law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
פנה חינם אל עורך הדין
שם:
טלפון נייד:
מייל:
אזור:
תחום:
פרטי הפניה:
 
 
חיפוש פסק דין חפש פסקי דין לפי שם עורך הדין
חזור
בתאריך: 09.01.2008

מדינת ישראל - נגד - 1. אליהו אריש,2. יהודה אריש,3. אליהו נעים,4. ערן אלמוג,5. ערן בן מיכאל,6. אסי אבוטבול,7. טיירי ישראל תבל,8. יהודה אלחנטי,9. אלון בכר,10. לביא גואטה

לתקציר פסק הדין
ת"פ (ירושלים) 2077/06
מדינת ישראל
נ ג ד
1. אליהו אריש
2. יהודה אריש
3. אליהו נעים
4. ערן אלמוג
5. ערן בן מיכאל
6. אסי אבוטבול
7. טיירי ישראל תבל
8. יהודה אלחנטי
9. אלון בכר
10. לביא גואטה
בית המשפט המחוזי בירושלים
[09.01.2008]
כבוד השופטת חנה בן-עמי
בשם נאשם 1 - עו"ד מ' עופרי
בשם נאשם 2 - עו"ד ש' קוקוש
בשם נאשם 3 - עו"ד י' גיגי וד' דרעי
בשם נאשם 4 - עו"ד ד' דרעי
בשם נאשם 5 - עו"ד מ' אדטו
בשם נאשמים 6 ו 8 - עו"ד מ' שרמן
בשם נאשמים 7 ו 9 - עו"ד ד' יפתח
בשם נאשם 10 - עו"ד א' וייג
גזר דין
לענין נאשמים 1-9
1. בהכרעת דין שניתנה ביום 4.12.07 הורשעו הנאשמים בעבירות נשק שבבסיסן קשר שנרקם במהלך חודש אפריל 2006 בין נאשמים 2-4 לבין נאשמים 7-9 להשגת כלי נשק, והמשכן בביצוע העסקה במסגרתה רכשו נאשמים 2 ו-3 מנאשמים 7-9 רובה מסוג "עוזי", מחסנית טעונה בכדורים ומתאמים למשתיק קול, שנמסרו ביום 27.4.06 לידי נאשם 5 על מנת שיובילם לנאשמים 2-3 (להלן: הנשק).
לצורך קידום העסקה פעלו אף הנאשמים 1, 4 ו-6, איש איש כחלקו: כך נסע הנאשם 1 בימים 25.4.06-26.4.06, לפחות פעם אחת, לעיר נתניה על מנת להביא את הנשק או חלקיו; כך שוחח הנאשם 4 מספר פעמים בטלפון עם הגורמים המעורבים בפרשה כדי לזרז את מסירת הנשק, וכך שוחח נאשם 6 מספר פעמים, לבקשת נאשם 3, אלי נעים, עם הנאשמים 7 ו-9 (בכר ואלחנטי), ונזף בהם על מנת לזרז מסירת נשוא העסקה.
2. כפי שעולה מהכרעת הדין, לא כל הנאשמים הורשעו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. יתר על כן, היו נאשמים שלא הורשעו באף אחת מהעבירות שיוחסו להם, אלא בעבירה אחרת - פחותה בחומרתה (מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982), כדלקמן:
כתב האישום ייחס לנאשמים 1-4 רכישת נשק שלא כדין, הובלת נשק שלא כדין וקשירת קשר לפשע - עבירות לפי סעיפים 144(א), 144(ב), ו-499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); לנאשם 5 יוחסה עבירה של הובלת נשק שלא כדין - לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, ולנאשמים 6-9 יוחסו סחר בנשק שלא כדין וכן קשירת קשר לפשע - עבירות לפי סעיפים 144(ב2) ו-499 לחוק העונשין.
בהכרעת הדין זוכה נאשם 1, אלי אריש, מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והורשע בסיוע לרכישת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין; נאשמים 2-3, יהודה אריש ואלי נעים, זוכו מעבירת ההובלה והורשעו ברכישת נשק שלא כדין וקשירת קשר לפשע; נאשם 4, ערן אלמוג, זוכה מהעבירה של רכישת נשק והורשע בסיוע לרכישת נשק וקשירת קשר לפשע; נאשם 5, ערן בן מיכאל, הורשע בעבירה של הובלת נשק; נאשם 6, אסי אבוטבול, זוכה מעבירות הקשר והסחר שיוחסו לו, והורשע בסיוע לרכישת נשק; נאשמים 7-9: טיירי תבל, יהודה אלחנטי ואלון בכר, הורשעו בסחר בנשק וקשירת קשר לפשע.
3. הכרעת הדין ניתנה לאחר שהראיות נשמעו במלואן ותוך שמהלכן (ובעיקר השלב הראשון) היה רצוף בהפרעות לניהול יעיל וענייני של התיק מצד מי מהנאשמים כמו גם על-ידי חלק מהסניגורים; הפרעות שפחתו במידה רבה בעקבות מהלכים שננקטו, לרבות הוצאות אישיות שהוטלו על מי מהסניגורים.
4. בטעוניהם לעונש הדגישו באי-כוח המאשימה את פוטנציאל הסיכון הנשקף לציבור מעבירות הנשק בכלל ומהעבירות בהן הורשעו הנאשמים בפרט. הם עמדו על ההחמרה שחלה בשנים האחרונות בעבירות נשק, לרבות עבירות שבבסיסן סכסוכים בין עבריינים שגלשו לפסים אלימים ולחיסולים הדדיים, ושגבו גם קרבנות של חפים מפשע, וכפועל יוצא - ההחמרה בענישה בעבירות אלו.
בקשר לעבירות בתיק דנן ציינו באי-כוח המאשימה את סמיכות הזמנים בין מועד קשירת הקשר וביצוע עסקת הנשק לבין נסיונות הפיגוע בנאשם 1, אלי אריש, שהאחרון בהם ארע בתחילת חודש אפריל 2006, עת הונח מטען תחת רכבו, בציינם כי נוכח כל אלו ניתן "לשער במידה גדולה של וודאות" לאיזו מטרה נועד הנשק. משכך, כנטען, מתווספת חומרה יתירה לעבירות בהן הורשעו הנאשמים. עוד נטען כי הנאשמים שהורשעו בעבירות הסיוע ובעבירות הסחר בנשק היו מודעים למטרה לה, לכאורה, נועד הנשק, ולמצער היו מודעים לעובדה כי הנשק אמור היה להגיע לידיהם של הנאשמים אליהו נעים ויהודה אריש, שרקעם ועברם ידועים להם, ומכאן להקיש על השימוש שייעשה בו בסופו של יום.
עוד טענו באי-כוח המאשימה כי עסקינן בנשק אוטומטי, תחמושת ומתאמים למשתיקי קול, שעל פניהם, מיועדים לכאורה למטרה התקפית ולא למטרות הגנה. כמו כן עמדו על נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, העובדה כי לרובם המכריע עבר פלילי בדרגות שונות של חומרה, וכן העובדה שהנאשם אלי נעים ביצע העבירות בהן הורשע בעת שהיה משוחרר למעצר בית בגין עבירות אחרות בהן הואשם, והעובדה כי אלי אריש ביצע העבירה בה הורשע בעת שביצוע גזר הדין שהוטל עליו בת"פ (שלום י-ם) 2479/03 עוכב עד למתן פסק דין בערעור שהוגש מטעמו.
בהתייחס לכל אלו עתרו באי-כוח המאשימה להשית על כל אחד מהנאשמים (מלבד הנאשם 5) את משך המאסר המירבי הקבוע בחוק לעבירות בהן הורשעו, או עונש מאסר הקרוב לכך. עוד עתרו למאסר על תנאי (למקרה שלא יוטל העונש המירבי) ולקנסות משמעותיים. כמו כן עתרו לחיוב הנאשמים בהוצאות משפט, נוכח אופן התנהלותם והתנהלות באי-כוחם במהלך הדיונים.
5. לבד מהטיעונים הפרטניים לקולא שהועלו בעניינו של כל נאשם בנפרד, טענו באי-כוח הנאשמים, כל אחד בדרכו, כי האופן בו נוהלו הדיונים הוא פועל יוצא של העובדה כי המאשימה בחרה לצרף עשרה נאשמים לכתב אישום אחד. עוד נטען על-ידם כי ניהול הוכחות במשפט פלילי הוא בגדר זכות בסיסית של נאשם, והעובדה כי לא כל הנאשמים הורשעו במיוחס להם בכתב האישום מלמדת כי ניהול ההליך עד תום לא היה לריק, שכן בסופו של יום הוא נשא פרי.
עוד נטען, כי משלא עולה מהכרעת הדין קביעה פוזיטיבית כי הנשק נועד למטרות תקיפה, יש לראות בו נשק שנועד לצורך הגנה.
כמו כן הובאה על-ידי באי-כוח הנאשמים שורה ארוכה של פסקי דין המצביעים לשיטתם על ענישה מקלה בעבירות מהסוג בו הורשעו מרשיהם.
ד י ו ן
6. עבירות הנשק, על כל סוגיהן, חמורות מעצם טיבן ומהותן, זאת נוכח הסיכון הממשי הנשקף מהן לחיי אדם ולביטחון הציבור, והפוטנציאל הקטלני הגלום בעצם השימוש בנשק, העלול לעבור מיד ליד, לשמש לביצוע עבירות פליליות חמורות או לביצוע פעולות טרור. אף כאשר מבצעי העבירות - החוליות השונות ב"שרשרת" העברת הנשק - אינם מודעים לשימוש שייעשה בו, המגמה העולה בפסיקה היא הטלת ענישה חמורה ומרתיעה.
כך נאמר בע"פ 4526/04 זעתרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.11.2004) כדלקמן:
"בימים אלה, כאשר נשק חם משמש בידי ארגוני טרור לפעולות חבלה והרג, או בידי עבריינים למטרות פליליות המסכנות חיי אדם, מצווים בתי המשפט להגיב בענישה חמורה על עבירות של סחר בנשק והחזקתו".
קל וחומר אמורים הדברים כאשר קיימת ידיעה באשר לשימוש האפשרי שייעשה בנשק - בין אם ידיעה קונקרטית ובין אם ידיעה כללית הנגזרת ממיהותו של הצד לעסקת הנשק.
נוכח הסיכון הממשי לביטחון הציבור שמקימות עבירות הנשק, עמדת הפסיקה היא כי במסגרת שיקולי הענישה, יש ליתן, ככלל, משקל נכבד יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות על-פני נסיבותיו האישיות של הנאשם (ר' ע"פ 10499/02 מדינת ישראל נ' מיארה, תק-על 2003(2) 2043, 2044 (2003); ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נח(5) 541, 545 (2004), להלן: "ענין פס"). עוד נקבע בפסיקה, כי שיקולי ההגנה על ביטחון הציבור, ושיקולים של הרתעה אפקטיבית מפני התרחבות התופעה העבריינית של החזקת נשק, נשיאתו או עשיית עסקה בו - מחייבים את העלאת רף הענישה בעבירות אלו (ר' ע"פ 8012/04 מתאני נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4) 1462, 1463 (2005) והפסיקה הנזכרת שם וכן ענין פס, בעמ' 545).
בע"פ 5380/06 סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.12.2007) נאמר, מפי כב' השופט א' א' לוי:
"הבהרנו בעבר ונחזור ונדגיש, כי עבירות בנשק מחייבות תגובה עונשית קשה אשר תכלול מאסר ממושך, ומדיניות זו יושמה בשנים האחרונות במספר מקרים לא מועט".
7. הענישה בגין עבירות נשק נגזרת מחומרת נסיבות ביצוע העבירה, ובהן אופי הנשק, כמותו והמטרה הגלומה בהחזקתו. בהחלטה המנחה בענין אבו מוך סווגו עבירות של החזקת נשק שלא כדין - במדרג חומרה מן הכבד אל הקל. במדרג החומרה שנמנה כאמור, מקומה של החזקת נשק לשם ביצוע עבירה פלילית, כמו גם החזקת נשק "לעת מצוא" כדי לאפשר פעילות פלילית אפשרית בעתיד, בולטים בחומרתם. (ר' ב"ש 625/82 אבו מוך נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 668, 671 (1982), להלן: ענין אבו מוך). יוער, כי הגם שהחלטה זו ניתנה במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים, הקווים המנחים שנטבעו בה אומצו לא אחת אף במסגרת גזירת העונש (ר', לדוגמה: ת"פ (מחוזי י-ם) 2011/06 מדינת ישראל נ' אבו סנינה (לא פורסם, 7.3.2006); ת"פ (מחוזי י-ם) 2106/06 מדינת ישראל נ' רקח, סעיף 27 לגזר הדין (לא פורסם, 10.5.2007) ועוד).
8. עוד יוער, כי הגם שככלל, רף החומרה הגבוה ביותר מיוחס בפסיקה לעבירות נשק על רקע בטחוני (והדבר בא לידי ביטוי אף במדרג החומרה שנטבע בהחלטה בעניין אבו מוך), נוכח התגברות אירועי השנים האחרונות בהן "חיסולי חשבונות" בין עבריינים הם חזון נפרץ, והפגיעה באזרחים חפים מפשע שאיתרע מזלם להיקלע לזירת הירי אף היא אינה דבר נדיר למרבה הצער, הוגברה מגמת החומרה בפסיקה אף בהתייחס לעבירות נשק על רקע פלילי:
"מניעיו של המערער לא היו ביטחוניים אלא פליליים, אולם כלי נשק מסוג זה מצאו דרכם לא אחת גם לידיים עוינות, ולאחר זאת נעשה בהם שימוש כדי לרצוח אזרחים ישראלים או לפגוע בכוחות הביטחון. אותה סכנה נשקפת גם אם כלי הנשק מגיעים לידיהם של עבריינים, הואיל וניסיון השנים האחרונות מלמד שאלה לא מהססים לעשות בהם שימוש במסגרת "חיסול חשבונות", וכתוצאה מכך נפגעו רבים שלרוע מזלם נקלעו לזירת הירי. נוכח האמור יש לנקוט ביד קשה באלה הנותנים את ידם לסחר בנשק, ואפשר אף כי ראוי לשקול החמרה במדיניות הענישה הנוהגת" (ר' ע"פ 3429/06, אבו ג'ויעד נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(4) 340 (2007) להלן: ענין "אבו ג'ויעד").
באשר לענייננו: הנסיבות, כפי שפורטו בהכרעת הדין, מעמידות את העבירות שבוצעו על-ידי הנאשמים במדרג חומרה מן הגבוהים (אף אם לא במדרג הגבוה ביותר). לכך יש להוסיף, כי מדובר בנשק שעל פני הדברים נועד למטרות תקיפה.
9. כאמור טענת באי-כוח הנאשמים היא כי לא הוכח שמטרת הנשק שנתפש היתה "חיסול" חשבונות בין קבוצות עברייניות על רקע ניסיון הפגיעה באלי אריש, וכי משגם בהכרעת הדין לא נקבעו מסמרות בענין, יש לראות את הנשק כנועד לשמש למטרות הגנה עצמית, מטרה הנמצאת בתחתית סולם החומרה במדרג שנקבע בענין אבו מוך.
טענה זו אין לקבל: הגם שלא נקבע בהכרעת הדין באופן פוזיטיבי כי עסקת הנשק אכן נועדה למטרה האמורה, הרי, כפי שנקבע לכאורה נעשתה רכישת הנשק אך לצורך זה:
"לכאורה המניע להשגת הנשק היה ניסיון החיסול של אחיו, אלי אריש - בתחילת חודש אפריל אותה שנה, וכן ניסיונות קודמים - ועל כך אפשר ללמוד גם משיחות 82 ו-566 שנערכו בין אריש ובין אלמוג ביום 28.4.06 - עת נודע להם על תפיסת הנשק; שיחות מהן עולה כי דבר מה הקשור לבטחונו של אחיו אלי ארע לאחרונה, כי אריש רצה להגיב על ניסיונות החיסול - ולא באמצעות פנייה למשטרה, כטענתו - אולם הונא מלעשות כן על ידי חבריו ("אני לא מחכה לכלום יותר, אני אם לא הייתי מחכה ולא הייתי שומע אז תאמין לי שלא היה שתי נסיונות האלה, תאמין לי שהם לא היו... לא היה מי שיעשה אותם") (ר' עמ' 5743 להכרעת הדין).
גם הלחץ הרב שהופעל והבהילות שגילו הרוכשים לקבלת הנשק והשגת משתיקי הקול לאלתר, יש בהם כדי להצביע כי הוא נועד למטרה ספציפית דחופה, ובדבריו של יהודה אריש כאמור יש כדי להסביר זאת.
מעבר לכל האמור, ואף בלא להתייחס למכלול הנסיבות שפורטו, ספק רב אם רובה מהסוג הנטען, בלווית דיסקיות המיועדות לצירוף משתיק קול, מעצם טיבו נועד למטרת הגנה. מן המושכלות הוא כי משתיק קול לא משמש למטרת הגנה. משתיק קול מעצם טיבו הוא אבזר המיועד לנשק שצד מעוניין להשתמש בו לצרכי פגיעה, בלא שהקול יישמע. אף נוכח אופי הנשק - רובה אוטומטי - גודלו וטיבו, קשה עד מאוד לקבל הטענה בדבר הצורך בו למטרות הגנה.
ממילא, אפילו נרחיק לכת, לכל היותר ניתן לראות את עבירות הנשק שעברו הנאשמים בהתייחס לנשק האמור כעבירות שבוצעו למטרה של "החזקת נשק "לעת מצוא" כדי לאפשר פעילות פלילית אפשרית בעתיד" (ראה ענין אבו מוך, בעמ' 671). מטרה העומדת בדרגה השלישית במדרג החומרה שנקבע בענין זה. לכך יש להוסיף, כי הצדדים לעסקת הנשק, לא היו זרים זה לזה, והיו מודעים, בפועל או בכוח, למטרות להן נדרש הנשק, או למטרות שהיו עשויות לעלות בקנה אחד עם אופיים של המעורבים, כאמור.
10. עיון בפסיקה אליה הפנו באי-כוח המאשימה מזה ובאי-כוח הנאשמים מאידך מצביע על העדר אחידות בענישה. אין לכחד, כי גזירת העונש אינה עניין שבסטטיסטיקה או במתמטיקה, וכי השיטה הנוהגת בישראל אינה מבנה את שיקול הדעת השיפוטי לעניין גזירת העונש. עם זאת, עיון בפסקי הדין אליהם הופנה בית המשפט על-ידי באי-כוח הנאשמים, אין בו כדי ללמד כי במקרה דנן יש מקום לענישה מקלה, כפי שנטען על-ידם:
ראשית, רוב פסקי הדין אליהם הופנה בית המשפט על-ידי באי-כוח הנאשמים, אינם עוסקים במקרים ובנסיבות דומים. כך לדוגמא בת"פ (מחוזי י-ם) 478/04 מדינת ישראל נ' דבידקוביץ (לא פורסם, 5.7.2006); ת"פ (מחוזי חי') 483/02 מדינת ישראל נ' ג'בארין (לא פורסם, 25.2.2003), מדובר היה בנסיבות אישיות מיוחדות ויוצאות דופן, כגון מחלות נפש על גבול הפסיכוזה, וכך גם בת"פ (מחוזי נצ') 1031/05 מדינת ישראל נ' עוואדה (לא פורסם, 27.11.2005); בת"פ (מחוזי חי') 4001/05 מדינת ישראל נ' עבדאללה (לא פורסם, 15.3.2005), מדובר היה בהחזקת אקדח שלכאורה נועד לשמש להגנה עצמית; יתר על כן, באותם פסקי דין הודו הנאשמים במיוחס להם ונקשרו בהסדרי טיעון עם המאשימה, דבר שהיה בו כדי לשמש נסיבה מהותית להקלה בעונשם.
בענייננו, לא זאת שלא ניתן להתחשב לקולא בנסיבות כאמור בפסקי הדין שצוטטו על-ידי באי-כוח הנאשמים, אלא שככלל ניתן לומר כי לגבי חלק מהנאשמים מעטות הן הנסיבות שניתן להתחשב בהן לקולא. הדברים אמורים הן נוכח עבר מכביד, הן משלא הושמעה מילת חרטה על-ידי חלקם והן נוכח ההתנהלות במהלך הדיונים, כפי שכבר פורטה. על כך יורחב בהתייחס לכל אחד מהנאשמים בנפרד.
לכל אלו יש להוסיף את נסיבותיהם הפרטניות כפי שיובאו להלן בהתייחס לכל אחד מהנאשמים בנפרד.
בטרם אתייחס לנסיבותיו הפרטניות של כל נאשם בנפרד, יוער כי בשל התנהלות מי מהנאשמים כאמור, ובשל נסיבות אחרות כפי שפורטו בהרחבה במסגרת הכרעת הדין, ננקטו מהלכים דיוניים, לרבות הטלת הוצאות אישיות על מי מהסנגורים; מהלכים שאכן הובילו לשמיעה מסודרת ועניינית של התיק עד תומו. בהתייחס לכך אני סבורה, כי הגם שמבחינה עקרונית אכן היה מקום לחיוב הנאשמים (או מי מהם) בהוצאות בגין אופן ניהול המשפט, משאלו פסקו - או פחתו במידה ניכרת עם התקדמות ההליכים, ומשהטלת הוצאות הינה היוצא מן הכלל על-פי הפסיקה, אינני סבורה כי יש להעתר לבקשת המאשימה בענין זה.
נאשם 1 - אלי אריש
11. אלי אריש, יליד 1970, נשוי ואב לעשרה ילדים, הורשע כאמור בהכרעת הדין בסיוע לרכישת נשק בלא רשות על-פי דין (עבירה לפי סעיף 144(א) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין).
לנאשם עבר פלילי מגוון הכולל שבע הרשעות בעבירות רכוש וסמים, סחיטה באיומים וקשירת קשר לפשע ותקיפת שוטר במילוי תפקידו.
בימים אלו מרצה הנאשם שלוש שנות מאסר שהושתו עליו בת"פ (מחוזי י-ם) 2081/06 מדינת ישראל נ' ברונסקי (לא פורסם, 11.12.2006) ובת"פ (שלום י-ם) 2479/03 מדינת ישראל נ' בוהדנא (לא פורסם, 9.4.2006), והעבירה נשוא התיק שבפניי נעברה תוך הפרת תנאים בעת שהיה מצוי בתקופת עיכוב ביצוע, טרם מתן פסק הדין בערעור שהגיש על פסק הדין בתיק בוהדנא.
באי-כוח המאשימה עתרו בעניינו של נאשם זה להטלת מאסר בפועל לתקופה ממושכת, וכן מאסר על תנאי, קנס והוצאות. לדידם, הגם שבסופו של יום הורשע אלי אריש בסיוע לרכישת נשק בלבד, הסיוע אותו הגיש לנאשמים 2 ו-3 בעצם נסיעותיו לנתניה לצורך הבאת הנשק - בין בעצמו ובין על ידי אחרים - הוא סיוע ממשי, העולה כמעט כדי ניסיון להובלת נשק, שהעונש עליו חמור פי כמה. עוד ציינו, כי העובדה שהעבירה דנן בוצעה בעת שהנאשם היה מצוי בתקופת עיכוב ביצוע, כאמור, מקנה משנה חומרה למעשיו.
בא-כוחו של נאשם 1, עו"ד מ' עופרי, ציין בטיעוניו לעונש כי הנאשם הוא אדם המנהל מסגרת חיים רגילה, ומנסה לפרנס בעמל כפיו את עשרת ילדיו. עוד לדבריו, חלקן הארי של העבירות בעברו של הנאשם הינן מן העבר הרחוק.
לענין העבירה בתיק דנן טען הסניגור המלומד כי משנקבע בהכרעת הדין כי הנאשם נשלח לנתניה לצורך הבאת חלקי נשק, העונש המירבי שניתן להטיל עליו הוא שנה וחצי, נוכח הוראת סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין.
מטעם הנאשם העידה רעייתו, שציינה את נסיבות חייהם הקשות עקב מאסרו של הנאשם והקלון שנלווה לכך ואת אהבת הנאשם לילדיו והקשר החם ביניהם. עוד הוסיפה, כי הנאשם הביע בפניה את רצונו לשנות את דרך החיים אליה נקלע שלא בטובתו, כי זהו מאסרו הראשון וכי למד את לקחו וברצונו לגדל את ילדיו ולצאת מהמעגל אליו נקלע.
הנאשם ביקש שלא להטיל עליו עונש מאסר נוסף על זה שהוא מרצה, בציינו כי קשה עליו הפרידה מביתו וילדיו, אף כי מילת חרטה לא נשמעה מפיו.
דיון:
12. כאמור הורשע אלי אריש בעבירה של סיוע לרכישת נשק, בכך שנסע לפחות פעם אחת לנתניה על מנת להביא את הנשק או חלקיו, אף כי הדבר לא עלה בידו. אכן, החלק אותו נטל הנאשם במסגרת עסקת הנשק, הגם שאינו זניח, אינו במעגל הפנימי של ביצוע העבירה, ואף הסיוע שהושיט אינו סיוע שבלעדיו לא היתה העסקה יוצאת לפועל.
באשר לטענתו של הסניגור המלומד בדבר סעיף ההרשעה וההשלכה שיש לכך לעניין העונש - אין בטענה זו ממש. אילו היה הנאשם מורשע בניסיון להובלת הנשק, אכן היתה נפקות לסוגית מהות הנשק אותו ניסה להוביל (ראה לענין זה סעיף 144(ב) לחוק העונשין). עם זאת, משהורשע בסיוע לכלל עסקת הנשק, שעניינה אף רכישה של נשק ממש ולא רק אביזריו או חלקיו, העונש המירבי שניתן להטילו בגין הסעיפים בהם הורשע עומד על שלוש וחצי שנות מאסר.
בהתייחס לאלו נגזר דינו, כפי שיפורט להלן.
נאשם 2 - יהודה אריש
13. לנאשם, יהודה אריש, יליד 1957, עבר פלילי עשיר המתפרש על פני שנים, מאז היותו נער: לחובתו 30 הרשעות הכוללות בעיקר עבירות רכוש וסמים, וכן תקיפות שוטרים. לאחרונה - בשנת 2002 הוא הורשע בעבירות סחיטה באיומים וקשר לפשע, ובשנת 2006 הורשע בתקיפת שוטר.
בעניינו של נאשם זה עתרו באי-כוח המאשימה להטיל עליו את העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירות בהן הורשע, תוך שציינו כי הוא היה למעשה "הרוח החיה" מאחורי רכישת הנשק, יחד עם הנאשם 3, אלי נעים, וכי מעברו ומהתנהלותו במהלך הדיונים ניתן ללמוד, כי הוא בחר בפשע כדרך חיים.
מנגד טען בא-כוחו של הנאשם, עו"ד ש' קוקוש, כי רוב ההרשעות שנצברו בעברו של נאשם זה הן מלפני שניים ושלושה עשורים, כי בשנים האחרונות יצא הנאשם ממעגל הפשע, עובד בעבודה מסודרת כקבלן בניין ואב לילד כבן שנתיים וחצי. לאור האמור ובהתייחס לטענות האחרות עליהן עמדתי בהתייחס לכלל הנאשמים עתר בא-כוח הנאשם להטלת מאסר שיחפוף את התקופה בה ישב הנאשם במעצר, על מנת לאפשר לו אופק שיקומי.
הנאשם עצמו ציין כי הוא אינו "מבין" במה הוא הורשע, כי העבירות מהשנים האחרונות היו "עלילות" שטפלו עליו המתלוננים והשוטרים, וכי "אני שבע שנים בחוץ, לא עברתי שום עבירה, לא היתה לי שום הרשעה, לא ביצעתי שום פשע... אין לי עבר עם נשק, לא מתעסק עם נשק, לא קשור אלי כל הדבר הזה" (עמ' 5904 לפרו' שו' 3-7).
דיון:
14. הנאשם יהודה אריש הורשע, כאמור, בעבירות של רכישת נשק וקשירת קשר לפשע, בגין רכישת הנשק מהנאשמים 7-9. כפי שכבר צויין, קימת יותר מאפשרות סבירה, כי הנשק היה מיועד לצורך חיסול חשבונות עם שולחי המפגעים באחיו, אלי אריש.
על החומרה היתרה בעבירות נשק כבר עמדתי, ובנסיבותיו המיוחדות של המקרה, בו לכאורה היה הנשק עשוי לשמש לחיסולי חשבונות, החומרה גבוהה אף יותר, בייחוד נוכח האירועים בשנים האחרונות בהם נפגעו לא אחת במסגרת חיסולים כאלה גם עוברי אורח תמימים. אך מובן הוא כי גם דמם של העבריינים מושא החיסולים אינו הפקר. בענין זה נאמר על-ידי בא-כוח המאשימה, עו"ד מינטקביץ: "כל פתרון סכסוך [באמצעות נשק - ח'ב']... הוא חתירה תחת שלטון החוק... פתרון סכסוך בנשק חם, מעבר לכך שהוא עבירה פלילית, הוא עבירה פלילית שיוצרת סכנה לא מסוימת. לפעמים נפגעים עבריינים, הצדדים לסכסוך שגם דמם אינו מותר, ולפעמים נפגעים קורבנות חפים מפשע" (עמ' 5849 לפרוג€™ שוג€™ 9-14).
יוער כי נאשם זה היה בין המפריעים הבולטים למהלך הדיונים, וגם בסופו של יום הוא לא הביע חרטה על מעשיו ואף לא נתן כל אפשרות סבירה להנחה כי הפנים את החומרה הגלומה בהם.
לקולא יש להתחשב בכך כי הוא אב לילד קטן וכי אמנם בשנים האחרונות חלה רגיעה כלשהי במעשים הפליליים בגינם הורשע.
נאשם 3 - אלי נעים
15. אלי נעים (המכונה קוסם), הוא יליד שנת 1968. כפי שהעידה רעייתו התגלגל נעים במוסדות מהיותו נער, ומאז הוא מרצה עונשי מאסר ברציפות עם הפסקות קצרות בין מאסר למשנהו. בעברו 40 הרשעות בעבירות שונות, הכוללות עבירות נגד הגוף והרכוש, לרבות סחיטה באיומים ותקיפת שוטרים כדי להכשילם בתפקידם, ובעיקר עבירות על פקודת הסמים המסוכנים. בשנת 1997 נגזרו עליו תשע שנות מאסר בגין עבירות סמים, כשבהיותו בין כותלי הכלא עבר שלוש עבירות נוספות של סחיטה באיומים, החזקת סכין וקשירת קשר לפשע, באופן שהוא ריצה בפועל כאחת עשרה שנות מאסר רצופות.
בתיק פ"ח (מחוזי ת"א) 40263/01 הורשע אלי נעים (במסגרת הסדר טיעון) בקשירת קשר לפשע, ונדון לשנתיים מאסר שירוצו בחופף למאסר שנגזר עליו בשנת 1997 (ת"פ (מחוזי י-ם) 208/95), ובתיק פ"ח (מחוזי י-ם) 723/04 נגזרו עליו, ביום 21.9.04, 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל - החל מיום מעצרו - 28.3.04, בגין עבירות של החזקת נשק, סחיטה באיומים, איומים והעלבת עובד ציבור.
כחודש לאחר שהשתחרר מן הכלא נעצר נעים בגין החזקת אגרופן או סכין. בגין עבירה זו הוא הורשע, ביום 5.6.07, בבית משפט השלום בירושלים (ת"פ 1847/06), ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו - 7.9.06.
בעת שהיה הנאשם במעצר בית בהתייחס לעבירה אחרונה זו הוא ביצע את העבירות נשוא התיק שבפניי.
לחובת נעים מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים בגין עבירה של קשירת קשר לפשע. עונש זה נגזר עליו ביום 18.9.02 בת"פ (מחוזי ת"א) 40263/01, והוא בר הפעלה משהתנאי הוא לתקופה של שלוש שנים ממועד שחרורו מן הכלא.
16. גם בעניינו של נעים עתרו באי-כוח המאשימה להשית עליו את העונש המירבי הקבוע בחוק, בציינם את תפקידו המרכזי בעסקה נשוא ההרשעה בתיק דנן, את מעמדו הרם בעולם הפשע - כפי שנעים העיד על עצמו - את העובדה כי ביצע את העבירות דנן בהיותו במעצר בית, בעצם ימי השבעה על אמו המנוחה וכחודשיים בלבד מאז שוחרר בגין עבירת נשק אחרת. לטענת באי-כוח המאשימה "מדובר באדם שלגביו אין שום אפשרות, שום תקוה שהוא יצא ממעגל הפשע. פשיעה היא דרך חיים בשבילו" (עמ' 5865 לפרו' שו' 14-15).
עוד הופנה בית המשפט לחלק המרכזי שנטל נעים בהפרעות למהלך הדיונים ולהתנהלות בא-כוחו הקודם ש"שיבשה את שמיעת התיק".
בא-כוחו הנוכחי של הנאשם, עו"ד י' גיגי, טען כי נסיבות חייו הקשות של הנאשם דחפו אותו למעגל הפשע החל מגיל צעיר, וכי רק לפני מספר שנים הקים - לראשונה בחייו - משפחה, והביא ילד לעולם. עוד טען, כי אין כל ראיה כי הנשק שנתפס אכן היה מיועד לשימוש לו טענה המאשימה - וכי מכל מקום הקשר בין הנאשם נעים לבין הנאשם אלי אריש, שלהגנתו כנטען יועד הנשק - הוא קטן. כן ביקש, כי עונש המאסר על תנאי שעומד לחובת הנאשם יוטל בחופף לעונש המאסר שייגזר עליו בגין ביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה.
מטעמו של הנאשם העידה רעייתו, הגב' גלית נעים. לדבריה היא נישאה לנאשם לפני כשנה וחצי ולהם ילד משותף כבן שלוש וחצי שנים. גב' נעים העידה בהתרגשות רבה על הילדות הקשה שהיתה מנת חלקו של נעים. בהתייחסה לעברו המכביד אמרה כי "החיים הובילו אותו לזה אם הוא רצה או לא רצה. כל מה שהוא הכיר בחיים בעצם, זה משהו כמו מתווה מצטבר של עשרים שנה, זה מוסדות, זה בתי סוהר, כל מה שהוא ידע זה החיים המכוערים האלה" (עמ' 5906, שו' 11-13). לטעמה, הנאשם לא קיבל הזדמנויות לחזור לדרך הישר, ואם אמנם תינתן לו הזדמנות זאת הפעם הוא ישנה את דרכיו. עוד הצביעה על כך שנעים נגמל מן הסמים בכוחות עצמו וכי כיום הוא "מבין את החיים בצורה אחרת".
נעים טען כי הוא חף מפשע, ומכל מקום הוא מבקש שבית המשפט ינהג עמו במידת הרחמים וייתן לו הזדמנות לתקן את דרכיו: "אני מבקש לקבל הזדמנות, אני אף פעם לא היה לי ילד, אף פעם לא היה לי משפחה לא היה לי כלום, אני הייתי לבד כל הזמן... אני רוצה ללכת לגדל את הילד שלי, רוצה להביא עוד ילדים" (עמ' 5926 לפרוג€™, שוג€™ 7-12).
דיון:
17. בעניינו של הנאשם נעים נודעת חומרה יתירה לעובדה כי הוא - יחד עם הנאשם יהודה אריש - נטלו את החלק המרכזי והחמור ביותר בעסקת הנשק, אף אם בהתייחס לסעיפי האישום דרגתם שנייה בחומרתה אל מול העבירות שביצעו נאשמים 7-9, שהיו אלה שמכרו להם את הנשק.
ואף זאת, נעים כדרכו לא הפנים את משמעות מעשיו, הוא לא הביע חרטה, וכדרכו (כפי שעולה מתיקים אחרים בהם הורשע - ולו במסגרת הסדר טיעון) הוא חזר, הן במהלך הדיונים והן בשלב גזירת הדין, על הטענה כי הינו חף מפשע, כשלכך נלוו הפרעות למהלך הדיונים.
בנוסף, וכעולה מעדותו הוא, בחר נעים בפשע כדרך חיים. כך העיד נעים במשך שעות ארוכות - בגאווה יתרה יש לציין - על כל עיסוקיו הפליליים ובהם: הימורים, פריטות שיקים ועסקות פליליות כאלה ואחרות (ר' לדוגמא, עמ' 3482-3487 לפרו' (עסקי הימורים למיניהם); עמ' 3490 (פתיחת בינגו); עמ' 3505-3506 (העסקה הגדולה); עמ' 3580 (הימורים על תוצאות משחקי ספורט); עמ' 3599 (הימורים) ועוד ועוד.
לקולא - אכן נסיבות חייו של הנאשם לא היו קלות מאז היותו עול ימים, ואף אם את מרבית הסבל שנגזר עליו הוא הביא על עצמו, אין להתעלם מכך כי נסיבות חיים קשות גררו אותו לעולם הפשע מגיל צעיר מאוד, כשלאחר מכן הוא שקע בתוכו והיציאה ממנו קשתה עליו.
נאשם 4 - ערן אלמוג
18. נאשם 4, ערן אלמוג, הוא יליד שנת 1977, נשוי ואב לפעוטה כבת שנתיים. על אף גילו הצעיר יחסית בעברו 28 הרשעות, חלקן בגין עבירות חמורות כגון ניסיון לשוד מזויין, עבירות נשק - לרבות נשיאת נשק שלא כדין - עבירות אלימות, רכוש וסמים, תקיפת עובדי ציבור ותקיפת שוטרים. בין השנים 1994 ו-2002, ריצה אלמוג חמש תקופות מאסר בגין עבירות שונות - לרבות עבירת הנשק, קשר לפשע וירי במקום ציבורי ועבירות סמים ורכוש.
ביום 26.6.02 הוא נדון (בת"פ (מחוזי ת"א) 40361/01) בגין שוד מזויין, קשר לפשע, נשיאת נשק והחזקת נשק, ל-33 חודשי מאסר בפועל וכן ל-20 חודשי מאסר על תנאי, עונש שהינו בר הפעלה בתיק שבפניי.
19. גם בעניינו של נאשם זה טענו באי-כוח המאשימה כי "בדומה לחבריו לקשר הוא בחר בפשע כקריירה", ונוכח חלקו המהותי בעבירות בתיק דנן עתרו להשית עליו עונש הקרוב לעונש המירבי בעבירות הסיוע לרכישת נשק שלא כדין וקשירת קשר לפשע בהן הורשע. כמו כן עתרו להפעיל במצטבר את עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, וכן להשית עליו קנס משמעותי והוצאות, בציינם כי בא-כוח הנאשם הקשה על שמיעת התיק, חקר חקירות נגדיות בלי כל תכלית, העלה התנגדויות סרק והסיט את הדיון לאפיקים לא רלוונטיים (עמ' 1870 שו' 1-3).
מנגד טען עו"ד ד' דרעי, בא-כוח הנאשם, כי העובדה שאלמוג זוכה מעבירת ההובלה וגם לא הורשע ברכישה אלא בנסיון בלבד "משליכה על ניהול המשפט ומצדיקה את ניהול המשפט לגופו". עוד טען, כי על אף עברו המכביד של הנאשם מאז שוחרר מהמאסר בשנת 2003 ועד למעצרו בעבירות נשוא תיק זה, הוא לא ביצע עבירות נוספות. לשיטת הסניגור המלומד חלקו של אלמוג בעסקת הנשק נשוא תיק זה לא היה משמעותי ועמד על מספר שיחות טלפון, וגם זאת בעיקר במעגל הפנימי של רוכשי הנשק, קרי, עם הנאשם נעים, ומספר קטן עוד יותר של הודעות מיסרונים (SMS). מה גם, שאלמוג לא היה שותף ראשוני לקשר אלא הצטרף אליו בשלב מאוחר יותר. כן הפנה לכך כי לנאשם ילדה כבת שנתיים שלא הספיקה להכיר את אביה.
הנאשם בחר שלא לומר דבר בעניינו, וממילא, לא הביע חרטה על המעשים.
דיון:
20. כאמור, הנאשם ערן אלמוג הורשע בעבירה של סיוע לרכישת נשק ובעבירה של קשירת קשר לפשע, בשל מעורבותו בעסקת הנשק, שכללה, בין היתר, שיחות עם נעים, ולעתים עם אלי אריש, בעניין קידום העסקה, ושליחת הודעת המסרון לבן מיכאל, לפיהן נשלח האחרון לבכר על מנת לקחת את הנשק. כפי שצויין בהכרעת הדין, הגם שאלמוג היה מעורב בעסקת הנשק, מעורבותו אינה עולה כדי מעורבות עצמאית של רוכש הנשק, אלא של מסייע בלבד לנעים, ובעקיפין אף ליהודה אריש. כך, אין כל אינדיקציה כי הנשק היה צריך להגיע בסופו של יום לידיו של אלמוג או כי הוא היה מעורב בתשלום התמורה עבורו. עם זאת, אין להקל ראש בחומרת הסיוע אותו אמנם הגיש אלמוג, ששיאו במשלוח הודעת המסרון לבן מיכאל לצורך שליחתו של האחרון לנאשם 9, אלון בכר, על מנת להביא את הנשק.
אף שהנאשם אלמוג זוכה מחלק מהעבירות שיוחסו לו, העבירות שבהן הורשע אינן קלות. ואף זאת, מגליון הרישום הפלילי שהוגש לבית המשפט, כמו גם מפסקי הדין שצורפו לתיקים הפליליים האחרונים שניתנו נגדו, עולה תמונה קשה של אדם שהחל את דרכו בעולם הפשע מגיל צעיר (בהיותו כבן 14 שנים), ולמרבה הצער לאורך כל השנים לאחר מכן ביצע עבירות קשות, כשלא פעם חזר והביע חרטה, דבר שלא מנע ממנו להמשיך בהתמדה בדפוס ההתנהלות העבריינית, כשרף החומרה בעבירות שבוצעו על-ידו הלך והתגבר עם השנים.
נסיבותיו האישיות של אלמוג לא הועלו על-ידי בא כוחו וגם לא נתבקש בגינו תסקיר שירות המבחן וממילא ייגזר דינו בתקווה שבמהלך שהותו בין כתלי בית הסוהר הוא ישכיל לחזור בו מהדרך בה הלך עד כה.
נאשם 5 - ערן בן מיכאל
21. ערן בן מיכאל, רווק, יליד שנת 1982. בעברו הרשעה אחת בעבירות נגד הגוף (חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות בת"פ (מחוזי י-ם) 369/04, וכן תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירות בהן הורשע משצורפו התיקים במסגרת הסדר טיעון). בגין עבירות אלו הוא נדון ביום 5.7.04 לאחד עשר חודשי מאסר בפועל וכן 24 חודשי מאסר על תנאי.
באי-כוח המאשימה הפנו לכך כי בתיק בו הורשע כאמור הצהיר הנאשם כי הוא מתכוון להתחיל דרך חדשה, אף כי לא עבר זמן רב עד שהוא חבר לאלי נעים, גם בהתייחס לעניינים לא כשרים אחרים, לבד מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, בציינם כי "במקרה הזה הוא חבר לעבריינים ותיקים ומנוסים, שימש כבלדר... וכלל לא היסס לסבך את שי אבו, חבר ילדות שלו, בהובלת נשק".
22. על אף שבן מיכאל הורשע בעבירה של הובלת נשק, שעונש המאסר המירבי הקבוע בצידה הינו 10 שנים - עונש חמור במידה ניכרת מהעונש הקבוע לצד העבירות שנעברו על-ידי שולחיו, אלי נעים ויהודה אריש - עתרו באי-כוח המאשימה להשית עליו עונש מאסר משמעותי, אף כי נמוך מהעונש שייגזר על שולחיו. עוד עתרו להשית עליו מאסר על תנאי, קנס והוצאות.
בא-כוח הנאשם, עו"ד מ' אדטו, ציין בטיעוניו לעונש את חלקו המינורי של הנאשם בעסקת הנשק, שהתבטא אך בהובלת הנשק ברכבו, מבלי בדיקתו או עשיית כל פעולה אחרת בו. עוד טען, כי הנאשם הוא בן למשפחה נורמטיבית, כי מלבד העבירות שאוחדו במסגרת התיק בו הורשע - בגינן ריצה את תקופת המאסר - הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, וכי חל שינוי ממשי בתפיסת עולמו. בהתייחס לפסיקה אליה הפנה, עתר בא-כוח הנאשם כי עונש המאסר שיושת על מרשו יחפוף לתקופת המעצר שכבר ריצה.
הנאשם הביע חרטה על המעשה בגינו הורשע, הפנה לקושי הרב במעצר וכן לסבל שנגרם למשפחתו, וביקש לשחררו כדי שיוכל להקים משפחה.
דיון:
23. כפי שציינו באי-כוח הצדדים, אף שהעבירה בה הורשע בן מיכאל חמורה מבחינת העונש שקבע המחוקק בצידה, מהעבירות בהן הורשעו שולחיו, מן הראוי כי העונש שיוטל עליו יהיה נמוך בחומרתו מהעונש שיוטל עליהם. בעוד יהודה אריש ואלי נעים פעלו במרץ לביצוע העסקה והשלמתה, מעמדו של בן מיכאל ב"היררכיה העבריינית" בעסקת הנשק היה נמוך: כעולה מהכרעת הדין, לצורך הבאת הנשק נשלחו שליחים שונים, כאשר שליחותו של בן מיכאל, שצלחה, היתה האחרונה במספר. כמו כן נראה לכאורה כי הוא נשלח באופן אקראי למדי ולא כחלק מהמעגל הפנימי של המעורבים בעסקת הנשק. ברי, כי אין באמור כדי לגמד את החומרה הנובעת ממעשיו - הובלת נשק אוטומטי על חלקיו, תחמושת ומתאמים למשתיקי קול.
כפי שנקבע בענין פס בבוא בית המשפט לגזור את הדין בעבירה של החזקה ונשיאה של נשק עליו להתחשב בנסיבות שבהן באה לידי ביטוי החומרה המיוחדת שבעבירה. בין היתר ייתן בית המשפט דעתו על סוג הנשק, כמותו, התכלית שלשמה הוא מוחזק והסכנה המוחשית שייעשה בו שימוש.
בענייננו, משהוכח כי בן מיכאל נסע להביא את הנשק על-פי מצוותו של אלי נעים, אפילו בהנחה שלא היה מודע לסוג הנשק ולשימוש הספציפי שהיתה כוונה לעשות בו, חזקה עליו שידע כי הנשק לא הוזמן לצורך שימוש למטרה חוקית.
לפיכך נגזר עליו העונש, כמפורט להלן, בהתייחס לעבירה שבוצעה על-ידו, אף שתוך מתן דגש מיוחד לנסיבותיו האישיות: עברו הפלילי - שהגם שאינו נקי - אינו מכביד ביותר, העובדה כי הוא הביע חרטה על מעשיו, ותקווה כי מידת הרחמים המנחה את בית המשפט תאפשר לו לפתוח דרך חדשה בחייו.
נאשם 6 - אסי אבוטבול
24. אסי אבוטבול, יליד שנת 1975, נשוי ואב לשני ילדים, עברו הפלילי נקי.
בכתב האישום יוחסו לאבוטבול סחר בנשק וכן קשירת קשר לפשע - עבירות מהן זוכה, אף כי הורשע בסיוע לרכישת נשק - עבירה הפחותה במשקלה במידה ניכרת מהעבירות בהן הואשם.
לטענת באי-כוח המאשימה, יש לראות בסיוע שהגיש אבוטבול למוכרים סיוע "בדרגה מאוד גבוהה... כמעט בדרגה של מכירת נשק או שידול למכירת נשק" (עמ' 5872 לפרו', שו' 15-16), שכן ייתכן שבלעדיו לא הייתה יוצאת עסקת הנשק אל הפועל. כן נטען על ידם, כי הגם שלאבוטבול אין עבר פלילי, אין בכך כדי להוות נסיבה לקולא בעניינו, שכן "מדובר בדמות מרכזית בעולם הפשע בנתניה שנהנה ממעמד רם" (עמ' 5871 לפרו', שו' 4-5). עוד לטענת באי-כוח המאשימה, עצם פנייתו של נעים לאבוטבול לצורך יישור ההדורים עם המוכרים מלמדת על מעמדו של האחרון, שכן: "מי שחובר לעבריינים מנוסים ומסוכנים כדוגמת אלי נעים ויהודה אריש ומסייע להם אפשר להגיד שהוא מחיל על עצמו את הדין האישי שלהם לצורך העניין" (עמ' 5871-5872 לפרו').
בהתייחס לאלו, ונוכח התנהלותו בבית המשפט וכן התנהלות בא-כוחו עו"ד שרמן, שכדברי באי כח המאשימה"בלט גם על רקע התיק הזה בהתנהגותו שכמותה לא נראתה באולם בית המשפט", עתרו באי-כוח המאשימה להשית עליו את עונש המכסימום - שלוש וחצי שנות מאסר וכן הוצאות וקנס. כמו כן טענו, כי אין מקום להתחשב בתקופת מעצר הבית בה שהה הנאשם נוכח הפרות תנאי מעצר הבית על-ידו.
מנגד טען בא-כוחו של הנאשם, עו"ד ד' יפתח, כי עסקינן באדם נורמטיבי ומיושב, וכי כל טענות המאשימה בדבר מעמדו העברייני משוללות בסיס ונשענות לכל היותר על מידע תקשורתי בלבד. כן ציין, כי בגין הפרות תנאי המעצר חילט בית המשפט סכום גבוה. לטעמו ראוי להסתפק בתקופת המעצר שכבר ריצה, להשית עליו מאסר על תנאי לתקופה משמעותית וכן התחייבות כספית או קנס כספי.
הנאשם העיד בפני בית המשפט על תנאי מעצרו הקשים, וביקש כי העונש שיוטל עליו לא יעלה על משך הזמן בו היה עצור.
דיון:
25. לענין החומרה הנודעת לעבירות נשק כבר הוכברו מילים בגזר הדין ואינני רואה לנכון לחזור על הדברים. בענייננו אבוטבול אמנם זוכה מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והורשע בסיוע לרכישת נשק. עם זאת, רמת הסיוע שניתן על-ידי אבוטבול היתה גבוהה, הן נוכח מעמדו בקרב הרוכשים והן נוכח הלחצים שהופעלו על-ידו בענין, כפי שהעידו גם הנאשמים נעים, אלמוג ואלחנטי: "אסי יש לו יותר השפעה לנתנייתים מאשר אני" (עדותו של נעים, עמ' 3722 לפרו'); "יש הרבה אנשים שמכבדים את אסי... יש לפעמים בעיות שאנחנו לא יכולים לפתור והוא כן יכול לפתור" (עדותו של אלמוג, עמ' 4249 לפרו'); "אסי מכבדים אותו בנתניה" (ר' עדותו של אלחנטי, עמ' 4674 לפרו'). נוכח האמור, אין ספק שהסיוע שהגיש אבוטבול היה בעל משמעות והיה בו כדי לזרז במידה ניכרת את מסירת הנשק, אם לא כדי לגרום לעסקה לצאת לפועל, נוכח הלך הרוח של מוכרי הנשק שדחו את הרוכשים ב"לך ושוב". עוד יש לציין, כי הגם שאין הוכחה לכך כי אבוטבול ידע למה מיועד הנשק, הוא היה מעורה בפרטי העסקה, ומטבע הדברים באופי הנשק, וידע לידי מי הנשק אמור להגיע בסופו של יום, על כל המשתמע מכך.
לקולא יש להתחשב בעברו הנקי. כמו כן יש להתחשב (אף אם במידה מועטת - נוכח ההפרות) במעצר הבית בו היה נתון.
נאשם 7 - טיירי ישראל תבל
26. טיירי תבל, יליד 1983, הורשע בתיק שבפניי בשני אישומים: על-פי האישום הראשון הורשע טיירי בעבירות של סחר בנשק וקשירת קשר לפשע. על-פי אישום 2 הוא הורשע - מכוח הודאתו שניתנה ביום 12.6.07, בתום שמיעת ראיות התביעה לענין אישום 1 - בהובלת נשק, תחמושת ואבזרי נשק, ואחזקתם שלא כדין (עבירות לפי סעיפים 144(ב) ו-144(א) לחוק העונשין).
לענין האישום הראשון - כעולה מהכרעת הדין, היה טיירי צד פעיל לקשר שנרקם בין יהודה אריש ואלי נעים לבין קבוצת המוכרים, שהוא נמנה ביניהם. אליו פנה יהודה אריש בטרוניותיו לענין אי אספקת הנשק, הוא היה זה שדאג לייצור המתאמים ת/16 - שחלקם משמשים להרכבת משתיק קול על רובה העוזי ת/14 - אצל החרט אריה (ככל הנראה אריה דימליך ז"ל), הוא הדריך את בכר לאיזה חרטים לפנות לצורך ביצוע ההברגה על הקנה ת/15, הוא הודיע ליהודה אריש כי הנשק וחלקיו מוכנים וכי אפשר לשלוח שליח שייקחם, ובאופן כללי פעל לקידומו של הקשר ולהשלמת ביצוע העסקה.
באישום השני, הורשע טיירי בהובלת כלי נשק שונים, תחמושת ואבזרי נשק לביתו של נאשם 10 (להלן: גואטה), בהעברת כלי נשק מביתו של גואטה למקומות אחרים, וכן בהחזקת נשק בביתו של גואטה.
אין חולק כי הפריטים הובאו לביתו של גואטה על ידי טיירי או מי מטעמו, וכי גואטה, על אף מעורבותו באחסון ובטיפול בנשק, החזיק את הנשק עבור טיירי ועבורו בלבד. בין הפריטים שנמצאו במחסן הנשק ביום 21.5.06, עת נעצר גואטה, נמנו הפריטים הבאים: 3 לבנות חומר נפץ, 30 אצבעות חומר נפץ מסוג RDX, 3 נפצים, רימון יד, רובה M-16, רובה קלצ'ניקוב, אקדח מסוג CZ, 3 משתיקי קול, כוונת טלסקופית ומחסניות תחמושת לרובה ה- M-16 ולאקדח.
עוד במהלך הטיעונים לעונש הסכימו באי-כוח הצדדים על צירוף ת"פ 112/07, שנפתח כנגד טיירי בבית המשפט לתעבורה בעיר נתניה. במעמד זה הורשע הנאשם, על-פי הודאתו, בעובדות נשוא תיק זה, בו נכללו עשרים ואחד אישומים שעניינם נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בר תוקף (עבירות לפי סעיף 67, סעיף 10 וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961, וכן סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התשכ"א-1961).
27. בעברו של טיירי שני תיקים פליליים בהם קביעות לענין עשייה פלילית, הגם ללא הרשעה: האחד בגין תגרה במקום ציבורי (בשנת 2000) והאחר - בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש (בשנת 2003).
בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו צויין, כי טיירי סיים 12 שנות לימוד תוך שבמקביל ללימודיו עבד בעבודות מזדמנות או בעסק המשפחתי. לאחר מכן, בגיל המתאים, גויס לצבא, אך שוחרר לאחר מספר חודשים על רקע בעיות משמעת. עוד עולה מהתסקיר, כי עד למעצרו בתיק דנן עבד הנאשם כמכונאי אופנועים, והתגורר עם אמו ואחיו, תוך שלמרות גרושי הוריו נשמרה לכידות ויציבות המערכת המשפחתית.
על-פי התרשמות שירות המבחן, הנאשם מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו, כמו גם על ההתדרדרות הקודמת, וכי דבר זה, בשילוב עם תפיסתו - הן בעיני עצמו והן בעיני הוריו - כחלש, פגיע ונגרר, אינם מאפשרים לו למעשה לערוך שינוי ולהשתלב בתוכנית שיקומית.
בנוסף צויין, כי על אף האחריות שלקח הנאשם על ביצוע העבירות בהן הורשע וכן החרטה שהביע, אין באלו כדי להצביע על כוונה אמיתית לשינוי, אף שאם הצהרותיו בנושא השיקום אמיתיות הן יוכלו בעתיד לבוא לידי מימוש נוכח העובדה כי הנאשם מתנהג כאדם בטוח בעצמו היודע את תוכניותיו ואת הדרך בה ילך.
בהתייחס לאמור נמנע שירות המבחן מגיבוש המלצה שיקומית, תוך שעורכת התסקיר ציינה כי "לא נוצר בסיס מספק לבנית תוכנית שיקומית על מנת להציגה בפני בית המשפט".
28. בטעוני באי-כוח המאשימה לעונש הם עמדו על החומרה היתרה במעשיו של נאשם זה:
לענין האישום הראשון - שעניינו כאמור קשירת קשר לפשע וסחר בסמים, הודגשה חומרתן של העבירות, תוך שצויין כי טיירי פעל בצוותא חדא עם הנאשמים אלחנטי ואלמוג בביצוע עבירות סחר בנשק, המצויות במדרג החומרה הגבוה שנקבע על-ידי המחוקק בהתייחס לעבירות נשק. עוד הדגישו החומרה היתירה שעניינה בביצוע העסקה עם יהודה אריש ואלי נעים - אותם הכיר היטב וביודעו "באופן פוזיטיבי שמדובר בעבריינים", חומרה שלטענתם עולה בקנה אחד עם החומרה שיוחסה בפסיקה לעבירות נשק על רקע לאומני ושכנטען על-ידם אף עולה בקנה אחד עם מגמת הפסיקה בשנים האחרונות.
לענין האישום השני נטען על-ידי באי-כוח המאשימה כי הגם שטיירי הודה במיוחס לו, היה זה רק לאחר שנגזר דינו של גואטה, משנוכח כי האחרון הגיע לבית המשפט על מנת להעיד נגדו ומשניהול ההליך עוכב לצורך שמיעת עדות זו. עוד עמדו על היקף כלי הנשק שנתפשו, בציינם כי בהתייחס לכמויות שנתפשו טענת טיירי כי מדובר בתחביב אינה ראויה להתייחסות רצינית. בהתייחס לעונש שנגזר על גואטה צויין, כי טיירי הוא העבריין העיקרי בפרשה. בנוסף, הוא היה זה שגייס את גואטה, שעד אז היה אדם נורמטיבי, והוא שהכניסו לעולם הפשע. מה גם שעל-פי דבריו של טיירי עצמו, אורח החיים העברייני אינו זר לו.
בהתייחס לאלו עתרו להטלת עונש מכביד שיעמוד על עשר שנות מאסר - העונש המירבי בגין העבירות נשוא אישום זה בהן הורשע.
לענין עבירות התעבורה צויין על-ידי באי-כוח המאשימה כי העבירות בהן הודה הנאשם מצדיקות כשלעצמן עונש מאסר, אותו יש לגזור במצטבר לעונש שיושת על הנאשם בעבירות הנשק. בנוסף נתבקש בית המשפט להשית על הנאשם עונשי פסילה ופסילה על תנאי.
29. מנגד טען בא-כוח הנאשם, עו"ד ד' יפתח, כי טיירי הינו צעיר לימים, שזה לו עונש המאסר הראשון, כי התיקים הפליליים בעברו אינם מכבידים כדי להוות שיקול לחומרה. עוד עתר להתחשב בנסיבות חייו, ובעובדה כי הודה באישום השני, על כל המשתמע מכך.
עוד נטען על-ידו כי נוכח הוראת סעיף 45א לחוק העונשין, והפסיקה בעניינו, היה וימצא בית המשפט לנכון להטיל על הנאשם עונשי מאסר נפרדים בגין כל עבירה בה הורשע, מן הראוי כי הנאשם ירצה את תקופת המאסר הארוכה מביניהם, ואת יתר תקופות המאסר ירצה בחופף לה, כאשר לשיטתו אין בנסיבות המקרה דנן כדי להצדיק חריגה מן הכלל שנקבע כאמור (ר' בע"פ 9059/03 יוסבשוילי נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(1) 3846 (2007), לעניין נשיאת עונשי מאסר באופן חופף ולא במצטבר).
בהתייחס לעבירות התעבורה טען הסניגור המלומד, כי מדובר בעבירות שנעברו בפרק זמן קצר, כאשר לעתים אישומים אחדים מתייחסים אף לאותו יום ממש. עוד טען כי בכל אותם מועדים בהם בוצעו העבירות היה הנאשם במעקב מתמיד, אך לא נעצר ולו פעם אחת בגין נהיגתו. כמו כן הפנה לכך כי כתב האישום הוגש רק כשנה לאחר ביצוע העבירות. בהתייחס לכל האמור ביקש כי כל עונש שיושת על הנאשם יוטל בגין עבירות אלו בחופף לעונשי המאסר שייגזרו בגין עבירות הנשק.
מדברי הנאשם עולה, כי הוא מבין את החומרה בעבירות בהן הורשע, מתחרט עליהן, ומקווה כי תינתן לו הזדמנות להתחיל בחיים חדשים.
דיון:
30. הנאשם הורשע בעבירות סחר בנשק, קשירת קשר לפשע, החזקת נשק והובלתו, וכן בעשרים ואחת עבירות תעבורה, כאמור.
על החומרה היתרה בעבירות נשק, אשר עבירת הסחר בו (בצוותא עם עבירת ייצורו, ייבואו או ייצואו או עשיית עסקה אחרת בו) עומדת במקום הגבוה ביותר במדרג החומרה הסטטוטורי בעבירות נשק, כבר עמדתי. בנוסף, והגם שכל אחת מעבירות הנשק שעבר הנאשם חמורה כשלעצמה, הצטברות העבירות, בשילוב עם הכמות הרבה של הנשק נשוא האישום השני, משווים להן משנה חומרה.
לעניין האישום הראשון - נשוא העבירות, הם, כאמור, רובה העוזי, המתאמים למשתיקי הקול והתחמושת לרובה זה. טיב הנשק, בצירוף העובדה כי הנאשם היה מודע בפועל למיהות רוכשי הנשק, ולאפשרות השימוש ההתקפי שייעשה בו - מעצם טיבו וטבעו של הנשק וזהות רוכשיו - מעלים את רף המסוכנות שנשקף ממעשיו של הנאשם, כפי שפירטתי בהרחבה בסעיף 8 לעיל.
בהתייחס לאישום השני: על ההיקף של הנשק נשוא אישום זה והחומרה בהחזקתו עמדתי בהרחבה בגזר הדין בעניינו של לביא גואטה (ר' עמ' 2998-3001 לגזר הדין). לכך יש להוסיף, כי בשונה מגואטה שהחזיק את הנשק וטיפל בו, הנאשם דנן הוא שהוציא והביא את הנשק לביתו של גואטה והנשק הוחזק שם עבורו. עוד ראוי לציין את הנסיבות לקולא בעניינו של גואטה, שאינן מתקיימות בעניינו של טיירי.
אמנם, לא הוכח מה היתה המטרה הספציפית בבסיס העבירות נשוא האישום השני, אולם נוכח כמות הנשק ואופיו, אין ספק כי טענות הנאשם כי החזקת הנשק בביתו של גואטה היתה תחביב אינן עולות בקנה אחד עם המציאות, והדברים שנכתבו במסגרת גזר דינו של הנאשם גואטה, כדלקמן, יפים אף לעניינו של הנאשם כאן:
"במקרה דנן, ועל פניו, הוחזק מצבור הנשק לצורך מטרה מהחמורות במדרג שנקבע בעניין אבו מוך. זאת ועוד, מבחינת כמותו ואופיו של הנשק שהוחזק בבית הנאשם [גואטה - ח'ב'], למצער במועד התפיסה - ניתן לומר שהוא כלל ארסנל לא מבוטל, המתאים מעצם טיבו הן לפגיעה מרחוק, במטרות מוגדרות (רובה וכוונת טלסקופית), והן לפיגועים רחבי טווח (לבנות חבלה)" (עמ' 3000 לגזר-הדין).
לקולא יש להתחשב בעברו הפלילי שאיננו מכביד - עבירות שבוצעו על גבול הקטינות ושבגינן לא הורשע הנאשם - בעובדה כי מדובר בבחור צעיר שמעולם לא ריצה עונש מאסר ובחרטה שהביע.
לכך יש להוסיף, כי בהתייחס לעבירות נשוא האישום השני הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, וכי אף במסגרת חקירתו במשטרה הודה הנאשם בעבירות אלו, למרות שעל פניו עוצמת הראיות נגדו היתה נמוכה מהראיות כנגד גואטה שבביתו נתפס מחסן הנשק. עוד יש לציין, כי בשונה מנאשמים אחרים שמר נאשם זה על התנהגות מכובדת לכל אורך משפטו, לא הפריע לדיונים וניהל את משפטו לגופו של עניין.
באשר לעבירות התעבורה, אף כי מדובר בסדרה לא מבוטלת של אישומים בעבירות שהעונש הקבוע לצידן בחוק הוא שלוש שנות מאסר, יש להתחשב בכך כי העבירות נעברו בפרק זמן קצר - בחודשים אפריל ומאי 2006 - ובעת שהנאשם היה תחת מעקב צמוד של שוטרים. מה גם שהנאשם לא נעצר ולו פעם אחת על-ידי שוטרי תנועה בעת שנהג כאמור (זאת, כך נראה, כדי לא לחשוף את עובדת המעקב בגין עבירות הנשק, נשוא התיק דנן).
נאשם 8 - יהודה אלחנטי:
31. אלחנטי, יליד 1951, נשוי ואב לארבעה ילדים, בעברו 12 הרשעות בעבירות שונות, רובן על פקודת הסמים המסוכנים, בגינן הוא אף ריצה עונשי מאסר ממושכים. לאחרונה שוחרר אלחנטי מהמאסר בשנת 97, ומאז לא עבר עבירה אחרת עד לעבירות נשוא התיק שבפניי.
באי-כוח המאשימה עמדו על החומרה היתרה בעבירות בהן הורשע נאשם זה - עבירות הסחר בנשק, הנמצאות (יחד עם מספר עבירות נוספות) ברף החומרה הגבוה ביותר במדרג החומרה בעבירות הנשק, על העובדה כי הנאשם ידע למי הנשק אמור להגיע בסופו של יום, ועל כך שהוא אמור, לכאורה, לשמש למטרה התקפית. בשל כך עתרו להטיל עליו עונש מאסר משמעותי וכן עונש מאסר על תנאי, קנס והוצאות.
בא-כוח הנאשם, עו"ד ד' יפתח, טען מנגד כי הגם שהעבירות בהן הורשע הנאשם אינן מן הקלות, קיימות נסיבות רבות לקולא בעניינו: העובדה כי בהכרעת הדין נקבע, כי לא ידוע מהו חלקו המדויק של הנאשם באספקת הנשק, וכן היקפה הלא גדול של עסקת הנשק. כן ציין, כי עסקינן באדם מבוגר - כיום בן 56, חולה לב, בעל בעיות נפשיות ואב לארבעה ילדים, אשר כעולה מרישומו הפלילי במשך שלוש עשרה שנים (או עשר שנים ממועד שחרורו מהמאסר האחרון) הדיר רגליו מהעולם העברייני, וכי גם לאחר שחרורו מן המעצר בתיק דנן, היה במעצר בית מלא כשמונה חודשים, עד שהתנאים הוקלו ואופשר לו לצאת לעבודה.
בעניין מחלתו הומצאו גם תעודות רפואיות שאכן מעידות על בעיות רפואיות לא קלות.
דיון:
32. הנאשם אלחנטי הורשע, כאמור, בסחר בנשק וקשירת קשר לפשע, כמפורט לעיל.
אמנם, כפי שצויין על-ידי עו"ד יפתח, משעסקינן בתיק המושתת על ראיות נסיבתיות, לא ברור חלקו המדויק של אלחנטי כמוכר בעסקת הנשק, אולם ברור כי הוא קיבל - יחד עם אלון בכר - את התמורה (או חלקה) בגין העסקה - שעמדה על 20,000 ₪, כי הוא היה הכתובת לתלונות מצד נעים, באמצעות אבוטבול, בגין אי אספקת הנשק, וכי כאשר התעוררו קשיים במימוש חלקם בעסקה, נהגו הנאשמים טיירי תבל ואלון בכר לפנות לאלחנטי לצורך פתרונם.
בחינת הסעיפים הקבועים בחוק לעניין עבירות הנשק מעלה, כי המחוקק ראה בחומרה הרבה ביותר את עבירות ייצור הנשק, מכירתו או הסחר בו, ובגינן נקבע העונש המירבי בחוק העומד על 15 שנות מאסר. ואכן, אף מהפסיקה בשנים האחרונות עולה, כי בגין עבירות סחר הוטלו על נאשמים עונשי מאסר הנמנים בשנים ולא בחודשים.
כך, בע"פ 5380/03 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4) 1520 (2003), נדון עניינו של נאשם שהורשע בהחזקת נשק, הובלתו ובסחר בנשק, בגין אקדח ותחמושת, ונגזר עליו עונש מאסר של שלוש שנים וחצי. בית המשפט העליון ציין, כי על אף שלנאשם (המערער שם) "נסיבות אישיות ומשפחתיות מכבידות", אין מדובר בעונש חמור המצדיק התערבות ערכאת הערעור.
בע"פ 8012/04 מתאני נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4) 1462 (2005), נדון עניינו של נאשם שהורשע על-פי הודאתו בעבירות של רכישת נשק, הובלתו ובעבירות של סחר בנשק, בגין שני אקדחים וששה רובים שאמורים היו לעשות דרכם לרשות הפלשתינית, והוטל עליו עונש של עשר שנות מאסר. בית המשפט ציין, כי הגם שלנאשם (המערער שם) עבר פלילי נקי, נוכח חומרת העבירות והעובדה כי מדובר בנשק שהיה אמור להגיע לגורמים עוינים, אין מדובר בעונש מופרז לחומרה.
בת"פ (מחוזי תל אביב) 40235/05 מדינת ישראל נ' סלאמה (לא פורסם,16.5.2006), הורשע הנאשם בסחר בנשק - בגין שלושה רובי M-16 צה"ליים אותם קיבל מחברתו ששירתה אותה עת בצה"ל, וכן בעבירה של נשיאת נשק, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר.
בת"פ (מחוזי ב"ש) 8080/07 מדינת ישראל נ' מוחמד (לא פורסם, 19.11.2007), הורשע הנאשם על-פי הודאתו בעבירה של סחר בנשק ובעבירה של שהייה בישראל שלא כדין, וזאת בגין מכירת נשק צה"לי מסוג M-16, לאדם המתגורר בשטחי הרשות הפלשתינית. על הנאשם הוטל עונש של שבע שנות מאסר.
עם זאת, בעניינו של אלחנטי, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות, לרבות גילו המתקדם, מצבו הבריאותי שניכר במהלך הדיונים בתיק, שבהתייחס אליו הומצאו גם תעודות רפואיות המעידות, כאמור, על בעיות רפואיות לא קלות וכן מצבו המשפחתי. כן יש להתחשב לקולא בעובדה כי במשך כשבעה חודשים שהה הנאשם במעצר בית מלא (שלאחריו הותר לו לצאת לעבודתו). שיקול נוסף לקולא הוא העובדה כי בעשר השנים האחרונות הדיר הנאשם רגליו מעולם הפשע, והתקווה שישכיל שלא לחזור אליו לאחר ריצוי עונשו זה.
נוכח מצבו הרפואי כאמור לעיל וגילו המתקדם הוטל קנס כספי כנגד חלק מתקופת המאסר שהיה מקום להטיל בנסיבות הענין.
נאשם 9 - אלון בכר
33. אלון בכר, יליד שנת 1982, הורשע כאמור בקשירת קשר לפשע ובסחר בנשק. בעברו תיק פלילי אחד, ללא הרשעה, בגין עבירות תקיפה שבוצעו על ידו בשנת 2000, במסגרתו הוטלו עליו עונש מאסר מותנה וכן של"צ שגם בהם לא עמד. בספטמבר 2006 הופקע הפיקוח ובכר הורשע בביצוע עבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה והוטלו עליו 8 חודשי מאסר מותנה בגין כל עבירת אלימות, אשר לנוכח תנאיו אינו בר הפעלה בתיק דנן.
כפי שפורט בהכרעת הדין, במסגרת עסקת המכר שוחח הנאשם עם הרוכשים, קרי, נעים ויהודה אריש, והן עם חבריו לעסקה - תבל ואלחנטי; דאג במישרין לביצוע ההברגה על קנה העוזי (ת/15), מסר הנשק לידיו של בן מיכאל, קיבל במישרין תמורה עבור עסקת הנשק ופעל באופן כללי לקידומה של עבירת הקניה ולהשלמת ביצוע העסקה.
34. כעולה מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו, הנאשם, בן למשפחה נורמטיבית, סיים 10 שנות לימוד ואף התגייס לצה"ל, אף כי ערק, ריצה עונש מאסר ושוחרר מהשירות, גם בחיים האזרחיים מגיל 22 הוא מסתבך עם החוק.
בעקבות גרושי הוריו וכן תאונת דרכים שעברה האם, יצא בכר לעבוד ועזר בכלכלת המשפחה וכן נטל על עצמו תפקידים אחרים במשפחה, שלא תאמו לגילו.
לאחר השחרור עסק הנאשם בעבודות מזדמנות ואף פתח מועדון סנוקר אותו ניהל עם אחיו של הנאשם טיירי תבל, חברו מילדות. בשנת 2004 עזב את עבודתו שם, ככל הנראה על רקע סכסוך כספי, מאז לא עבד ואף התדרדר לחברה שולית, כאשר משפחתו וחברתו שהיו עדים לתהליך השלילי שעבר עמדו חסרי אונים וללא יכולת השפעה.
התרשמות שירות המבחן בעניינו של בכר היא כי הוא נוקט בגישה מצמצמת ומפחיתה בהתייחסותו לכל הבעייתיות שעלתה בהתנהגותו, ואף שהודה בביצוע העבירות בהן הורשע, הוא נוטה לצמצם את אחריותו בענין קשריו השוליים ובאשר לבעייתיות בהתנהגותו. עם זאת ולמרות ששירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית קונקרטית, צויין בתסקיר כדלקמן: "אמנם בעבר לא הצליחה המשפחה ואף לא חברתו לעמוד מול השפעת חבריו ולעצור את התדרדרותו, אולם יתכן והרחקתו מאזור המרכז יש בו [צ"ל בה - ח'ב'] כדי להגביר הסיכוי לשיקום. אם אלון יבטא רצון לשקם עצמו בהמשך הדרך הבאנו לידיעתו [כי] יהיה עליו לפנות לרשות לשיקום האסיר".
35. מטעם הנאשם העידו חברתו, הגב' אוראל קובי, ואביה, מר אילן קובי. מעדותה של הגב' קובי עולה, כי היא עתה בתקופת התמחות לצורך הסמכתה כעורכת דין. עוד עולה, כי בינה לבין הנאשם היתה מערכת יחסים ארוכת שנים (כשלוש שנים וחצי קודם למעצרו) וכי הגם שבתקופה הסמוכה למעצרו ניתקה עמו הקשר מאחר שחשדה "שיש משהו לא בסדר" מצדו, לאחר המעצר הסכימה לחידוש הקשר עם הנאשם נוכח אופיו ואישיותו כפי שנתפסו בעיניה, והעובדה כי הבינה, לדבריה, "שזו לא דרך החיים שהוא רוצה לבחור בה" וכי לדעתה "הוא [בכר - ח'ב'] הביע חרטה... רוצה לבנות דרך חדשה וחיים חדשים" וכי היא מתעתדת לבנות עמו חיים משותפים ולאחר שיינשאו לגור עמו בטבריה, שם בנה אביה עבורה ועבור אחיותיה בתים ושם קיימת אפשרות לבכר להשתלב בעסק המשפחתי שמנהל אביה.
מעדותו של מר אילן קובי עולה כי תחושתו היא שהנאשם הביע חרטה על מעשיו. עוד אמר כי הוא מסכים לנישואים בין הנאשם ובתו וכי בכוונתו לשלב את בכר במסעדה שהוא מתעתד להקים (ר' עמ' 5984-5985 לפרו').
הנאשם הביע חרטה על מה שעשה וציין כי היה מעוניין לקחת אחריות על מעשיו בשלב מוקדם יותר אולם "לא הכל היה תלוי בי... נפלתי בין הכסאות" (עמ' 6003 לפרוג€™, שוג€™ 10-13).
36. בטיעוניהם לעונש עמדו באי-כוח המאשימה על חומרת העבירות שביצע נאשם זה נוכח אופי הנשק נשוא העסקה, כמותו וזהותם של רוכשי הנשק, כפי שפורט בהרחבה בעניינו של הנאשם טיירי תבל. כן צויין חלקו של הנאשם בעסקה שמעבר לסחר בנשק האמור כלל אף דאגה לייצור חלקיו.
עוד לטענת באי-כוח המאשימה, אף נאשם זה העיד על עצמו כי בחר בדרך עבריינית כדרך חיים: עיסוקים בתחום ההימורים (עמ' 4371 לפרוג€™ שוג€™ 12-13: "הייתי עובד בפאב סנוקר כזה... וגם בתחום של הימורים, לא ממש בגדול, קצת"), עבודה בפריטות שיקים, שאף בלשונו היא "לא מאה אחוז טהורה" (ר' עמ' 4376 לפרוג€™ שוג€™ 5-6).
כן ציינו באי-כוח המאשימה כי הגם שהנאשם הביע חרטה בפני עורכת התסקיר, מדובר בהודאה מן השפה ולחוץ מבלי לקיחת אחריות אמיתית, וכי מאחר שקשריו עם חברתו ומשפחתה שלכאורה ביקשו להביאו לדרך הישר לא עזרו בטרם ביצוע העבירה, אין כל ערובה לכך שהדבר יצליח לאחר הרשעתו ונשיאת עונשו.
נוכח האמור לעיל, עתרו כי יוטל עליו עונש מאסר קרוב מאוד לעונש המאסר המירבי על העבירות בהן הורשע, וכן קנס והוצאות בגין האופן בו ניהל המשפט בעניינו (ר' עמ' 5992 לפרוג€™).
37. בא-כוח הנאשם, עו"ד יפתח, הפנה לעובדה כי הגם שהנאשם ניהל את משפטו עד לתום שמיעת הראיות, הרי ש"אם זה היה תלוי בו הוא היה מסיים הרבה לפני כן" (עמ' 6000 לפרוג€™ שוג€™ 1-2). עוד ציין כי אופן התנהלותו של הנאשם - כמו גם הנאשם תבל - היה שונה מאופן התנהלות הנאשמים האחרים, שכן השניים "במהלך כל המשפט לא פצו פיהם. לא הוציאו הגה. ישבו וניהלו את המשפט" (ר' עמ' 5992 לפרוג€™ שוג€™ 11-12). עוד הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, כעולה אף מתסקיר שירות המבחן: בן שלישי למשפחה מרובת ילדים, בשלב מסוים התגרשו הוריו (לאחר מכן חזרו לחיות יחד) ובנוסף באותה תקופה עברה אמו תאונת דרכים שלא אפשרה לה לעבוד ולטפל ביתר הילדים, כך שעל הנאשם - הגדול מבין הילדים שנותרו אז בבית אמו - נגזר לעבוד לפרנסת משפחתו ולגדל את אחיו הקטנים ממנו.
לשיטתו, בעובדה כי הנאשם הביע חרטה, הן בפני שירות המבחן, והן בפני חברתו ומשפחתה, בעובדה כי הנאשם וחברתו מתכוונים למסד את הקשר ביניהם ובעובדה כי הנאשם מוכן לעבור לעיר טבריה על מנת לגור שם עם חברתו ולהשתלב בעסק בבעלות משפחתה, יש כדי להצביע על רצונו להתנתק מהחברה אליה התדרדר ועל אופק שיקומי ממשי שיש בו כדי להצדיק הטלת עונש הנוטה לקולא בנסיבות העניין.
דיון:
38. הנאשם בכר הורשע בעבירה של סחר בנשק ובעבירה של קשירת קשר לפשע. חלקו בעסקת הנשק, בדומה לנאשם תבל (בכל הנוגע לאישום הראשון) כלל, כאמור, דאגה לייצור חלקי הנשק ודאגה ישירה לאספקתם לרוכשים - יהודה אריש ואלי נעים. כן קיבל הנאשם - יחד עם אלחנטי וככל הנראה גם עם טיירי - תמורה עבור עסקת הנשק בסך של 20,000 ₪.
שיקולים לחומרה בעניינו הם, כאמור, מעורבותו בעסקה שכללה אף דאגה להברגה על קנה העוזי, עבירה נפרדת של ייצור נשק כשלעצמה, והעובדה כי הוא שמסר הנשק במישרין לידיו של בן מיכאל. בין אם החזיק הנשק לרגע, ובין אם הנשק היה ספון בביתו זמן מה לפני מסירתו לבן מיכאל, ניתן לומר כי חלקו היה יותר חמור מחלקם של כלל חבריו לעסקת הנשק.
מאידך עומד גילו הצעיר של הנאשם ועברו הפלילי שאינו מכביד. נסיבה נוספת לקולא היא התנהגותו של הנאשם במהלך הדיונים בעניינו, אשר בדומה לנאשם תבל, ככלל, לא הפריע למהלך הדיונים ומשפטו נוהל בצורה עניינית.
מתסקיר שירות המבחן בעניינו - ומדבריו בבית המשפט כפי שצוטטו לעיל - עולה כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ומצמצם את חלקו באירועים בחייו. אל מול אלה עומדות כוונותיו כפי שהובעו בתסקיר, האופק שהוצע על ידי משפחת חברתו ושנראה כי עומד בקנה אחד עם רצונותיו, והתקווה כי בתקופת המאסר שתיגזר עליו, אותה ירצה לראשונה בחייו, יהיה כדי להוות הרתעה מספקת מפני ביצוע מעשים פליליים בעתיד.
סיכומם של דברים:
39. בהתייחס למכלול השיקולים עליהם עמדתי לעיל ובאיזונם וכן מכוח עקרון אחידות הענישה הפנימית בין שותפים לעבירה, אני גוזרת על הנאשמים העונשים דלקמן:
נאשם 1 - אלי אריש:
14 חודשי מאסר לריצוי בפועל שיימנו מתום תקופת המאסר אותה הוא מרצה בת"פ (מחוזי י-ם) 2081/06 וכן בת"פ (שלום י-ם) 2479/03.
14 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם בתוך 3 שנים ממועד שחרורו מן המאסר עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין.
נאשם 2 - יהודה אריש
40 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 21.5.06.
24 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם כן יעבור הנאשם בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו מן המאסר עבירה לפי סעיף 144 או 499 לחוק העונשין.
נאשם 3 - אלי נעים
40 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו - 21.5.06. עם זאת, מתקופת המעצר תנוכה תקופת המאסר שנגזרה על הנאשם בת"פ (שלום י-ם) 1847/06.
כמו כן יופעלו 24 חודשי מאסר על תנאי שהושתו על הנאשם בת"פ (מחוזי ת"א) 40263/01, באופן שמחציתם תרוצה במצטבר למאסר שהושת עליו כאמור ומחצית בחופף.
24 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו מן המאסר עבירה לפי סעיף 144 או 499 לחוק העונשין.
נאשם 4 - ערן אלמוג
30 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 21.5.06.
כמו כן יופעלו 20 חודשי מאסר על תנאי שהושתו על הנאשם בת"פ (מחוזי ת"א) 40361/01, באופן שמחציתם תרוצה במצטבר למאסר שהושת עליו כאמור ומחצית בחופף.
24 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו עבירה לפי סעיף 144 או 499 לחוק העונשין.
נאשם 5 - ערן בן מיכאל
22 חודשי מאסר לריצוי בפועל שיימנו מיום מעצרו 27.4.06.
20 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין.
נאשם 6 - אסי אבוטבול
18 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום 4.12.07. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו (21.5.06-18.7.06).
14 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו מן המאסר עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין.
נאשם 7 - טיירי תבל
בגין עבירות הנשק:
שבע שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 21.5.06.
24 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור בתוך 3 שנים ממועד שחרורו מן המאסר עבירה לפי סעיף 144 או 499 לחוק העונשין.
קנס בסך 20,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.
בגין עבירות התעבורה:
פסילה מלנהוג ברכב לתקופה של שנתיים ממועד שחרורו מן המאסר.
כמו כן מפעילה עונשי הפסילה על תנאי שהושתו עליו על-ידי בית המשפט לתעבורה ושהינם ברי תוקף בגין העבירות דנן, באופן שהן ירוצו בחופף לפסילה כאמור.
קנס בסך 5,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו.
נאשם 8 - יהודה אלחנטי
24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו (21.5.06- 18.7.06).
24 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו עבירה לפי סעיף 144 או 499 לחוק העונשין.
קנס בסך 60,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.
נאשם 9 - אלון בכר
42 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 21.5.06.
24 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו מהמאסר עבירה לפי סע' 144 או 499 לחוק העונשין.
קנס בסך 20,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.
ניתן היום, ב' בשבט תשס"ח (9 בינואר 2008), במעמד הצדדים.

המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים