוגשה על סכום גבוה, אני מחייבת את הנתבעים לשאת באגרה באופן יחסי לסכום שנפסק, ובאופן יחסי לחלוקת האחריות ביניהם.
ניתן בלשכתי היום, י"א בסיוײ¸ן, תשס"ז (28 במאי, 2007).

המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים